סקר TGI, על כל חסרונותיו, סיפק ביום רביעי שעבר גם דרמה לא קטנה, עם הזינוק המרשים בחשיפה של תחנת הרדיו החרדית קול ברמה, וצמצום הפער בינה לבין המתחרה הוותיקה קול חי, לכמעט שוויון. המלחמה בין 2 התחנות, קול חי בת ה-23 וקול ברמה הצעירה יותר בת ה-10, ידעה יצרים, תככים, מאבקי שליטה פוליטיים - וגם מהפכים.

2 התחנות שפונות למגזר החרדי, נהנות כעת מחשיפה כמעט זהה בחשיפה, כך על פי הסקר הנוכחי: 4.8% חשיפה לקל חי מול 4.5% לקול ברמה. לפני חצי שנה הפער בין 2 התחנות היה עצום: 5.5% לקול חי מול 2.1% לקול ברמה. אז נכון, לאורך השנים הולכת וגוברת הביקורת על הסקר, אבל יש לזכור כי עד היום TGI מהווה מדד מוסכם בעולם הפרסום הישראלי, שמאידך, גם בודק כלים נוספים לבדיקת חשיפה ואפקטיביות.

סקר TGI של תחנות הרדיו החרדיות

קול ברמה סבלה מאז בחירות 2015 מחרם מצידה של ש"ס, שלפני כן ראתה בה כתחנת הבית שלה. ב-4 השנים האחרונות הפכה קול חי לתחנה של אנשי ש"ס, והדבר כלל חרם ראיונות של בכירי ש"ס לקול ברמה, כולל שר הפנים אריה דרעי, כמו גם הפניית תקציבים משמעותיים של משרדי ממשלה בראשותם של שרים מש"ס, לקול חי, כפי שנחשף באייס לפני כ-4 שנים. במקביל, נרשמה באותה עת התקרבות בין קול ברמה ליריב של אריה דרעי, אלי ישי, שהתמודד לכנסת ב-2015, אולם נכשל.

• TGI: ירידה ברווח התפעולי והנקי למרות צמיחה בהכנסות וברווח הגולמי
• TGI בוחנת כניסה לתחום המיגון, האם העסקה טובה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנכ"ל קול ברמה, עו"ד אריאל דרעי, מסביר בשיחה עם אייס כי התחנה שלו דווקא הרוויחה מהמלחמה עם ש"ס, למרות שהדבר עלה לה בשנים האחרונות באיבוד הכנסות – בשל האיבה שהתעוררה בינה לבין מפלגת האם. מדוע? "עכשיו אנחנו לא מחויבים לאף פוליטיקאי ולאף גורם פוליטי, וזה חידוש בכלי התקשורת החרדיים".

הסיבה לזינוק בחשיפה, לדידו של דרעי, נעוצה בהנעה לפעולה שהיא ביצעה ב-9 החודשים האחרונים, בכך שהפכו את המאזינים לפעילים יותר: "ראינו ירידה במעורבות המאזינים בשנים הקשות של המאבק (עם ש"ס, א"כ), אבל אין ספק שהשנה הרגשנו תנועה של יותר מאסיבית של קהל מאזינים לתחנה וכניסה של מאזינים חדשים. אנחנו מתאפיינים בהרבה מאד פעילויות שטח - כ-150 אירועים גדולים וקטנים בשנה, ורואים שהקהל נהיה מגוון יותר".

כשדרעי מתכוון למגוון, הכוונה היא לשינוי בהרכב קהל המאזינים של קול ברמה: "כשהתחנה הוקמה, קהל המאזינים הבסיסי שלה הורכב מקהל מזרחי-חרדי, ואילו היום כ-35% מהמאזינים הם עם רקע אשכנזי, וזה על פי סקרים שעשינו. היו 2 תהליכים שהתחנה עברה – אנחנו נתפסים יותר ויותר חרדים, למרות מאבק הנשים – ובמקביל שילובן בתחנה, והוספת רצועות שפונות יותר לקהל האשכנזי, למשל המאסטרו החרדי יואלי ביקמן ואיש המוזיקה יוסי גיל, שדרן בעל הידע הכי רחב שיש במוזיקה חרדית, איש עיוור שחוגגים לו עכשיו 20 שנה לפעילות שלו".

• HBO Max מגיע לישראל: מה צריך לדעת על השירות החדש
• שיא עונתי למשחקי השף אך הבכורה הייתה של סדרת המתח החדשה של קשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נטפליקס רכשה את הדוקו ריאליטי "ווארט", של רשת 13

"ועדיין", אומר דרעי, "65% מהקהל שלנו מגיע מהפריפריה, הם ספרדים – אנחנו תחנת הרדיו שנותנת את הביטוי הנרחב ביותר למורשת המזרח לצד מורשתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל, והוכחנו שאנחנו יכולים בעבודה נכונה, לשלש בין 2 הקהלים (חרדי-ספרדי וחרדי-אשכנזי, א"כ)".

אולפן הווידאו של קול ברמה (צילום: ישראל קליין)

לדבריו, "הדבר הכי חשוב מבחינתי זה שהתחנה יכולה להיות פתוחה 24/6 בכל בית - שהתכנים ברדיו יתאימו לאוזן של אברך, עקרת בית, נער וילד, בלי שום מגבלה, ולכן נהיה זהירים בדיווח על פגיעות אלימות ומיניות, נהיה מאד זהירים בשימוש ברשתות חברתיות בצורה לא מבוקרת, ונהיה זהירים בפרסום רכילות. אנחנו רואים את עצמנו לא רק כרדיו, אלא כגוף תרבות לציבור החרדי – שסובל ממחסור בגופי תרבות". דרעי מסביר כי בקול ברמה למשל, אפשר לשדר ריאליטי, מופעי מוזיקה ותחרויות - ברוח חרדית: "לדוגמה השדרן הבכיר שלנו עמי מימון, המקבילה של דידי הררי, יקיים חידות תורניות שהן מאד פופולאריות".

לאורך השנים מיעטה התחנה לשדר נשים, הן כמגישות והן כאורחות שעולות לשידור. הדבר הגיע לדיונים חוזרים ונשנים ברשות השנייה, והגיעו אף לבית המשפט. לפני כשנה קנס בית המשפט המחוזי בירושלים את התחנה במיליון שקלים פיצויים בשל סירובה להשמיע נשים בשנים 2009-2011. התחנה שילמה את הקנס. 'קולך' עתר לעליון בדרישה להגדלת הפיצוי ל-20 מיליון שקלים, אולם הדרישה נדחתה. בשנים האחרונות עברה התחנה שינוי בנושא זה, שילבה לא מעט נשים בתפקידי הגשה. "חל שינוי בתחנה, ובשנים האחרונות – למרות שאנחנו תחנה חרדית – הצלחנו לייצר מתכון נכון בנושא זה על פי כל כללי ההלכה".

לצד הדגש על החרדיות, בתחנה גם נוהגים לשדר משדרים מיוחדים בימי הזיכרון לשואה והגבורה לחללי צה"ל, ימים שבדרך כלל דווקא מצביעים לעיתים על הקיטוב בין הציבור החילוני למגזר החרדי, שאינו נוהג לציין ימים אלו באותם כלים של החילוניים. "אנחנו כן מנסים להיות גשר בין הציבורים בישראל", טוען מנכ"ל קול ברמה, "בימי הזיכרון ויום השואה אנחנו מקיימים מרתון שידורים מיוחד. ביום הזיכרון יש לנו את הפרויקט 'אמץ חלל' במסגרתו קוראים במשך שבוע למאזינים להתקשר אלינו לקבל את שמם של חלל ושל אמו השכולה ולקרוא תהילים לזכרו. 21 אלף איש התקשרו השנה כדי לקבל שמות. ביום הזיכרון קיימנו את הפרויקט 'אימהות מדברות על שכול' בו רבניות בכירות כותבות לאימהות שכולות, והעלנו את האימהות לשידור. אנחנו גם מובילים קו תקיף נגד פגיעה בחיילים חרדיים בריכוזי חרדים".