לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

המדינה מימנה תוכניות חלל ב-160 מיליון שקל, אבל האם יש תוצאות?

רשות החדשנות הודיעה היום כי תממן 11 סטארט-אפים בתחום תעשיית החלל ב-19 מ' ש'. מאז פתיחת המסלול לפני כעשור, מימן המשרד 62 תכניות מחקר ב-160 מיליון שקל. החברות מחויבות להחזיר את הכסף רק אם יצליחו להפוך למסחריות
דניאל ליברמן | (2)

במסגרת תכנית חלל שיזמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם רשות החדשנות אושר מימון בגובה 18.5 מיליון שקל ל-11 חברות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים חדשניים בתחום החלל.

על פי המדינה, המטרה היא "לחזק את הידע ויכולת הפיתוח הטכנולוגית של תעשיית החלל בישראל ולעודד צמיחת חברות סטארט אפ בתחומי טכנולוגיות החלל".

במסגרת המסלול, שכבר קיים משנת 2012, בוצעו כ-62 תכניות מחקר ופיתוח שקיבלו מהמדינה מענקים של כ-160 מיליון שקל. על פי רשות החדשנות "המסלול מיועד לכל חברת שמתעסקת בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל, בין היתר להתקנה בלווינים או בתחנות קרקע, פיתוח מכשר לכיול ובדיקת מוצרים".

במסגרת המסלול אושרה לחברות תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ. חברות שאינן גדולות וכאשר המוצר מושא התכנית מיועד לפעולה בחלל בלבד-  שיעורי מענק אף גבוהים יותר-  60%, 70%, 80% או 85%. לדברי רשות החדשנות "שיעורים אלו מבטאים את הסיכון והמורכבות הטכנולוגית והתשתיות היקרות לפיתוח בסביבת החלל".

החברות שנהנות מהמימון במסלול הן: אייכה מערכות, חברת פקסיס, טרא ספייס לאב, אנ.אס.אל.קום, גורילה לינק, גריןאוניקס, הליוס, SCD, ספייס פלזמטיקס, ניורוקט וגם רמון ספייס.

אבל - מה התוצאות של המיזם עד כה?

ברשות החדשנות מסבירים כי "המסלול מציע השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, ללא תלות ברווחים או בהצלחות עתידיות". החברה שמקבלת מהמדינה כסף תצטרך להחזיר לרשות החדשנות את המימון שקיבלה על ידי תשלום תמלוגים ממכירות, - אבל רק אם המיזם הצליח להגיע לשלב המסחור.

נכון לעכשיו לא ברור האם בכלל יש חברות כאלה, והמשמעות היא שהמדינה השקיעה עד כה לא פחות מ-160 מיליון שקל. אבל מה הציבור הישראלי קיבל מכך?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    [email protected] 06/01/2022 23:41
    הגב לתגובה זו
    אין מחקר מעמיק ? למה לא מקבלים מידע נוסף ?
  • 1.
    הברבור הירוק 06/01/2022 23:31
    הגב לתגובה זו
    לוקח זמן לבנות תעשיה יקרה מאפס וזה שהמדינה שותפה לכך זה תעודת כבוד לחשיבה ארוכת טוח ישר כוח למדען הראשי ארוכה הדרך אבל הכיון נכון ומעורר אופטימיות
מדען מפתח מחשב קוונטי, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמדען מפתח מחשב קוונטי, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים

שיתוף הפעולה בין IBM לסיסקו בתחום המחשבים הקוונטיים - פרסמו תכנית לפיתוח מערך מחשבים קוונטיים שיתקשרו ביניהם ויחליפו מידע בזמן אמת

ליאור דנקנר |

שיתוף הפעולה בין IBM לסיסקו מסמן מעבר ממחשבים קוונטיים מבודדים לרשת מחוברת. החברות פרסמו תכנית לפיתוח מערך מחשבים קוונטיים שיתקשרו ביניהם ויחליפו מידע בזמן אמת. כיום, מחשבים אלה פועלים כמערכות עצמאיות ללא יכולת חיבור רשתית.

IBM אחראית על פיתוח המחשבים הקוונטיים ויחידות רשת קוונטיות (QNUs) שמתממשקות עם המעבדים. סיסקו מתמקדת בהיבטי התקשורת וקישורים אופטיים למרחקים ארוכים. המטרה הראשונית: הוכחת היתכנות תוך 3-5 שנים, עם בניית רשת בקנה מידה גדול עד תחילת שנות ה-30. התכנית משלבת מחקר פנימי של IBM עם שיתופי פעולה חיצוניים ופיתוח מתמרים להמרת אנרגיית פוטונים.

השיתוף נובע מצורך בהרחבת יכולות מעבר למפת הדרכים הנוכחית. IBM מתכננת להגיע למחשוב קוונטי עמיד לשגיאות עד 2029, עם ביצוע מיליארד פעולות על 2,000 קיוביטים עד 2033. רשת קוונטית תאפשר חיבור בין מעבדים נפרדים ותיצור "אינטרנט קוונטי" שמגדיל את כוח החישוב הכולל.


לאחרונה דיווחה IBM על שת"פ גם עם גוגל, דבר שממחיש את היותה אחת מהמובילות הגדולות בתחום הקוונטים, להרחבה: IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה

לקריאה מעניינת: 400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי



מדען מפתח מחשב קוונטי, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמדען מפתח מחשב קוונטי, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים

שיתוף הפעולה בין IBM לסיסקו בתחום המחשבים הקוונטיים - פרסמו תכנית לפיתוח מערך מחשבים קוונטיים שיתקשרו ביניהם ויחליפו מידע בזמן אמת

ליאור דנקנר |

שיתוף הפעולה בין IBM לסיסקו מסמן מעבר ממחשבים קוונטיים מבודדים לרשת מחוברת. החברות פרסמו תכנית לפיתוח מערך מחשבים קוונטיים שיתקשרו ביניהם ויחליפו מידע בזמן אמת. כיום, מחשבים אלה פועלים כמערכות עצמאיות ללא יכולת חיבור רשתית.

IBM אחראית על פיתוח המחשבים הקוונטיים ויחידות רשת קוונטיות (QNUs) שמתממשקות עם המעבדים. סיסקו מתמקדת בהיבטי התקשורת וקישורים אופטיים למרחקים ארוכים. המטרה הראשונית: הוכחת היתכנות תוך 3-5 שנים, עם בניית רשת בקנה מידה גדול עד תחילת שנות ה-30. התכנית משלבת מחקר פנימי של IBM עם שיתופי פעולה חיצוניים ופיתוח מתמרים להמרת אנרגיית פוטונים.

השיתוף נובע מצורך בהרחבת יכולות מעבר למפת הדרכים הנוכחית. IBM מתכננת להגיע למחשוב קוונטי עמיד לשגיאות עד 2029, עם ביצוע מיליארד פעולות על 2,000 קיוביטים עד 2033. רשת קוונטית תאפשר חיבור בין מעבדים נפרדים ותיצור "אינטרנט קוונטי" שמגדיל את כוח החישוב הכולל.


לאחרונה דיווחה IBM על שת"פ גם עם גוגל, דבר שממחיש את היותה אחת מהמובילות הגדולות בתחום הקוונטים, להרחבה: IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה

לקריאה מעניינת: 400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי