ירידות
צילום: iStock

צפי לגידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם

כך עולה מאומדנים שביצעו כלכלני חברת המידע העסקי CofaceBdi; "אנו נמצאים בעיצומו, של המשבר החמור ביותר אשר חווה העולם מאז מלחמת העלם השנייה"; השנה צפויה קריסתם של עד 25,000 חברות ועסקים בישראל
ערן סוקול | (5)
נושאים בכתבה BDI וירוס הקורונה

עד סוף השנה צפויה קריסתם של בין 20,000 ל-25,000 חברות ועסקים בישראל. כך עולה מהערכות שביצעו כלכלני חברת המידע העסקי CofaceBdi לגבי ההשפעות הצפויות של משבר הקורונה על הכלכלה המקומית. על פי ההערכות, צפוי גידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם; הצפי הינו למשבר חוב עולמי ו"יפניזציה" של עולם הכלכלה.

מדובר בעסקים שנפגעו ישירות מהמשבר בניכוי החברות שגם ללא המשבר היו קורסות בשל מצב פיננסי בעייתי. על פי ההערכות, בשל המשבר יחול גידול של כ-50% בשיעור הכשלים העסקיים בישראל השנה, כך שאם במהלך השנים האחרונות נסגרו או קרסו בממוצע כל שנה בין 40,000 ל-45,000 חברות ועסקים, השנה יסגרו עד כ-70,000 חברות ועסקים.

לדברי אייל ינאי מנכ"ל משותף בחברת CofaceBdi "בימים אלו אנו נמצאים בעיצומו, של המשבר החמור ביותר, בריאותי וכלכלי, אשר חווה העולם בוודאי מאז מלחמת העלם השנייה. קשה מאד להעריך את מגוון ההשפעות על המשקים בעולם, לכן בהערכות שביצענו נלקחו בחשבון שני תרחישים אפשריים: הראשון, הסגר באירופה ובארה"ב מסתיים במאי, והשווקים נפתחים בהדרגה ובזהירות – החל מהרבעון השני של 2020 ועד סוף הרבעון השלישי של השנה. ובתרחיש השני, דומה לתרחיש הראשון, אבל ברבעון השלישי והרביעי יש התפרצויות נוספות המובילות לסגרים נוספים מוגבלים בזמן ובמקום, וכך עד סוף 2020".

 

בחברת המידע העסקי מעריכים כי בגל הראשון, יפגעו כבר בשבועות הקרובים בעיקר הענפים אשר נפגעו מיידית במשבר. שירותי אוכל והסעדה, בתי מלון, תיירות, תעופה, תחבורה, אמנות בידור ופנאי, מסחר קמעונאי בענפים שאינם מזון, ושאינם מוכרים באופן מקוון. בנוסף יפגעו שירותים לעסקים וכן שירותים אישיים ומסחר סיטונאי. חברות מוטות יצוא בענפים שנסגרו ייפגעו אף הן.

 

עוד מעריכים ב-CofaceBdi, כי בגל השני הצפוי, על פי ניסיון משברים קודמים, יפגעו גם עסקים מתחומים נוספים כולל פעילויות בנדל"ן, תחומי התעשייה השונים וכדומה. למעשה הגל השני מושפע הן מהנפילות של הגל הראשון והן מהירידה בכוח הקניה של הציבור, כמות המובטלים, ממוסר תשלומים לקוי וכדומה.

 

עומקו של הגל השני והיקפו תלוי במידה רבה במשך הזמן של היציאה מהמשבר ומההיקף והאפקטיביות של כלי הסיוע שתעמיד המדינה, ככל שיבוצעו בהיקף ובמועד.

ניסיון של משברים קודמים מראה, כי לא כל כלי הסיוע שהמדינה מצהירה עליהם, ממומשים בסופו של דבר ולעיתים גם היעילות בהפעלתם בעייתית. לפיכך, חלק גדול מהנטל של יציאה מהמשב ייפול בסופו של דבר על המגזר הפרטי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

  

גידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם

על פי הערכות CofaceBdi, בענפים שנפגעו ראשונים פועלים בישראל כ-220,000 עסקים. כ-25,000 בשרותי אירוח ואוכל, למעלה מ-20,000 בשירותי בידור ופנאי, כ-18,000 שירותים לעסקים ועוד, כאשר קרוב ל-60,000 עסקים בענפים הללו יפגעו באופן קשה בגל הראשון.

כ-35% מתוכם נכנסו למשבר עם יציבות נמוכה, בעיות נזילות או מינוף גבוה מאד והחברות הללו לא ישרדו בטווח של החודשים הקרובים - מדובר בכ-22,000 חברות ועסקים אשר חלק מהם לא היו שורדים גם ללא המשבר הנוכחי. עד סוף השנה צפוי גל נוסף, הכולל את הענפים הללו וכן ענפים נוספים בהיקף של כ-15,000 חברות ועסקם, אשר יקרסו בשל המשבר.

אומדן היקף סגירת העסקים בשנים האחרונות והצפי לשנת 2020

מקור: CofaceBdi

מהערכות שביצעו כלכלני חברת האם COFACE (מחברות ביטוח האשראי הגדולות בעולם) עולה כי בשנת 2020 יחול גידול של כ-25% בשיעור הכשלים העסקים בעולם לעומת שנה שעברה. בארה"ב צפוי גידול של 39% בשיעור הכשלים העסקיים, מדינות כמו בריטניה, הולנד, והונג-קונג צפויות לחוות שיעור גידול של יותר מ-35%, איטליה וספרד סביב ה-25% ושיעורים גבוהים צפויים גם בברזיל ודנמרק (מעל 20%) פולין (כ-30%) וצרפת (כ-20%), בשבדיה צפוי גידול של פחות מ-10% ובגרמניה 15%.

 

ינאי מתייחס לתחזיות השליליות יותר בישראל ומסביר כי "כבר שנים רבות, שיעור הכישלונות העסקיים בישראל גבוה מהמקובל במדינות ה-OECD. וזאת בשל מספר סיבות. לחברות הישראליות באופן כללי מינוף ממוצע גבוה יותר מאשר לעסקים במדינת המובילות בעולם, ועליהן לממן ימי אשראי ארוכים ללקוחותיהם מהמקובל במרבית מדינות העולם.

"שיעור פתיחת העסקים בישראל גבוה – דבר המעיד על יזמות גבוהה - אבל חלק גדול מהחברות נפתח ללא בסיס פיננסי יציב, ולכן לא שורד ולכן גם השנה שיעור הגידול בקשיים בעקבות הקורונה בישראל צפוי להיות גבוה מהממוצע בעולם".

 

68 ממדינות העולם ייכנסו למיתון

לאחר שב-2019 ירד התוצר המקומי של כלל המשקים בעולם מקצב גידול של 3.27% ל-2.5%, לראשונה, מזה שנים רבות – השנה (2020) צפויה התכווצות בתוצר שכרגע מוערכת בכ-1.8%.

נזכיר כי לפני פרוץ משבר הקורונה התחזית לצמיחה עולמית הייתה קרוב ל-3% בשנת 2020. כאשר על פי הערכות החברה הבינ"ל, בשל משבר הקורונה 68 מדינות יכנסו למיתון בשנה הקרובה לעומת 11 מדינות בלבד בשנה קודמת והסחר הבינלאומי צפוי לרדת בכ-4.3%.

משבר חוב עולמי ו"יפניזציה" של עולם הכלכלה

לגבי ההשפעות ארוכות הטווח על הכלכלות אשר ישפיעו על חברות ועסקים, ב-COFACE צופים כי ייווצר משבר חוב עולמי ומשברים פוליטיים בעיקר במדינות המתפתחות, תיווצר תופעה של "יפניזציה" של עולם הכלכלה – כלומר הגדלה משמעותית של החוב הציבורי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נמרוד 20/04/2020 15:36
    הגב לתגובה זו
    ספורי סבתא רק הפחדות עסק שלא מסוגל להיות סגור חודש ימים אין לו זכות קיום.בעלי עסקים צריכים להזרים הון בתופה הזו.בעברית לפרוע חסכונות מרוולי העבר
  • 2.
    מניות התרופות והמזון 20/04/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    במקום סגר שבועיים ושחרור הדרגתי בהתחלה הם מושכים את זה שנה. בטח שהכל יקרוס ככה שליטי המדינות טיפשים
  • 1.
    במילה אחת : אנרכיה (ל"ת)
    פסימי 20/04/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
  • בשתי מילים ? (ל"ת)
    צרנוחה 20/04/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
  • תומר 20/04/2020 14:05
    חארטה בארטה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.