לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

המדינה מימנה תוכניות חלל ב-160 מיליון שקל, אבל האם יש תוצאות?

רשות החדשנות הודיעה היום כי תממן 11 סטארט-אפים בתחום תעשיית החלל ב-19 מ' ש'. מאז פתיחת המסלול לפני כעשור, מימן המשרד 62 תכניות מחקר ב-160 מיליון שקל. החברות מחויבות להחזיר את הכסף רק אם יצליחו להפוך למסחריות
דניאל ליברמן | (2)

במסגרת תכנית חלל שיזמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם רשות החדשנות אושר מימון בגובה 18.5 מיליון שקל ל-11 חברות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים חדשניים בתחום החלל.

על פי המדינה, המטרה היא "לחזק את הידע ויכולת הפיתוח הטכנולוגית של תעשיית החלל בישראל ולעודד צמיחת חברות סטארט אפ בתחומי טכנולוגיות החלל".

במסגרת המסלול, שכבר קיים משנת 2012, בוצעו כ-62 תכניות מחקר ופיתוח שקיבלו מהמדינה מענקים של כ-160 מיליון שקל. על פי רשות החדשנות "המסלול מיועד לכל חברת שמתעסקת בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל, בין היתר להתקנה בלווינים או בתחנות קרקע, פיתוח מכשר לכיול ובדיקת מוצרים".

במסגרת המסלול אושרה לחברות תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ. חברות שאינן גדולות וכאשר המוצר מושא התכנית מיועד לפעולה בחלל בלבד-  שיעורי מענק אף גבוהים יותר-  60%, 70%, 80% או 85%. לדברי רשות החדשנות "שיעורים אלו מבטאים את הסיכון והמורכבות הטכנולוגית והתשתיות היקרות לפיתוח בסביבת החלל".

החברות שנהנות מהמימון במסלול הן: אייכה מערכות, חברת פקסיס, טרא ספייס לאב, אנ.אס.אל.קום, גורילה לינק, גריןאוניקס, הליוס, SCD, ספייס פלזמטיקס, ניורוקט וגם רמון ספייס.

אבל - מה התוצאות של המיזם עד כה?

ברשות החדשנות מסבירים כי "המסלול מציע השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, ללא תלות ברווחים או בהצלחות עתידיות". החברה שמקבלת מהמדינה כסף תצטרך להחזיר לרשות החדשנות את המימון שקיבלה על ידי תשלום תמלוגים ממכירות, - אבל רק אם המיזם הצליח להגיע לשלב המסחור.

נכון לעכשיו לא ברור האם בכלל יש חברות כאלה, והמשמעות היא שהמדינה השקיעה עד כה לא פחות מ-160 מיליון שקל. אבל מה הציבור הישראלי קיבל מכך?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    [email protected] 06/01/2022 23:41
    הגב לתגובה זו
    אין מחקר מעמיק ? למה לא מקבלים מידע נוסף ?
  • 1.
    הברבור הירוק 06/01/2022 23:31
    הגב לתגובה זו
    לוקח זמן לבנות תעשיה יקרה מאפס וזה שהמדינה שותפה לכך זה תעודת כבוד לחשיבה ארוכת טוח ישר כוח למדען הראשי ארוכה הדרך אבל הכיון נכון ומעורר אופטימיות
DOTI (עומר הכהן)DOTI (עומר הכהן)

כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי

פי 4 ב-11 חודשים - סיילספורס רוכשת את הסטארטאפ הישראלי דוטי ב-100 מיליון דולר; יוצאי Wix הקימו את דוטי וגייסו כ-7 מיליון דולר; המשקיעים מורווחים פי 4, המייסדים הרוויחו על פי ההערכות כ-30 מיליון דולר לכל אחד; העובדים הרוויחו בממוצע מאות אלפי דולרים

רן קידר |
נושאים בכתבה אקזיט

סיילספורס ממשיכה להרחיב את אחיזתה בתחום הבינה המלאכותית, והפעם עם רכישה מקומית: החברה הודיעה כי תרכוש את דוטי, סטארטאפ ישראלי, תמורת סכום שמוערך בכ־100 מיליון דולר. מדובר באקזיט משמעותי במיוחד לחברה שהוקמה לפני פחות משנה, על ידי יוצאי Wix מתן כהן ועופר חופשי, ופעלה עד כה מתחת לרדאר, עם מימון ראשוני בהיקף כולל של כ־7 מיליון דולר בלבד.

הטכנולוגיה שפיתחה דוטי מתמקדת ביצירת "מוח ארגוני" - פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מערכות פנימיות שונות בארגון, מאחדת נתונים ומנגישה אותם לעובדים באופן מיידי ובהתאמה להקשר. כלומר, במקום לעבור בין מערכות ולחפש מידע באופן ידני, העובדים יכולים לשאול שאלות בפשטות ולקבל תשובות ממוקדות שמבוססות על מכלול הידע הארגוני.

שילוב טכנולוגי לתוך Slack וחיזוק מרכז הפיתוח המקומי

לפי סיילספורס, הרכישה נועדה בין השאר לחזק את מרכז המו"פ של החברה בישראל, בדגש על טכנולוגיות בינה מלאכותית. המתכנתים והמנהלים מדוטי צפויים להשתלב בתוך סלאק, פלטפורמת התקשורת הארגונית שנרכשה אף היא על ידי סיילספורס בשנת 2020. כהן וחופשי יובילו את פעילות סלאק בישראל לאחר הרכישה.

הטכנולוגיה של דוטי תשולב בפיתוח "שכבת חיפוש חכמה", Agentic Search, שתהיה חלק מהיכולות העתידיות של מוצרי סיילספורס, ותפעל דרך ממשק השיחה של סלאק. מטרת העל: לאפשר לעובדים ולסוכני ה־AI בארגון לאתר מידע ולבצע פעולות ביעילות, תוך שילוב בין חוויית משתמש חלקה ויכולות ניתוח מתקדמות.

דוטי מעסיקה כיום כ־20 עובדים, ורובם יצטרפו רשמית לצוות סלאק המקומי. לדברי מתן כהן, מנכ"ל דוטי, הרכישה תאפשר להפיץ את הטכנולוגיה בקנה מידה עולמי, ולהגשים את החזון של הנגשת מידע ארגוני בצורה אינטואיטיבית ומהירה. דניז דרסר, מנכ"לית סלאק, הוסיפה כי "המומחיות של דוטי מאיצה את החזון שלנו להמציא מחדש את החיפוש הארגוני בכל מוצרי סיילספורס".


עמוס פלד מיכאל ויינשטיין ודניאל סירוטה, גארדיו (עומר הכהן)עמוס פלד מיכאל ויינשטיין ודניאל סירוטה, גארדיו (עומר הכהן)

גרדיו מגייסת 80 מליון דולר להגנת סייבר לצרכן בעידן ה-AI

מתקרבת ל-ARR של 100 מיליון דולר בשנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סייבר גיוס הון

תחום הסייבר ממשיך לספר גיוסים ואקזיטים. Guardio, חברת סייבר ישראלית המתמקדת בהגנה על משתמשים פרטיים, גייסה 80 מיליון דולר בסבב שני בהובלת קרן ION Crossover Partners ובהשתתפות Vintage Investment Partners, Union Tech Ventures ו Emerge. לפי נתוני החברה, בשלוש השנים האחרונות רשמה Guardio צמיחה שנתית של מעל 100% בהכנסות החוזרות השנתיות (ARR, Annual Recurring Revenue, הכנסות חוזרות ממנויים בקצב שנתי), והיא מכוונת לחצות את רף 100 מיליון הדולר בתחילת 2026.

החברה מציינת כי ההון שגויס ישמש להרחבת פיתוח מנועי ההגנה והזיהוי שלה, התאמתם לעידן הבינה המלאכותית, חיזוק הנוכחות הגלובלית והעמקת שיתופי פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיות. בנוסף, Guardio מתכננת לבחון רכישות נקודתיות בתחום הגנת הסייבר לצרכן הפרטי, במטרה להרחיב את היצע המוצרים. הסבב הנוכחי מגיע כארבע שנים לאחר סבב גיוס קודם שבו גייסה החברה 47 מיליון דולר, כך שמאז השלמת הסבב הקודם היקף ההון שגוייס מצטבר ל 127 מיליון דולר.

הצמיחה נובעת מביקוש גובר לפתרונות הגנה ייעודיים לצרכן הפרטי, במיוחד על רקע עלייה בהיקף ההונאות המקוונות ובשימוש בכלי בינה מלאכותית. Guardio מדגישה כי המשך ההשקעה בטכנולוגיה ובשיתופי פעולה מסחריים נועד לתמוך ביעד חציית רף 100 מיליון הדולר.

את סבב הגיוס הובילה כאמור קרן ION Crossover Partners (ICP ) , שהובילה סבבי השקעה בחברות צמיחה טרום-הנפקה ישראליות כגון Monday.com, Via, Fiverr ו-Taboola. בגיוס השתתפו גם המשקיעים הקיימים Vintage Investment Partners, Union Tech Ventures ו-Emerge.

מדובר בסבב גיוס שני לחברה, שמגיע כארבע שנים לאחר סבב הגיוס הקודם - אז גייסה החברה 47 מיליון דולר. הכסף שגויס, יושקע בהמשך פיתוח מנועי ההגנה והזיהוי של החברה ובבניית שכבות הגנה שמתאימות לעידן שבו בינה מלאכותית היא חלק בלתי נפרד מחיינו. במקביל, החברה תמשיך לחזק את המותג הגלובלי, תבסס שיתופי פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיות מובילות, ותבחן רכישת חברות שיחזקו את היצע פתרונות ההגנה שהחברה מספקת.