הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

פלוג: "השוק האפור בחלקו לגיטימי - ויכול לתרום לתחרות"

הביקוש הגואה לאשראי תורם להתפתחות השוק האפור ומדאיג את בנק ישראל
גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה בנקים קרנית פלוג שוק אפור

האשראי הבנקאי למשקי הבית ולעסקים קטנים נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, אך הבנקים מתקשים לספק אשראי לכל דורש. מצב זה תורם בעיקר להתפתחות השוק האפור שנהנה מהביקוש הגואה ומדאיג את בנק ישראל.

בבנק ישראל ערכו סקירה מקיפה שהוצגה הבוקר על ידי הנגידה קרנית פלוג, והם מציעים דרכי התמודדות להגדלת האשראי ולצמצום השוק האפור על ידי פיתוח מקורות מימון חלופיים מוסדיים והסדרת חוקים ורגולציה את הפעילות הלגיטימית. 

לפי בנק ישראל, השוק האפור מסכן את המערכת הפיננסית מכמה סיבות כאשר העיקריות שבהן נוגעות לרגולציה ליציבות הגופים. הפער בדרישות הרגולציה עלול להביא לירידה בסטנדרטים במערכת הפיננסית, ואם הגופים בשוק האפור יהפכו לחלק משמעותי משוק האשראי - עליהם לעמוד בסטנדרטים שיבטיחו יציבות מוסדית.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "באופן מסורתי התיווך הפיננסי בין חוסכים לבין לווים התרחש במערכת הבנקאית, באמצעות העמדת הלוואות שמומנו מגיוס פיקדונות מציבור החוסכים. גם כיום, למרות התפתחותם של מקורות אשראי נוספים, המערכת הבנקאית היא המערכת הדומיננטית בישראל מבין המוסדות הפיננסיים השונים, בכל הקשור לפעילות של תיווך פיננסי".

"רק בשביל לסבר את האוזן, נכון לדצמבר 2014, סך יתרת חוב משקי הבית עמדה על 433 מיליארד שקל. עיקר החוב של משקי הבית, כ-94% ממנו, הינו מהמערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי. עם השנים החלו גופים נוספים לעסוק בתיווך הפיננסי, כמו המערכת החוץ בנקאית, שהאשראי בה מסופק על ידי גופים פיננסיים, כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח שעדיין נבדלים מהבנקים בעיקר באפשרות הגישה שלהם למקורות נזילות ממשלתיים". 

"הגדלת היצע וזמינות האשראי במסלולים מפוקחים נוספים תביא לצמצום הכדאיות של משקי הבית והעסקים הקטנים לפנות לשוק האפור. כוחות של ביקוש והיצע יוצרים את השוק האפור, ובחלקים ממנו הוא שוק לגיטימי המספק שירותים משלימים למערכת המוסדית. שוק זה יכול לתרום גם בהיבטים של תחרות".

אין מספיק נתונים על השוק האפור

לדבריה, "הסדרה רגולטורית של השוק האפור תאפשר הרחבת מקורות המימון של הגופים הפעילים בו. ההצעה לאפשר לגופים מסויימים להנפיק אג"ח ולתת אשראי ללא הסדרת הבקרות המתאימות יכולה להביא לנזק חמור למשק. לגבי השוק האפור, אין נתונים מלאים על היקף פעילותו ועל לקוחותיו, וזו אחת הבעיות לגביו. מסקר שנערך עבור הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה בשנת 2010, עולה כי עסקים קטנים רבים מתקשים במימון פעילותם, אולם לשאלה כמה מהם משתמשים בשוק האפור, רק כ-0.4% ענו באופן חיובי. נראה כי מספר זה מוטה כלפי מטה, שכן אין מידע מלא על מתן אשראי וניכיונות שיקים על ידי נותני שירותי מטבע ועמותות לגמילות חסדים. האומדנים כיום מדברים על שוק אשראי של כ- 10 עד 20 מיליארד שקל. ביחס למספרים הקיימים במערכת הבנקאות מדובר על שיעורים נמוכים מאד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    למה לא מפטרים אותה כבר? לא מתאימה לתפקיד (ל"ת)
    שי.ע 15/07/2015 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דוד 15/07/2015 18:52
    הגב לתגובה זו
    1.סין מחזיק 3-טיריליון איום שלהם בדרך כי אובמה גמר תשתיות התחילו-מפעלים ותעשיות חובה לזכור בנקים ארהב חייבים הרבה לאירופה 2.ראינו מפעל מכוניות סביבו פרחו הרבה עסקים בנינים{השיתיל קיבל טיפול נדרש במקום 4 שנים גדל בשנתיים 3.דרום וצפון מפעלים תעסוקה כל מה צריך אדם -כך יגדל קיוסק לשופר גדול וענקי 4.מבקר שפירו חובה לבדוק למגע,קיבוצים מושבים,בנקים שנתנו אחד רוצים שלוש{וכן מה נכנס לקופה כי נוכלים לפנינו מיומנים מאוד
  • 7.
    הבנקים גובים 10 אחוז רבית וכמה הם משלמים..גנבים.... (ל"ת)
    לקוח 15/07/2015 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ריבית חובה 15% זכות 00000,01% זאת הבשורה שלך (ל"ת)
    מאיר פ 15/07/2015 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאיר פ 15/07/2015 14:04
    הגב לתגובה זו
    בנקים , מה היא עושה מביאה את עולם התחתון כ גורם תחרותי, חה חה מחר היא תביא את משפחות הפשע להורדת מחירי הדיור
  • 4.
    אבי 15/07/2015 13:45
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל מתנהל מזה שנים ללא הצלחה מול הספקולנטים במט"ח. כתוצאה מכך צבר הבנק כ-85 מיליארד דולר שמסבים הפסדים למדינה עקב הריבית הנמוכה בשווקי העולם. בנוסף לכך היצוא מקרטע משום שיצואנים ישראלים אינם יכולים להתחרות בשווקי חו"ל עקב שער הדולר הנמוך. ככן יש למנות וועדה מייעצת לבנק ישראל שתכלול כלכלנים ומומחים בשוק ההון שתסייע לבנק להתמודד מול הספקולנטים. בנוסף לכך יש להגביל את הנגידה במתן הצהרות לעיתונות או לתקשורת ולהשאיר את הדוברות בידי דובר של הוועדה המייעצת.
  • 3.
    כותרת כזו מהנגידה..צריכה ללכת הביתה.בושה וחרפה.... (ל"ת)
    חיים 15/07/2015 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 15/07/2015 12:00
    הגב לתגובה זו
    הדולר יורד - המחירים בשמיים עכשיו את רוצה לתת לגיטימציה לפושעים
  • 1.
    יואב 15/07/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
    תתבונני בדולר שלך ותראי איך אנחנו עושים לך בית ספר לנגידים מתחילים.........חחחחח אכלת אותה עם הדולר
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בזק מניות בי קומיוניקיישנס

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.


להמשך הכתבה לחץ כאן