הרב רפי פרץ נפתלי בנט אריה דרעי
צילום: אייס, יח"צ, דוברות הכנסת
פרסום ראשון

אותו קהל, אותו משרד פרסום: גל אורן מטפל ב-3 מפלגות יריבות

משרד הפרסום הדתי-לאומי קונה מדיה ל'איחוד מפלגות הימין' ו'הימין החדש' - 2 מפלגות שפוזלות לאותו קהל יעד, כמו גם ברכש של ש"ס, בקמפיין ובאסטרטגיה שלה
משה בנימין | (2)

בעוד שהמפלגות מימין ומשמאל נלחמות ראש בראש על כל קול ונעזרות בצוותי קריאייטיב, יועצים אסטרטגיים, תכנון ורכש מדיה נפרד, המגזר הדתי-לאומי-חרדי חי בעולם אחר וכותב כללי משחק משלו שטרם נראו. לאייס נודע כי ש"ס, הימין החדש ואיחוד מפלגות הימין (שכולל את הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית) רוכשות את המדיה לקמפיין באמצעות אותו הגוף - משרד הפרסום גל אורן לרנר. לא זאת בלבד, אלא ש'גל אורן לרנר' גם מטפל בכל הקריאייטיב, האסטרטגיה ויחסי הציבור של ש"ס.

הפקדת תקציב רכש המדיה של איחוד מפלגות הימין (שבתוכו הבית היהודי בעידן שאחרי פרישתם של השרים נפתלי בנט ואיילת שקד, מ"ב, א"כ) בידי גל אורן לרנר נעשה מתוך אילוץ שנובע מחובות עבר של הבית היהודי במתכונתו הקודמת למשרד הפרסום, עוד מבחירות ב-2015, אז התכווצה הבית היהודי מ-12 מנדטים לשמונה בלבד, מה שהוביל לירידה חדה במימון של המדינה בקמפיין המפלגה. בימין החדש של בנט ושקד, בחרו לעבוד עם 'גל אורן לרנר' למרות שהמפלגה החדשה אינה מחזיקה בחוב כלשהו כלפיו. 

גורמים בסביבת גל אורן לרנר מסבירים לאייס שרכש המדיה נעשה מול מחלקת הרכש של משרד הפרסום בהפרדה גמורה אחת מהשנייה ומש"ס ובגילוי נאות מול כל 3 המפלגות. עם זאת, בשיחות של גורמים שונים ב-2 מפלגות הימין עם אייס, עולה תחושה של חוסר שביעות רצון מהמצב הקיים, מתוך הבנה שהסיטואציה יוצרת ניגוד אינטרסים וחשש לזליגת מידע אפשרית.

החשש של גורמים אלו אינו מופרך. למרות שבמשרד הפרסום טוענים שמחלקת רכש המדיה עוסקת רק במשא ומתן מסחרי עבור המפלגות ולא נוגעת בקריאייטיב (למעט ש"ס), בפועל יכול להיווצר מצב שבו אותה מחלקת רכש מדיה נדרשת על ידי המפלגות להשיג את המיקומים הנחשבים ביותר בעיתון כגון ישראל היום או מקור ראשון שדרכם ניתן להגיע לקהל היעד של מפלגות אלו. במקרה שכזה שאינו בלתי שכיח, מתעוררת השאלה - למי העדיפות או הקדימות? מי יקבל את הסטריפ בעמוד הראשון או את שלט החוצות במיקום המרכזי ביותר ואיך ניתן להבטיח שמידע על רכש עתידי של פרסום במקום מסוים לא ייחשף ויזלוג החוצה. 

מגל אורן לרנר נמסר: "כמשרד מוביל בתחום הציבורי והפוליטי בישראל אנחנו שמחים לתת שירות ללקוחותינו באופן המקצועי ביותר. אנו מודים על האמון המלא שאנו מקבלים מלקוחותינו ומתכוונים להמשיך לשרת אותם נאמנה".

באיחוד מפלגות הימין בחרו שלא להגיב. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חבר'ה רציניים 07/03/2019 10:01
    הגב לתגובה זו
    הם אנשי המקצוע הטובים בתחומם. אין שום סיבה שחברת המדיה שלהם לא תטפל בכמה לקוחות. בדיוק כמו כל חברות המדיה האחרות בארץ.
  • 1.
    רונה 05/03/2019 15:39
    הגב לתגובה זו
    אותו איש בגל אורן קונה לשלושת המפלגות, ומנהל משא ומתן במקביל, שכונה אמיתית, ככה הפוליטיקה שלנו גם נראית.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.