עובד לשעבר בחברת 'אקטיב טרייל' ניסה לסחוט כספים מבנק יהב

מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה כתב אישום

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד תושב פרדס חנה כבן 32, בגין עבירות של סחיטה באיומים ומספר עבירות של פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת. כתב האישום כולל שלושה אישומים ומפרט מסכת ארוכה ושיטתית של חדירה לחומר מחשב והעתקת מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש על אודות מיליוני אנשים.

 בכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד איתי גוהר ממחלקת הסייבר, נאמר כי הנאשם הינו עובד לשעבר של חברת אקטיב טרייל (Active Trail), חברה המספקת שירותי דיוור ישיר לאלפי לקוחות, נהג לחדור למערכות הממוחשבות של החברה ללא הרשאה ולהעתיק מאות מאגרי מידע שהיו מאוחסנים בשרתיה. בדרך זו, העתיק הנאשם והחזיק ברשותו מאות מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש על מיליוני אנשים.

לפי כתב האישום, הנאשם החל לעבוד באקטיב טרייל באוגוסט 2014 והתפטר בדצמבר 2015 על רקע חילוקי דעות עם מנהל חדש שהגיע לחברה, סה"כ עבד הנאשם בחברה כשנה וחצי בתור מנהל התמיכה. במסגרת תפקידו בחברה, לנאשם הייתה נגישות למידע ממוחשב רגיש, לרבות לשמות המשתמש, הסיסמאות ומפתחות ההזדהות של לקוחות החברה בשרתים של החברה. חברת Active Trail  היא חברה ישראלית המתפעלת פלטפורמה לדיוור ישיר (ניוזלטרים), ומספקת את שירותיה למגוון רחב של חברות, ביניהן בנק יהב, בנק דיסקונט, לאומי קארד, בנק לאומי, ביטוח ישיר, חברת כלל, AIG ועוד. לחברה כ-5,000 לקוחות ובשרתיה מאוחסנים מיליוני רשומות המכילות מידע אישי על אודות לקוחות של לקוחותיה.

מכתב האישום עולה כי לאחר סיום העסקתו בחברה ועד להחלפת סיסמאות הגישה ומפתחות ההזדהות על ידי החברה (דבר שנעשה רק בסמוך למועד מעצרו), נהג הנאשם לחדור, בדרך של התקשרות מרחוק באמצעות מחשבו האישי, שלא כדין למערכות הממוחשבות של החברה, וזאת תוך שימוש בשמות המשתמש, הסיסמאות ומפתחות ההזדהות שאליהם השיג גישה בעת שהועסק בחברה. בדרך המתוארת העתיק הנאשם והחזיק ברשותו במחשבו מאות מאגרי מידע שנטל ללא רשות מהחברה, ואשר הכילו, על פי רוב, את שדות המידע הבאים: שם פרטי; שם משפחה; כתובת מלאה לרבות מיקוד; כתובת דוא"ל ומס' טלפון. בין היתר החזיק הנאשם במאגר מידע השייך לבנק יהב המכיל 141,271 רשומות של לקוחות הבנק. הוא גם החזיק במאגר של לאומי תיירות שהכיל 341 אלף רשומות, מאגר של לאומי שופרסל קארד שהכיל 117 אלף רשומות ומאגר של rest שהכיל 480 אלף רשומות. ועוד ועוד.   

כתב האישום מתאר את מסכת הסחיטה המקוונת שביצע לכאורה הנאשם. כך נאמר כי האיש שלח, בעשרות הזדמנויות שונות, הודעות דואר אלקטרוני מאיימות לבכירים בבנק יהב ובחברת אקטיב טרייל ואיים עליהם שאם לא יעבירו מיליוני שקלים במטבע הווירטואלי "ביטקוין", הוא יפרסם ב"רשת האפלה" (Darknet) וכן יעביר לעיתונאים מאגרי מידע השייכים לבנק ולחברה ואשר פרסומם עלול להסב להם נזקים כלכליים ניכרים.

 על פי כתב האישום, בשלב מסוים פנו המתלוננים למשטרה. השוטרים נכנסו בנעלי הנסחטים מבנק יהב, וניהלו משא ומתן מול הנאשם תוך הסוואת העובדה שמאחורי מקלדת הנסחטים עומדת המשטרה. כתוצאה מכך, עלה בידי המשטרה לסכל את מימוש הסחיטה, למעט 2,000 שקלים ששולמו במטבע הווירטואלי ביטקוין, כדרישת הנאשם.

 בכתב האישום נאמר עוד, כי הנאשם השתמש במאגרי המידע שלקח משרתי החברה ובעזרת חיתוכים סטטיסטיים שונים, יצר רשימות של אנשים אמידים. את הרשימות שיצר, מכר הנאשם בהזדמנויות שונות לבית השקעות שחיפש פרטי התקשרות של משקיעים פוטנציאליים על מנת לשווק להם את שירותיו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 כתב האישום הוגש לאחר חקירה של יחידת הסייבר בלהב 433, בשיתוף יחידת המו"מ באגף המבצעים משטרת ישראל ובסיוע הרשות הלאומית להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה. בפרקליטות מציינים כי תהליך העבודה המאומץ והמשולב שהתקיים במקרה זה, מנע נזק ניכר שהיה עלול להיגרם לבנק יהב, לחברת אקטיב טרייל ולפרטיותם של מיליוני האנשים שפרטיהם האישיים היו בידי הנאשם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: