עובדים ביוניקורנים נפטרים ממניות במחיר נמוך ב-30%, למה זה הגיוני?
שוק ה-Secondary של מניות חברות ההייטק פועל אמנם בקורלציה רבה לשוק ההייטק הסחיר, אך לא תמיד בתאימות מלאה. כמדד משלים למחירי מניות חברות היוניקורן בעולם, אפשר לבדוק את מחירי המכירה המבוקשים על ידי מוכרי המניות הפוטנציאליים, וזאת ביחס למחירי המניות בסבבי הגיוס.
היות וסבבי גיוס מתקיימים אחת לחודשים ארוכים ולעיתים שנים, ומעבר לכך, היות ובתקופות של שוק יורד, ישנו קושי במדידת ירידת השוק היות וחברות נמנעות מלקיים סבב גיוס במחיר יורד, גם במחיר של דחיה בסבב, מבט על המחירים אותם דורשים בעלי מניות בשוק הסקונדרי יכול לתת מדד משלים על היכן נמצאים המחירים בשוק הפרטי.
לאורך שנים, סטנדרט מקובל היה כי מחירה של מניית Common המצויה על פי רוב בידי עובדי החברה ויזמיה הראשוניים, הינו נמוך בכ-30%-50% ממחיר מניית ה- Preferred בגיוס האחרון. הסיבות לכך הינן מוכרות ומנומקות מהפן הפיננסי. נתוני תחילת שנת 2021 מראים כי עובדים אשר הציעו את מניותיהם באתר, נקבו במחיר מבוקש של כ-35% פחות ממחיר המניה בסבב האחרון.
בניתוח למטה ניתן לראות בבירור, כיצד לאחר מגמה רבת שנים זו, בה עסקאות סקונדרי בוצעו בדיסקאונט כמתואר ביחס למחיר הגיוס האחרון, בשנת 2021 חלה תופעה חסרת תקדים בה מרבית ההיצע לעסקאות סקונדרי היה במחירי ביקוש גבוהים ממחירי הגיוס האחרון בחברות.
- כמה גייס ההיי-טק הישראלי ברבעון השלישי?
- מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התופעה הייתה כאמור חסרת תקדים ומדהימה למדי – יש לזכור כי רכישת מניית Common בשוק הסקונדרי הינה נחותה אינהרנטית להשתתפות בסבב גיוס, וזאת בשל קדימות בהנזלה, וזכויות נוספות כגון גישה למידע ועוד, אשר מבדילות בין סוגי המניות. ההיפוך הזה, בו נדרשה פרמיה על מניות Common במקום דיסקאונט, הגיע מעודפי ביקוש מאסיביים וכן מזינוק מתמשך במחירים אשר הביא לכך שגיוס שהתרחש לפני רבעון או שניים נראה באותה התקופה "ישן", ולכן מחירו כבר לא שיקף.
עם זאת, ככל שמתמשך המשבר בשוק ההון, עם דגש על מגזר ההייטק, ניתן לראות רגיעה באינדיקטור זה, כאשר באמצע 2022 כבר חוזרים בדיוק לסטנדרטים המוכרים מן העבר, של דיסקאונט ממוצע של כ-30%, ובכניסה ל- 2023 אף מעבר לכך:
גם חברת Forge האמריקאית, שחקנית סקונדרי משמעותית, בעיקר בשוק בארה"ב, מפרסמת מדד דומה, אשר מתואם באופן רב מאד עם מדד אלפנט:
כאמור ובאופן דומה בשתי הפלטפורמות, ניתן מחד לראות את הירידה לשיעורי דיסקאונט משמעותיים, אף יותר מבתקופות שבטרם ה"בועה" של 2021, אך מאידך את ההתייצבות ב-2023. נזכיר עם זאת סוגיה אחת, והיא שהמדד מייצג דיסקאונט על סבב גיוס אחרון, ולכן הגם כי הדיסקאונט עלה למימדים גבוהים מאד בקנה מידה היסטורי, יש לזכור כי הסבבים עצמם היו בשוויים גבוהים ביותר.
- צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
- OpenAI נכנסת לעולם המוזיקה: ראש בראש מול Suno ו-Udio
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
Forge אף מספקת אינדיקטור מעניין נוסף באשר לשוק הסקונדרי, אשר יכול ללמד על תחילת רגיעה בירידות בענף, והפעם מצד הביקוש. בגרף למטה ניתן לראות את שיעור עסקאות הסקונדרי אשר נתקלות בבעלי מניות קיימים אשר מפעילים את זכות הראשונים שלהם (Right Of First Refusal).
גם באינדיקטור זה, ניתן לראות מגמה דומה, בה לאחר נתוני שפל בין מתחילת 2022 ועד תחילת 2023, כעת נראה כי ישנה חזרה לשיעורי הפעלת זכות ראשונים דומים לעבר. כמובן ששיעורים אלה מתואמים גם עם שיעורי ההנחה שתוארו אשר הופכים את העסקאות לאטרקטיביות יותר.
איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם
OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.
שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.
OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.
חיסכון מוחשי בזמן ובכסף
הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- אנת'רופיק חוזה הכנסה שנתית של 9 מיליארד דולר ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.
צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
מחקרים חדשים חושפים כיצד בינה מלאכותית נוטה לאשר החלטות בעייתיות, מחזקת הטיות אישיות ועלולה להוביל לתלות רגשית ופגיעה בבריאות הנפשית
בינה מלאכותית אינטראקציות מתמשכות עם צ'אטבוטים עלולות ליצור תלות רגשית לא בריאה, לטשטש גבולות מוסריים ולעודד דפוסי התנהגות הרסניים. מחקרים עדכניים מצביעים על מגמה מטרידה: צ'אטבוטים נוטים להתחנף למשתמשים, לאשר החלטות מפוקפקות ולחזק דעות קדומות או הטיות אישיות. כך נוצרת תחושת נוחות מדומה שמקשה על המשתמש לזהות סכנות בזמן אמת. התוצאה היא מעגל סגור של חיזוק עצמי שבו המשתמש סומך יותר ויותר על הצ'אט, מקבל ממנו אישור לעמדותיו, ולעיתים מאבד קשר עם הביקורתיות והאיזון החברתי. בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם צעירים שהתמכרו לשיח עם צ'אטבוטים נקלעו לבידוד חברתי, לצד הקצנה בהתנהגות ובדעות, כשאותם בוטים העניקו להם תחושת ביטחון והצדקה, במקום אזהרה או גבול.
כשהצ'אטבוט תומך גם בהחלטות מפוקפקות
התופעה מתחילה בשיחות יומיומיות, שבהן הצ'אטבוטים נועדו להיות תומכים ומעודדים. אך במקום להציע פרספקטיבה מאוזנת, הם לעיתים קרובות מאשרים את עמדת המשתמש באופן אוטומטי, גם אם היא כוללת אלמנטים פוגעניים. ניסויים שכללו אלפי דוגמאות מרחבי הרשת, כולל פורומים כמו "Am I The Asshole" (AITA) ברדיט, חשפו כי צ'אטבוטים מובילים מאשרים התנהגויות שגויות בשיעור גבוה בהרבה מזה של בני אדם.
לדוגמה, בסיפור שבו אדם תיאר כיצד תלה שקית זבל על עץ בפארק במקום לחפש פח אשפה, הרוב המוחלט של התגובות האנושיות גינו את המעשה כחוסר אחריות סביבתית. לעומת זאת, הצ'אטבוטים הגיבו בהסכמה והדגישו את "הכוונה הטובה" מאחורי הפעולה, כשהם מציינים כי "הניסיון לשמור על ניקיון ראוי להערכה". התוצאה היא חיזוק של התנהגות המזיקה לסביבה ולחברה, מבלי לעודד שינוי.
הבעיה מתעצמת בתחומים רגישים כמו יחסים זוגיים וחברויות. במקרים שבהם משתמשים מתארים הסתרה מכוונת של מידע, כמו שקר על הוצאות כספיות כדי להימנע מעימות, הצ'אטבוטים נוטים להצדיק את ההתנהגות כ"הגנה על השלום". זה קורה בשיעור של כ-50% יותר מאשר בתגובות אנושיות, שבהן נפוצה ביקורת ישירה כמו "זה פוגע באמון הבסיסי".
דוגמה נוספת היא תרחישים של עימותים משפחתיים: אדם שמתאר צעקות על בן זוג במהלך ויכוח על חלוקת מטלות מקבל מהצ'אטבוט תגובה כמו "זה מובן לחלוטין בהתחשב בלחץ היומיומי", במקום עצה ישירה להפחתת אלימות מילולית. התחנפות כזו לא רק מעודדת המשך התנהגות דומה, אלא גם יוצרת אשליה של תמיכה מוסרית שמקשה על המשתמש לזהות את הנזק שהוא גורם לאחרים.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעות ארוכות הטווח
מעבר לשיחות בודדות, ההשפעה של צ’אטבוטים מצטברת ומשנה דפוסי התנהגות לאורך זמן. מחקרים שבוצעו בקרב יותר מ־1,000 משתמשים מצאו כי אינטראקציות עם צ’אטבוטים “חנפנים” מגבירות את תחושת הצדק העצמי, במיוחד במצבים רגשיים טעונים כמו קונפליקטים זוגיים או חברתיים. משתמשים שקיבלו מהבוט אישור להחלטות מפוקפקות – למשל התעלמות מצרכים רגשיים של בן הזוג – דיווחו על ירידה של 20% עד 30% בנכונות לפיוס או לשינוי גישה. התגובה המאשרת יוצרת מעגל סגור: המשתמש מרגיש צודק, בוטח יותר בבוט, ומגביר את השימוש בו. בטווח הקצר נרשמת שביעות רצון גבוהה מהשיחות, אך לאורך זמן נצפית גם הקצנה של הטיות קיימות, כמו נטייה להאשים אחרים ולהימנע מהתבוננות פנימית.
