בני לקונישוק
צילום: יחצ

זירו נטוורקס הישראלית גייסה 20 מיליון דולר

החברה שפועלת תחום הסגמנטציה של הרשת הארגונית על בסיס אימות רב שלבי, השלימה את סבב גיוס A; לחברה 20 עובדים ועד סוף 2022 היא צפויה להכפיל את מספר עובדיה. עד היום גייסה החברה כ-25 מיליון דולר
סתיו קורן |
נושאים בכתבה גיוס הון הייטק

חברת הסייבר זירו נטוורקס (Zero Networks) הפועלת בתחום הסגמנטציה של הרשת הארגונית על בסיס אימות רב שלבי, השלימה את סבב גיוס A,, בהיקף של 20.3 מיליון דולר בהובלת קרן Venrock. בסיבוב השתתפו גם המשקיעים הקיימים PICO Venture Partners, F2 Venture Capital ומשקיעים פרטיים. עד היום גייסה החברה כ-25 מיליון דולר.

 

זירו נטוורקס, שנוסדה בשנת 2019, פיתחה פתרון ראשון מסוגו, מוגן פטנט, לביצוע סגמנטציה של הרשת הארגונית, היוצרת הפרדה תקשורתית בין כל המכונות ומכשירי הקצה וכך מונעת תקיפות על כלל הרשת. המוצר המרכזי של החברה מנהל אוטומטית גישה לכל אחד מהחלקים של הרשת הארגונית, כך שרק אנשים ומכשירים מורשים יוכלו לגשת אליהם בזמנים המותרים להם, על בסיס אימות רב שלבי. התקנת הטכנולוגיה של Zero Networks היא פשוטה, ללא התקנה של סוכנים, נמשכת זמן קצר, ללא תלות בגודל הרשת וללא עלויות נוספות.

 

החברה זכתה בפרס של Cool Vendor גרטנר בשנת 2020, כאשר לדברי רוב סמית', אנליסט לשעבר של גרטנר, הפתרון של Zero Networks "מפחית באופן דרסטי איומים כמו נוזקות ומתקפות כופר ואף תוקפים מתוחכמים יותר ועוצר את התפשטותם, עוד בטרם חדירתם". בשנת 2021, 37% מכלל העסקים בארה"ב נפגעו מהתקפות כופר, כאשר עלות תהליך ההתאוששות מהתקפה הגיעה בממוצע ל-1.85 מיליון דולר (Sophos Whitepaper: The State of Ransomware 2021, April 2021).   

 

"הפתרונות הקיימים כיום לא נותנים מענה מספק לארגונים מפני תנועה רוחבית, שהיא תזוזה חופשית של תוקפים ברשת הארגונית, ומפני מתקפות כופר, בגלל שהם יקרים מדי ומורכבים מדי להטמעה", אומר בני לקונישוק, מייסד ומנכ"ל החברה. "הגישה שלנו, שמבוססת על אימות רב שלבי, מפשטת את אחת הבעיות המורכבות ביותר בתחום אבטחת המידע ללא תלות בגודל החברה. בעבר, ספקים נקטו בגישה המיושנת שחייבה מנהלי IT להעניק הרשאות IP באופן ידני – גישה שלא אפשרה סקלביליות. כתוצאה, בעיית התנועה הרוחבית נותרה ללא מענה, התוקפים נשארו כשידם על העליונה, וכך נוצרה התשתית לתעשיית מתקפות הכופר של היום".   

 

לחברה 20 עובדים ועד סוף 2022 היא צפויה להכפיל את מספר עובדיה. לחברה יש כיום עשרות לקוחות ממגוון ענפים, בהם קמעונאות, שירותים, בנייה, פיננסיים ותעשייה, והיא משרתת הן עסקים קטנים ובינוניים והן חברות Fortune 500. ההון שהחברה גייסה ישמש אותה להמשך פיתוח המוצר ולהרחבת מערך השיווק והמכירות בארה"ב ובאירופה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שורמייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שור

פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21

אנבידיה קני אותי - ענקית השבבים מלאה במזומנים ומניה חזקה - שווי של 5 טריליון, והיא מחפשת צמיחה; במו"מ לרכישת AI21 במעל 2 מיליארד דולר
רן קידר |
נושאים בכתבה AI21 אמנון שעשוע

AI21 של פרופ' אמנון שעשוע היא עוד חברת חלום. החברה ובשמה המלא - AI21 Labs מפתחת פלטפורמות ומודלים בתחום הבינה המלאכותית, עם דגש על עיבוד שפה טבעית (NLP) ברמת עומק שמאפשרת קריאה, כתיבה, סיכום והבנה של טקסטים מורכבים. היא מתהדרת ביכולת ניתוח טקסט לעומק, וכפי שאמרו מייסדיה היא יכולה לעשות זאת בפחות שגיאות מהמודלים הגדולים. בפועל, היא נחשבת לאחת מהמתחרות של OpenAI, גרוק, ג'ימיני ו־Anthropic. (להרחבה -  מה הבשורה בסטארטאפ החדש של פרופ' שעשוע והאם הוא יכול להיות גדול ממובילאיי?)

החברה מנהלת מו"מ למכירתה לאנבידיה לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר. השווי בגיוס האחרון היה 1.4 מיליארד דולר כשעד היום גייסה החברה קרוב ל-700 מיליון דולר. בהינתן החלום ששעשוע והמייסדים דיברו עליו, עולה השאלה - למה לא להתקדם לבד? האם זה עוד חלום של שעשוע שבסוף נשאר בגדר חלום - את מובילאיי הוא הצליח למכור לאינטל ב-16 מיליארד דולר, כשמאז, כמעט  עשור אחרי, היא עברה שינויים וטלטלות וחזרה לוול סטריט  ואיכזבה כשהשווי כעת הוט 8.6 מיליארד דולר. שעשוע סיפר חלום, מכר חלום, הפך למיליארדר, אבל בפועל, מובילאיי לא סיפקה את הסחורה, ושעשוע לא קונה מניות באופן משמעותי. לדבר זה קל להוציא כסף מהכיס זה קשה. ובכלל, בזמן שהוא המוביל של מובילאיי הוא עוסק בהקמת סטארטאפים, זו לדעתנו הסיבה או לפחות אחת הסיבות המרכזיות למצבה של מובילאיי - למה נפלה מובילאיי? התשובה במנהלים 

אקזיט של 2-3 מיליארד דולר ל-AI21 הוא מרשים, הצלחה גדולה, למרות שהציפיות היו בשמיים. המרוויחים הגדולים נוסף לשעשוע יהיו יואב שוהם ואורי גושן.  ל-AI21 כ-200 עובדים, רובם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וניסיון בתחום הבינה המלאכותית, אך הכנסותיה נמוכות יחסית ונעות סביב 50 מיליון דולר. מבחינת אנבידיה, העסקה מהווה הזדמנות להגדיל במהירות את כוח האדם בישראל לצד רכישת טכנולוגיה, אם כי לא ברור מה אנביידה מחפשת בצ'אט-מחולל של החברה, היא הרי לא רוצה להתחרות בלקוחות שלה.  

לאחרונה רכשה אנבידיה גם את Deci ו-Run:ai בישראל בסכום כולל של מעל מיליארד דולר כשבמקביל היא נערכת להרחבת הפעילות שלה בארץ שמעסיקה כיום כ-5,500 עובדים. הקמפוס החדש בקריית טבעון אמור להעסיק אלפי עובדים ולפי ההערכות תוך שלוש-ארבע שנים יעסיק לפחות 5,000 עובדים נוספים ובעתיד רחוק יותר כ-10,000 עובדים.   


שעשוע מתמקד כעת בפרויקט הבא שלו עם הסטארט-אפ החדש דאבל AI, שהוקם לפני כשנתיים ושואף לפתח טכנולוגיות AI מתקדמות בתחום הסופר-אינטיליגנציה. דאבל AI מתמקדת במחקר ופיתוח ברמה גבוהה, במטרה לבנות כלים שיביאו תגליות מדעיות משמעותיות. במייסדיה נמנים חוקרים מובילים מתחומי מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה, חלקם עבדו עם שעשוע בעבר במיזמים שונים, כולל מובילאיי. אל תתפלאו אם גם החלום הזה יימכר, וזה לא משנה מה יהיה בעוד 10 שנים. שעשוע הוא פרופסור למדעי המחשב, אבל הוא מצטיין בלמכור חלומות ובשוק הטק זה עובד. 

סם אלטמן openaiסם אלטמן openai

open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד

מדובר בשיא חסר תקדים כאשר החברה גם הרחיבה את מערך הבונוסים ושימור העובדים ואף מעניקה מענקי שימור בשווי מיליונים לעובדים משמעותיים

הדס ברטל |

חברת  OpenAI העניקה לעובדיה חבילות תגמול מבוססות מניות בשווי ממוצע של כ־1.5 מיליון דולר לעובד, נתון חסר תקדים בקרב סטארטאפים פרטיים, כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל . מדובר בסכומים שמציבים את עובדי החברה בשורה אחת עם עובדים בכירים בחברות ציבוריות ותיקות, עוד לפני ש־OpenAI עצמה הונפקה או קבעה מסלול ברור להנפקה עתידית. העיתון מציין כי חלק ניכר מהתגמול אינו מגיע בשכר מזומן אלא באופציות וביחידות הון הצמודות לשווי החברה, שהוערך בעסקאות משניות בעשרות מיליארדי דולרים.

המרוץ העולמי אחר טאלנטים בתחום הבינה המלאכותית הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים שמעצבים את שוק ההייטק, ו־OpenAI ניצבת בלב הזירה הזו. לפי שורת פרסומים בעיתונות הכלכלית האמריקאית והבריטית, החברה פיתחה מדיניות תגמול חריגה בהיקפה, שבמרכזה מתן אופציות ומענקי הון לעובדים כמעט בכל הדרגים, במטרה לשמר כוח אדם איכותי ולהתמודד עם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות טכנולוגיה וחברות AI חדשות.

לפי דיווחים ברשת בלומברג ובפייננשל טיימס, מדיניות האופציות של OpenAI עברה בשנה האחרונה שינוי עמוק. החברה צמצמה תחילה את תקופת ההבשלה המקובלת של אופציות, ובהמשך אף ביטלה לחלוטין מנהג המכונה vesting cliff, לפיו קיימת תקופת המתנה ראשונית שבה העובד אינו זכאי לאף חלק מההון. המשמעות היא שעובדים חדשים מקבלים זכות מיידית לחלק מהאופציות שלהם, מהלך חריג שנועד להקטין את הפיתוי לעבור לחברות מתחרות שמציעות תגמול מהיר וגבוה.

המהלך הזה אינו מתרחש בוואקום. לפי דיווחים, OpenAI מתמודדת עם לחצים כבדים מצד שחקנים כמו מטה, גוגל וסטארטאפים ממומנים היטב, שמוכנים לשלם סכומים עצומים עבור חוקרים ומהנדסים מובילים בתחום ה־AI. בתגובה, OpenAI הרחיבה גם את מערך הבונוסים ושימור העובדים, כולל מענקי שימור של מיליוני דולרים לעובדים מרכזיים, וגמישות רבה יותר בבחירה בין שכר מזומן לבין תגמול הוני.

עם זאת, העיתונות הכלכלית מדגישה כי למדיניות הזו יש גם מחיר. היקף התגמול ההוני מהווה מרכיב משמעותי בהוצאות החברה ותורם להפסדים התפעוליים המדווחים שלה. אנליסטים שצוטטו בפייננשל טיימס מציינים כי חלוקת אופציות בהיקפים כה גדולים עלולה ליצור דילול מהותי לבעלי המניות הקיימים ולהשפיע על האופן שבו משקיעים מעריכים את שווי החברה בעתיד.