ירידות
צילום: iStock

צפי לגידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם

כך עולה מאומדנים שביצעו כלכלני חברת המידע העסקי CofaceBdi; "אנו נמצאים בעיצומו, של המשבר החמור ביותר אשר חווה העולם מאז מלחמת העלם השנייה"; השנה צפויה קריסתם של עד 25,000 חברות ועסקים בישראל
ערן סוקול | (5)
נושאים בכתבה BDI וירוס הקורונה

עד סוף השנה צפויה קריסתם של בין 20,000 ל-25,000 חברות ועסקים בישראל. כך עולה מהערכות שביצעו כלכלני חברת המידע העסקי CofaceBdi לגבי ההשפעות הצפויות של משבר הקורונה על הכלכלה המקומית. על פי ההערכות, צפוי גידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם; הצפי הינו למשבר חוב עולמי ו"יפניזציה" של עולם הכלכלה.

מדובר בעסקים שנפגעו ישירות מהמשבר בניכוי החברות שגם ללא המשבר היו קורסות בשל מצב פיננסי בעייתי. על פי ההערכות, בשל המשבר יחול גידול של כ-50% בשיעור הכשלים העסקיים בישראל השנה, כך שאם במהלך השנים האחרונות נסגרו או קרסו בממוצע כל שנה בין 40,000 ל-45,000 חברות ועסקים, השנה יסגרו עד כ-70,000 חברות ועסקים.

לדברי אייל ינאי מנכ"ל משותף בחברת CofaceBdi "בימים אלו אנו נמצאים בעיצומו, של המשבר החמור ביותר, בריאותי וכלכלי, אשר חווה העולם בוודאי מאז מלחמת העלם השנייה. קשה מאד להעריך את מגוון ההשפעות על המשקים בעולם, לכן בהערכות שביצענו נלקחו בחשבון שני תרחישים אפשריים: הראשון, הסגר באירופה ובארה"ב מסתיים במאי, והשווקים נפתחים בהדרגה ובזהירות – החל מהרבעון השני של 2020 ועד סוף הרבעון השלישי של השנה. ובתרחיש השני, דומה לתרחיש הראשון, אבל ברבעון השלישי והרביעי יש התפרצויות נוספות המובילות לסגרים נוספים מוגבלים בזמן ובמקום, וכך עד סוף 2020".

 

בחברת המידע העסקי מעריכים כי בגל הראשון, יפגעו כבר בשבועות הקרובים בעיקר הענפים אשר נפגעו מיידית במשבר. שירותי אוכל והסעדה, בתי מלון, תיירות, תעופה, תחבורה, אמנות בידור ופנאי, מסחר קמעונאי בענפים שאינם מזון, ושאינם מוכרים באופן מקוון. בנוסף יפגעו שירותים לעסקים וכן שירותים אישיים ומסחר סיטונאי. חברות מוטות יצוא בענפים שנסגרו ייפגעו אף הן.

 

עוד מעריכים ב-CofaceBdi, כי בגל השני הצפוי, על פי ניסיון משברים קודמים, יפגעו גם עסקים מתחומים נוספים כולל פעילויות בנדל"ן, תחומי התעשייה השונים וכדומה. למעשה הגל השני מושפע הן מהנפילות של הגל הראשון והן מהירידה בכוח הקניה של הציבור, כמות המובטלים, ממוסר תשלומים לקוי וכדומה.

 

עומקו של הגל השני והיקפו תלוי במידה רבה במשך הזמן של היציאה מהמשבר ומההיקף והאפקטיביות של כלי הסיוע שתעמיד המדינה, ככל שיבוצעו בהיקף ובמועד.

ניסיון של משברים קודמים מראה, כי לא כל כלי הסיוע שהמדינה מצהירה עליהם, ממומשים בסופו של דבר ולעיתים גם היעילות בהפעלתם בעייתית. לפיכך, חלק גדול מהנטל של יציאה מהמשב ייפול בסופו של דבר על המגזר הפרטי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

  

גידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם

על פי הערכות CofaceBdi, בענפים שנפגעו ראשונים פועלים בישראל כ-220,000 עסקים. כ-25,000 בשרותי אירוח ואוכל, למעלה מ-20,000 בשירותי בידור ופנאי, כ-18,000 שירותים לעסקים ועוד, כאשר קרוב ל-60,000 עסקים בענפים הללו יפגעו באופן קשה בגל הראשון.

כ-35% מתוכם נכנסו למשבר עם יציבות נמוכה, בעיות נזילות או מינוף גבוה מאד והחברות הללו לא ישרדו בטווח של החודשים הקרובים - מדובר בכ-22,000 חברות ועסקים אשר חלק מהם לא היו שורדים גם ללא המשבר הנוכחי. עד סוף השנה צפוי גל נוסף, הכולל את הענפים הללו וכן ענפים נוספים בהיקף של כ-15,000 חברות ועסקם, אשר יקרסו בשל המשבר.

אומדן היקף סגירת העסקים בשנים האחרונות והצפי לשנת 2020

מקור: CofaceBdi

מהערכות שביצעו כלכלני חברת האם COFACE (מחברות ביטוח האשראי הגדולות בעולם) עולה כי בשנת 2020 יחול גידול של כ-25% בשיעור הכשלים העסקים בעולם לעומת שנה שעברה. בארה"ב צפוי גידול של 39% בשיעור הכשלים העסקיים, מדינות כמו בריטניה, הולנד, והונג-קונג צפויות לחוות שיעור גידול של יותר מ-35%, איטליה וספרד סביב ה-25% ושיעורים גבוהים צפויים גם בברזיל ודנמרק (מעל 20%) פולין (כ-30%) וצרפת (כ-20%), בשבדיה צפוי גידול של פחות מ-10% ובגרמניה 15%.

 

ינאי מתייחס לתחזיות השליליות יותר בישראל ומסביר כי "כבר שנים רבות, שיעור הכישלונות העסקיים בישראל גבוה מהמקובל במדינות ה-OECD. וזאת בשל מספר סיבות. לחברות הישראליות באופן כללי מינוף ממוצע גבוה יותר מאשר לעסקים במדינת המובילות בעולם, ועליהן לממן ימי אשראי ארוכים ללקוחותיהם מהמקובל במרבית מדינות העולם.

"שיעור פתיחת העסקים בישראל גבוה – דבר המעיד על יזמות גבוהה - אבל חלק גדול מהחברות נפתח ללא בסיס פיננסי יציב, ולכן לא שורד ולכן גם השנה שיעור הגידול בקשיים בעקבות הקורונה בישראל צפוי להיות גבוה מהממוצע בעולם".

 

68 ממדינות העולם ייכנסו למיתון

לאחר שב-2019 ירד התוצר המקומי של כלל המשקים בעולם מקצב גידול של 3.27% ל-2.5%, לראשונה, מזה שנים רבות – השנה (2020) צפויה התכווצות בתוצר שכרגע מוערכת בכ-1.8%.

נזכיר כי לפני פרוץ משבר הקורונה התחזית לצמיחה עולמית הייתה קרוב ל-3% בשנת 2020. כאשר על פי הערכות החברה הבינ"ל, בשל משבר הקורונה 68 מדינות יכנסו למיתון בשנה הקרובה לעומת 11 מדינות בלבד בשנה קודמת והסחר הבינלאומי צפוי לרדת בכ-4.3%.

משבר חוב עולמי ו"יפניזציה" של עולם הכלכלה

לגבי ההשפעות ארוכות הטווח על הכלכלות אשר ישפיעו על חברות ועסקים, ב-COFACE צופים כי ייווצר משבר חוב עולמי ומשברים פוליטיים בעיקר במדינות המתפתחות, תיווצר תופעה של "יפניזציה" של עולם הכלכלה – כלומר הגדלה משמעותית של החוב הציבורי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נמרוד 20/04/2020 15:36
    הגב לתגובה זו
    ספורי סבתא רק הפחדות עסק שלא מסוגל להיות סגור חודש ימים אין לו זכות קיום.בעלי עסקים צריכים להזרים הון בתופה הזו.בעברית לפרוע חסכונות מרוולי העבר
  • 2.
    מניות התרופות והמזון 20/04/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    במקום סגר שבועיים ושחרור הדרגתי בהתחלה הם מושכים את זה שנה. בטח שהכל יקרוס ככה שליטי המדינות טיפשים
  • 1.
    במילה אחת : אנרכיה (ל"ת)
    פסימי 20/04/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
  • בשתי מילים ? (ל"ת)
    צרנוחה 20/04/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
  • תומר 20/04/2020 14:05
    חארטה בארטה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.