פלוג: "השוק האפור בחלקו לגיטימי - ויכול לתרום לתחרות"

הביקוש הגואה לאשראי תורם להתפתחות השוק האפור ומדאיג את בנק ישראל
גיא בן סימון | (9)

האשראי הבנקאי למשקי הבית ולעסקים קטנים נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, אך הבנקים מתקשים לספק אשראי לכל דורש. מצב זה תורם בעיקר להתפתחות השוק האפור שנהנה מהביקוש הגואה ומדאיג את בנק ישראל.

בבנק ישראל ערכו סקירה מקיפה שהוצגה הבוקר על ידי הנגידה קרנית פלוג, והם מציעים דרכי התמודדות להגדלת האשראי ולצמצום השוק האפור על ידי פיתוח מקורות מימון חלופיים מוסדיים והסדרת חוקים ורגולציה את הפעילות הלגיטימית. 

לפי בנק ישראל, השוק האפור מסכן את המערכת הפיננסית מכמה סיבות כאשר העיקריות שבהן נוגעות לרגולציה ליציבות הגופים. הפער בדרישות הרגולציה עלול להביא לירידה בסטנדרטים במערכת הפיננסית, ואם הגופים בשוק האפור יהפכו לחלק משמעותי משוק האשראי - עליהם לעמוד בסטנדרטים שיבטיחו יציבות מוסדית.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "באופן מסורתי התיווך הפיננסי בין חוסכים לבין לווים התרחש במערכת הבנקאית, באמצעות העמדת הלוואות שמומנו מגיוס פיקדונות מציבור החוסכים. גם כיום, למרות התפתחותם של מקורות אשראי נוספים, המערכת הבנקאית היא המערכת הדומיננטית בישראל מבין המוסדות הפיננסיים השונים, בכל הקשור לפעילות של תיווך פיננסי".

"רק בשביל לסבר את האוזן, נכון לדצמבר 2014, סך יתרת חוב משקי הבית עמדה על 433 מיליארד שקל. עיקר החוב של משקי הבית, כ-94% ממנו, הינו מהמערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי. עם השנים החלו גופים נוספים לעסוק בתיווך הפיננסי, כמו המערכת החוץ בנקאית, שהאשראי בה מסופק על ידי גופים פיננסיים, כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח שעדיין נבדלים מהבנקים בעיקר באפשרות הגישה שלהם למקורות נזילות ממשלתיים". 

"הגדלת היצע וזמינות האשראי במסלולים מפוקחים נוספים תביא לצמצום הכדאיות של משקי הבית והעסקים הקטנים לפנות לשוק האפור. כוחות של ביקוש והיצע יוצרים את השוק האפור, ובחלקים ממנו הוא שוק לגיטימי המספק שירותים משלימים למערכת המוסדית. שוק זה יכול לתרום גם בהיבטים של תחרות".

אין מספיק נתונים על השוק האפור

לדבריה, "הסדרה רגולטורית של השוק האפור תאפשר הרחבת מקורות המימון של הגופים הפעילים בו. ההצעה לאפשר לגופים מסויימים להנפיק אג"ח ולתת אשראי ללא הסדרת הבקרות המתאימות יכולה להביא לנזק חמור למשק. לגבי השוק האפור, אין נתונים מלאים על היקף פעילותו ועל לקוחותיו, וזו אחת הבעיות לגביו. מסקר שנערך עבור הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה בשנת 2010, עולה כי עסקים קטנים רבים מתקשים במימון פעילותם, אולם לשאלה כמה מהם משתמשים בשוק האפור, רק כ-0.4% ענו באופן חיובי. נראה כי מספר זה מוטה כלפי מטה, שכן אין מידע מלא על מתן אשראי וניכיונות שיקים על ידי נותני שירותי מטבע ועמותות לגמילות חסדים. האומדנים כיום מדברים על שוק אשראי של כ- 10 עד 20 מיליארד שקל. ביחס למספרים הקיימים במערכת הבנקאות מדובר על שיעורים נמוכים מאד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    למה לא מפטרים אותה כבר? לא מתאימה לתפקיד (ל"ת)
    שי.ע 15/07/2015 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דוד 15/07/2015 18:52
    הגב לתגובה זו
    1.סין מחזיק 3-טיריליון איום שלהם בדרך כי אובמה גמר תשתיות התחילו-מפעלים ותעשיות חובה לזכור בנקים ארהב חייבים הרבה לאירופה 2.ראינו מפעל מכוניות סביבו פרחו הרבה עסקים בנינים{השיתיל קיבל טיפול נדרש במקום 4 שנים גדל בשנתיים 3.דרום וצפון מפעלים תעסוקה כל מה צריך אדם -כך יגדל קיוסק לשופר גדול וענקי 4.מבקר שפירו חובה לבדוק למגע,קיבוצים מושבים,בנקים שנתנו אחד רוצים שלוש{וכן מה נכנס לקופה כי נוכלים לפנינו מיומנים מאוד
  • 7.
    הבנקים גובים 10 אחוז רבית וכמה הם משלמים..גנבים.... (ל"ת)
    לקוח 15/07/2015 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ריבית חובה 15% זכות 00000,01% זאת הבשורה שלך (ל"ת)
    מאיר פ 15/07/2015 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאיר פ 15/07/2015 14:04
    הגב לתגובה זו
    בנקים , מה היא עושה מביאה את עולם התחתון כ גורם תחרותי, חה חה מחר היא תביא את משפחות הפשע להורדת מחירי הדיור
  • 4.
    אבי 15/07/2015 13:45
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל מתנהל מזה שנים ללא הצלחה מול הספקולנטים במט"ח. כתוצאה מכך צבר הבנק כ-85 מיליארד דולר שמסבים הפסדים למדינה עקב הריבית הנמוכה בשווקי העולם. בנוסף לכך היצוא מקרטע משום שיצואנים ישראלים אינם יכולים להתחרות בשווקי חו"ל עקב שער הדולר הנמוך. ככן יש למנות וועדה מייעצת לבנק ישראל שתכלול כלכלנים ומומחים בשוק ההון שתסייע לבנק להתמודד מול הספקולנטים. בנוסף לכך יש להגביל את הנגידה במתן הצהרות לעיתונות או לתקשורת ולהשאיר את הדוברות בידי דובר של הוועדה המייעצת.
  • 3.
    כותרת כזו מהנגידה..צריכה ללכת הביתה.בושה וחרפה.... (ל"ת)
    חיים 15/07/2015 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 15/07/2015 12:00
    הגב לתגובה זו
    הדולר יורד - המחירים בשמיים עכשיו את רוצה לתת לגיטימציה לפושעים
  • 1.
    יואב 15/07/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
    תתבונני בדולר שלך ותראי איך אנחנו עושים לך בית ספר לנגידים מתחילים.........חחחחח אכלת אותה עם הדולר
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.