ירידות
צילום: iStock

צפי לגידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם

כך עולה מאומדנים שביצעו כלכלני חברת המידע העסקי CofaceBdi; "אנו נמצאים בעיצומו, של המשבר החמור ביותר אשר חווה העולם מאז מלחמת העלם השנייה"; השנה צפויה קריסתם של עד 25,000 חברות ועסקים בישראל
ערן סוקול | (5)
נושאים בכתבה BDI וירוס הקורונה

עד סוף השנה צפויה קריסתם של בין 20,000 ל-25,000 חברות ועסקים בישראל. כך עולה מהערכות שביצעו כלכלני חברת המידע העסקי CofaceBdi לגבי ההשפעות הצפויות של משבר הקורונה על הכלכלה המקומית. על פי ההערכות, צפוי גידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם; הצפי הינו למשבר חוב עולמי ו"יפניזציה" של עולם הכלכלה.

מדובר בעסקים שנפגעו ישירות מהמשבר בניכוי החברות שגם ללא המשבר היו קורסות בשל מצב פיננסי בעייתי. על פי ההערכות, בשל המשבר יחול גידול של כ-50% בשיעור הכשלים העסקיים בישראל השנה, כך שאם במהלך השנים האחרונות נסגרו או קרסו בממוצע כל שנה בין 40,000 ל-45,000 חברות ועסקים, השנה יסגרו עד כ-70,000 חברות ועסקים.

לדברי אייל ינאי מנכ"ל משותף בחברת CofaceBdi "בימים אלו אנו נמצאים בעיצומו, של המשבר החמור ביותר, בריאותי וכלכלי, אשר חווה העולם בוודאי מאז מלחמת העלם השנייה. קשה מאד להעריך את מגוון ההשפעות על המשקים בעולם, לכן בהערכות שביצענו נלקחו בחשבון שני תרחישים אפשריים: הראשון, הסגר באירופה ובארה"ב מסתיים במאי, והשווקים נפתחים בהדרגה ובזהירות – החל מהרבעון השני של 2020 ועד סוף הרבעון השלישי של השנה. ובתרחיש השני, דומה לתרחיש הראשון, אבל ברבעון השלישי והרביעי יש התפרצויות נוספות המובילות לסגרים נוספים מוגבלים בזמן ובמקום, וכך עד סוף 2020".

 

בחברת המידע העסקי מעריכים כי בגל הראשון, יפגעו כבר בשבועות הקרובים בעיקר הענפים אשר נפגעו מיידית במשבר. שירותי אוכל והסעדה, בתי מלון, תיירות, תעופה, תחבורה, אמנות בידור ופנאי, מסחר קמעונאי בענפים שאינם מזון, ושאינם מוכרים באופן מקוון. בנוסף יפגעו שירותים לעסקים וכן שירותים אישיים ומסחר סיטונאי. חברות מוטות יצוא בענפים שנסגרו ייפגעו אף הן.

 

עוד מעריכים ב-CofaceBdi, כי בגל השני הצפוי, על פי ניסיון משברים קודמים, יפגעו גם עסקים מתחומים נוספים כולל פעילויות בנדל"ן, תחומי התעשייה השונים וכדומה. למעשה הגל השני מושפע הן מהנפילות של הגל הראשון והן מהירידה בכוח הקניה של הציבור, כמות המובטלים, ממוסר תשלומים לקוי וכדומה.

 

עומקו של הגל השני והיקפו תלוי במידה רבה במשך הזמן של היציאה מהמשבר ומההיקף והאפקטיביות של כלי הסיוע שתעמיד המדינה, ככל שיבוצעו בהיקף ובמועד.

ניסיון של משברים קודמים מראה, כי לא כל כלי הסיוע שהמדינה מצהירה עליהם, ממומשים בסופו של דבר ולעיתים גם היעילות בהפעלתם בעייתית. לפיכך, חלק גדול מהנטל של יציאה מהמשב ייפול בסופו של דבר על המגזר הפרטי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

  

גידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם

על פי הערכות CofaceBdi, בענפים שנפגעו ראשונים פועלים בישראל כ-220,000 עסקים. כ-25,000 בשרותי אירוח ואוכל, למעלה מ-20,000 בשירותי בידור ופנאי, כ-18,000 שירותים לעסקים ועוד, כאשר קרוב ל-60,000 עסקים בענפים הללו יפגעו באופן קשה בגל הראשון.

כ-35% מתוכם נכנסו למשבר עם יציבות נמוכה, בעיות נזילות או מינוף גבוה מאד והחברות הללו לא ישרדו בטווח של החודשים הקרובים - מדובר בכ-22,000 חברות ועסקים אשר חלק מהם לא היו שורדים גם ללא המשבר הנוכחי. עד סוף השנה צפוי גל נוסף, הכולל את הענפים הללו וכן ענפים נוספים בהיקף של כ-15,000 חברות ועסקם, אשר יקרסו בשל המשבר.

אומדן היקף סגירת העסקים בשנים האחרונות והצפי לשנת 2020

מקור: CofaceBdi

מהערכות שביצעו כלכלני חברת האם COFACE (מחברות ביטוח האשראי הגדולות בעולם) עולה כי בשנת 2020 יחול גידול של כ-25% בשיעור הכשלים העסקים בעולם לעומת שנה שעברה. בארה"ב צפוי גידול של 39% בשיעור הכשלים העסקיים, מדינות כמו בריטניה, הולנד, והונג-קונג צפויות לחוות שיעור גידול של יותר מ-35%, איטליה וספרד סביב ה-25% ושיעורים גבוהים צפויים גם בברזיל ודנמרק (מעל 20%) פולין (כ-30%) וצרפת (כ-20%), בשבדיה צפוי גידול של פחות מ-10% ובגרמניה 15%.

 

ינאי מתייחס לתחזיות השליליות יותר בישראל ומסביר כי "כבר שנים רבות, שיעור הכישלונות העסקיים בישראל גבוה מהמקובל במדינות ה-OECD. וזאת בשל מספר סיבות. לחברות הישראליות באופן כללי מינוף ממוצע גבוה יותר מאשר לעסקים במדינת המובילות בעולם, ועליהן לממן ימי אשראי ארוכים ללקוחותיהם מהמקובל במרבית מדינות העולם.

"שיעור פתיחת העסקים בישראל גבוה – דבר המעיד על יזמות גבוהה - אבל חלק גדול מהחברות נפתח ללא בסיס פיננסי יציב, ולכן לא שורד ולכן גם השנה שיעור הגידול בקשיים בעקבות הקורונה בישראל צפוי להיות גבוה מהממוצע בעולם".

 

68 ממדינות העולם ייכנסו למיתון

לאחר שב-2019 ירד התוצר המקומי של כלל המשקים בעולם מקצב גידול של 3.27% ל-2.5%, לראשונה, מזה שנים רבות – השנה (2020) צפויה התכווצות בתוצר שכרגע מוערכת בכ-1.8%.

נזכיר כי לפני פרוץ משבר הקורונה התחזית לצמיחה עולמית הייתה קרוב ל-3% בשנת 2020. כאשר על פי הערכות החברה הבינ"ל, בשל משבר הקורונה 68 מדינות יכנסו למיתון בשנה הקרובה לעומת 11 מדינות בלבד בשנה קודמת והסחר הבינלאומי צפוי לרדת בכ-4.3%.

משבר חוב עולמי ו"יפניזציה" של עולם הכלכלה

לגבי ההשפעות ארוכות הטווח על הכלכלות אשר ישפיעו על חברות ועסקים, ב-COFACE צופים כי ייווצר משבר חוב עולמי ומשברים פוליטיים בעיקר במדינות המתפתחות, תיווצר תופעה של "יפניזציה" של עולם הכלכלה – כלומר הגדלה משמעותית של החוב הציבורי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נמרוד 20/04/2020 15:36
    הגב לתגובה זו
    ספורי סבתא רק הפחדות עסק שלא מסוגל להיות סגור חודש ימים אין לו זכות קיום.בעלי עסקים צריכים להזרים הון בתופה הזו.בעברית לפרוע חסכונות מרוולי העבר
  • 2.
    מניות התרופות והמזון 20/04/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    במקום סגר שבועיים ושחרור הדרגתי בהתחלה הם מושכים את זה שנה. בטח שהכל יקרוס ככה שליטי המדינות טיפשים
  • 1.
    במילה אחת : אנרכיה (ל"ת)
    פסימי 20/04/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
  • בשתי מילים ? (ל"ת)
    צרנוחה 20/04/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
  • תומר 20/04/2020 14:05
    חארטה בארטה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

סוגת (צילום: תמר מצפי)סוגת (צילום: תמר מצפי)

למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר

סוגת מונפקת בשווי גבוה - מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה;. הציבור בסוף ישלם את מחיר הגאות; בהנפקות יש לרוב רק צד אחד שמרוויח - הצד המנפיק

מנדי הניג |

הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד.  אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.   


חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל  לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר. 

סוגת הוקמה בשנות ה-60 כחברה לייבוא וייצור סוכר, דגנים וקטניות, בעוד שמלח הארץ פועלת משנת 1922 בייצור וייבוא מלח. ב-2019 רכשה קרן פורטיסימו, בהנהלת יובל כהן, את מלח הארץ מידי שרי אריסון תמורת 160 מיליון שקל, ולאחר מכן את סוגת מחברת מאן תמורת 60 מיליון דולר, מה שיצר את הקבוצה המאוחדת. ב-2021 מכרה פורטיסימו 20% מסוגת לפועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, בשווי של 750 מיליון שקל. מאז ביצעה סוגת רכישות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל: פעילות הקמעונאות של שמן תעשיות (163 מיליון שקל, 2020), אגס ירוק (טחינה וחלווה, 88 מיליון שקל, 2021), 50% מפרג (תבלינים, 40 מיליון שקל, 2023), 50% מקפה אל-נח'לה (קפה ופיצוחים, 2024), ופופסטאר (פופקורן, 17 מיליון שקל, 2025). הרכישות הרחיבו את סל המוצרים לכ-300 פריטים, כולל מותגים כמו "עץ הזית", "אל-ארז", "פרג" ו"מלח הארץ". החברה מפעילה מפעלים בקריית גת, עתלית, אילת ומגדל העמק, עם רשת לוגיסטית ארצית.

ההנפקה: שווי, גיוס ומבנה בעלויות

ההנפקה כוללת גיוס של 250-300 מיליון שקל, כאשר 80–120 מיליון שקל יופנו לפירעון הלוואות, והיתר למימון התרחבות ורכישות נוספות. השווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. לאחר ההנפקה, פורטיסימו תחזיק ב-57%, פועלים אקוויטי ב-14%, והציבור ב-26%. ההנהלה תחזיק חלקים קטנים: המנכ"ל גיא פרופר 1.5% וסמנכ"לים בקבוצה יחזיקו ביחד בכ-1.5% נוספים.

בתשעת החודשים הראשונים של 2025 דיווחה סוגת על הכנסות של 716 מיליון שקל, ירידה של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח הנקי זינק ב-81% ל-24 מיליון שקל, הודות לשיפור בשולי רווח גולמי ותפעולי, כולל הפסקת מכירת מוצרים בעלי רווחיות נמוכה. תחזית 2025: הכנסות של 944 מיליון שקל, דומה ל-2024 ונמוך ב-2% מ-2023. ל-2026 צופים בחברה מחזור של 977 מיליון שקל. נתחי שוק: מלח מיוחד 91%, מלח באריזות נייר 76%, סוכר 56%, אורז 53%, קטניות 37%, שמן 25%. הדומיננטיות מעניקה כוח תמחור.