ירידות
צילום: iStock

צפי לגידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם

כך עולה מאומדנים שביצעו כלכלני חברת המידע העסקי CofaceBdi; "אנו נמצאים בעיצומו, של המשבר החמור ביותר אשר חווה העולם מאז מלחמת העלם השנייה"; השנה צפויה קריסתם של עד 25,000 חברות ועסקים בישראל
ערן סוקול | (5)
נושאים בכתבה BDI וירוס הקורונה

עד סוף השנה צפויה קריסתם של בין 20,000 ל-25,000 חברות ועסקים בישראל. כך עולה מהערכות שביצעו כלכלני חברת המידע העסקי CofaceBdi לגבי ההשפעות הצפויות של משבר הקורונה על הכלכלה המקומית. על פי ההערכות, צפוי גידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם; הצפי הינו למשבר חוב עולמי ו"יפניזציה" של עולם הכלכלה.

מדובר בעסקים שנפגעו ישירות מהמשבר בניכוי החברות שגם ללא המשבר היו קורסות בשל מצב פיננסי בעייתי. על פי ההערכות, בשל המשבר יחול גידול של כ-50% בשיעור הכשלים העסקיים בישראל השנה, כך שאם במהלך השנים האחרונות נסגרו או קרסו בממוצע כל שנה בין 40,000 ל-45,000 חברות ועסקים, השנה יסגרו עד כ-70,000 חברות ועסקים.

לדברי אייל ינאי מנכ"ל משותף בחברת CofaceBdi "בימים אלו אנו נמצאים בעיצומו, של המשבר החמור ביותר, בריאותי וכלכלי, אשר חווה העולם בוודאי מאז מלחמת העלם השנייה. קשה מאד להעריך את מגוון ההשפעות על המשקים בעולם, לכן בהערכות שביצענו נלקחו בחשבון שני תרחישים אפשריים: הראשון, הסגר באירופה ובארה"ב מסתיים במאי, והשווקים נפתחים בהדרגה ובזהירות – החל מהרבעון השני של 2020 ועד סוף הרבעון השלישי של השנה. ובתרחיש השני, דומה לתרחיש הראשון, אבל ברבעון השלישי והרביעי יש התפרצויות נוספות המובילות לסגרים נוספים מוגבלים בזמן ובמקום, וכך עד סוף 2020".

 

בחברת המידע העסקי מעריכים כי בגל הראשון, יפגעו כבר בשבועות הקרובים בעיקר הענפים אשר נפגעו מיידית במשבר. שירותי אוכל והסעדה, בתי מלון, תיירות, תעופה, תחבורה, אמנות בידור ופנאי, מסחר קמעונאי בענפים שאינם מזון, ושאינם מוכרים באופן מקוון. בנוסף יפגעו שירותים לעסקים וכן שירותים אישיים ומסחר סיטונאי. חברות מוטות יצוא בענפים שנסגרו ייפגעו אף הן.

 

עוד מעריכים ב-CofaceBdi, כי בגל השני הצפוי, על פי ניסיון משברים קודמים, יפגעו גם עסקים מתחומים נוספים כולל פעילויות בנדל"ן, תחומי התעשייה השונים וכדומה. למעשה הגל השני מושפע הן מהנפילות של הגל הראשון והן מהירידה בכוח הקניה של הציבור, כמות המובטלים, ממוסר תשלומים לקוי וכדומה.

 

עומקו של הגל השני והיקפו תלוי במידה רבה במשך הזמן של היציאה מהמשבר ומההיקף והאפקטיביות של כלי הסיוע שתעמיד המדינה, ככל שיבוצעו בהיקף ובמועד.

ניסיון של משברים קודמים מראה, כי לא כל כלי הסיוע שהמדינה מצהירה עליהם, ממומשים בסופו של דבר ולעיתים גם היעילות בהפעלתם בעייתית. לפיכך, חלק גדול מהנטל של יציאה מהמשב ייפול בסופו של דבר על המגזר הפרטי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

  

גידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם

על פי הערכות CofaceBdi, בענפים שנפגעו ראשונים פועלים בישראל כ-220,000 עסקים. כ-25,000 בשרותי אירוח ואוכל, למעלה מ-20,000 בשירותי בידור ופנאי, כ-18,000 שירותים לעסקים ועוד, כאשר קרוב ל-60,000 עסקים בענפים הללו יפגעו באופן קשה בגל הראשון.

כ-35% מתוכם נכנסו למשבר עם יציבות נמוכה, בעיות נזילות או מינוף גבוה מאד והחברות הללו לא ישרדו בטווח של החודשים הקרובים - מדובר בכ-22,000 חברות ועסקים אשר חלק מהם לא היו שורדים גם ללא המשבר הנוכחי. עד סוף השנה צפוי גל נוסף, הכולל את הענפים הללו וכן ענפים נוספים בהיקף של כ-15,000 חברות ועסקם, אשר יקרסו בשל המשבר.

אומדן היקף סגירת העסקים בשנים האחרונות והצפי לשנת 2020

מקור: CofaceBdi

מהערכות שביצעו כלכלני חברת האם COFACE (מחברות ביטוח האשראי הגדולות בעולם) עולה כי בשנת 2020 יחול גידול של כ-25% בשיעור הכשלים העסקים בעולם לעומת שנה שעברה. בארה"ב צפוי גידול של 39% בשיעור הכשלים העסקיים, מדינות כמו בריטניה, הולנד, והונג-קונג צפויות לחוות שיעור גידול של יותר מ-35%, איטליה וספרד סביב ה-25% ושיעורים גבוהים צפויים גם בברזיל ודנמרק (מעל 20%) פולין (כ-30%) וצרפת (כ-20%), בשבדיה צפוי גידול של פחות מ-10% ובגרמניה 15%.

 

ינאי מתייחס לתחזיות השליליות יותר בישראל ומסביר כי "כבר שנים רבות, שיעור הכישלונות העסקיים בישראל גבוה מהמקובל במדינות ה-OECD. וזאת בשל מספר סיבות. לחברות הישראליות באופן כללי מינוף ממוצע גבוה יותר מאשר לעסקים במדינת המובילות בעולם, ועליהן לממן ימי אשראי ארוכים ללקוחותיהם מהמקובל במרבית מדינות העולם.

"שיעור פתיחת העסקים בישראל גבוה – דבר המעיד על יזמות גבוהה - אבל חלק גדול מהחברות נפתח ללא בסיס פיננסי יציב, ולכן לא שורד ולכן גם השנה שיעור הגידול בקשיים בעקבות הקורונה בישראל צפוי להיות גבוה מהממוצע בעולם".

 

68 ממדינות העולם ייכנסו למיתון

לאחר שב-2019 ירד התוצר המקומי של כלל המשקים בעולם מקצב גידול של 3.27% ל-2.5%, לראשונה, מזה שנים רבות – השנה (2020) צפויה התכווצות בתוצר שכרגע מוערכת בכ-1.8%.

נזכיר כי לפני פרוץ משבר הקורונה התחזית לצמיחה עולמית הייתה קרוב ל-3% בשנת 2020. כאשר על פי הערכות החברה הבינ"ל, בשל משבר הקורונה 68 מדינות יכנסו למיתון בשנה הקרובה לעומת 11 מדינות בלבד בשנה קודמת והסחר הבינלאומי צפוי לרדת בכ-4.3%.

משבר חוב עולמי ו"יפניזציה" של עולם הכלכלה

לגבי ההשפעות ארוכות הטווח על הכלכלות אשר ישפיעו על חברות ועסקים, ב-COFACE צופים כי ייווצר משבר חוב עולמי ומשברים פוליטיים בעיקר במדינות המתפתחות, תיווצר תופעה של "יפניזציה" של עולם הכלכלה – כלומר הגדלה משמעותית של החוב הציבורי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נמרוד 20/04/2020 15:36
    הגב לתגובה זו
    ספורי סבתא רק הפחדות עסק שלא מסוגל להיות סגור חודש ימים אין לו זכות קיום.בעלי עסקים צריכים להזרים הון בתופה הזו.בעברית לפרוע חסכונות מרוולי העבר
  • 2.
    מניות התרופות והמזון 20/04/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    במקום סגר שבועיים ושחרור הדרגתי בהתחלה הם מושכים את זה שנה. בטח שהכל יקרוס ככה שליטי המדינות טיפשים
  • 1.
    במילה אחת : אנרכיה (ל"ת)
    פסימי 20/04/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
  • בשתי מילים ? (ל"ת)
    צרנוחה 20/04/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
  • תומר 20/04/2020 14:05
    חארטה בארטה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.