לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

המדינה מימנה תוכניות חלל ב-160 מיליון שקל, אבל האם יש תוצאות?

רשות החדשנות הודיעה היום כי תממן 11 סטארט-אפים בתחום תעשיית החלל ב-19 מ' ש'. מאז פתיחת המסלול לפני כעשור, מימן המשרד 62 תכניות מחקר ב-160 מיליון שקל. החברות מחויבות להחזיר את הכסף רק אם יצליחו להפוך למסחריות
דניאל ליברמן | (2)

במסגרת תכנית חלל שיזמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם רשות החדשנות אושר מימון בגובה 18.5 מיליון שקל ל-11 חברות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים חדשניים בתחום החלל.

על פי המדינה, המטרה היא "לחזק את הידע ויכולת הפיתוח הטכנולוגית של תעשיית החלל בישראל ולעודד צמיחת חברות סטארט אפ בתחומי טכנולוגיות החלל".

במסגרת המסלול, שכבר קיים משנת 2012, בוצעו כ-62 תכניות מחקר ופיתוח שקיבלו מהמדינה מענקים של כ-160 מיליון שקל. על פי רשות החדשנות "המסלול מיועד לכל חברת שמתעסקת בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל, בין היתר להתקנה בלווינים או בתחנות קרקע, פיתוח מכשר לכיול ובדיקת מוצרים".

במסגרת המסלול אושרה לחברות תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ. חברות שאינן גדולות וכאשר המוצר מושא התכנית מיועד לפעולה בחלל בלבד-  שיעורי מענק אף גבוהים יותר-  60%, 70%, 80% או 85%. לדברי רשות החדשנות "שיעורים אלו מבטאים את הסיכון והמורכבות הטכנולוגית והתשתיות היקרות לפיתוח בסביבת החלל".

החברות שנהנות מהמימון במסלול הן: אייכה מערכות, חברת פקסיס, טרא ספייס לאב, אנ.אס.אל.קום, גורילה לינק, גריןאוניקס, הליוס, SCD, ספייס פלזמטיקס, ניורוקט וגם רמון ספייס.

אבל - מה התוצאות של המיזם עד כה?

ברשות החדשנות מסבירים כי "המסלול מציע השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, ללא תלות ברווחים או בהצלחות עתידיות". החברה שמקבלת מהמדינה כסף תצטרך להחזיר לרשות החדשנות את המימון שקיבלה על ידי תשלום תמלוגים ממכירות, - אבל רק אם המיזם הצליח להגיע לשלב המסחור.

נכון לעכשיו לא ברור האם בכלל יש חברות כאלה, והמשמעות היא שהמדינה השקיעה עד כה לא פחות מ-160 מיליון שקל. אבל מה הציבור הישראלי קיבל מכך?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    [email protected] 06/01/2022 23:41
    הגב לתגובה זו
    אין מחקר מעמיק ? למה לא מקבלים מידע נוסף ?
  • 1.
    הברבור הירוק 06/01/2022 23:31
    הגב לתגובה זו
    לוקח זמן לבנות תעשיה יקרה מאפס וזה שהמדינה שותפה לכך זה תעודת כבוד לחשיבה ארוכת טוח ישר כוח למדען הראשי ארוכה הדרך אבל הכיון נכון ומעורר אופטימיות
הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב

אינסוף הונאות פיננסיות מפילות המוני אנשים בארץ ובעולם - איך מזהים הונאה, איזה פעולות צריך לעשות כדי "לצאת" מההונאה ואיך לא להיות הקורבן הבא? שיטות ההונאה הקיימות כיום וכלים להתמודד עם הונאות עתידיות

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה


הקדמה: עידן חדש של הונאות מתוחכמות

בשנים האחרונות, עולם ההונאות הדיגיטליות והפיננסיות עבר מהפכה טכנולוגית שאין דומה לה בהיסטוריה. השילוב בין בינה מלאכותית מתקדמת, טכנולוגיות Deepfake, פסיכולוגיה מתוחכמת ומידע אישי זמין ברשת, הפך את הרמאים המודרניים ליצורים מסוכנים במיוחד. הם כבר לא פושעים חובבניים - מדובר בארגוני פשיעה בינלאומיים מתוחכמים, המעסיקים מאות עובדים, משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ומפעילים מרכזי תקשורת שלמים.

ההונאות של היום אינן מסתפקות בסכומים קטנים. מדובר בפעולות מתוכננות בקפידה שמטרתן לגזול מהקורבן את כל חסכונות חייו, תוך שימוש בלחץ פסיכולוגי עז, טכנולוגיות הזדהות מתוחכמות ותסריטים מדויקים שנבנו על בסיס מחקר עמוק של התנהגות אנושית. בעוד שבעבר ניתן היה לזהות הונאה בקלות יחסית - איות גרוע, דומיינים חשודים, או טענות לא הגיוניות - כיום ההונאות מושלמות עד כדי כך שאפילו אנשי מקצוע מנוסים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים נופלים בפח.

הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2025 בלבד, הנזק הכלכלי העולמי מהונאות דיגיטליות הגיע לסכום מדהים של כ-500 מיליארד דולר. זהו סכום גבוה פי שניים מהנזק שנגרם ב-2023. בישראל, הנזק השנתי עומד על מיליארדי שקלים, כאשר עשרות אלפי אזרחים נופלים קורבן מדי שנה. המגמה הצפויה רק הולכת ומתעצמת: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם שיטות ההונאה משתכללות, והגבול בין אמת לשקר הופך מטושטש יותר ויותר.

מדריך זה שמחולק לשני חלקים (בסוף החלק הזה יש הפנייה לחלק ב') נועד לספק לכם את כל הידע, הכלים והאסטרטגיות הנדרשים כדי להגן על עצמכם, אבל צריך להגיד את האמת - ההונאות נעשות מורכבות יותר, וקשות יותר לגילוי. היכולות של הפושעים עולות מדראגה באופן מרשים ומעבר להכרת השיטות והזהירות, אתם צריכים להיות חשדניים. התחכום בהונאות רק ילך ויעלה.  

נסקור כאן לעומק את ההונאות המתוחכמות ביותר שמוכרות עד כה, נלמד כיצד לזהות אותן בשלבים המוקדמים, ונבין מה עושה אותן כל כך מסוכנות. חשוב להבין: החשדנות והידע הוא הנשק החזק ביותר שלכם. רמאים מסתמכים על בורות, פחד ותגובות רגשיות מהירות. כשאתם מבינים את שיטות הפעולה שלהם, אתם כבר לא מטרה קלה.


הילה חדד חמלניק, מנכ"לית וקו-פאונדרית Moonshot, צילום: רמי זרנגרהילה חדד חמלניק, מנכ"לית וקו-פאונדרית Moonshot, צילום: רמי זרנגר
ראיון

"Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"

ראיון עם הילה חדד חמלניק, מייסדת ומנכ"לית  Moonshot



הדס ברטל |
נושאים בכתבה חלל סטארט אפ

רקע קצר:

מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה, מנכ"לית משרד החדשנות לשעבר וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל. מנכ"לית ו-Co founder של Moonshot.


ספרי על החברה, מה המוצר ואיך נולד הרעיון?

הרעיון נולד אחרי שיצאתי מהממשלה בינואר 2023 והשותף שלי, שחר בהירי, הבין שזו הזדמנות לעבוד יחד, אנחנו מכירים עשור ותמיד היה ברקע הרעיון שנרצה מתישהו לעבוד ביחד. הוא היה כבר ב-ideation ובתהליך של להבין את תעשיית החלל, להבין מה הגאפ ומה הצורך שלה. שנינו הכרנו בעולם התחבורה והיה לנו קל לדבר במונחים של תחבורה ומה צריך לפתור בשרשרת האספקה של התעשייה, והבנו שצריך עוד דרכים לשנע דברים. לקחנו את הקונספט שהיה לנו, שהספיק לעבור וריאציות שונות, ובמשך שנה פגשנו את כל מי שאפשר כדי לעשות בדיקת היתכנות ולוודא שאנחנו לא מפספסים משהו, לוודא שהפיזיקה מאפשרת ושהרעיון שלנו אפשרי. 

לאורך הדרך פגשנו את פרד סימון, שמאוד התלהב מהרעיון והחל לחקור את הנושא שנים אחורה. פנינו אליו עוד בתחילת הדרך בשביל השקעה אבל לאחר כמה שבועות אינטנסיביים, אמרנו לו להצטרף והוא עזב את Jfrog, שזה בכלל לא מובן מאליו, והוא הצטרף כ-CTO. באמצע הדרך גם היה את ה-7 באוקטובר ואני נכנסתי למילואים והקמתי קרן חירום (קרן Safedom להשקעה בסטארטאפים במהלך המלחמה), ואז שחר עבד בצורה אינטנסיבית. לאחר שהחלטנו שהולכים על זה ומקימים את החברה גייסנו את צוות העובדים שלנו מאוד מהר. הרבה אנשים שבזמן שרק הצגנו בפניהם את הרעיון, הם השיבו לנו שאם אנחנו הולכים על זה, אז הם ירצו להצטרף. ככה הצטרף אלינו גיל עילם שהיה העובד הראשון בחברה אחרי המייסדים, אותו הדבר גם עם רן ליבנה שההיכרות שלו עם תעשיית החלל היא פנומנלית. מהר מאוד הקמנו צוות מצוין של מומחים בתחומם ואנשים עם הרבה ניסיון ומיילים בתעשייה. כשמביאים אנשים ממש טובים ועם ניסיון ומטרה מטורפת מול העיניים נוצרים קסמים. בשנה אחת יצרנו המון ערך ויכולות חדשות, בין אם בסימולטור מאוד מתקדם שפיתחנו ובין אם בתובנות המדעיות שלנו על יכולות של מימוש הפתרון.

המוצר שלנו בא לענות על צורך לשגר אובייקטים בדרכים חדשות. תעשיית החלל מתפתחת, אבל עד היום, יש דרך אחת פיזיקלית לשגר אובייקטים לחלל, וזה עם טילים ששורפים דלק. הטילים האלה יכולים לקחת 4% מטען של מה שרוצים להביא לחלל, ושאר המשקל, 90% זה דלק ששורף דלק ששורף שדלק ובעצם כדי לנוע הטיל שורף את כל הדלק שהוא צריך. יש לדרך הזו את היתרונות שלה אבל ככל שהתעשייה מתפתחת ברור שצריך עוד דרך. צריך גם להבדיל בין סוג המטען ששולחים לחלל. אם למשל מטיסים אנשים עם מזוודות או אם מדובר במטוסי קארגו או אובייקטים אחרים ככה שמתחיל להיווצר הצורך באבחנה. אנחנו יוצרים מערכת שבאמצעות הנעה קינטית במקום דלק אנחנו פורקים חשמל לתוך סלילים ואז נוצר שדה אלקטרומגנטי שדוחף קדימה את הקפסולה. הדרך הזו יכולה להתאים לשילוח של דברים כמו דלק או מים, אלקטרוניקה, בשביל להניע אנשים זה תאוצות גבוהות מדי, כמו שלא היינו חושבים לצאת לקרוז בקונטיינר. אבל אפשר יהיה להבחין ולפנות שטח ומשקל למערכת הזו, והיא מערכת משלימה לצורך הזה. היום משוגרים לחלל המון המון לוויינים כי השיגור שלהם נהיה יותר זול. הצורך בשרשרת אספקה, בדלק גדל וזה המענה שמהערכת מנסה לתת. 

מתי Moonshot הוקמה, כמה עובדים ואיפה יושבים:

התחלנו לעבוד ב-2023 אבל החברה הוקמה רשמית ביוני 2024. יש לנו 31 עובדים ואנחנו יושבים בקיסריה.