חברה תבעה: העובדת עברה ישירות לאחד הלקוחות
עובדת לשעבר של חברה לקידום אתרים פעלה בניגוד לחובות האמון והסודיות שנדרשו ממנה בהסכם ההעסקה שלה, לאחר הצטרפה לאחת מלקוחותיה המרכזיים של החברה. לטענת החברה, המעבר גרם לה לנזק תדמיתי וכלכלי משמעותי. לטענת העובדת, הסכם
העבודה כלל תנאים לא חוקיים, והיא לא הפרה בפועל סודות מסחריים
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק באחרונה כי עובדת לשעבר של חברה לקידום אתרים פעלה בניגוד לחובות האמון והסודיות שנדרשו ממנה בהסכם ההעסקה שלה, לאחר הצטרפה לאחת מלקוחותיה המרכזיים של החברה. פסק הדין, שניתן על ידי השופט דורון יפת, מהווה אבן דרך חשובה בהגנה על סודות מסחריים וזכויות מעסיקים בתחום ההיי-טק והשיווק הדיגיטלי.
התביעה הוגשה על ידי חברה העוסקת בקידום אתרים (SEO) ושיווק דיגיטלי, שטענה כי אחת מעובדותיה לשעבר, שעבדה אצלה בתפקיד של מקדמת אתרים, עזבה את החברה והחלה לעבוד ישירות עבור לקוח מרכזי של החברה. לדברי החברה, הצעד הזה נעשה תוך הפרה בוטה של תנאי ההעסקה והחובות החוזיות שנחתמו בין הצדדים. במרכז המחלוקת ניצב סעיף בהסכם העבודה של העובדת לשעבר, שבמסגרתו היא התחייבה לשמור על סודיות ולא להתחרות בחברה או לעבור לעבוד עם לקוחותיה, למשך תקופה של 24 חודשים מתום מועד ההעסקה.
החברה התובעת טענה כי המעבר של העובדת לעבודה ישירה עם הלקוח גרם לה לנזק תדמיתי וכלכלי משמעותי. עוד לטענת החברה, במהלך תקופת העסקתה נחשפה העובדת לסודות מסחריים, טכניקות עבודה ייחודיות ותובנות אסטרטגיות שפיתחה החברה במשך שנים. במסגרת פסק הדין קבע השופט כי, "העובדת קיבלה במהלך עבודתה הכשרה ייחודית שכללה שיטות בניית אסטרטגיה אפקטיבית לקידום אתרים. ידע זה, שהינו תוצאה של ניסיון מקצועי ממושך, מהווה סוד מסחרי שיש להגן עליו".
העובדת טענה שלא הפרה את תנאי ההסכם
העובדת טענה להגנתה כי לא הפרה את תנאי ההסכם, וכי המעבר לעבודה עם הלקוח נעשה מתוך מטרה מקצועית לגיטימית. לדבריה, הסכם העבודה כלל תנאים שאינם חוקיים וכי היא לא הפרה בפועל סודות מסחריים. עוד נטען כי הלקוח לא היה תלוי בחברה התובעת באותה מידה כפי שטענה התובעת, אלא הפעיל מחלקת SEO עצמאית משלו לאורך רוב השנים.
בית הדין פסק לטובת החברה, תוך שהוא מדגיש את חובת האמון הנדרשת ביחסי עבודה - בייחוד כשמדובר בעובדים החשופים לסודות מסחריים: "חובת הנאמנות כוללת בתוכה את הדרישה להימנע מפעולות העלולות לפגוע במעסיק, גם לאחר סיום יחסי העבודה", קבע השופט בפסק הדין שפרסם. פסק הדין גם הדגיש כי יש להבדיל בין עובד שעזב את מקום עבודתו באופן לגיטימי, לבין מקרה שבו העובד משתמש בידע שהוענק לו במהלך תקופת עבודתו, באופן שעלול לפגוע במעסיק הקודם שלו.
נדחתה הבקשה לבטל את תניית אי-התחרות
השופט קבע כי על העובדת לשלם פיצויים בגין הפרת חובות האמון והסודיות בסכום של 20,970 שקל, כפי שנקבע בסעיף הפיצויים המוסכמים שבהסכם העבודה. בנוסף, נדחתה בקשתה של העובדת לבטל את תניית אי-התחרות. לא נקבע החזר הוצאות משפט לאף אחד מהצדדים.
פסק הדין מבהיר את החשיבות שבהגנה על סודות מסחריים ועמידה בתנאי העסקה. השופט יפת הדגיש בו כי, "מערכת יחסי העבודה נשענת במידה רבה על אמון הדדי. כאשר אמון זה מופר, נגרם נזק רחב למעסיק ולעובד כאחד".
- עמית פולק מטלון ממזג לתוכו את משרד פאולינה בן-עמי
- הפקעה, מחלוקת ומס: המושב נגד המדינה - מי ניצח?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
במקרה אחר, פסק הדין שניתן בנובמבר האחרון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, הכריע בתביעה שהגישה עובדת ותיקה במועדון ספורט נגד מעסיקיה, בטענה כי סבלה מהתעמרות והטרדה מינית מתמשכת מצד המנהל הישיר שלה במשך שנים. מדובר בעובדת שהועסקה במועדון במשך יותר מ-12 שנה. לטענתה, מאז כניסתו של המנהל לתפקידו ב-2013, נהפך היחס אליה למשפיל, עוין ובוטה. כתב התביעה כלל טענות חמורות על הערות מיניות והערות פוגעניות מצד המנהל, שלטענת העובדת, הידרדרו עם הזמן ואף נכללו בהן ניסיונות להשפיל אותה בפומבי, מול עובדים אחרים ולקוחות. העובדת טענה כי ההתעמרות החלה כבר בראשית כהונתו של המנהל, והמשיכה לאורך השנים. התנהגותו כללה, לטענתה, הערות גסות והצעות פוגעניות, שנועדו להקטין ולהשפיל אותה במקום העבודה. באחת ההודעות למשל, כתב המנהל לעובדת כי תשובותיה הן "תשובות של נמלה שעולמה צר כמו גשר צר מאוד" והוסיף כי היא צריכה "להתעלות ולהשתפר" כדי להבין את רמת החשיבה הגבוהה שלו.
במהלך הדיון נחשפו דפוסים בעייתיים של תקשורת בין המנהל לעובדת. כך, על פי בית המשפט, השניים נהגו להחליף ביניהם מסרים הכוללים בדיחות ותכנים גסים. "ממכלול הראיות התרשמנו שבין העובדת למנהל שררה אווירה פתוחה וחברית, במסגרתה הירבו שני הצדדים לעשות שימוש בביטויים לא הולמים וגסים", נכתב בפסק הדין שפורסם - דבר שעורר את השאלה אם התנהגות זו היתה חלק מההסכמה או כפויה מצד העובדת.
בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל
השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית
המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה
הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.
האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.
בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.
האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?
הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- שבו לגור יחד אחרי הגירושים - האם האשה תירש אותו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.
בתמונה: יונתן אלטמן, גד בנט, דורון לוי, אבי אביטל, רחלי גוז לביא ויואב עציון. צילום איל מרילוסמשרד עמית פולק מטלון ממזג לשורותיו את משרד הפטנטים פאולינה בן-עמי
פחות משנה לאחר שהודיע על מיזוג עם משרד ד"ר אייל ברסלר, הודיע משרד עמית פולק מטלון כי הוא ממזג לשורותיו משרד נוסף בתחום הקניין הרוחני. יו"ר APM, יונתן אלטמן: "זהו מהלך אסטרטגי שיחזק משמעותית את מחלקת הפטנטים והקניין
הרוחני שלנו וירחיב את מגוון הפתרונות שלנו בתחום זה"
פחות משנה לאחר שמיזג לשורותיו את משרד ד"ר אייל ברסלר המתמחה בפטנטים וקניין רוחני, הודיע משרד עמית פולק מטלון (APM), על מיזוג נוסף עם משרד באותו תחום: פאולינה בן-עמי. משרד פאולינה בן-עמי, שכולל צוות מקצועי של 14 אנשים, כולל עורכי פטנטים, עורכי דין ופרהליגל, הוקם ב-2001 על ידי פאולינה ויששכר בן-עמי. פאולינה היתה האשה הראשונה בישראל שהוסמכה כעורכת פטנטים. היא שימשה בין היתר ראש מחלקה ברשות הפטנטים, יועצת מומחית מטעם WIPO (הארגון העולמי לקניין רוחני - סוכנות של האו"ם) בכמה שליחויות בדרום אמריקה, וכסגנית נשיא ומנהלת תחום הפטנטים והקניין הרוחני בזרוע המסחור של מכון ויצמן.
כיום השותפים המובילים במשרד הם בנה של פאולינה בן-עמי, גד בנט, שהצטרף למשרד ב-2004 לאחר קריירה ענפה בהייטק בתפקידי ניהול מוצר ופיתוח עסקי בארה"ב ובאירופה; ואבי אביטל, שהצטרף למשרד ב-2005 לאחר שירות ממושך בצה"ל, כשבתפקידו האחרון הוביל את כלל המחקר המודיעיני בתחומי הכימיה והביולוגיה באמ"ן מחקר. שותפים נוספים במשרד הם ד"ר זאב שמלצר; ד"ר ולאד פפר ועו"ד מרים מרקס. המשרד מתמחה בתחומי קניין רוחני רשום בעולמות הכימיה, פארמה, ביולוגיה, ביוטכנולוגיה, ציוד רפואי, תוכנה ובינה מלאכותית, חשמל, מכניקה ועוד.
משרד עמית, פולק, מטלון ושות' נחשב אחד המשרדים המובילים בישראל, ומייצג גורמים בולטים בשוק הישראלי וחברות רב לאומיות. תחומי הליבה של המשרד הם משפט אזרחי-מסחרי, היי-טק וטכנולוגיה, נדל"ן, קניין רוחני, רישום פטנטים, מיסוי, ליטיגציה מסחרית, שוק ההון, חדלות פירעון, דיני עבודה ועוד. המשרד מנוהל כיום על ידי עורכי הדין יונתן אלטמן, יואב עציון ורחלי גוז-לביא, ומדורג בעקביות במדריכי דירוג ישראליים ובינלאומיים כמוביל בתחומי התמחות רבים.
יו"ר עמית פולק מטלון, עו"ד אלטמן, מסר כי, "המיזוג עם משרד פאולינה בן-עמי מהווה עבורנו צעד אסטרטגי שיחזק משמעותית את תחום הקניין הרוחני של APM ובפרט את מחלקת רישום הפטנטים. בעידן שבו חדשנות וטכנולוגיה מניעים את העולם, לפטנטים יש תפקיד מרכזי בהגנה על רעיונות, טכנולוגיות ופתרונות פורצי דרך. צירופו של משרד ד"ר אייל ברסלר בתחילת השנה היה צעד משמעותי באסטרטגיה ברורה של יצירת מרכז כובד מקצועי בתחום זה, והצירוף הנוכחי הוא צעד נוסף ובעל חשיבות רבה במימוש אסטרטגיה זו".
- המחוזי: לא היה ניגוד עניינים במשרד עמית פולק מטלון
- "אין סיכוי שהמדינה תצליח לבצע פינוי בינוי, נכנעה ללחץ ציבורי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנט הוסיף כי, "החיבור בין הידע הרחב שאנו מביאים לבין הידע, הניסיון והמצוינות של APMבכלל - ושל מחלקת הפטנטים והקניין הרוחני בפרט - יוצר יחד יכולת מקצועית חזקה ומעמיקה. שילוב הכוחות יאפשר לנו להציע ללקוחותינו ערך משמעותי בתחומי ההייטק ומדעי החיים, החדשנות וההגנה על קניין רוחני."
