המדינה מימנה תוכניות חלל ב-160 מיליון שקל, אבל האם יש תוצאות?
במסגרת תכנית חלל שיזמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם רשות החדשנות אושר מימון בגובה 18.5 מיליון שקל ל-11 חברות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים חדשניים בתחום החלל.
על פי המדינה, המטרה היא "לחזק את הידע ויכולת הפיתוח הטכנולוגית של תעשיית החלל בישראל ולעודד צמיחת חברות סטארט אפ בתחומי טכנולוגיות החלל".
במסגרת המסלול, שכבר קיים משנת 2012, בוצעו כ-62 תכניות מחקר ופיתוח שקיבלו מהמדינה מענקים של כ-160 מיליון שקל. על פי רשות החדשנות "המסלול מיועד לכל חברת שמתעסקת בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל, בין היתר להתקנה בלווינים או בתחנות קרקע, פיתוח מכשר לכיול ובדיקת מוצרים".
במסגרת המסלול אושרה לחברות תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ. חברות שאינן גדולות וכאשר המוצר מושא התכנית מיועד לפעולה בחלל בלבד- שיעורי מענק אף גבוהים יותר- 60%, 70%, 80% או 85%. לדברי רשות החדשנות "שיעורים אלו מבטאים את הסיכון והמורכבות הטכנולוגית והתשתיות היקרות לפיתוח בסביבת החלל".
החברות שנהנות מהמימון במסלול הן: אייכה מערכות, חברת פקסיס, טרא ספייס לאב, אנ.אס.אל.קום, גורילה לינק, גריןאוניקס, הליוס, SCD, ספייס פלזמטיקס, ניורוקט וגם רמון ספייס.
- יוזמה ממשלתית לקידום מתחמי עבודה ליזמות טכנולוגית בכ-10 מיליון שקל
- בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל - מה התוצאות של המיזם עד כה?
ברשות החדשנות מסבירים כי "המסלול מציע השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, ללא תלות ברווחים או בהצלחות עתידיות". החברה שמקבלת מהמדינה כסף תצטרך להחזיר לרשות החדשנות את המימון שקיבלה על ידי תשלום תמלוגים ממכירות, - אבל רק אם המיזם הצליח להגיע לשלב המסחור.
נכון לעכשיו לא ברור האם בכלל יש חברות כאלה, והמשמעות היא שהמדינה השקיעה עד כה לא פחות מ-160 מיליון שקל. אבל מה הציבור הישראלי קיבל מכך?
- 2.[email protected] 06/01/2022 23:41הגב לתגובה זואין מחקר מעמיק ? למה לא מקבלים מידע נוסף ?
- 1.הברבור הירוק 06/01/2022 23:31הגב לתגובה זולוקח זמן לבנות תעשיה יקרה מאפס וזה שהמדינה שותפה לכך זה תעודת כבוד לחשיבה ארוכת טוח ישר כוח למדען הראשי ארוכה הדרך אבל הכיון נכון ומעורר אופטימיות
עילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צ"החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
הסברה היא שכלבים יכולים להריח סרטן, ועכשיו חיישנים כחול לבן יוכלו גם. ראיון עם עילי מרום, מייסד משותף ו-COO של Nanose Medical שבנתה סנסורים היכולים להריח סרטן ריאות בשלבים מוקדמים
ספר בקצרה על עצמך:
במקר ממושב אודים כיום הרצליה. שירתתי 8 שנים בחיל הים והשתחררתי בדרגת רב סרן. עשיתי גם תואר שני במנהל עסקים בבית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו. בשנים האחרונים ב-Nanose, שותף מייסד וסמנכ"ל תפעול.
ספר על החברה, מה המוצר מניין בא הרעיון?
הרעיון פותח בטכניון לפני למעלה מעשור. בעצם נכנסנו לתמונה כאשר הממציא של הטכנולוגיה הזו, פרופ' חוסאם חאיק שהוא ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פנה לשותף עסקי שלנו
והקמנו יחד את החברה כדי להביא את הטכנולוגיה ליישומים רפואיים בקליניקות ובפרקטיקה. הטכנולוגיה היא בעצם סנסורים חדשניים שרגישים למולקולות נדיפות שיוצאות לנו מהגוף בזמן נשיפה. בעצם כל כמעט כל מחלה שיש לנו משנה את המטבוליזם וכתוצאה משתנה הרכב המולקולות. יש 1500
מולקולות שונות כאשר הריכוזים שלהם משתנים.
כבר הוכח שכלבים יודעים להריח מחלות ובהן גם סרטן. הם בעצם מריחים את אותן מולקולות שההרכב שלהן משתנה וכבר יש עדויות שישנם בני אדם היכולים להריח, למשל יש פתולוגים מאוד מנוסים שיודעים לפי הריח לזהות מחלה במחלות כבד
או אם יש סטרפטוקוק. פורסם בעבר גם על אישה באנגליה שיודעת להריח פרקינסון אבל בגדול, האף האנושי פחות רגיש מאף של כלב. הסנסורים שלנו יודעים לזהות מולקולות ועל ידי כך לזהות מחלות. כיום, הטכנולוגיות שיש בהן שימוש לזיהוי מולקולות הן מאוד יקרות ומתוחכמות ולכן דרוש
מפעיל מיומן ואת התוצאות צריך לשלוח למעבדה מרכזית.
הגישה שלנו היא אחרת. יש לנו סנסורים שאנחנו פיתחנו והומצאו בטכניון אנחנו המשכנו את הפיתוח. כשהסנסורים נחשפים לכל הרכב של מולקולה,
אז נוצר אות חשמלי שאנחנו קולטים והאות הזה משתנה ותלוי בהרכב מולקולה בעת הנשיפה. בעצם אנחנו אוספים את האות החשמלי, עושים לו עיבוד ומאמנים את המערכת. אם למשל יש X דוגמאות של אנשים שיש להם סרטן ריאות ו-Y אנשים שאין להם, אנחנו מייצרים אות חשמלי ומייצגים טביעת
אצבע מולקולרית. מפעילים את האלגוריתם שלנו, שמזהה את הדפוס של קבוצות הבריאים וקבוצות החולים, אז כאשר הפציינט הבא מגיע, המערכת כבר יודעת להעריך מה ההסתברות שהוא שייך לאחת הקבוצות. אפשר להגיד בסבירות גבוהה אם משתייכים לקבוצת החולים או לבריאים ואז הרופא יכול לקבל
החלטה האם לשלוח להמשך טיפול או לא.
המערכת דומה מאוד למערכת הרחה. זה עובד כך: ריח למשל של קינמון. למשל, מורכב ממולקולות שונות אבל כשאני מריח קינמון, אותן מולקולות באות באינטראקציה עם מערכת ההרחה שלנו כך שהמוח עושה לזה עיבוד וכל ימי חיינו המוח למד שאות
הזה שייך לקינמון בלי לדעת מהן המולקולות שמרכיבות את הריח. אותו העיקרון לאבחון מחלות. אנחנו עושים שימוש בסנסנורים לאותן מולקולות, מעבדים אותן ומלמדים את המערכת.
אנחנו סטראטאפ עם משאבים מוגבלים, המחקר שעשו בטכניון הוכיח proof of concept עם למעלה מ-20 סוגים
שונים של מחלות ולכן היינו צריכים לבחור באילו מחלות אנחנו מתמקדים. בחרנו סרטן ריאות ומצב פרה סרטני של סרטן כבד וכבד שומני, כאשר אנחנו מאמנים את המערכת על שתי המחלות האלה ואנחנו כבר רואים תוצאות מדהימות ברמות דיוק של מעל ל80%.
- Shapes מגייסת 24 מיליון דולר לניהול עובדים בעידן הבינה המלאכותית
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים?
הוקמנו ב-2020 יש לנו 14 עובדים, הרוב בישראל ומעט בארה"ב.מי המשקיעים?
המשקיע הראשון הוא אנג'ל באמירויות, משקיע שני קרן בריטית, וחוץ מזה קיבלנו שני מענקים של רשות החדשנות עוד שניים מהאיחוד האירופי כולל מענק של 2 וחצי מיליון יורו שנחשב מאוד יוקרתי. וקיבלנו מענק מגוגל שגם עשו מאצ'ינג למענק מרשות החדשנות ותומכים בנו המון מבחינת פיתוח בענן ודאטה ומסייעים מה שאנחנו צריכים. גוגל הם שותפים נהדרים.
אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר
דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר
ארמיס דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר. ארמיס, חברת סייבר ישראלית-אמריקאית שנוסדה ב-2015 על ידי יוצאי יחידת 8200 ומבוססת בסן פרנסיסקו, מתמחה בניטור וניהול התקנים מחוברים ללא התקנת סוכנים. הפלטפורמה שלה מזהה אלפי התקנים "עיוורים" ברשתות ארגוניות, כולל IoT, ציוד רפואי, מערכות תעשייתיות OT ותשתיות קריטיות, ומספקת נראות מלאה לסיכונים. הטכנולוגיה מזהה יותר נקודות תורפה מכלים מסורתיים ומשרתת מעל 40% מחברות Fortune 100, כולל 7 מתוך Fortune 10, וכן ארגונים בבנקאות, תעשייה כבדה, תעופה וביטחון.
לאחרונה גייסה ארמיס 435 מיליון דולר בהובלת גולדמן סאקס ו-CapitalG, לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר – עלייה משמעותית משווי 4.5 מיליארד דולר שהיה לפני כחצי שנה. ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) חצו את רף 300 מיליון דולר, צמיחה של למעלה מ-50% משנה קודם, עם אלפי לקוחות גלובליים. בשנתיים האחרונות ביצעה שלוש רכישות בתחומי ענן, AI ואבטחת OT, שתרמו מיליוני דולרים נוספים להכנסות. החברה מתכננת להגיע למיליארד דולר ARR תוך שלוש שנים, כשההצהרה היתה שהחברה נערכת להנפקה בעוד שנה-שנה וחצי.
אלא ש-ServiceNow טרפה את הקלפים. ההצעה שלה כנראה היתה "טובה מדי", הצעה שאי אפשר להגיד לה לא. משקיעים כמו Insight Partners (שרכשה ב-2020 תמורת 1.1 מיליארד דולר) ו-CapitalG שהיו בסבבים מוקדמים ירוויחו פי 6-7 על ההשקעה,
כך או אחרת, השילוב של מערכות ארמיס עם ServiceNow, שפלטפורמת ה-ITSM שלה משרתת 85% מחברות Fortune 500, יאפשר ניטור התקנים משולב שמפחית עלויות תפעול ב-25-30% ויחזק חשיפה לשוק IoT שיגיע ל-15 מיליארד התקנים עד 2026. העסקה מבטאת טרנד רחב: 60% מעסקאות הסייבר מאז 2023 כוללות אינטגרציה לפלטפורמות ענק כמו Microsoft, Salesforce ו-Oracle, מקצרת זמן שילוב מ-12 ל-6 חודשים ומגדילה הכנסות משותפות ב-35%. לתעשייה הישראלית, זהו אקזיט נוסף אחרי שוויז נמכרה למיקרוסופט ב-32 מיליארד דולר וסייברארק לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר.
- ארמיס בוחרת בעצמאות: במקום רכישה גייסה 435 מיליון דולר
- ארמיס במו"מ לגיוס של מאות מיליוני דולרים לפי שווי של יותר מ-5 מיליארד דולר - או מכירה מלאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
