בזק מזנקת 6% בעקבות כניסת קרן אליוט

קרן אליוט חושפת החזקה של 4.8% בבזק, קוראת להתפטרות הדירקטורים שתחת חקירה // הנה המכתב המלא ששלחה אליוט לדוד גרנות
גיא בן סימון |

קרן אליוט חושפת היום כי היא מחזיקה יחד עם קרנות להן היא מייעצת בזכויות של 4.8% מחברת בזק -0.41% , וקראת היום להתפטרות הדירקטורים בבזק הנמצאים תחת חקירה של הרשות במסגרת עסקת YES. אליוט פנתה היום בנושא במכתב לממלא מקום הזמני של יו"ר דירקטוריון בזק, דוד גרנות.

אליוט מתארת את הבעיות הנוכחיות שמונעות מבזק לממש את הפוטנציאל שלה, לרבות העובדה שבזק מוחזקת על ידי פירמידת החזקות ממונפת בת שלוש שכבות, אשר יוצרת ניגודי אינטרסים רבים ותמריצים שליליים לניהול החברה. אליוט קוראת להסיר לפחות שכבה אחת של הפירמידה הממונפת כדי ליצור זהות גדולה יותר בין הממשל התאגידי של בזק לבעלות הכלכלית עליה.

אליוט גם מצביעה על הצורך הדחוף לטפל בבעיות החמורות בממשל התאגידי של החברה, וקוראת לבצע שינויים בדירקטוריון, לרבות התפטרות מידית של כל הדירקטורים שנתונים תחת חקירת הרשות לנירות ערך ו/או קשורים ליורוקום. "אליוט מאמינה שבזק תפיק תועלת משמעותית אם ייבחרו דירקטורים עצמאיים ומקצועיים חדשים לדירקטוריון, כדי שיהיה בו תמהיל נכון של מומחיות, עצמאות ויושרה, למען העתיד", נמסר מאליוט.

כפי שנאמר במכתב ליו"ד הזמני גרנות, אליוט "מאמינה שאפשר להציף ערך ניכר אם יינקטו הצעדים הנכונים לשיפור הממשל התאגידי. לבזק יש יסודות עסקיים מוצקים, כוח אדם למופת ופוטנציאל גדול, שבזכותם אנו גאים להיות אחד המשקיעים העצמאיים הגדולים בחברה. אנו כמהים לעבוד יחד אתך כדי להבטיח שיהיה לחברה את מבנה הדירקטוריון ואת המחויבות לממשל תקין, שלהם היא ראויה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד