דלית זילבר מנכלית מנהל התכנון
צילום: ניב קנטור

אחת בשביל כולן: אושרה תכנית מתאר אחודה לכ-300 תכניות ארציות

קבינט הדיור אישר את תכנית תמ"א 1 שמטרתה לקצר תהליכים ו"לסייע בייעול וקידום תכניות". עוד אושרו כחצי מיליון דונם למטרות סביבתיות והוגבלה הבנייה בחופים

מורן ישעיהו |
נושאים בכתבה מינהל התכנון

אחת בשביל כולם: קבינט הדיור אישר תכנית מתאר אחודה לכ-300 תכניות ארציות, המכונה "תמ"א 1".  

מטרת התכנית לפי מינהל התכנון היא "לסייע בייעול וקידום תכניות. מדובר בתכנית שתנגיש בדרך קלה את המידע התכנוני ותאפשר מבט כולל ומקיף שיסייע בהסדרת מערכות הפיתוח, התשתיות, הסביבה והמגורים". עוד צוין כי מבנה התכנית הנו מודולרי בעיקרו, ומאפשר צירוף של תכניות מתאר נוספות ככל שיאושרו.

כמו כן, במסגרת התכנית נוספו עוד כחצי מיליון דונם של שטחי שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות טבעיים ויערות נטע אדם. התכנית כוללת שתי חטיבות - חטיבת תשתיות וחטיבת שטחים פתוחים וכל אחת מהן מאגדת בתוכה פרקים בתחומים שונים - מים, אנרגיה, קרקע, דרכים ושטחים פתוחים:

 

שטחים מוגנים - התכנית מאגדת את השטחים הפתוחים לסוגיהם - שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות נחלים וחופים למכלול אחד. עם הגידול הצפוי באוכלוסייה והצפיפות ההולכת וגוברת, התכנית מוסיפה כחצי מיליון דונם של שטחים מוגנים ברמה הארצית, וזאת מעבר לשטח השמור כיום עפ"י תכניות המתאר הארציות הקיימות. 

חופי הים קיבלו מעמד מיוחד ונקבע כי חוף הים הינו "נחלת הכלל". התכנית קובעת איסור בנייה על החוף בתחום 100 מ' מקו המים, פרט לפיתוח שירותי חוף לטובת כלל הציבור וזאת במקומות מוגדרים בלבד, ובכך משאירה את מרבית שטחי החופים פתוחים. עוד הוגדרה תוספת של כ-12,600 דונם שטחים בעורף החופים כשטחי חוף מוגנים. "בפרק זה ניתנה התייחסות והגנה מיוחדת לחופים בשל חשיבותם ברמה הארצית, בשל ערכיו הטבעיים והנופיים וכמרחב פנאי, רוגע ורווחה לציבור רחב המצטופף מול הערים הגדולות לאורך מישור החוף", נכתב. 

אנרגיה - בתכנית מספר פרקים העוסקים בתחנות כוח קטנות, מתקנים פוטו-וולטאים, גז טבעי, גפ"מ ועוד, ועתיד להתעדכן עם אישורה של תכנית המתאר הארצית לאנרגיה (תמ"א 41) הנמצאת בתכנון. עוד הוקצה פרק לטובת טיפול בפסולת.

בהיבט התחבורה, הפרק כולל דרכים ומסילות ברזל ועתיד להתעדכן עם אישורה של תכנית המתאר ארצית לתחבורה יבשתית (תמ"א 42) הנמצאת בהליכי אישור.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר ציינה כי "מדובר בתכנית בעלת חשיבות הן ברמה הסביבתית והן ברמה התכנונית. תכנית המנוסחת בצורה בהירה, פשוטה ושווה לכל נפש, שתהווה מעתה כלי סיוע עדכני בהגשמת מדיניות התכנון הארצית. אישור תמ"א 1 הינו תוצר של עבודה יסודית ומקצועית שלוותה בשיח ובשיתוף של גורמי הממשלה והנציגים הירוקים. במסגרת עבודה זו, מינהל התכנון עבר תא שטח אחר תא שטח וקבע את ייעודו, מתוך ראייה מרחיקת ראות לכלל הצרכים העתידיים של מדינת ישראל".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.11%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.