פלוג: "השוק האפור בחלקו לגיטימי - ויכול לתרום לתחרות"

הביקוש הגואה לאשראי תורם להתפתחות השוק האפור ומדאיג את בנק ישראל
גיא בן סימון | (9)

האשראי הבנקאי למשקי הבית ולעסקים קטנים נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, אך הבנקים מתקשים לספק אשראי לכל דורש. מצב זה תורם בעיקר להתפתחות השוק האפור שנהנה מהביקוש הגואה ומדאיג את בנק ישראל.

בבנק ישראל ערכו סקירה מקיפה שהוצגה הבוקר על ידי הנגידה קרנית פלוג, והם מציעים דרכי התמודדות להגדלת האשראי ולצמצום השוק האפור על ידי פיתוח מקורות מימון חלופיים מוסדיים והסדרת חוקים ורגולציה את הפעילות הלגיטימית. 

לפי בנק ישראל, השוק האפור מסכן את המערכת הפיננסית מכמה סיבות כאשר העיקריות שבהן נוגעות לרגולציה ליציבות הגופים. הפער בדרישות הרגולציה עלול להביא לירידה בסטנדרטים במערכת הפיננסית, ואם הגופים בשוק האפור יהפכו לחלק משמעותי משוק האשראי - עליהם לעמוד בסטנדרטים שיבטיחו יציבות מוסדית.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "באופן מסורתי התיווך הפיננסי בין חוסכים לבין לווים התרחש במערכת הבנקאית, באמצעות העמדת הלוואות שמומנו מגיוס פיקדונות מציבור החוסכים. גם כיום, למרות התפתחותם של מקורות אשראי נוספים, המערכת הבנקאית היא המערכת הדומיננטית בישראל מבין המוסדות הפיננסיים השונים, בכל הקשור לפעילות של תיווך פיננסי".

"רק בשביל לסבר את האוזן, נכון לדצמבר 2014, סך יתרת חוב משקי הבית עמדה על 433 מיליארד שקל. עיקר החוב של משקי הבית, כ-94% ממנו, הינו מהמערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי. עם השנים החלו גופים נוספים לעסוק בתיווך הפיננסי, כמו המערכת החוץ בנקאית, שהאשראי בה מסופק על ידי גופים פיננסיים, כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח שעדיין נבדלים מהבנקים בעיקר באפשרות הגישה שלהם למקורות נזילות ממשלתיים". 

"הגדלת היצע וזמינות האשראי במסלולים מפוקחים נוספים תביא לצמצום הכדאיות של משקי הבית והעסקים הקטנים לפנות לשוק האפור. כוחות של ביקוש והיצע יוצרים את השוק האפור, ובחלקים ממנו הוא שוק לגיטימי המספק שירותים משלימים למערכת המוסדית. שוק זה יכול לתרום גם בהיבטים של תחרות".

אין מספיק נתונים על השוק האפור

לדבריה, "הסדרה רגולטורית של השוק האפור תאפשר הרחבת מקורות המימון של הגופים הפעילים בו. ההצעה לאפשר לגופים מסויימים להנפיק אג"ח ולתת אשראי ללא הסדרת הבקרות המתאימות יכולה להביא לנזק חמור למשק. לגבי השוק האפור, אין נתונים מלאים על היקף פעילותו ועל לקוחותיו, וזו אחת הבעיות לגביו. מסקר שנערך עבור הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה בשנת 2010, עולה כי עסקים קטנים רבים מתקשים במימון פעילותם, אולם לשאלה כמה מהם משתמשים בשוק האפור, רק כ-0.4% ענו באופן חיובי. נראה כי מספר זה מוטה כלפי מטה, שכן אין מידע מלא על מתן אשראי וניכיונות שיקים על ידי נותני שירותי מטבע ועמותות לגמילות חסדים. האומדנים כיום מדברים על שוק אשראי של כ- 10 עד 20 מיליארד שקל. ביחס למספרים הקיימים במערכת הבנקאות מדובר על שיעורים נמוכים מאד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    למה לא מפטרים אותה כבר? לא מתאימה לתפקיד (ל"ת)
    שי.ע 15/07/2015 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דוד 15/07/2015 18:52
    הגב לתגובה זו
    1.סין מחזיק 3-טיריליון איום שלהם בדרך כי אובמה גמר תשתיות התחילו-מפעלים ותעשיות חובה לזכור בנקים ארהב חייבים הרבה לאירופה 2.ראינו מפעל מכוניות סביבו פרחו הרבה עסקים בנינים{השיתיל קיבל טיפול נדרש במקום 4 שנים גדל בשנתיים 3.דרום וצפון מפעלים תעסוקה כל מה צריך אדם -כך יגדל קיוסק לשופר גדול וענקי 4.מבקר שפירו חובה לבדוק למגע,קיבוצים מושבים,בנקים שנתנו אחד רוצים שלוש{וכן מה נכנס לקופה כי נוכלים לפנינו מיומנים מאוד
  • 7.
    הבנקים גובים 10 אחוז רבית וכמה הם משלמים..גנבים.... (ל"ת)
    לקוח 15/07/2015 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ריבית חובה 15% זכות 00000,01% זאת הבשורה שלך (ל"ת)
    מאיר פ 15/07/2015 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאיר פ 15/07/2015 14:04
    הגב לתגובה זו
    בנקים , מה היא עושה מביאה את עולם התחתון כ גורם תחרותי, חה חה מחר היא תביא את משפחות הפשע להורדת מחירי הדיור
  • 4.
    אבי 15/07/2015 13:45
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל מתנהל מזה שנים ללא הצלחה מול הספקולנטים במט"ח. כתוצאה מכך צבר הבנק כ-85 מיליארד דולר שמסבים הפסדים למדינה עקב הריבית הנמוכה בשווקי העולם. בנוסף לכך היצוא מקרטע משום שיצואנים ישראלים אינם יכולים להתחרות בשווקי חו"ל עקב שער הדולר הנמוך. ככן יש למנות וועדה מייעצת לבנק ישראל שתכלול כלכלנים ומומחים בשוק ההון שתסייע לבנק להתמודד מול הספקולנטים. בנוסף לכך יש להגביל את הנגידה במתן הצהרות לעיתונות או לתקשורת ולהשאיר את הדוברות בידי דובר של הוועדה המייעצת.
  • 3.
    כותרת כזו מהנגידה..צריכה ללכת הביתה.בושה וחרפה.... (ל"ת)
    חיים 15/07/2015 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 15/07/2015 12:00
    הגב לתגובה זו
    הדולר יורד - המחירים בשמיים עכשיו את רוצה לתת לגיטימציה לפושעים
  • 1.
    יואב 15/07/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
    תתבונני בדולר שלך ותראי איך אנחנו עושים לך בית ספר לנגידים מתחילים.........חחחחח אכלת אותה עם הדולר
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."