אמנון ברודי עלבד
צילום: יח"צ

על בד - הביקוש למטליות לחות בשיא; מפעלי החברה עובדים 24/7

אחרי שנים של אכזבות, אולי הקורונה תחזיר את העניין לעל בד? בינתיים - החברה מדווחת על הכפלת ההפסד ב-2019 במקביל לירידה של 6% בהכנסות; ה-EBITDA צמח בכ-11% והסתכם ב-127.9 מיליון שקל

ערן סוקול | (2)

חברת על בד 0.26%  העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, מדווחת ביקושים גבוהים, מעל מהממוצע, לכל המוצרים בעקבות הקורונה. בחלק מהמוצרים הפניות מגיעות גם מצד לקוחות ומפיצים חדשים. החברה רואה מחויבות לספק את צרכי הלקוחות הקיימים ולענות ככל הניתן גם על דרישת לקוחות חדשים, מתוך כוונה להתקשר עמם לטווח ארוך. עם זאת, החברה גם הביעה חשש שמשבר הקורונה ייפגע בשרשרת האספקה. בינתיים נראה שהקורונה עושה לעל בד טוב ואולי אחרי שנים של תוצאות מאכזבות, החברה תחזור לדרך המלך.

התפתחות מחיר מניית על-בד בשנתיים האחרונות

מניית על בד - איבדה כ-57% בשנתיים האחרונות - נסחרת בשווי שוק של כ-214.8 מיליון שקל, כ-53% מההון העצמי שעמד על כ-404.9 מיליון שקל נכון לסוף 2019.

על בד סיפקה היום נתונים על 2019. החברה דיווחה על ירידה של 6% בהכנסות שנת 2019 והפסד נקי של 64.7 מיליון שקל. ה-EBITDA צמח בכ-11% והסתכם ב-127.9 מיליון שקל. הכנסות על בד הסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2019, ירידה של כ-6% לעומת הכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל אשתקד.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-69.1 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-32.9 מיליון שקל אשתקד. ה-EBITDA בשנת 2019 הסתכם ב-127.9 מיליון שקל, גידול של כ-11% בהשוואה ל-EBITDA של 115.5 מיליון שקל ב-2018. השיפור ב-EBITDA מקורו בעיקר בגידול ברווחיות בתחום המגבונים הלחים בישראל ובאירופה.

הרווח הגולמי בשנה החולפת עמד על 265.5 מיליון שקל, או 19% ממחזור המכירות, בהשוואה לרווח גולמי של 280.1 מיליון שקל - 19% מהמחזור, בשנת 2018. הרווח והרווחיות הגולמית הושפעו מירידת מחירי חומרי הגלם בתחום המגבונים והתייעלות תפעולית באתרים שהעלתה את שיעור הרווחיות בתחום המגבונים לכ-22% מסך הכנסות הפעילות, אשר קוזזו בירידה ברווחיות פעילות ההיגיינה הנשית לכ-11% מסך המכירות כתוצאה מירידה במכירות וירידה בשער החליפין של המט"ח מול השקל, וכן מהפסד גולמי בפעילות מוצרי הספיגה בשל בעיות תפעוליות הקשורות לתפוקות קווי הייצור.  

משבר הקורונה

החברה מציינת כי כל אתרי הייצור של החברה בארץ ובעולם עובדים בתפוקה מלאה לאחר שקבלו מעמד של "מפעל חיוני". בכל אתרי החברה יש ביקושים גדולים הנובעים גם מתופעת האגירה וגם מגידול בביקושים למוצרי ניקיון וחיטוי. החברה עושה מאמצים לעמוד בביקושים על ידי עבודה בסופי שבוע באתרים בחו"ל ותגבור משמרות בארץ.

במסגרת דוח הדירקטוריון, מציינים בעל בד כי החברה מתמודדת עם ביקושים גבוהים, מעל מהממוצע, לכל המוצרים, מתוך מטרה לספק את צרכי השוק. בחלק מהמוצרים הפניות מגיעות גם מצד לקוחות ומפיצים חדשים. החברה רואה מחויבות לספק את צרכיי הלקוחות הקיימים ולענות ככל הניתן גם על דרישת לקוחות חדשים, מתוך כוונה להתקשר עמם לטווח ארוך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אמנון ברודי, היו"ר היוצא של על בד: "כל המפעלים שלנו בעולם קיבלו מעמד של מפעל חיוני תחת ההגדרה של 'ענף ניקיון וטואלטיקה' מה שמאפשר לנו לעבוד באופן מלא. נכון לימים אלו, כל שמונת המפעלים של החברה עובדים באופן מלא. אנו מזהים ביקושים גבוהים למוצרי החברה ומטרתנו היא לספק את צרכיי השוק. קפיצת המטבעות (יורו, דולר) בשבועיים האחרונים אפשרו לנו לבצע הגנות בשערים הרבה יותר טובים על רוב הפעילות עד סוף 2020 זאת ביחס לשערי שפל של הרבה מאוד שנים רק לאחרונה. השילוב של גידול במכירות עם שערי מטבע משופרים עשוי לתמוך בשיפור בתוצאות".

 

ברודי הוסיף כי "בצד הניהולי, אני מאוד שמח לבשר כי דירקטוריון החברה אישר כי מיקי לזר, חבר אישי ואדם המכיר היטב את על בד, ימונה החל מה-1 ביוני השנה לתפקיד יו"ר החברה. אני משוכנע כי מיקי יצעיד, לצד ההנהלה והעובדים, את החברה לשיאים חדשים ומאחל לו המון בהצלחה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אייל 31/03/2020 08:56
    הגב לתגובה זו
    עובדים שעות נוספות!
  • 1.
    עובד לשעבר 30/03/2020 14:24
    הגב לתגובה זו
    איך אמר לי פעם מנהל בכיר בעלבד: "אל תחשוב שאני בהנהלה חכמים"..
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים