מפעלי כיל, ים המלח
צילום: Bizportal

זיכיון הפקת המשאבים מים המלח צפוי להיות פחות רווחי בעתיד

כך עולה מהמלצות הצוות לעניין פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת הזיכיון, אשר המליץ, בין היתר, להטיל אחריות לטיפול בנזקים הסביבתיים
גיא עיני |

הצוות לעניין "פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח" פרסם את המלצותיו לפיהן על הממשלה להערך לסיום תוקפו של הזיכיון הנוכחי בו מחזיקה כיל. בין היתר, המליץ הצוות על המשך הפקת המשאבים מים המלח, למרות הנזק הסביבתי, אולם להטיל מגבלות שונות ואחריות על הנזק הסביבתי לבעל הרישיון החדש, אשר ככל הנראה יהיה גוף פרטי שייבחר במכרז בו תיקבע המדינה מחיר מינימום.

הצוות, בראשותו של יואל נווה לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הוקם על בסיס מסקנות הוועדה לבחינת המדיניות לגבי חלק המדינה המתקבל בעד השימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים. הצוות בחן מגוון רחב של נתונים אודות ים המלח ופעילות הפקת המשאבים המתבצעת במסגרת הזיכיון.

הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה למדינה

פעילות הפקת המשאבים מייצרת הכנסות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בשנה למדינה, עבודה בשכר גבוה לאלפי עובדי המפעלים, ותעסוקה לאלפי עובדים נוספים המשמשים כספקים ישירם ועקיפים למפעלים.

לצד התועלת הרבה, לפעילות יש גם השלכות שליליות. על פי דיווחי כיל למשרד להגנת הסביבה, לצורך הפקת המשאבים, שואבים מפעלי ים המלח  בצד הישראלי ב-5 השנים האחרונות כ-230-210 מיליון מ"ק נטו בשנה מהאגן הצפוני של ים המלח. בכך תורמים המפעלים לירידת מפלס ים המלח, שלה השפעות שליליות רבות על הסביבה. 

הזיכיון הוענק לפני 60 שנה

הזיכיון להפקת משאבים מים המלח הוענק בשנת 1961 לחברת מפעלי ים המלח, שהייתה אז חברה ממשלתית. הזיכיון הוארך בתיקון לחוק משנת 1986 והוא נמצא בתוקף עד שנת 2030. במהלך שנות ה-90 הפריטה ממשלת ישראל את החברה האם - כיל.

על פי שטר הזיכיון, עם תום תקופת הזיכיון עוברים לקניין הממשלה כל הנכסים המוחשיים והקבועים של מפעלי ים המלח, כאשר על הממשלה לשלם תמורתם סכום שטרם הושלמה עבודת המטה לקביעתו. בנוסף, למפעלי ים המלח זכות ראשונים. כלומר, במידה והממשלה תקבל הצעה כלשהי מגורם אחר, היא חייבת לאפשר למפעלי ים המלח להגיש הצעה זהה תחילה.

זכות הראשונים צפויה להכשיל את המכרז

ניתוח תיאורטי של האפשרויות לביצוע מכרז מעלה כי יתרון המידע הגדול של כיל בנוגע לפעילות הפקת המשאבים בים המלח, לצד היתרון הנובע מקיומן של תעשיות המשך בבעלותה, עלולים להביא לכך שההצעות במכרז יהיו זהירות מאוד, כאשר חברות יחששו מלהגיש הצעה גבוהה או אפילו זהה לזו של כיל. בתרחיש הקצה, דבר זה אף עלול להביא לכישלון של המכרז, כלומר להעדר הצעות רציניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יש להמשיך בהפקת המשאבים מים המלח

על פי המלצות הצוות, להפקת המשאבים מים המלח תועלת כלכלית רבה למשק הישראלי בכלל, ולדרום הארץ בפרט. לאור זאת, הומלץ על המשך הפקת המשאבים מים המלח, לצד הגבלת היקף ההשפעה הסביבתית השלילית של המפעלים.

יש לגבש תנאים חדשים לפעילות ההפקה

הצוות ממליץ להמשיך במודל בו הפקת המשאבים מים המלח מתבצעת בידי גורם פרטי, מטעמי יעילות עסקית וניהולית. בנוסף, הצוות ממליץ על גיבוש תנאים חדשים לפעילות ההפקה העתידית של משאבים מים המלח. בין היתר, מומלץ לצמצם את השטח בו יפעל בעל רישיון ההפקה העתידי לשטחים הנדרשים בפועל לפעילות המפעלים, להגביל את סך כמות מי הים הנשאבת מהאגן הצפוני, לתמרץ שימוש יעיל במים הנשאבים ולהטיל אחריות לטיפול בנזקים הסביבתיים שיגרמו מפעילות הפקת המשאבים על בעל הרישיון.

המדינה תקבע מחיר מינימום במכרז

כמו כן, הצוות ממליץ כי רישיון ההפעלה העתידי יוקצה באמצעות מכרז, כאשר על מנת להבטיח כי בתום המכרז יימסר רישיון ההפקה בתמורה המשקפת את ערכו, הצוות המליץ כי טרם היציאה למכרז תקבע המדינה מחיר מינימום, אשר ישקף הערכה ראויה של ערך המשאבים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


עופר נמרודי הכשרת הישוב
צילום: רמי זרניגר
ראיון

עופר נמרודי: "ה-NOI של הכשרת הישוב בישראל יגדל ב-50% ליותר מ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות"

הכשרת היישוב נערכת לצמיחה - פרויקטי דגל בבני ברק ותל אביב, צבר של כ-9 אלף דירות בהתחדשות עירונית והתרחבות זרוע הלוגיסטיקה באירופה שתתרום מאות מיליונים; עופר נמרודי, מנכ"ל ובעלים בשיחה עם ביזפורטל: "להכשרה התחדשות יהיה רווח גולמי מצרפי של 2.2 מיליארד שקל עד לסוף 2027"

צלי אהרון |

חברת הכשרת היישוב הכשרת הישוב 0%  , העוסקת בנדל"ן מניב,ייזום ובנייה בישראל ובחו"ל, ושולטת ב"הכשרה התחדשות" - הציגה למשקיעים תוכנית צמיחה רחבה ומדורגת שמבוססת על מספר מנועי צמיחה מרכזיים. לפי הנתונים, ה-NOI מנכסים מניבים בישראל צפוי לגדול ביותר מ-50%. מרמה של כ-200 מיליון שקל כיום לכ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות. 

לכך יתווספו שני פרויקטי דגל: המדיקל סנטר בבני ברק, שצפוי להתאכלס ב-2027, ומגדל “יעקב נמרודי” בבית מעריב בתל אביב, שאמור להתאכלס ב-2030. שני הפרויקטים הללו לבדם צפויים להוסיף NOI מצרפי של יותר מ-110 מיליון שקל כשהתפוסות יתייצבו. במקביל, החברה מבצעת שדרוג משמעותי בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, בהשקעה של כ־60 מיליון שקל. 

הקניון, שנהנה מתפוסה מלאה וביצועים עסקיים יציבים, עובר בימים אלה מהלך שבמסגרתו יוקם לונה פארק Indoor גדול והכפלת שטחי ההסעדה והבילוי. מהלך זה נועד להאריך את “זמן השהייה” של המבקרים ולבסס את הקניון כמרכז בילוי אזורי מוביל גם בעידן של תחרות מצד המסחר המקוון. תחום ההתחדשות העירונית הוא מנוע צמיחה נוסף ומשמעותי: הכשרה מחזיקה כיום בכמעט 9 אלף דירות עם תב"ע מאושרת, ומתוכן כבר התקבלו היתרי בנייה או היתרים בתנאים ללמעלה מ-1,180 דירות. 

בשנים הקרובות הצפי הוא למעבר לשלב ביצוע רחב היקף, בשנת 2026 ליותר מ-3.5 אלף דירות עם רווח גולמי חזוי של כ-930 מיליון שקל, ובשנת 2027 מעל 5,200 דירות נוספות עם רווח גולמי חזוי של כ-1.3 מיליארד שקל. בסך הכול, החברה מעריכה כי עד סוף 2027 יעמוד הרווח הגולמי מפעילות ההתחדשות העירונית על כ-2.2 מיליארד שקל.

זרוע הפארקים הלוגיסטיים באירופה (MLP) ממשיכה לצמוח בקצב מהיר יחסית: בתוך חמש שנים גדלו שטחיה הבנויים מכ-700 אלף מ"ר לכ-1.3 מיליון מ"ר, והיעד הוא לחצות את רף ה-2 מיליון מ"ר בשנים הקרובות.