זירו נטוורקס הישראלית גייסה 20 מיליון דולר
חברת הסייבר זירו נטוורקס (Zero Networks) הפועלת בתחום הסגמנטציה של הרשת הארגונית על בסיס אימות רב שלבי, השלימה את סבב גיוס A,, בהיקף של 20.3 מיליון דולר בהובלת קרן Venrock. בסיבוב השתתפו גם המשקיעים הקיימים PICO Venture Partners, F2 Venture Capital ומשקיעים פרטיים. עד היום גייסה החברה כ-25 מיליון דולר.
זירו נטוורקס, שנוסדה בשנת 2019, פיתחה פתרון ראשון מסוגו, מוגן פטנט, לביצוע סגמנטציה של הרשת הארגונית, היוצרת הפרדה תקשורתית בין כל המכונות ומכשירי הקצה וכך מונעת תקיפות על כלל הרשת. המוצר המרכזי של החברה מנהל אוטומטית גישה לכל אחד מהחלקים של הרשת הארגונית, כך שרק אנשים ומכשירים מורשים יוכלו לגשת אליהם בזמנים המותרים להם, על בסיס אימות רב שלבי. התקנת הטכנולוגיה של Zero Networks היא פשוטה, ללא התקנה של סוכנים, נמשכת זמן קצר, ללא תלות בגודל הרשת וללא עלויות נוספות.
החברה זכתה בפרס של Cool Vendor גרטנר בשנת 2020, כאשר לדברי רוב סמית', אנליסט לשעבר של גרטנר, הפתרון של Zero Networks "מפחית באופן דרסטי איומים כמו נוזקות ומתקפות כופר ואף תוקפים מתוחכמים יותר ועוצר את התפשטותם, עוד בטרם חדירתם". בשנת 2021, 37% מכלל העסקים בארה"ב נפגעו מהתקפות כופר, כאשר עלות תהליך ההתאוששות מהתקפה הגיעה בממוצע ל-1.85 מיליון דולר (Sophos Whitepaper: The State of Ransomware 2021, April 2021).
"הפתרונות הקיימים כיום לא נותנים מענה מספק לארגונים מפני תנועה רוחבית, שהיא תזוזה חופשית של תוקפים ברשת הארגונית, ומפני מתקפות כופר, בגלל שהם יקרים מדי ומורכבים מדי להטמעה", אומר בני לקונישוק, מייסד ומנכ"ל החברה. "הגישה שלנו, שמבוססת על אימות רב שלבי, מפשטת את אחת הבעיות המורכבות ביותר בתחום אבטחת המידע ללא תלות בגודל החברה. בעבר, ספקים נקטו בגישה המיושנת שחייבה מנהלי IT להעניק הרשאות IP באופן ידני – גישה שלא אפשרה סקלביליות. כתוצאה, בעיית התנועה הרוחבית נותרה ללא מענה, התוקפים נשארו כשידם על העליונה, וכך נוצרה התשתית לתעשיית מתקפות הכופר של היום".
- דוראל זינקה האם המניה יקרה? ״השוק רק מתחיל להבין את האירוע״
- Entrée Capital מגייסת 300 מיליון דולר לקרנות חדשות שמתמקדות ב-AI, דיפ-טק וקריפטו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לחברה 20 עובדים ועד סוף 2022 היא צפויה להכפיל את מספר עובדיה. לחברה יש כיום עשרות לקוחות ממגוון ענפים, בהם קמעונאות, שירותים, בנייה, פיננסיים ותעשייה, והיא משרתת הן עסקים קטנים ובינוניים והן חברות Fortune 500. ההון שהחברה גייסה ישמש אותה להמשך פיתוח המוצר ולהרחבת מערך השיווק והמכירות בארה"ב ובאירופה.

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים
כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.
המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.
"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"
הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI". במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.
התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".
- OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
- העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.
משמאל ימין: רום דודקביץ CTO, נעם אוודיש CEO, אנטולי בליגובסקי CPO, קרדיט: עומר פרידמןimper.ai, הנלחמת בהתחזות באמצעות AI, השלימה סבב גיוס של 28 מיליון דולר
החברה, שהוקמה על ידי יוצאי יחידת 8200 תוך כדי שירות מילואים במלחמה, פיתחה טכנולוגיה ייחודית לאיתור התחזות בזמן אמת בפלטפורמות תקשורת כמו Zoom, Slack, WhatsApp, ועוד
חברת הסייבר imper.ai, המפתחת פלטפורמה ראשונה מסוגה לגילוי ומניעה של התחזות בזמן אמת, הודיעה על השלמת גיוס של 28 מיליון דולר בסבב שהובילו קרנות ההון סיכון Battery ו- Redpoint Ventures ובהשתתפות Vessy VC, Maple VC ו-Cerca VC. הפלטפורמה של החברה מזהה בזמן אמת ניסיונות התחזות בערוצי התקשורת המרכזיים. הטכנולוגיה שפיתחה החברה, מצליחה לחשוף פעילות עוינת שכלי אבטחה מסורתיים מפספסים, באמצעות ניתוח מתקדם של מאות פרמטרים דיגיטליים.
imper.ai נוסדה במהלך שירות מילואים במלחמה, כששלושת המייסדים, נעם אוודיש, אנטולי בליגובסקי ורום דודקביץ, זיהו פער בעולם הסייבר בהגנה על תקשורת בזמן אמת. זמן קצר לאחר מכן, ב־2024 הקימו את החברה. השלושה יוצאי יחידת 8200 עם ניסיון עשיר בעולמות המחקר, התקיפה והמודיעין, הובילו יחד מבצעים טכנולוגיים רגישים, ביניהם אחד שזכה בפרס ביטחון ישראל. נעם אוודיש, מנכ"ל imper.ai עמד בראש קבוצת מחקר ופיתוח בתחום התקיפה ב־8200 ולאחר מכן שימש כראש מטה סמנכ"ל הרכב האוטונומי ב־Mobileye. אנטולי בליגובסקי (סא"ל במיל'), סמנכ"ל המוצר (CPO), ניהל את תחום המחקר, התקיפה ותשתיות הסייבר ואף שימש כ-CISO (קצין ביטחון מידע ראשי) של מרכז הסייבר של היחידה. רום דודקביץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO), בוגר תלפיות וקצין יהל"ם לשעבר, הוביל קבוצות מחקר ופיתוח חדשניים ב־8200 לצד אוודיש.
החברה מעסיקה 30 עובדים, 25 מתוכם בישראל. בהמשך לגיוס, החברה מתכוונת לגדול משמעותית עד אמצע 2026.
איומי התחזות מבוססי בינה מלאכותית נמצאים בשיא חדש. בשנה האחרונה נרשם זינוק חד במתקפות שמנצלות כלים של דיפ פייק והעתקות קול כדי לחדור לארגונים וליצור נזק במהירות ובקלות חסרת תקדים. מתקפת הנדסה חברתית נגד הרשת Marks & Spencer עצרה הזמנות אונליין, שיבשה את פעילות החנויות ושרשראות האספקה וכעת צפויה לעלות לחברה כ־380 מיליון דולר מהרווח השנתי. לפי נתוני ה־FBI, מתקפות דרך התחזות במיילים עסקיים עלו לחברות ברחבי העולם כ־2.8 מיליארד דולר בשנה האחרונה, ו־Deloitte מעריכה כי עד 2027 יזנק היקף ההונאות מבוססות AI ל־40 מיליארד דולר בארה"ב בלבד. הגבול בין אמיתי למזויף הולך ומיטשטש, ומשבר אמון נוצר סביב זהות דיגיטלית. השילוב בין טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לבין מניפולציות אנושיות הופך את הזהות למשטח התקיפה החדש והופך את ההגנה עליה למשימה קריטית לא פחות מהגנה על רשתות או נתונים.
- בתמיכת אנבידיה: דיקטה מכניסה את ארון הספרים היהודי ל-AI
- openAI נלחמת על הבכורה ומכריזה על "קוד אדום" לשיפור ChatGPT
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

