בצלאל מכליס מנכל אלביט מערכות
צילום: אסף שילה. ישראל סאן
דוחות

אלביט מכה את התחזיות: רווח למניה 1.7 ד'; הצבר גדל ל-11.8 מיליארד ד'

מדובר בגידול של 9% בצבר (כ-800 מיליון דולר). הצפי בשוק היה לרווח של 1.4 ד' למניה והמכירות שצמחו ב-4.4% תאמו את התחזיות. שיעור הרווחיות הגולמית ירד ל-25.6% לעומת 27.6%
איתי פת-יה | (4)

חברת התעשיות הביטחוניות הדואלית אלביט מערכות 2.21%  מכה את תחזיות הרווח של האנליסטים לרבעון הראשון של 2021 כשהיא מציגה רווח למניה על בסיס Non-GAAP ברמה של 1.72 דולר, זאת לעומת תחזית הקונצנזוס שהייתה ברמה של 1.4 דולר למניה. מכירות החברה הסתכמו ב-1.118 מיליארד דולר, בדומה לצפי בשוק שעמד על 1.1 מיליארד דולר. הנתון משקף צמיחה של 4.4% בהשוואה לרבעון מקביל. אלביט מערכות תחלק דיבידנד בסך 0.44 דולר למניה בגין תוצאות הרבעון.

הצבר הוא הנתון המשמעותי ביותר לאלביט

צבר ההזמנות של אלביט בסוף התקופה גדל בכ-9% לסך של 11.8 מיליארד דולר, לעומת 10.8 מיליארד דולר ברבעון המקביל - וזה לפני הגידול הצפוי מהחוזה עם חיל האוויר היווני, שעתיד להגדיל את הצבר בעוד 1.6 מיליארד דולר, שיבוא לידי ביטוי בדוחות הבאים, לפני הכללת הנתונים של ספרטון שמוכרת בכ-200 מיליון דולר בשנה (כלומר תכניס לאלביט ברבעון הבא כ-60 מיליון דולר) ורוקאר שמוכרת בכ-30 מיליון דולר בשנה (כלומר כ-7.5 מיליון דולר הכנסות לרבעון). כ-68% מצבר ההזמנות של החברה מיועד למכירה ללקוחות מחוץ לישראל. כ-59% מצבר ההזמנות מיועד לביצוע במהלך 2021 ו-2022. בראיון חג לאחר הדוחות הקודמים הסביר נשיא אלביט בצלאל (בוצי) מכליס בראיון לביזפורטל מדוע הצבר הוא האומדן החשוב ביותר ביחס לביצועי אלביט. החברה יצרה ברבעון הראשון תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בסך 13.1 מיליון דולר, בהשוואה ל- 9.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2020. 

שיעור הרווח הגולמי Non-GAAP ירד לרמה של 25.6% מול 27.6% ברבעון המקביל אשתקד ואילו הרווח התפעולי Non-GAAP הסתכם ב-92.9 מיליון דולר (8.3% מסך ההכנסות) ברמה דומה לזו של הרבעון המקביל. כך גם הוצאות המו"פ נטו היוו 7.5% מההכנסות כמו ברבעון מקביל. לעומת זאת, הוצאות השיווק והמכירה נטו ירדו לרמה של 51.5 מיליון דולר ששקולה ל-4.6% מסך ההכנסות, בהשוואה ל- 70.5 מיליון דולר (6.6% מסך ההכנסות) שנה קודם לכן.

בצד זכייה בחוזים עליהם דיווחה, במהלך הרבעון הנוכחי, השני של השנה, הודיעה אלביט גם על רכישת Rokar עבור כ-31 מיליון דולר, נטו מהמזומן בקופה של האחרונה. הנרכשת מתמחה בפיתוח, ייצור, אינטגרציה ותמיכה של מקלטי GPS מתקדמים וכן מערכות הנחייה ליישומים ביטחוניים מתקדמים. עוד השלימה אלביט דרך החברה האמריקאית שלה את רכישת Sparton עבור סכום של 380 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חכם חנוכה 25/05/2021 17:48
    הגב לתגובה זו
    אלביט מכה את הכיס ?! חברה כל כך מוצלחת ומנייה כל כך הפוכה... בזמן שבמדד רוב המניות עלו ובשיעור יפה, באלביט הכל הפוך. נמשיך לסבול
  • 3.
    אלי 25/05/2021 09:39
    הגב לתגובה זו
    החברה צומחת וגדלה, אבל למשקיעים תשואה דלה.
  • 2.
    Hsnd 25/05/2021 09:27
    הגב לתגובה זו
    חשוב שהיום יקפלו את השורט
  • 1.
    מאוכזב 25/05/2021 08:58
    הגב לתגובה זו
    כול השנה מתפרסמים כתבות על חוזים חדשים...ועכשיו על רווחים מעל המצופה.אז לא המניה בגדול מאכזבת...?בגלל בעיות פנימיות בלבד...?
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?