אינטרנט מקלדת מחשבים מסך מחשב
צילום: Getty images Israel

כיצד מוגדר סיום התקשרות מול ספק שירות?

חברה שחתמה על הסכם לקבלת שירותים מול בזק בינלאומי, שסיומו מותנה בכך שתשלח מכתב ביטול 30 יום מראש, טענה כי התנאי התמלא לאחר ששלחה מכתב שבו הודיעה: "נודיע ב-14 הימים הקרובים על תאריך הניתוק המדויק". השופט קבע כי, "הנתבעת לא השכילה להציג הודעה מסודרת על סיום ההסכם כנדרש... המשיכה לצרוך משירותי התובעת"

עוזי גרסטמן |

האם חברה עסקית יכולה להשתחרר מהתחייבות כספית פשוט על סמך טענה כללית לביטול או העברת פעילות? עם השאלה הזו התמודד בית משפט השלום בתל אביב, עד שהכריע בה באחרונה. פסק הדין, שניתן לפני כמה ימים, בתיק בזק בינלאומי בע"מ נ' פריץ קומפניס ישראל טי, חושף את מלוא כובד המשמעות של התנהלות לקויה בהתקשרות חוזית.


תחילת הפרשה היתה ב-2019, אז חתמה בזק בינלאומי, ספקית התקשורת הידועה, על הסכם שירותים עם פריץ קומפניס - חברה פרטית שמספקת שירותים לוגיסטיים ופתרונות מסחריים. במסגרת ההסכם, סיפקה בזק בינלאומי שירותי אינטרנט, תקשורת נתונים, אחסון וטלפוניה. ההסכם, שכלל סעיף מפורש המאפשר ללקוחה, הנתבעת במקרה הזה, לבטלו בכל עת, בתנאי שתשלח מכתב ביטול 30 יום מראש, נותר בתוקף ללא הודעת ביטול ברורה או תיעוד כתוב של סיום ההתקשרות. בכך, חרף הטענות של הנתבעת כי חדלה לצרוך שירותים מהחברה ואף מכרה את פעילותה, בזק בינלאומי המשיכה להנפיק חשבוניות ולדרוש תשלומים ממנה.


הנתבעת הציגה מכתב מהתאריך 6 בפברואר 2022, שבו הודיעה על כוונה לסיים את ההתקשרות: "אנו רשאים להביא את ההסכם לסיום בכל שלב... אנו נודיע ב-14 הימים הקרובים על תאריך הניתוק המדויק". אלא שבית המשפט קבע שהמכתב אינו עומד בדרישות ההסכם: הוא מבהיר כוונה עתידית בלבד, אך לא כולל מועד ברור לסיום. כמו כן, לא נשלחה הודעת ביטול בפועל - ולא התקבלה שום אסמכתא שלפיה הנתבעת אכן נקטה פעולה רשמית לסיום ההתקשרות.


השופט רועי שחר דחה באופן חד-משמעי את טענת הנתבעת שלפיה "ההסכם הסתיים" או ש"השירותים חדלו". בפסק הדין שפורסם, נכתב כי, "אין בנמצא הודעת ביטול מסודרת... טענותיה הכלליות של הנתבעת בכתב ההגנה ובתצהיר לא גובו בראיה כנדרש... לא ניתן להוכיח כי ההסכם בוטל על-פי המנגנון החוזי". השופט הדגיש בהכרעתו כי לא די בכוונה כללית או בטענת "מכירה לצד שלישי" כדי לפטור את החברה מהתחייבויות. לדבריו, "גם אם אכן פעילות הנתבעת נמכרה לצד שלישי, אין בכך כדי לשחרר את הנתבעת מהחיובים החוזיים שלה... לא הוכח כי ההסכם הועבר לצד ג' בהסכמת הספק".


מעבר להיעדר ההודעה הפורמלית, הציגה בזק בינלאומי תיעוד של המשך צריכת שירותים - כולל תעבורת נתונים, גישה לשרתים והמשך נוכחות שרתים במרכזי האחסון - עד מרץ 2023. אחת ההודעות שצירפה התובעת נגעה להתקנה בשרת ב-7 בפברואר 2022, כמה חודשים לאחר תאריך ה"סיום" שנטען על ידי הנתבעת. השופט ציין בפסק הדין כי, "ניתן ללמוד כי לנתבעת שרת אצל התובעת... ובכך יש כדי להפריך את טענות הנתבעת להפסקת השימוש".


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מכתבים נוספים שהנתבעת הסתמכה עליהם בנוגע לשירותי "גיבוי" ו"מטרו" לא הוכרו כהודעות ביטול. בהתחשב בכך, בית המשפט אישר את מרבית סכום התביעה, למעט ניכוי מסוים של כ-26 אלף שקל בגין שירות גיבוי שבוטל בפועל באיחור. השורה התחתונה בפסק הדין חריפה כלפי הנתבעת: היא חויבה לשלם לבזק בינלאומי סכום כולל של 310,218.74 שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 25 אלף שקל. השופט סיכם וכתב כי, "על הנתבעת היה להודיע על ביטול ההסכם בהתראה מספקת... הנתבעת לא השכילה להציג הודעה מסודרת על סיום ההסכם כנדרש... המשיכה לצרוך משירותי התובעת".


האם עצם מכירת פעילות עסקית לצד שלישי יכולה לבטל באופן אוטומטי חוזים קיימים?

לא. פסק הדין מבהיר באופן חד משמעי כי מכירה של פעילות עסקית לא מבטלת את ההתחייבויות החוזיות הקיימות. כל עוד לא ניתנה הודעת ביטול בהתאם למנגנון בהסכם, החוזה נשאר בתוקף. גם אם הצד השלישי בחר שלא להתקשר עם הספק, הדבר לא פוטר את החברה המקורית מהתחייבויותיה.

קיראו עוד ב"משפט"


מה המשמעות המשפטית של "כוונה לבטל הסכם" לעומת "ביטול בפועל"?

יש להבחין בין כוונה כללית לבטל לבין הודעת ביטול קונקרטית, כתובה וברורה. לפי השופט, כוונה עתידית אינה עומדת בדרישות ההסכם ואינה מהווה סיום פורמלי של ההתקשרות. הודעה כזו צריכה לכלול תאריך מדויק ולהישלח בכתב מראש.


האם מיילים לא פורמליים או תכתובות כלליות יכולים לשמש הודעת ביטול חוזית?

לא בהכרח. בפסק הדין הובהר כי התכתובות שהוצגו, גם אם הן נושאות אופי של חוסר שביעות רצון או התייחסות לשירותים ספציפיים, אינן מהוות הודעת ביטול תקפה. רק מסמך ברור, רשמי ובמועדים הנכונים ייחשב הודעת ביטול לפי תנאי החוזה.


כיצד נבחן שימוש בפועל בשירותים מבחינת אחריות לתשלום?

צריכה מתמשכת של שירותים, גם אם באופן חלקי או מדורג, מעידה על המשך התקשרות. בית המשפט קבע כי הראיות לפעילות ממשית (כמו גישה לשרתים או גלישה באינטרנט) שוללות את הטענה של הנתבעת לסיום השירותים. לכן גם שירותים שלא בוטלו בפועל - מחייבים בתשלום.


האם היעדר תגובה להודעת מייל מהספק עשויה לפגוע בטענת ביטול?

כן. כשנציג של בזק בינלאומי התריע מפורשות שהבקשה תביא לביטול גורף, היה מצופה שהנתבעת תגיב ותבהיר את עמדתה. היעדר תגובה לתכתובת הזו חיזק את קביעת השופט שההודעה לא הובילה לביטול ממשי של ההסכם.


האם ניתן להפחית מחיובים חוזיים רטרואקטיבית אם לא הייתה דרישה ברורה לביטול?

לא. למעט הפחתה שנעשתה בפסק הדין בגין שירותי גיבוי, שצורפה לגביהם בקשה לביטול במייל ספציפי, לא ניתנה הצדקה להפחתות נוספות. חובות חוזיים עומדים על תוקפם עד שיוכח אחרת במסמכים או הודעות ברורות, בזמן אמת.


האם חובת ההוכחה על סיום ההסכם מוטלת על התובעת או הנתבעת?

על הנתבעת. מכיוון שהיא זו שטענה לסיום הקשר החוזי, חובת ההוכחה היתה עליה. הנתבעת לא הצליחה להראות מסמכים תומכים, לא פנתה לגילוי מסמכים ולא תיארה ניסיונות רציניים לאתר את הודעת הביטול - דבר שפעל לרעתה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.