דלית זילבר מנכלית מנהל התכנון
צילום: ניב קנטור

אחת בשביל כולן: אושרה תכנית מתאר אחודה לכ-300 תכניות ארציות

קבינט הדיור אישר את תכנית תמ"א 1 שמטרתה לקצר תהליכים ו"לסייע בייעול וקידום תכניות". עוד אושרו כחצי מיליון דונם למטרות סביבתיות והוגבלה הבנייה בחופים

מורן ישעיהו |
נושאים בכתבה מינהל התכנון

אחת בשביל כולם: קבינט הדיור אישר תכנית מתאר אחודה לכ-300 תכניות ארציות, המכונה "תמ"א 1".  

מטרת התכנית לפי מינהל התכנון היא "לסייע בייעול וקידום תכניות. מדובר בתכנית שתנגיש בדרך קלה את המידע התכנוני ותאפשר מבט כולל ומקיף שיסייע בהסדרת מערכות הפיתוח, התשתיות, הסביבה והמגורים". עוד צוין כי מבנה התכנית הנו מודולרי בעיקרו, ומאפשר צירוף של תכניות מתאר נוספות ככל שיאושרו.

כמו כן, במסגרת התכנית נוספו עוד כחצי מיליון דונם של שטחי שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות טבעיים ויערות נטע אדם. התכנית כוללת שתי חטיבות - חטיבת תשתיות וחטיבת שטחים פתוחים וכל אחת מהן מאגדת בתוכה פרקים בתחומים שונים - מים, אנרגיה, קרקע, דרכים ושטחים פתוחים:

 

שטחים מוגנים - התכנית מאגדת את השטחים הפתוחים לסוגיהם - שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות נחלים וחופים למכלול אחד. עם הגידול הצפוי באוכלוסייה והצפיפות ההולכת וגוברת, התכנית מוסיפה כחצי מיליון דונם של שטחים מוגנים ברמה הארצית, וזאת מעבר לשטח השמור כיום עפ"י תכניות המתאר הארציות הקיימות. 

חופי הים קיבלו מעמד מיוחד ונקבע כי חוף הים הינו "נחלת הכלל". התכנית קובעת איסור בנייה על החוף בתחום 100 מ' מקו המים, פרט לפיתוח שירותי חוף לטובת כלל הציבור וזאת במקומות מוגדרים בלבד, ובכך משאירה את מרבית שטחי החופים פתוחים. עוד הוגדרה תוספת של כ-12,600 דונם שטחים בעורף החופים כשטחי חוף מוגנים. "בפרק זה ניתנה התייחסות והגנה מיוחדת לחופים בשל חשיבותם ברמה הארצית, בשל ערכיו הטבעיים והנופיים וכמרחב פנאי, רוגע ורווחה לציבור רחב המצטופף מול הערים הגדולות לאורך מישור החוף", נכתב. 

אנרגיה - בתכנית מספר פרקים העוסקים בתחנות כוח קטנות, מתקנים פוטו-וולטאים, גז טבעי, גפ"מ ועוד, ועתיד להתעדכן עם אישורה של תכנית המתאר הארצית לאנרגיה (תמ"א 41) הנמצאת בתכנון. עוד הוקצה פרק לטובת טיפול בפסולת.

בהיבט התחבורה, הפרק כולל דרכים ומסילות ברזל ועתיד להתעדכן עם אישורה של תכנית המתאר ארצית לתחבורה יבשתית (תמ"א 42) הנמצאת בהליכי אישור.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר ציינה כי "מדובר בתכנית בעלת חשיבות הן ברמה הסביבתית והן ברמה התכנונית. תכנית המנוסחת בצורה בהירה, פשוטה ושווה לכל נפש, שתהווה מעתה כלי סיוע עדכני בהגשמת מדיניות התכנון הארצית. אישור תמ"א 1 הינו תוצר של עבודה יסודית ומקצועית שלוותה בשיח ובשיתוף של גורמי הממשלה והנציגים הירוקים. במסגרת עבודה זו, מינהל התכנון עבר תא שטח אחר תא שטח וקבע את ייעודו, מתוך ראייה מרחיקת ראות לכלל הצרכים העתידיים של מדינת ישראל".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.