קמפיין "תיק 5,000" של כחול לבן: מעט מדי מאוחר מדי
שלושה שבועות לפני הבחירות פתאום להיזכר במערכת הבריאות זה כמו שאומרים בעברית: Too little too late . במסיבת העיתונאים הראשונה של בני גנץ כשנכנס לפוליטיקה עוד ב"חוסן לישראל", הוא דיבר על הקמת בתי חולים חדשים. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהתייחס למערכת הבריאות. מאז חלפה יותר משנה. להיזכר בזה עכשיו ולהעלות זאת כ"תיק 5,000" - הציבור מתקשה לקנות את האותנטיות של זה. אני מניח שבמפלגה עשו סקרים וגילו שהבעיה של הצפיפות בבתי חולים זה אחד מהדברים הכי כואבים לאזרחים בישראל, ולכן הלכו על המהלך הזה. אך כשהולכים על מהלך כזה צריך גם לחשוב על איזה פתרון להציע. להערכתי הקמפיין הזה לא יתפוס, כי הם לא משכנעים את הציבור שלכחול לבן יש פתרון יותר טוב, ויש לכך מספר סיבות: הראשונה היא שהליכוד מיהרו להוציא נתונים לפיהם הם הכפילו את ההשקעה במערכת הבריאות והגדילו את כמות הציוד הרפואי. הסיבה השנייה, ואולי הכואבת יותר, היא הסרטון בו מופיעה יעל גרמן בכבודה ובעצמה כשרת הבריאות ואומרת שיש לנו את מערכת הבריאות הטובה ביותר ואת הציוד הטוב ביותר. אם יעל גרמן מכחול לבן אומרת זאת - מה יגידו אזובי הקיר? הסיבה השלישית היא שהציבור אינו נאיבי. בשנת 99' אהוד ברק יצא עם קמפיין דומה על "הזקנה במסדרון" בנהריה. עבדתי בזמנו עם נתניהו, וזה היה קמפיין חזק מאוד עם תשדירים נוגעים ללב. אז, בניגוד להיום, זה תפס. זו הייתה מכה מתחת לחגורה. בתקופה ההיא, באופן אובייקטיבי, השקיעו פחות במערכת הבריאות. המצב הכלכלי היה פחות טוב ובמסגרת האנטי לנתניהו הקמפיין תפס היטב. אלא שלאחר שברק נבחר, גם הוא לא השקיע ולא שיפר את מערכת הבריאות, כך על פי נתונים בדוקים. בני גנץ צודק. יש בעיה. אבל בין להצביע על הבעיה ובין לנסות לשכנע שאתה מסוגל לפתור אותה - יש מרחק. אם כחול לבן היו מדברים על זה מתחילת הדרך, מספרים על הבעיה ומציגים תוכניות לשיפור מערך בתי החולים - יכול להיות שהציבור היה משתכנע. כך למשל, אתמול התראיין פרופסור רוני גמזו לתוכנית הבוקר ברשת 13 וטען שהמספרים של 5,000 מתים הם לא נכונים. אם בכחול לבן היו מושיבים צוות של מומחים ולא פוליטיקאים שיציעו פתרון ומפמפמים זאת בצורה יותר ממושכת, הקמפיין היה אפקטיבי. מעבר לכך זה נפל גם על שבוע לא טוב. היום למשל, היה פיצוץ במליאה כששר הביטחון, נפתלי בנט, דיבר וכחול לבן יצאו בהפגנתיות מהמליאה. בנט תקף את הרמטכ"לים לשעבר גנץ ויעלון על כך שלא הצליחו לטפל בטרור המנהרות וטען שגם בבלונים הם לא יצליחו לטפל. לבוא ולומר שיש בעיה, וזו עובדה שהליכוד לא מצליח להתמודד עם הטרור מעזה בין אם זה המרגמות או טרור הבלונים, זה לא מספיק. המרחק בין הבעיה לפתרונה הוא גדול. כחול לבן לא יודעים לומר איך יפתרו את הטרור מעזה כמו שהם לא יודעים לומר איך לפתור את בעיית מערכת הבריאות. לכן אני לא חושב שהקמפיין הזה יתפוס, וגם אם יש ניסיון לשינוי אסטרטגיה לא תהיה להם ברירה אלא לחזור לקמפיין לפיו נתניהו לא ראוי בשל כתבי האישום.
- 2.שלומי 10/02/2020 18:49הגב לתגובה זויסיטו את רווחי הגז לבריאות יכנסו למערכה בעזה לצורך הרתעה ומיד לאחר מכן ינהלו מו"מ להסדרה.
- ואתה באמת מאמין לגיבובי השטויות הללו? (ל"ת)- 12/02/2020 05:50הגב לתגובה זו
- 1.מדוייק (ל"ת)אבירן 10/02/2020 16:04הגב לתגובה זו
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
חיים לוינסון עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.
