השבוע מתארח במדור ה-under 40 של אייס דורון קרני, בן 35, סמנכ"ל השיווק הבינלאומי של פרויקט תגלית. קרני החל את דרכו המקצועית כשקיבל מידי פרופסור אוריאל רייכמן את ההזדמנות לעמוד בראש חטיבת השיווק של המרכז הבינתחומי. למרות שאכזב את אביו (השגריר) כשלא פנה לקריירה של דיפלומט הוא מרגיש שתפקידו בפרויקט בתגלית משרת את מדינת ישראל בצורה המיטבית בעזרת שיווקה לדור העתיד של העם היהודי.

1. מה הכי אנדר רייטד בתחום שלך?

חשיבות הקשר של מדינת ישראל עם יהדות התפוצות. במחקרי סקר בינלאומיים שבדקו בתחילת הפרויקט, רבים מהיהודים בגיל 18-26 בתפוצות אינם מחוברים לקהילה היהודית בכלל ולמדינת ישראל בפרט. ללא תגלית בעוד מספר שנים הקשר בין התפוצה היהודית לישראל היה עלול להתפוגג. אנו רואים בצעירים שגרירים לכל החיים, הצעירים הללו שמגיעים לתגלית יהיו בהמשך דרכם אנשי עסקים, לוביסטים ומשפיעים בקהילות שלהם ברחבי העולם.

2. מה הכי אובר רייטד בתחום שלך?

יש הגורסים כי כל פרסום הוא פרסום טוב, אני לא מאמין בכך. אני חושב שפרסום מוגזם ולא טוב עושה נזק למותג. אף על פי שהמערכון ב"ארץ נהדרת" הביא את "תגלית" לתודעת הציבור בישראל, הייתי יכול לוותר עליו. הוא עשה עוול למשתתפים. הייתי מעדיף להרוויח דקות שידור בזכות ההישגים שלנו.

3. מהו הרגע שהיית רוצה למחוק מהקריירה?

עוד הרבה לפני שהתחלתי את הקריירה הייתי אחראי לכמעט תקרית דיפלומטית. כשאבא שלי היה שגריר ישראל בבורמה השתתפנו באירוע רשמי בו הציעה לי השגרירה האמריקאית לרקוד איתה. אני סירבתי והתקרית הלא נעימה הסתיימה בכך שהשגרירה נזפה באבא שלי על חוסר הדיפלומטיות של בנו בן ה- 16...

* לעמוד הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

4. מהי השורה הכי מפתיעה בקורות החיים שלך?

במהלך לימודי לתואר ראשון עבדתי כדייל באל על. בזכות עבודה זאת הצלחתי לממן את לימודי, ולא פחות חשוב, לבקר ברחבי העולם.

5. מה אתה עושה כשאתה לא בעבודה?

אהבתי הגדולה היא לטייל בעולם ולהכיר מקומות נוספים ותרבויות אחרות. מדי שנה אני לוקח חופשה ונוסע לטייל במקומות אקזוטיים ברחבי העולם. בחופשתי האחרונה ביקרתי בבאלי אינדונזיה. זו הייתה חוויה יוצאת דופן להיחשף לתושבי באלי שברובם מאמינים בדת ההינדואית, בשונה מהרוב המוסלמי במדינה. האי מאופיין בהרי געש, שדות אורז וכמובן חופים ארוכים.

6. אם לא הייתי עוסק בשיווק, בטוח הייתי עוסק ב:

דיפלומטיה. אבא שלי שירת כשגריר ישראל לשעבר במספר מדינות. גדלתי על ערכי הציונות ועל חשיבות החיבור בין העולם ומדינת ישראל. חלומו של אבי היה שגם אני אהיה דיפלומט, אבל אני מרגיש, שדווקא בתפקידי הנוכחי, אני עוסק בצורה המיטבית בשיווק מדינת ישראל לדור העתיד של העם היהודי.

7. כלל אחד בעבודה שאתה לעולם לא מפר?

זמינות בכל מקום ובכל זמן. בעולם שבו אני עובד בו בכל שעה נתונה יש לנו משתתפים בארץ וצוותים שעובדים בכל רחבי העולם אני חייב להיות זמין. לעולם לא תמצא אותי בלי הנייד או הלפטופ. אני מחובר באופן תמידי, בנסיעות עסקים ובמהלך חופשות.

8. מי פתח לך דלת?

הייתה לי הזכות והכבוד לעבוד עם פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה, בחטיבת השיווק. פרופ' רייכמן האמין בי ונתן לי את ההזדמנות לעמוד בראש חטיבת השיווק. החזון והאמון שלו בי גרם לי, בין היתר, להיות חדור מוטיבציה להצעיד את הבינתחומי קדימה ולהשקיע במיתוג מוביל ומבדל של המרכז אל מול המוסדות האקדמיים השונים בישראל.

9. איך הושפע פרויקט תגלית מהמלחמה?

למזלנו המלחמה יצאה בתקופה רגועה יחסית שבה לא היו משתתפים בארץ. אני חושב שבמידה והיו אמורים להיות לנו סיורים בזמן הזה היינו ממשיכים איתם, וכבר בנינו מראש תוכנית חלופית על מנת לא להגיע לאזורים מסוכנים יותר. במהלך השנים תגלית המשיכה להביא את המשתתפים לארץ גם בעיתות מלחמה. כיוון שיש לנו קבוצה כבר בתחילת חודש דצמבר, ביקשנו את עזרתם של הישראלים שאמורים להשתתף בטיול על מנת למנוע את הביטולים, והם יצרו קשר עם המשתתפים על מנת להרגיע אותם לגבי המצב בארץ. אחוז הביטולים בינתיים מאוד נמוך. זה לא הפתיע אותי כי גם בזמן עופרת יצוקה המצב היה דומה.

10.מהו ההישג הכי משמעותי בקריירה שלך עד היום?

ההצלחה להניע תהליך לגיוס משאבים להגדלת מספר הסטודנטים המגיעים לארץ לסיור חינוכי - חווייתי בן 10 ימים במסגרת תגלית. בזכות הפילנתרופים צ'רלס ברונפמן, מייקל שטיינהארט, משפחת אדלסון, לין שוסטרמן ועוד אלפי תורמים ובמאמץ משולב של צוות תגלית בארץ ובעולם בראשותו של המנכ"ל גידי מרק הצלחנו להביא לגידול מדהים של 30% במספר משתתפי תגלית. בשנת 2012 תגלית הביאה לישראל 42 אלף משתתפים מ- 60 מדינות. אנחנו מגלים לצעירים מרחבי העולם את ישראל ונותנים להם הכלים הטובים ביותר כדי להיות שגרירי ההסברה שלנו.

ולסיום, המקום שכל תייר חייבים לבקר בו בארץ

ברור שהמקום החשוב ביותר הוא הכותל המערבי, אבל אנחנו עושים גם מאמצים להביא את המבקרים גם למקומות מפתיעים ולא שגרתיים שמראים צדדים נוספים על הארץ. בהם, "שביל הסלט" בנגב. המבקרים הולכים בשביל, קוטפים מהגידולים מהמדהימים, מכינים לעצמם את הסלט שלהם והכל באזורים שהם כביכול בלתי אפשריים לחקלאות.