לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

המדינה מימנה תוכניות חלל ב-160 מיליון שקל, אבל האם יש תוצאות?

רשות החדשנות הודיעה היום כי תממן 11 סטארט-אפים בתחום תעשיית החלל ב-19 מ' ש'. מאז פתיחת המסלול לפני כעשור, מימן המשרד 62 תכניות מחקר ב-160 מיליון שקל. החברות מחויבות להחזיר את הכסף רק אם יצליחו להפוך למסחריות
דניאל ליברמן | (2)

במסגרת תכנית חלל שיזמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם רשות החדשנות אושר מימון בגובה 18.5 מיליון שקל ל-11 חברות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים חדשניים בתחום החלל.

על פי המדינה, המטרה היא "לחזק את הידע ויכולת הפיתוח הטכנולוגית של תעשיית החלל בישראל ולעודד צמיחת חברות סטארט אפ בתחומי טכנולוגיות החלל".

במסגרת המסלול, שכבר קיים משנת 2012, בוצעו כ-62 תכניות מחקר ופיתוח שקיבלו מהמדינה מענקים של כ-160 מיליון שקל. על פי רשות החדשנות "המסלול מיועד לכל חברת שמתעסקת בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל, בין היתר להתקנה בלווינים או בתחנות קרקע, פיתוח מכשר לכיול ובדיקת מוצרים".

במסגרת המסלול אושרה לחברות תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ. חברות שאינן גדולות וכאשר המוצר מושא התכנית מיועד לפעולה בחלל בלבד-  שיעורי מענק אף גבוהים יותר-  60%, 70%, 80% או 85%. לדברי רשות החדשנות "שיעורים אלו מבטאים את הסיכון והמורכבות הטכנולוגית והתשתיות היקרות לפיתוח בסביבת החלל".

החברות שנהנות מהמימון במסלול הן: אייכה מערכות, חברת פקסיס, טרא ספייס לאב, אנ.אס.אל.קום, גורילה לינק, גריןאוניקס, הליוס, SCD, ספייס פלזמטיקס, ניורוקט וגם רמון ספייס.

אבל - מה התוצאות של המיזם עד כה?

ברשות החדשנות מסבירים כי "המסלול מציע השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, ללא תלות ברווחים או בהצלחות עתידיות". החברה שמקבלת מהמדינה כסף תצטרך להחזיר לרשות החדשנות את המימון שקיבלה על ידי תשלום תמלוגים ממכירות, - אבל רק אם המיזם הצליח להגיע לשלב המסחור.

נכון לעכשיו לא ברור האם בכלל יש חברות כאלה, והמשמעות היא שהמדינה השקיעה עד כה לא פחות מ-160 מיליון שקל. אבל מה הציבור הישראלי קיבל מכך?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    [email protected] 06/01/2022 23:41
    הגב לתגובה זו
    אין מחקר מעמיק ? למה לא מקבלים מידע נוסף ?
  • 1.
    הברבור הירוק 06/01/2022 23:31
    הגב לתגובה זו
    לוקח זמן לבנות תעשיה יקרה מאפס וזה שהמדינה שותפה לכך זה תעודת כבוד לחשיבה ארוכת טוח ישר כוח למדען הראשי ארוכה הדרך אבל הכיון נכון ומעורר אופטימיות
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%

נתוני הלמ"ס מצביעים על שיעור בלתי מועסקים של 3% בדומה לחודש הקודם; איך חזרת המילואימניקים תשפיע על המשק ומה היקף המשרות הפנויות?

רן קידר |


הנתונים האחרונים מהיום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על שוק עבודה חזק במיוחד, שמפגין יציבות ואפילו סימני התאוששות בענפים שנפגעו בשנים האחרונות, ובראשם ההייטק. שיעור בלתי המועסקים בישראל מנוכה עונתיות עמד באוקטובר על 3% בלבד דומה לחודש הקודם - רמה שנחשבת נמוכה היסטורית (יודגש כי שיעור האבטלה כולל גם את המתייאשים מחיפוש עבודה, הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות + הבלתי מועסקים והוא עומד על 4.2%). שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נשאר על 60.9%, מה שמעיד על יציבות יחסית בשוק.

גידול במספר המשרות הפנויות - הייטק בתמונה

לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות הגיע ל־149.8 אלף באוקטובר, לעומת 147.3 אלף בספטמבר. מדובר בנתון שמעיד על המשך ביקוש גבוה לעובדים, ומתקרב לשיאים שנרשמו באמצע 2022. אחת ההפתעות החיוביות טמונה בענף "מידע ותקשורת", שהוא חלק מההייטק שם נרשמה עלייה מחודשת במספר המשרות הפנויות: כ־13.8 אלף, גידול של 30% בשנתיים. .

זה עדיין רחוק מהשיא של 2021, אך מדובר בהתאוששות לאחר תקופה של פיטורים רחבים, הקפאות גיוס וירידה בהשקעות הון סיכון. הנתון מצביע על כך שחברות טכנולוגיה חוזרות לגייס, גם אם באופן מדוד וזהיר יותר.

מספר העובדים הכולל בענף ההייטק ממשיך לעלות. נכון לאוקטובר 2025, יש בענף זה כ־260 אלף מועסקים, עלייה לעומת 249 אלף בשנה שעברה ו־213 אלף בלבד ב־2021. במלים אחרות, למרות האטה עולמית, תנודתיות גיאו־פוליטית ומימון מצטמצם, ההייטק הישראלי ממשיך לשמור על צמיחה.

מנגד, בחודש אוקטובר נרשמה ירידה של כ־2% במספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה - ה-AI כידוע מחליף את הג'וניורים ותחום מפתחי התוכנה נפגע. 

ההשפעה של המילואים נחלשת - והעבודה חוזרת לשגרה

באוקטובר נרשמה ירידה חדה בשיעור הנעדרים ממקום העבודה עקב שירות מילואים – מ־22.3% מכלל הגברים העובדים בספטמבר ל־12.3% בלבד באוקטובר. השחרור ההדרגתי של המגויסים והחזרה של אלפי עובדים לשוק האזרחי צפויים להעלות את היצע העובדים הזמין,  תהליך שדורש משוק העבודה להיות דינמי, אך גם מספק לחברות הזדמנות לגייס עובדים מיומנים שהתפנו.


גימיני 3 גוגלגימיני 3 גוגל

גוגל משיקה את Gemini 3 ומשלבת אותו מיידית במנוע החיפוש

המודל החדש מציע הבנה מולטימודלית משופרת, סוכן אוטונומי לביצוע משימות מורכבות, וממשק חיפוש עשיר יותר וכל זה זמין מהיום למאות מיליוני משתמשים ומפתחים.

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה Gemini

גוגל השיקה את Gemini 3, הדור החדש של מודל הבינה המלאכותית שלה ובמקום להשיק מודל שמוצג לעיתונאים ונעלם לכמה חודשים עד שהמוצרים של החברה מתחילים לאמץ אותו, הפעם גוגל שילבה את Gemini 3 כבר מהשנייה הראשונה בתוך המוצרים הכי רווחיים שלה ובראשם מנוע החיפוש.


במשך תקופה ארוכה דיברו בחברה על יכולות המודלים, על מדדים בתחרויות פנימיות ועל מבחני ביצועים שמעידים על שיפור. בשוק, לעומת זאת, רוצים לראות כסף. המשקיעים מסתכלים על AI לא כעל תחרות טכנולוגית אקדמית אלא כעל שורת הכנסות חדשה. גוגל מבינה את זה היטב, ולכן דואגת הפעם להציג מודל שכבר משרת מאות מיליוני משתמשים ולא מודל שנמצא “בדרך לשוק”.





מתקרבים ל״עוזר אוניברסלי״

לצד החיפוש, גוגל מציגה פיצ׳רים שקרובים יותר לעולם שבו מודלים כבר לא רק “עונים על שאלות”, אלא מבצעים משימות במקום המשתמש. Gemini Agent הוא הדוגמה לזה. הכלי מסוגל לטפל במשימות מורכבות כמו סידור תיבת אימייל, הזמנת טיסה או ניהול לו״ז. זהו עוד צעד לקראת “עוזר אוניברסלי” - חזון שמלווה את גוגל כבר שנים, אך הפעם מקבל צורה מוחשית.

גם באפליקציית Gemini בוצעו שינויים משמעותיים. גוגל מבינה שהמשתמשים מצפים למענה שלא נראה כמו קובץ טקסט ישן, אלא כמו ממשק מסודר, אינטראקטיבי ומדויק יותר. לכן האפליקציה עברה עיצוב מחדש, עם אפשרות להציג תשובות במבנה הדומה לאתר אינטרנט, כולל רכיבים ויזואליים ואינטראקטיביים. זה צפוי להשפיע במיוחד על עולם יצרני התוכן, שמגלים יותר ויותר שגוגל הופכת לתווך המרכזי בין משתמש למידע, לעיתים על חשבונם.


“סוכני תוכנה אוטונומיים”