לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

המדינה מימנה תוכניות חלל ב-160 מיליון שקל, אבל האם יש תוצאות?

רשות החדשנות הודיעה היום כי תממן 11 סטארט-אפים בתחום תעשיית החלל ב-19 מ' ש'. מאז פתיחת המסלול לפני כעשור, מימן המשרד 62 תכניות מחקר ב-160 מיליון שקל. החברות מחויבות להחזיר את הכסף רק אם יצליחו להפוך למסחריות
דניאל ליברמן | (2)

במסגרת תכנית חלל שיזמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם רשות החדשנות אושר מימון בגובה 18.5 מיליון שקל ל-11 חברות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים חדשניים בתחום החלל.

על פי המדינה, המטרה היא "לחזק את הידע ויכולת הפיתוח הטכנולוגית של תעשיית החלל בישראל ולעודד צמיחת חברות סטארט אפ בתחומי טכנולוגיות החלל".

במסגרת המסלול, שכבר קיים משנת 2012, בוצעו כ-62 תכניות מחקר ופיתוח שקיבלו מהמדינה מענקים של כ-160 מיליון שקל. על פי רשות החדשנות "המסלול מיועד לכל חברת שמתעסקת בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל, בין היתר להתקנה בלווינים או בתחנות קרקע, פיתוח מכשר לכיול ובדיקת מוצרים".

במסגרת המסלול אושרה לחברות תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ. חברות שאינן גדולות וכאשר המוצר מושא התכנית מיועד לפעולה בחלל בלבד-  שיעורי מענק אף גבוהים יותר-  60%, 70%, 80% או 85%. לדברי רשות החדשנות "שיעורים אלו מבטאים את הסיכון והמורכבות הטכנולוגית והתשתיות היקרות לפיתוח בסביבת החלל".

החברות שנהנות מהמימון במסלול הן: אייכה מערכות, חברת פקסיס, טרא ספייס לאב, אנ.אס.אל.קום, גורילה לינק, גריןאוניקס, הליוס, SCD, ספייס פלזמטיקס, ניורוקט וגם רמון ספייס.

אבל - מה התוצאות של המיזם עד כה?

ברשות החדשנות מסבירים כי "המסלול מציע השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, ללא תלות ברווחים או בהצלחות עתידיות". החברה שמקבלת מהמדינה כסף תצטרך להחזיר לרשות החדשנות את המימון שקיבלה על ידי תשלום תמלוגים ממכירות, - אבל רק אם המיזם הצליח להגיע לשלב המסחור.

נכון לעכשיו לא ברור האם בכלל יש חברות כאלה, והמשמעות היא שהמדינה השקיעה עד כה לא פחות מ-160 מיליון שקל. אבל מה הציבור הישראלי קיבל מכך?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    [email protected] 06/01/2022 23:41
    הגב לתגובה זו
    אין מחקר מעמיק ? למה לא מקבלים מידע נוסף ?
  • 1.
    הברבור הירוק 06/01/2022 23:31
    הגב לתגובה זו
    לוקח זמן לבנות תעשיה יקרה מאפס וזה שהמדינה שותפה לכך זה תעודת כבוד לחשיבה ארוכת טוח ישר כוח למדען הראשי ארוכה הדרך אבל הכיון נכון ומעורר אופטימיות
פורטינט
צילום: טוויטר

פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס

חברות שמריצות מערכות בינה מלאכותית מתמודדות עם עומסים כבדים, צריכת חשמל גבוהה וסיכוני אבטחה חדשים. פורטינט מציגה פתרון לדאטה סנטר שמיועד במיוחד לעולמות ה-AI, עם דגש על הגנה על מודלי שפה גדולים (LLM), נתונים רגישים ואשכולות GPU. בלב ההשקה עומד התקן Firewall חדש שמבטיח ביצועים גבוהים, לצד חיסכון משמעותי באנרגיה

עוזי גרסטמן |

פורטינט הודיעה על השקת פתרון Secure AI Data Center - פלטפורמה ייעודית לאבטחת דאטה סנטרים שמפעילים עומסי עבודה של בינה מלאכותית. לפי החברה, מדובר בפתרון ראשון מסוגו שמיועד להגן על סביבת AI מקצה לקצה: החל מתשתיות החומרה של הדאטה סנטר, דרך רשתות ויישומים, ועד למודלי שפה גדולים (LLM) והמידע שעובר דרכם. הפתרון נבנה מתוך מטרה להתמודד עם האתגרים הייחודיים של מערכות AI, שבהן נדרשים ביצועים גבוהים במיוחד, שיהוי נמוך והגנה הדוקה על נתונים, כך על פי הודעת פורטינט.

במרכז ההכרזה עומד FortiGate 3800G - התקן Firewall חדש לדאטה סנטרים, שתוכנן במיוחד לסביבות עתירות AI. ההתקן מבוסס על מעבדי ASIC ייעודיים מדורות NP7 ו-SP5, וכולל קישוריות של 400GbE, שנועדה להתמודד עם תעבורת נתונים כבדה במיוחד, כמו זו שמאפיינת אשכולות GPU. לפי הנתונים שמספקת פורטינט, השילוב בין החומרה הייעודית לארכיטקטורה החדשה מאפשר לא רק תפוקה גבוהה, אלא גם חיסכון משמעותי באנרגיה - עד כ-69% פחות צריכת חשמל בממוצע לעומת הדגמים המקבילים.

הפתרון החדש נועד לתת מענה גם לשכבת האבטחה הייחודית של מערכות AI. פורטינט מציינת כי הוא מאפשר הגנה בזמן אמת על תשתיות AI רחבות היקף, כולל אשכולות GPU גדולים, תוך שמירה על ביצועים יציבים גם תחת עומס. מעבר לכך, הפלטפורמה כוללת מנגנונים ייעודיים להגנה על מודלי שפה, שנועדו לצמצם סיכונים כמו הזרקת מידע זדוני, דליפת נתונים או שימוש לרעה במודלים. ההגנה מתבצעת באמצעות ניהול ופיקוח על כל התעבורה שנכנסת ויוצאת מהמודלים, והחלת כללי אבטחה על הקלט והפלט, הן בפרישות מקומיות, הן בסביבות היברידיות והן בענן ציבורי.

היבט נוסף שעליו שמה פורטינט דגש הוא אבטחת יישומי AI וה-API שמחברים בין המערכות. הפתרון כולל בדיקות וסינון של התעבורה עוד לפני שהיא מגיעה למודלי ה-AI עצמם, במטרה לחסום ניסיונות של הזרקת קוד, שיבוש תהליכים או גניבת מידע. כל רכיבי האבטחה האלה מנוהלים דרך Fortinet Security Fabric - סביבת ניהול אחודה שמרכזת את התקני ה-Firewall, אבטחת היישומים וההגנות הייעודיות ל-AI תחת ממשק אחד. לפי החברה, ריכוז הניהול מפשט את התפעול היומיומי ומקצר את זמני הזיהוי והתגובה לאיומים. פורטינט משלבת בפתרון גם מנגנוני הצפנה שמיועדים לאיומים עתידיים, ובראשם שימוש בקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית והפצת מפתחות קוונטיים. המטרה היא להגן על סודיות נתוני ה-AI גם מול תרחישים שבהם מחשוב קוונטי עשוי לערער שיטות הצפנה קיימות.

מבחינת פורטינט, ההשקה מסמנת הרחבה של קו מוצרי הדאטה סנטר שלה לעולמות הבינה המלאכותית, בתקופה שבה יותר ויותר ארגונים מנסים להרחיב את השימוש ב-AI, במקביל לשמירה על אבטחה, יציבות ויעילות אנרגטית.