פלוג: "השוק האפור בחלקו לגיטימי - ויכול לתרום לתחרות"

הביקוש הגואה לאשראי תורם להתפתחות השוק האפור ומדאיג את בנק ישראל
גיא בן סימון | (9)

האשראי הבנקאי למשקי הבית ולעסקים קטנים נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, אך הבנקים מתקשים לספק אשראי לכל דורש. מצב זה תורם בעיקר להתפתחות השוק האפור שנהנה מהביקוש הגואה ומדאיג את בנק ישראל.

בבנק ישראל ערכו סקירה מקיפה שהוצגה הבוקר על ידי הנגידה קרנית פלוג, והם מציעים דרכי התמודדות להגדלת האשראי ולצמצום השוק האפור על ידי פיתוח מקורות מימון חלופיים מוסדיים והסדרת חוקים ורגולציה את הפעילות הלגיטימית. 

לפי בנק ישראל, השוק האפור מסכן את המערכת הפיננסית מכמה סיבות כאשר העיקריות שבהן נוגעות לרגולציה ליציבות הגופים. הפער בדרישות הרגולציה עלול להביא לירידה בסטנדרטים במערכת הפיננסית, ואם הגופים בשוק האפור יהפכו לחלק משמעותי משוק האשראי - עליהם לעמוד בסטנדרטים שיבטיחו יציבות מוסדית.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "באופן מסורתי התיווך הפיננסי בין חוסכים לבין לווים התרחש במערכת הבנקאית, באמצעות העמדת הלוואות שמומנו מגיוס פיקדונות מציבור החוסכים. גם כיום, למרות התפתחותם של מקורות אשראי נוספים, המערכת הבנקאית היא המערכת הדומיננטית בישראל מבין המוסדות הפיננסיים השונים, בכל הקשור לפעילות של תיווך פיננסי".

"רק בשביל לסבר את האוזן, נכון לדצמבר 2014, סך יתרת חוב משקי הבית עמדה על 433 מיליארד שקל. עיקר החוב של משקי הבית, כ-94% ממנו, הינו מהמערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי. עם השנים החלו גופים נוספים לעסוק בתיווך הפיננסי, כמו המערכת החוץ בנקאית, שהאשראי בה מסופק על ידי גופים פיננסיים, כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח שעדיין נבדלים מהבנקים בעיקר באפשרות הגישה שלהם למקורות נזילות ממשלתיים". 

"הגדלת היצע וזמינות האשראי במסלולים מפוקחים נוספים תביא לצמצום הכדאיות של משקי הבית והעסקים הקטנים לפנות לשוק האפור. כוחות של ביקוש והיצע יוצרים את השוק האפור, ובחלקים ממנו הוא שוק לגיטימי המספק שירותים משלימים למערכת המוסדית. שוק זה יכול לתרום גם בהיבטים של תחרות".

אין מספיק נתונים על השוק האפור

לדבריה, "הסדרה רגולטורית של השוק האפור תאפשר הרחבת מקורות המימון של הגופים הפעילים בו. ההצעה לאפשר לגופים מסויימים להנפיק אג"ח ולתת אשראי ללא הסדרת הבקרות המתאימות יכולה להביא לנזק חמור למשק. לגבי השוק האפור, אין נתונים מלאים על היקף פעילותו ועל לקוחותיו, וזו אחת הבעיות לגביו. מסקר שנערך עבור הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה בשנת 2010, עולה כי עסקים קטנים רבים מתקשים במימון פעילותם, אולם לשאלה כמה מהם משתמשים בשוק האפור, רק כ-0.4% ענו באופן חיובי. נראה כי מספר זה מוטה כלפי מטה, שכן אין מידע מלא על מתן אשראי וניכיונות שיקים על ידי נותני שירותי מטבע ועמותות לגמילות חסדים. האומדנים כיום מדברים על שוק אשראי של כ- 10 עד 20 מיליארד שקל. ביחס למספרים הקיימים במערכת הבנקאות מדובר על שיעורים נמוכים מאד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    למה לא מפטרים אותה כבר? לא מתאימה לתפקיד (ל"ת)
    שי.ע 15/07/2015 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דוד 15/07/2015 18:52
    הגב לתגובה זו
    1.סין מחזיק 3-טיריליון איום שלהם בדרך כי אובמה גמר תשתיות התחילו-מפעלים ותעשיות חובה לזכור בנקים ארהב חייבים הרבה לאירופה 2.ראינו מפעל מכוניות סביבו פרחו הרבה עסקים בנינים{השיתיל קיבל טיפול נדרש במקום 4 שנים גדל בשנתיים 3.דרום וצפון מפעלים תעסוקה כל מה צריך אדם -כך יגדל קיוסק לשופר גדול וענקי 4.מבקר שפירו חובה לבדוק למגע,קיבוצים מושבים,בנקים שנתנו אחד רוצים שלוש{וכן מה נכנס לקופה כי נוכלים לפנינו מיומנים מאוד
  • 7.
    הבנקים גובים 10 אחוז רבית וכמה הם משלמים..גנבים.... (ל"ת)
    לקוח 15/07/2015 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ריבית חובה 15% זכות 00000,01% זאת הבשורה שלך (ל"ת)
    מאיר פ 15/07/2015 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאיר פ 15/07/2015 14:04
    הגב לתגובה זו
    בנקים , מה היא עושה מביאה את עולם התחתון כ גורם תחרותי, חה חה מחר היא תביא את משפחות הפשע להורדת מחירי הדיור
  • 4.
    אבי 15/07/2015 13:45
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל מתנהל מזה שנים ללא הצלחה מול הספקולנטים במט"ח. כתוצאה מכך צבר הבנק כ-85 מיליארד דולר שמסבים הפסדים למדינה עקב הריבית הנמוכה בשווקי העולם. בנוסף לכך היצוא מקרטע משום שיצואנים ישראלים אינם יכולים להתחרות בשווקי חו"ל עקב שער הדולר הנמוך. ככן יש למנות וועדה מייעצת לבנק ישראל שתכלול כלכלנים ומומחים בשוק ההון שתסייע לבנק להתמודד מול הספקולנטים. בנוסף לכך יש להגביל את הנגידה במתן הצהרות לעיתונות או לתקשורת ולהשאיר את הדוברות בידי דובר של הוועדה המייעצת.
  • 3.
    כותרת כזו מהנגידה..צריכה ללכת הביתה.בושה וחרפה.... (ל"ת)
    חיים 15/07/2015 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 15/07/2015 12:00
    הגב לתגובה זו
    הדולר יורד - המחירים בשמיים עכשיו את רוצה לתת לגיטימציה לפושעים
  • 1.
    יואב 15/07/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
    תתבונני בדולר שלך ותראי איך אנחנו עושים לך בית ספר לנגידים מתחילים.........חחחחח אכלת אותה עם הדולר
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט עולה 2.7% הבנקים יורדים עד 1%

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

פתיחה חיובית בבורסה - אלביט מערכות 2.47%   עולה 2.7%, מניות השבבים בעלייה, נובה 3.38%  בולטת בעלייה של מעל 2%. מניות הביטוח בעלייה. הבנקים יורדים עד 1% על רקע הכוונה למסות אותם בשיעור גבוה. 



בזק על המדף - אחרי ש בי קומיוניקיישנס 5.2%   (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק 2.92%  תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


בי קומיוניקיישנס בקרוב תפורק. הכוונה של קרן סרצ'לייט ודוד פורר לפרק את החברה ולחלק את כל הרווחים הצבורים בה לבעלי המניות. אחרי המכירה של המניות בבזק, הערך הנכסי של ממניה אחת, על פי מצגת החברה עומד על 27 שקלים. בשוק ערך המניה הוא 25 שקלים. מדובר על פער של 8%. לכאורה מי שקונה את המניה אמור לקבל בפירוק 27 שקל למניה - תשואה של 8%. אבל, יכול להיות שיש עניינים נוספים שיפחיתו מהתמורה - עניינים משפטים שככל הנראה אמורים להסתיים בתשלום של בי קומיוניקיישנס בסך 11-20 מיליון שקל, לא סכום שישפיע דרמטית על החלוקה שמוערכת בכ-2.8 מיליארד שקל. גם אם נהיה שמרנים ונוריד 1% שלם, הרי שיש כאן תשואה של 7%.