אחת בשביל כולן: אושרה תכנית מתאר אחודה לכ-300 תכניות ארציות
קבינט הדיור אישר את תכנית תמ"א 1 שמטרתה לקצר תהליכים ו"לסייע בייעול וקידום תכניות". עוד אושרו כחצי מיליון דונם למטרות סביבתיות והוגבלה הבנייה בחופים
מינהל התכנון אחת בשביל כולם: קבינט הדיור אישר תכנית מתאר אחודה לכ-300 תכניות ארציות, המכונה "תמ"א 1".
מטרת התכנית לפי מינהל התכנון היא "לסייע בייעול וקידום תכניות. מדובר בתכנית שתנגיש בדרך קלה את המידע התכנוני ותאפשר מבט כולל ומקיף שיסייע בהסדרת מערכות הפיתוח, התשתיות, הסביבה והמגורים". עוד צוין כי מבנה התכנית הנו מודולרי בעיקרו, ומאפשר צירוף של תכניות מתאר נוספות ככל שיאושרו.
כמו כן, במסגרת התכנית נוספו עוד כחצי מיליון דונם של שטחי שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות טבעיים ויערות נטע אדם. התכנית כוללת שתי חטיבות - חטיבת תשתיות וחטיבת שטחים פתוחים וכל אחת מהן מאגדת בתוכה פרקים בתחומים שונים - מים, אנרגיה, קרקע, דרכים ושטחים פתוחים:
שטחים מוגנים - התכנית מאגדת את השטחים הפתוחים לסוגיהם - שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות נחלים וחופים למכלול אחד. עם הגידול הצפוי באוכלוסייה והצפיפות ההולכת וגוברת, התכנית מוסיפה כחצי מיליון דונם של שטחים מוגנים ברמה הארצית, וזאת מעבר לשטח השמור כיום עפ"י תכניות המתאר הארציות הקיימות.
חופי הים קיבלו מעמד מיוחד ונקבע כי חוף הים הינו "נחלת הכלל". התכנית קובעת איסור בנייה על החוף בתחום 100 מ' מקו המים, פרט לפיתוח שירותי חוף לטובת כלל הציבור וזאת במקומות מוגדרים בלבד, ובכך משאירה את מרבית שטחי החופים פתוחים. עוד הוגדרה תוספת של כ-12,600 דונם שטחים בעורף החופים כשטחי חוף מוגנים. "בפרק זה ניתנה התייחסות והגנה מיוחדת לחופים בשל חשיבותם ברמה הארצית, בשל ערכיו הטבעיים והנופיים וכמרחב פנאי, רוגע ורווחה לציבור רחב המצטופף מול הערים הגדולות לאורך מישור החוף", נכתב.
- מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א
- עוטף עזה מתרחב: תוכנית חדשה ל-24 אלף תושבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנרגיה - בתכנית מספר פרקים העוסקים בתחנות כוח קטנות, מתקנים פוטו-וולטאים, גז טבעי, גפ"מ ועוד, ועתיד להתעדכן עם אישורה של תכנית המתאר הארצית לאנרגיה (תמ"א 41) הנמצאת בתכנון. עוד הוקצה פרק לטובת טיפול בפסולת.
בהיבט התחבורה, הפרק כולל דרכים ומסילות ברזל ועתיד להתעדכן עם אישורה של תכנית המתאר ארצית לתחבורה יבשתית (תמ"א 42) הנמצאת בהליכי אישור.
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר ציינה כי "מדובר בתכנית בעלת חשיבות הן ברמה הסביבתית והן ברמה התכנונית. תכנית המנוסחת בצורה בהירה, פשוטה ושווה לכל נפש, שתהווה מעתה כלי סיוע עדכני בהגשמת מדיניות התכנון הארצית. אישור תמ"א 1 הינו תוצר של עבודה יסודית ומקצועית שלוותה בשיח ובשיתוף של גורמי הממשלה והנציגים הירוקים. במסגרת עבודה זו, מינהל התכנון עבר תא שטח אחר תא שטח וקבע את ייעודו, מתוך ראייה מרחיקת ראות לכלל הצרכים העתידיים של מדינת ישראל".
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
