ילדיו של פישמן לביהמ"ש: "המנהל המיוחד מנסה לערבב בין החייב לצאצאיו"

ילדיו של פישמן הגישו תגובה לבית המשפט המחוזי בעקבות בקשת עו"ד בנקל, המנהל המיוחד לנכסי פישמן שביקש דיספוזיציה על ווילה של אייל ויעל פישמן בסביון

ענת דניאלי | (7)

ילדיו של איש העסקים, אליעזר פישמן הגישו היום (ד'), תגובה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על כך שעו"ד בנקל, המנהל המיוחד לנכסי פישמן וחברותיו, מבקש לשים ידו על נכס שלטענתם נמצא בבעלותם כדין ואיננו קשור לאליעזר פישמן כלל. מדובר בוילה בסביון שנרכשה על ידי אייל ויעל פישמן בשנת 2008 בסך של 6.7 מיליון שקל.

בתחילת השבוע, נעתר בית המשפט המחוזי בת"א לבקשת המנהל המיוחד והוציא צו ארעי האוסר על ילדיו של פישמן לבצע כל עסקה ב-4 הוילות שבבעלותם בסביון. הבקשה הוגשה במעמד צד אחד. כאשר לאחר הענקת הצו, הגישו ילדיו של פישמן את התנגדות למתן צו קבוע להקפאת נכסיהם ולביטול הצו הזמני שניתן. בהמשך, הגיש עו"ד בנקל בקשה נוספת במעמד צד אחד להרחיב את הצו הארעי שניתן על וילה נוספת בבעלות הילדים.

"המנהל המיוחד, אשר באופן שיטתי מנסה לערבב ולבלבל בין החייב לבין צאצאיו"

בתגובה שהוגשה באמצעות עורכי הדין דוד לשם וד"ר אלעד פלד ממשרד ניר כהן, לשם ושות' טוענים ילדי פישמן כי מדובר בבקשה תמוהה של עו"ד בנקל: "למרבה הצער, בקשה זו מהווה המשך ישיר לגישתו התמוהה והפסולה של המנהל המיוחד, אשר באופן שיטתי מנסה לערבב ולבלבל בין החייב לבין צאצאיו, חתניו וכלתו, אשר – צריך כנראה להזכיר- כל אחד מהם הינו אדם מבוגר ועצמאי ואף לא אחד מהם מצוי בהליכי פשיטת רגל".

לטענת ילדיו של פישמן, הבקשה נגועה בכשלים: "בבקשתו הנוכחית עותר המנהל המיוחד לצו זמני האוסר על אייל ויעל לבצע על דיספוזיציה בנכס מקרקעין ברחוב החרמש 18 בסביון, הרשום על שמם [...] מאחר שמדובר בנכס של צדדים שלישיים, מושכלות יסוד הן כי על מנהל המיוחד להראות כי מדובר בנכס שהגיע המחייב או נרכש על ידו. אלא שמנהל המיוחד לא ניסה אפילו להרים נטל זה בבקשתו".

"הפוך והפוך בבקשה, ולא תמצא בה בדל ראייה, ולו הראשונית שבראשונית, לכך שהנכס הנידון הועבר על ידי החייב או נרכש על ידו או בעזרתו. אדרבא: המנהל המיוחד מודה בפה מלא שאין לו כל ראיה כזו". כלומר, לטענת משפחתו של פישמן, הנכס לא היה מעולם בבעלות אליעזר פישמן ולא נרכש על ידו. לטענת ילדיו של פישמן, הנכס נקנה על ידי אייל ויעל מברל וחנה שור, שהיו בעליו הקודמים, נרשמה לטובתם הערת אזהרה על הנכס בשנת 2008, ובשנת 2013 הנכס נרשם על שמם בלשכת רישום המקרקעין.

בבקשה המשפחה מציינת כי "בין המוכרים, לבין אליעזר פישמן, רעייתו, ילדיו, ומי מבני המכשפחה נכתב בתגובה, "אין ולא היה כל קשר משפחתי, חברתי, עסקי או אחר. המחיר שבו נרכש הנכס עמד על כ-6.7 מיליון שקלים. 4.2 מיליון שקל ממחיר, המהווים כ-63% מן המחיר, שולמו באמצעות נטילת משכנתא, היתרה (2.5 מיליון שקלים) שולמה מהונם העצמי של אייל ויעל (פישמן)". 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מוטי 08/02/2017 18:19
    הגב לתגובה זו
    רק אל תשיליכו את אבא לעת זקנה שהיה ארגזים ידעתם בדיוק מה יש בתוכם עכשיו שקצת קשה לו אין לכם שום קשר עיסקי איתו עכשיו ברצינות אתם ממש מאמינים לעצמכם או שסתם בא להמשיך להסטלבט על כולם
  • פשוט לא מכירים את המילה בושה, רק את המילה כסף! (ל"ת)
    המום 10/02/2017 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ההגון 08/02/2017 17:57
    הגב לתגובה זו
    לא יאמן!! כולם טיפשים ותמיד!!!!משפחת אצולה? בסין היו נזרקים ל30 שנים בכלא והראש ..פישמן היה נכלא לכל יתר ימיו ..איכס!!
  • 4.
    בנצי 08/02/2017 17:06
    הגב לתגובה זו
    ילדים חצופים , אביכם לקח מאות מיליונים מכולם , כולל קרנות פנסיה , העביר חלק נכבד להם והם מיתממים ... יש לשאול חצופים אלה "האם מידכם בא לכם העושר הזה או מעושק כולנו."...
  • 3.
    אני 08/02/2017 17:03
    הגב לתגובה זו
    אבא לווה כסף מאנשים כמוני (ציבור רחב) בכסף הזה אתם חיים. אבא פושט רגל. אבא מחזיר את הוילה. אתם ממשיכים לחיות כמו כולנו. זה היה מספיק ברור?
  • 2.
    אבי 08/02/2017 16:46
    הגב לתגובה זו
    פתאום כל המשפחה לא מצוי וכל אחד לא מצוי בהליכי פשיטת הרגל
  • 1.
    כל הפישמנים יהפכו להומלסים. בנקל לא פרייאר (ל"ת)
    הספינה טבעה 08/02/2017 16:37
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"