בני לקונישוק
צילום: יחצ

זירו נטוורקס הישראלית גייסה 20 מיליון דולר

החברה שפועלת תחום הסגמנטציה של הרשת הארגונית על בסיס אימות רב שלבי, השלימה את סבב גיוס A; לחברה 20 עובדים ועד סוף 2022 היא צפויה להכפיל את מספר עובדיה. עד היום גייסה החברה כ-25 מיליון דולר
סתיו קורן |
נושאים בכתבה גיוס הון הייטק

חברת הסייבר זירו נטוורקס (Zero Networks) הפועלת בתחום הסגמנטציה של הרשת הארגונית על בסיס אימות רב שלבי, השלימה את סבב גיוס A,, בהיקף של 20.3 מיליון דולר בהובלת קרן Venrock. בסיבוב השתתפו גם המשקיעים הקיימים PICO Venture Partners, F2 Venture Capital ומשקיעים פרטיים. עד היום גייסה החברה כ-25 מיליון דולר.

 

זירו נטוורקס, שנוסדה בשנת 2019, פיתחה פתרון ראשון מסוגו, מוגן פטנט, לביצוע סגמנטציה של הרשת הארגונית, היוצרת הפרדה תקשורתית בין כל המכונות ומכשירי הקצה וכך מונעת תקיפות על כלל הרשת. המוצר המרכזי של החברה מנהל אוטומטית גישה לכל אחד מהחלקים של הרשת הארגונית, כך שרק אנשים ומכשירים מורשים יוכלו לגשת אליהם בזמנים המותרים להם, על בסיס אימות רב שלבי. התקנת הטכנולוגיה של Zero Networks היא פשוטה, ללא התקנה של סוכנים, נמשכת זמן קצר, ללא תלות בגודל הרשת וללא עלויות נוספות.

 

החברה זכתה בפרס של Cool Vendor גרטנר בשנת 2020, כאשר לדברי רוב סמית', אנליסט לשעבר של גרטנר, הפתרון של Zero Networks "מפחית באופן דרסטי איומים כמו נוזקות ומתקפות כופר ואף תוקפים מתוחכמים יותר ועוצר את התפשטותם, עוד בטרם חדירתם". בשנת 2021, 37% מכלל העסקים בארה"ב נפגעו מהתקפות כופר, כאשר עלות תהליך ההתאוששות מהתקפה הגיעה בממוצע ל-1.85 מיליון דולר (Sophos Whitepaper: The State of Ransomware 2021, April 2021).   

 

"הפתרונות הקיימים כיום לא נותנים מענה מספק לארגונים מפני תנועה רוחבית, שהיא תזוזה חופשית של תוקפים ברשת הארגונית, ומפני מתקפות כופר, בגלל שהם יקרים מדי ומורכבים מדי להטמעה", אומר בני לקונישוק, מייסד ומנכ"ל החברה. "הגישה שלנו, שמבוססת על אימות רב שלבי, מפשטת את אחת הבעיות המורכבות ביותר בתחום אבטחת המידע ללא תלות בגודל החברה. בעבר, ספקים נקטו בגישה המיושנת שחייבה מנהלי IT להעניק הרשאות IP באופן ידני – גישה שלא אפשרה סקלביליות. כתוצאה, בעיית התנועה הרוחבית נותרה ללא מענה, התוקפים נשארו כשידם על העליונה, וכך נוצרה התשתית לתעשיית מתקפות הכופר של היום".   

 

לחברה 20 עובדים ועד סוף 2022 היא צפויה להכפיל את מספר עובדיה. לחברה יש כיום עשרות לקוחות ממגוון ענפים, בהם קמעונאות, שירותים, בנייה, פיננסיים ותעשייה, והיא משרתת הן עסקים קטנים ובינוניים והן חברות Fortune 500. ההון שהחברה גייסה ישמש אותה להמשך פיתוח המוצר ולהרחבת מערך השיווק והמכירות בארה"ב ובאירופה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיות

דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם

הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת,  אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים

רן קידר |
נושאים בכתבה AI אינטרנט

המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות. 

עם זאת, למרות שכרגע הם אינם תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.

דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.

מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד. 

במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך, אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.