הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

עובד לשעבר בחברת 'אקטיב טרייל' ניסה לסחוט כספים מבנק יהב

מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה כתב אישום

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד תושב פרדס חנה כבן 32, בגין עבירות של סחיטה באיומים ומספר עבירות של פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת. כתב האישום כולל שלושה אישומים ומפרט מסכת ארוכה ושיטתית של חדירה לחומר מחשב והעתקת מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש על אודות מיליוני אנשים.

 בכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד איתי גוהר ממחלקת הסייבר, נאמר כי הנאשם הינו עובד לשעבר של חברת אקטיב טרייל (Active Trail), חברה המספקת שירותי דיוור ישיר לאלפי לקוחות, נהג לחדור למערכות הממוחשבות של החברה ללא הרשאה ולהעתיק מאות מאגרי מידע שהיו מאוחסנים בשרתיה. בדרך זו, העתיק הנאשם והחזיק ברשותו מאות מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש על מיליוני אנשים.

לפי כתב האישום, הנאשם החל לעבוד באקטיב טרייל באוגוסט 2014 והתפטר בדצמבר 2015 על רקע חילוקי דעות עם מנהל חדש שהגיע לחברה, סה"כ עבד הנאשם בחברה כשנה וחצי בתור מנהל התמיכה. במסגרת תפקידו בחברה, לנאשם הייתה נגישות למידע ממוחשב רגיש, לרבות לשמות המשתמש, הסיסמאות ומפתחות ההזדהות של לקוחות החברה בשרתים של החברה. חברת Active Trail  היא חברה ישראלית המתפעלת פלטפורמה לדיוור ישיר (ניוזלטרים), ומספקת את שירותיה למגוון רחב של חברות, ביניהן בנק יהב, בנק דיסקונט, לאומי קארד, בנק לאומי, ביטוח ישיר, חברת כלל, AIG ועוד. לחברה כ-5,000 לקוחות ובשרתיה מאוחסנים מיליוני רשומות המכילות מידע אישי על אודות לקוחות של לקוחותיה.

מכתב האישום עולה כי לאחר סיום העסקתו בחברה ועד להחלפת סיסמאות הגישה ומפתחות ההזדהות על ידי החברה (דבר שנעשה רק בסמוך למועד מעצרו), נהג הנאשם לחדור, בדרך של התקשרות מרחוק באמצעות מחשבו האישי, שלא כדין למערכות הממוחשבות של החברה, וזאת תוך שימוש בשמות המשתמש, הסיסמאות ומפתחות ההזדהות שאליהם השיג גישה בעת שהועסק בחברה. בדרך המתוארת העתיק הנאשם והחזיק ברשותו במחשבו מאות מאגרי מידע שנטל ללא רשות מהחברה, ואשר הכילו, על פי רוב, את שדות המידע הבאים: שם פרטי; שם משפחה; כתובת מלאה לרבות מיקוד; כתובת דוא"ל ומס' טלפון. בין היתר החזיק הנאשם במאגר מידע השייך לבנק יהב המכיל 141,271 רשומות של לקוחות הבנק. הוא גם החזיק במאגר של לאומי תיירות שהכיל 341 אלף רשומות, מאגר של לאומי שופרסל קארד שהכיל 117 אלף רשומות ומאגר של rest שהכיל 480 אלף רשומות. ועוד ועוד.   

כתב האישום מתאר את מסכת הסחיטה המקוונת שביצע לכאורה הנאשם. כך נאמר כי האיש שלח, בעשרות הזדמנויות שונות, הודעות דואר אלקטרוני מאיימות לבכירים בבנק יהב ובחברת אקטיב טרייל ואיים עליהם שאם לא יעבירו מיליוני שקלים במטבע הווירטואלי "ביטקוין", הוא יפרסם ב"רשת האפלה" (Darknet) וכן יעביר לעיתונאים מאגרי מידע השייכים לבנק ולחברה ואשר פרסומם עלול להסב להם נזקים כלכליים ניכרים.

 על פי כתב האישום, בשלב מסוים פנו המתלוננים למשטרה. השוטרים נכנסו בנעלי הנסחטים מבנק יהב, וניהלו משא ומתן מול הנאשם תוך הסוואת העובדה שמאחורי מקלדת הנסחטים עומדת המשטרה. כתוצאה מכך, עלה בידי המשטרה לסכל את מימוש הסחיטה, למעט 2,000 שקלים ששולמו במטבע הווירטואלי ביטקוין, כדרישת הנאשם.

 בכתב האישום נאמר עוד, כי הנאשם השתמש במאגרי המידע שלקח משרתי החברה ובעזרת חיתוכים סטטיסטיים שונים, יצר רשימות של אנשים אמידים. את הרשימות שיצר, מכר הנאשם בהזדמנויות שונות לבית השקעות שחיפש פרטי התקשרות של משקיעים פוטנציאליים על מנת לשווק להם את שירותיו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 כתב האישום הוגש לאחר חקירה של יחידת הסייבר בלהב 433, בשיתוף יחידת המו"מ באגף המבצעים משטרת ישראל ובסיוע הרשות הלאומית להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה. בפרקליטות מציינים כי תהליך העבודה המאומץ והמשולב שהתקיים במקרה זה, מנע נזק ניכר שהיה עלול להיגרם לבנק יהב, לחברת אקטיב טרייל ולפרטיותם של מיליוני האנשים שפרטיהם האישיים היו בידי הנאשם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן