הבורסה מתחרה בחברי הבורסה: לקוח ראשון לשירותי משמורת ניירות ערך
חברת הבורסה לניע בתא -0.04% מדווחת כי הגוף הפיננסי הבינלאומי יורוקליר בנק (Euroclear Bank) הינו הגוף הראשון שיצטרף לבורסה כחבר משמורן (Custodial Member) וינהל בבורסה את נכסי לקוחותיו באופן ישיר. מדובר בחדשות טובות לבורסה המקומית, אך חדשות פחות טובות לחברי הבורסה.
יורוקליר בנק הינו גוף פיננסי בינלאומי, המספק שירותי סליקה ותפעול ניירות ערך ללקוחות ולגופים פיננסיים ביותר מ-90 מדינות. הבנק מדורג AA+ על ידי Fitch Ratings ו-AA על ידי Standard & Poor. בשנת 2018 תפעלה קבוצת יורוקליר, אליה משתייך יורוקליר בנק, עסקאות בניירות ערך בשווי של כ-791 טריליון אירו, והחזיקה בעבור לקוחותיה נכסים בשווי 28.8 טריליון אירו.
צירוף יורוקליר לבורסה כחבר משמורן הוא חלק ממאמצי הבורסה בתל-אביב להגדיל את מעגל החברים בה, לעודד תחרות, ולשפר נגישות של משקיעים בינלאומיים למסחר בניירות ערך ישראלים.
מה זה אומר "חבר משמורן"?
חבר משמורן הינו חבר המנהל בבורסה את נכסי לקוחותיו ומקבל ממנה שירותי סליקה ומשמורת, אך אינו מבצע פעילות מסחר. כלומר, גוף המאחסן את הני"ע של לקוחותיו הנסחרים בבורסה ורשומים תחתיו.
- הבורסה לניירות ערך: קפיצה של 80% ברווחים למרות המלחמה
- שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצטרפותו של יורוקליר בנק לבורסה כחבר משמורן, תאפשר ליורוקליר בנק לפתוח חשבון ניירות ערך במסלקת הבורסה, שהינה חברה בת בבעלות מלאה של הבורסה, ולספק באופן זה ללקוחותיו באירופה וברחבי העולם שירותי משמורת (Custody) בניירות ערך ישראלים, באופן ישיר.
על פי הערכות, היקף העמלות ששילמו עד כה גופים בינלאומיים לחברי הבורסה השונים אשר סיפקו להם את שירותי המשמורת גבוה פי 5 מהעמלות שישלמו חברי המשמורת ישירות לבורסה כ"חברי משמורן".
מה תהיה ההשפעה על הכנסות הבורסה?
חבר משמורן ישלם לבורסה דמי רישום בהיקף של 100 אלף שקל לשנה בתוספת עמלה בשיעור של כ-0.0025% מהיקף הנכסים הרשומים תחתיו, זאת לעומת עמלה של כ-0.00105% אשר שולמה לבורסה עד כה על ידי חברי הבורסה, שסיפקו לגופים בינ"ל את שירותי המשמורת ובהתאמה ני"ע הערך של גופים בינ"ל אלו היו רשומים תחתם.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
הצטרפותו של יורוקליר בנק לבורסה בתל-אביב כחבר משמורן היא תוצאה של שינוי שבוצע בכללי הבורסה, המאפשר צירוף חברים חדשים שמנהלים חשבון ניירות ערך עבור לקוחותיהם אך אינם עוסקים בפעילות מסחר. שינוי הכללים יאפשר גם לגופים פיננסיים נוספים, מקומיים ובינלאומיים, לנהל בבורסה את נכסי לקוחותיהם באופן ישיר, תוך חיסכון בהוצאות ובמשאבים, ותוך הגנה מקסימלית על הנכסים. בהנהלת הבורסה שואפים להגדיל משמעותית את מספר חברי המשמורן בעתיד, מהלך שבימדה ואכן יצלח, יגדיל את הכנסות הבורסה, אולם ככל הנראה יפגע בהכנסות חברי הבורסה המספקים כיום את שירותי המשמורת לגופים פיננסיים בינ"ל.
אורלי גרינפלד, סמנכ"לית בכירה ומנהלת מחלקת הסליקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב: "אנו שמחים שיורוקליר בנק בחר להצטרף לבורסה כחבר משמורן. באמצעות חברות זו, יוכלו משקיעים זרים להחזיק בניירות ערך ישראלים דרך החשבון הישיר של יורוקליר בבורסה. אחד היעדים האסטרטגיים של הבורסה הוא להגדיל את סוגי החברים, להגביר את התחרות ולהרחיב את מעורבות המשקיעים הזרים במסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. אנו מאמינים כי מוסדות פיננסיים נוספים ילכו בעקבות יורוקליר בנק ויצטרפו לבורסה בתל אביב כחברים".
אודות יורוקליר בנק
יורוקליר בנק מספק שירותי סליקה ושירותי ניירות ערך קשורים לעסקאות בין מדינות הכוללות איגרות חוב, מניות, נגזרים וקרנות השקעה מקומיים ובינלאומיים. הבנק משרת מוסדות פיננסיים גדולים ביותר מ-90 מדינות. יורוקליר בנק, שבסיסו בבריסל, הוא חלק מקבוצת יורוקליר. הבנק מדורג AA+ על ידי Fitch Ratings ו-AA על ידי Standard & Poor.
- 4.ליאור 12/08/2019 20:28הגב לתגובה זואודה להסבר, הכוונה ששירותי המשמורן הם רק ללקוחות זרים?
- 3.דני 12/08/2019 19:34הגב לתגובה זומה עם חברת אפ אמ אר והשירותים שהיא מספקת לחברי הבורסה יש לה תחרות או שהיא עדיין שולטת בתחום הזה ?
- 2.לוטם 12/08/2019 16:24הגב לתגובה זובהצלחה.
- 1.משה 12/08/2019 14:44הגב לתגובה זוהיה אני, שכספי באינטראקטיב, יכול לקנות ניירות ערך כמעט בכל בעולם אבל לא בישראל. תוסיפו גישה גם לבתי השקעות בחול,ואין ספק שיהיה יותר מסחר

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').