under 40: "מתחרטת בנקודות מקצועיות - על בחירה שגויה של שותפים עסקיים"

השבוע מתארחת במדור ה-under 40 של אייס טל נברו, בת 30, מומחית לרשתות חבריות ומי שנחשבת לגורו בתחום, שעוסקת בניהול שוטף, הרצאות והדרכת בעלי עסקים ובכירים בבניית אסטרטגיה והתנהלות שיווקית במדיה החברתית.

.

1. מה הכי אנדר רייטד בתחום שלך? העולם פתאום הבין שהבסיס לכל דבר, בכל המישורים, כולל העיסקי, זה אנשים. המהפך שיצר מעבר לפלטפורמות חברתיות גרם לארגונים ולתאגידים ליצור תכנים שנותנים לאנשים ערך מוסף אמיתי, ולא עוד פרסומת. יש חברות וארגונים שלא הפנימו שהעולם הזה מצריך סוג של "האנשה" למוצרים ויצירת חיבור רגשי בין המותג לצרכן שלו. במקום לחשוב "איזה מסר תעביר הפרסומת", צריך לחשוב "איזה ערך נעניק לצרכנים שלנו דרך התוכן".

2. מהו ההישג הכי משמעותי בקריירה שלך עד היום? הבניה העצמית שלי ב-3 השנים מאז חזרתי לארץ, אחרי שחייתי בחו"ל, בין ארה"ב לאיים הקאריביים, כמעט 10 שנים. כשחזרתי, התחלתי מנקודת פתיחה לא פשוטה. ב-3 השנים האחרונות בארץ, הספקתי להגיע לרשימת האנשים המובילים בארץ בתחום המדיה החברתית, להדריך ולייעץ למאות בעלי עסקים וארגונים בתחום, ולמנף את המיתוג שלהם בפלטפורמות החברתיות.

3. מהו הרגע שהיית רוצה למחוק מהקריירה? אני מאמינה שאין טוב בלי רע, ולכן לא הייתי מוחקת שום דבר בקריירה שלי, אבל אני בהחלט מתחרטת בנקודות מקצועיות בחיי על בחירה שגויה של שותפים עסקיים. הקמתי רעיון אדיר עם פוטנציאל עסקי ענק שמומש רק בחלקו, בשל בחירה לא נכונה של שותפים עסקיים. בהחלט שיעור לחיים.

4. מה את עושה כשאת לא עובדת? אין הרבה רגעים כאלה. אבל כשיש, אעדיף לבלות בחברתם של האנשים שאני אוהבת, או לעשות ספורט - בעיקר אתגרי, יכול להיות גלישה, חתירה, צלילה וכדומה.

5. אם לא היית עוסקת ברשות חברתיות, בטוח היית עוסקת ב: הייתי קרוב לוודאי פותחת סוכנות צילומים מתחת למים. בארץ לא קיים דבר שכזה, ואפילו בעולם מדובר בדבר נדיר. הייתי מלמדת נשים וגם גברים, להיפתח לעולם התת ימי.

6. מי פתח לך דלת? מנכ"ל אדלר חומסקי אמיר גיא, אחד האנשים המוערכים והאהובים עלי בתעשיה. לפני כ-3 שנים, כשחזרתי מחו"ל, אמיר ראה את הפוטנציאל שבי, וציוות אותי להקים את מחלקת המדיה החברתית באדלר חומסקי, שעם הזמן הפכה להיות משפחה עבורי. העבודה שם היתה חוויה מיוחדת, במהלכה רכשתי כלים וניסיון רב להמשך דרכי.

7. דמות שהיא השראה עבורך הביוגרפיה של אופרה ווינפרי פשוט מהממת אותי. האוטודידקט שלה ועוצמתה (כבר מגיל 3 בו החלה לקרוא ולכתוב) מעידים על אשה חזקה ודמותה שהתפתחה והשתנתה כל כך הרבה עם השנים, נותנת המון השראה.

גם אמא שלי היא השראה בשבילי. אמי היתה אשה יפה מבפנים ומבחוץ, טרפה את החיים בלי מלח, היתה אשת עסקים ממולחת, מרצה על שיווק בתעופה, טיילה בכל העולם. בקיצור אמא מדהימה וחברה הכי טובה בו-זמנית. אני מרגישה את חסרונה בחיי מידי דקה, שעה ויום.

8. כשהיית קטנה, מה רצית להיות כשתהיה גדולה? בילדותי אהבתי מאד לקרוא ספרי פנטזיה. כשהייתי קטנה, רציתי להיות אחת מנשות בוריס וולז'יו, שמצייר דמויות של נשים חזקות מעולם הפנטזיה, עם חרבות, כנפיים ומפלצות כחיית מחמד.

9. מהו האתגר הכי גדול בעבודה שלך? התברכתי בעבודת מלאת אתגרים. ובכל זאת, אין דבר יותר מאתגר במסגרת ההדרכות האישיות שאני עורכת, לגרום למנהלים הבכירים במשק ללמוד דבר חדש או שניים.

10. מהי השורה הכי מפתיעה בקורות החיים שלך יש כמה כאלה... בגיל 21 כבר עזבתי את הארץ ובגיל 24 התחתנתי וחייתי עם בעלי לשעבר על אי בקאריביים כמה שנים. הקמנו עסק לשיווק באינטרנט והרמנו אתר על עולם הגלישה, תוך כדי שאנו מטיילים במקומות שונים בעולם וסוקרים עבור האתר שלנו חופי גלישה, חוויות וגולשים מפורסמים שנקרו בדרכינו.

ולסיכום - סטטוס אחד מוצלח שלך... סטטוס טוב שלי הוא סטטוס שמבחינתי היה לי כיף לרשום אותו. בדרך כלל הוא אישי יותר והוא נכתב ללא עריכה, ישר מהבטן. סטטוס כזה גם בדרך כלל מקבל יותר אהדה מהקהל כי מרגישים שהוא בא ממקום מאד אמיתי. הנה אחד מהזמן האחרון:

אי אפשר להגדיר מהם "החיים". לומדים אותם רק תוך כדי הליכה בתוכם. הם גורמים לנו עצב כדי ללמוד מהי שמחה. הם נותנים לנו נורמות חברתיות של *עבודה* כדי להעריך את החופש. הם שמים בפנינו הרבה *רעש* כדי שנלמד לסנן אותו ולהינות מהשקט. החוסר מלמד אותנו להעריך את העודף והגעגוע מלמד אותנו להעריך את הנוכחים לידינו. אז נכון. אי אפשר להגדיר מהם "החיים". אבל כן אפשר לחיות את "החיים" עם פחות הגדרות. #הרהורי בוקר