אמפל פרסמה עקרונות להסדר חוב - תדחה תשלומי קרן בשנתיים
חברת אמפל אמריקן פירסמה הבוקר (ד') באופן רשמי באתר הבורסה את העקרונות להסדר החוב מול מחזיקי אג"ח ב'. זאת לאחר שבימים האחרונים חלה התקדמות בין הצדדים. במסגרת הסדר העקרונות שגובש הסכימו המחזיקים לדחיית תשלומי הקרן על החוב בשנתיים.
על פי ההסדר אמפל תדחה את תשלומי הקרן לכל סדרות האג"ח (א'-ג') לשנתיים ובתקופה זו תמשיך החברה לשלם ריבית לכל הסדרות והחברה תשלם תוספת ריבית כחלק מההסכם.
החברה תנפיק לטובת מחזיקי האג"ח אופציות לרכישת 23% ( בדילול מלא) ממניות החברה. בנוסף אמפל תספק ביטחונות למחזיקי האג"ח בדרך של מתן ערבויות על נכסי החברה.
בעל השליטה בחברה המשמש גם במנכ"ל, יור ונשיא, יוסי מימן, יעמיד ביטחונות בשווי של 20 מיליון דולר בדרך של ערבויות על פרויקט האתנול בקולומביה בו הוא מחזיק באופן אישי.
בנוסף, יוסי מימן לא יקבל משכורת בשנתיים הקרובות וההנהלה תקטין את דמי הניהול ב-50%. עוד נקבע בהסכם העקרונות כי כל ההוצאות התפעוליות של ההנהלה יופחתו באופן משמעותי במהלך השנתיים בהם יידחו תשלומי הקרן למחזיקי האג"ח.
עוד סוכם בין הצדדים כי מחזיקי האג"ח יקבלו אופציה לחייב את מימן למכור את חלקו בפרויקט האתנול בקולומביה ולהחזיר לחברה את ההשקעה בשווי של 22 מיליון דולר.
יוסי מימן יכניס לחברה עוד 6 מיליון דולר, חלק בנכסים וחלק במזומן בתמורה למניות שיונפקו בעבורו. אמפל לא תשלם דיבידנדים עד אשר 50% מהחוב למחזיקי האג"ח ישולם.
חברת אמפל נקלעה לקשיים בעקבות הפיצוצים החוזרים ונשנים בצינור הגז ממצרים המוחזק על ידי חברת הבת EMG. לחברה ישנם שלוש סדרות אג"ח בהיקף של 870 מיליון שקל.
כחלק מן ההסכם המתגבש המחזיקים יקבלו תוספת ריבית על החוב שלהם. לאורך השנתיים תשלום הריבית ישולם כסדרו. תנאי נוסף הוא שבעל השליטה בחברה יוסי מימן יזרים לה כ-6 מיליון דולר ויוותר על שכר. המחזיקים יקבלו גם אופציות לכ-23% ממניות החברה.
נציין כי אתמול זינקו מניות החברה וסדרות האג"ח בשיעור חד בבורסה, לאחר שעקרונות ההסדר דלפו לתקשורת.
מנציגות סידרה ב' נמסר: "ראשית, נבהיר כי אנחנו מתנגדים לבעלי שליטה אשר לא עומדים במלוא ההתחייבויות למחזיקי האג"ח ולא עושים הכל על מנת לעמוד בהן. זו הייתה נקודת המוצא להסכם העקרונות שנחתם הלילה על ידי החברה ובעל השליטה וזאת לאחר תוצאה של מו"מ אינטנסיבי בין הצדדים שידע עליות ומורדות".
"הנציגות, לאחר ששקלה את החלופות העומדות בפני מחזיקי האג"ח , ראתה לנכון, להמליץ לאסיפת המחזיקים לאשר את עקרונות ההסדר. ההסדר הסופי הכולל יאושר רק לאחר שיסגרו פרטי המו"מ עם הסדרות האחרות בתוך 60 יום".
- 1.הייתי מכניס עוד תנאי: שאילוז תעוף (ל"ת)לכל הרוחות 04/04/2012 12:11הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
מדד הביטוח נופל 1.7%, הנדל"ן ב-1.4%; המדדים עברו לירידות
יום המסחר הראשון לשבוע המסחר המקוצר מתנהל במגמה שלילית, כאשר המדדים איבדו גובה לאחר עליות בבוקר; המשקיעים לחוצים מהחופשה הארוכה בה לא יוכלו להגיב במסחר עד ליום חמישי; מניות הביטוח והביטחוניות בולטות לשלילה
אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. השבוע המסחר יתקיים היום (ראשון) ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסחרים בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי. במדד 125 ניתן לראות שארית בולטת לשלילה, זאת ברקע נאום "ספרטה" של נתניהו.
הזהב חוזר למרכז הבמה. בזמן שבנקים מרכזיים ברחבי העולם ובראשם סין מגדילים
את רכישות הזהב בקצב חסר תקדים, פי שניים מהממוצע בעשור הקודם, גובר הדיון האם גם בנק ישראל צריך לשוב ולהחזיק בזהב ביתרות המט"ח שלו. הזהב נחשב ל"נכס המפלט האולטימטיבי" בתקופות של אי ודאות גלובלית, מלחמות או משברים פיננסיים, וההיסטוריה מלמדת שכאשר השווקים מתערערים
הזהב נוטה להכפיל את ערכו. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה מחירו כבר זינק לשיא כל הזמנים של מעל 3,600 דולר לאונקיה, ובזמן שישראל עלולה להתמודד עם סיכונים גיאו-פוליטיים ובידוד כלכלי, עולה השאלה האם החזרה לזהב כחלק מתיק הרזרבות עשויה להפוך לעוגן יציבות עבור הכלכלה
המקומית. להרחבה - בנק ישראל צריך לקנות זהב
ומה עם הכסף? הזהב בשיא היסטורי אבל המתכת האפורה הרבה יותר נוצצת בעוד הזהב מזנק בכ-39% מתחילת השנה ופורץ שיאים שלא נראו זה עשרות שנים, הכסף רושם עליות חדות אפילו יותר של כ-44%; יחס הזהב-כסף מצביע שהמתכת האפורה עדיין זולה ביחס להיסטוריה, ובמקביל היא מוצאת שימושים הולכים וגדלים בתעשייה; האם 2025 תהיה השנה שבה הכסף יבריק יותר מהזהב?
בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.
