ילדיו של פישמן לביהמ"ש: "המנהל המיוחד מנסה לערבב בין החייב לצאצאיו"
ילדיו של פישמן הגישו תגובה לבית המשפט המחוזי בעקבות בקשת עו"ד בנקל, המנהל המיוחד לנכסי פישמן שביקש דיספוזיציה על ווילה של אייל ויעל פישמן בסביון
ילדיו של איש העסקים, אליעזר פישמן הגישו היום (ד'), תגובה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על כך שעו"ד בנקל, המנהל המיוחד לנכסי פישמן וחברותיו, מבקש לשים ידו על נכס שלטענתם נמצא בבעלותם כדין ואיננו קשור לאליעזר פישמן כלל. מדובר בוילה בסביון שנרכשה על ידי אייל ויעל פישמן בשנת 2008 בסך של 6.7 מיליון שקל.
בתחילת השבוע, נעתר בית המשפט המחוזי בת"א לבקשת המנהל המיוחד והוציא צו ארעי האוסר על ילדיו של פישמן לבצע כל עסקה ב-4 הוילות שבבעלותם בסביון. הבקשה הוגשה במעמד צד אחד. כאשר לאחר הענקת הצו, הגישו ילדיו של פישמן את התנגדות למתן צו קבוע להקפאת נכסיהם ולביטול הצו הזמני שניתן. בהמשך, הגיש עו"ד בנקל בקשה נוספת במעמד צד אחד להרחיב את הצו הארעי שניתן על וילה נוספת בבעלות הילדים.
"המנהל המיוחד, אשר באופן שיטתי מנסה לערבב ולבלבל בין החייב לבין צאצאיו"
בתגובה שהוגשה באמצעות עורכי הדין דוד לשם וד"ר אלעד פלד ממשרד ניר כהן, לשם ושות' טוענים ילדי פישמן כי מדובר בבקשה תמוהה של עו"ד בנקל: "למרבה הצער, בקשה זו מהווה המשך ישיר לגישתו התמוהה והפסולה של המנהל המיוחד, אשר באופן שיטתי מנסה לערבב ולבלבל בין החייב לבין צאצאיו, חתניו וכלתו, אשר – צריך כנראה להזכיר- כל אחד מהם הינו אדם מבוגר ועצמאי ואף לא אחד מהם מצוי בהליכי פשיטת רגל".
לטענת ילדיו של פישמן, הבקשה נגועה בכשלים: "בבקשתו הנוכחית עותר המנהל המיוחד לצו זמני האוסר על אייל ויעל לבצע על דיספוזיציה בנכס מקרקעין ברחוב החרמש 18 בסביון, הרשום על שמם [...] מאחר שמדובר בנכס של צדדים שלישיים, מושכלות יסוד הן כי על מנהל המיוחד להראות כי מדובר בנכס שהגיע המחייב או נרכש על ידו. אלא שמנהל המיוחד לא ניסה אפילו להרים נטל זה בבקשתו".
- מחירי הדיור: כמה עולה בית בסביון והאם זה מצדיק את המחיר?
- גלעד ארדן מוכר את הווילה שלו בסביון - השווי המוערך 7 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הפוך והפוך בבקשה, ולא תמצא בה בדל ראייה, ולו הראשונית שבראשונית, לכך שהנכס הנידון הועבר על ידי החייב או נרכש על ידו או בעזרתו. אדרבא: המנהל המיוחד מודה בפה מלא שאין לו כל ראיה כזו". כלומר, לטענת משפחתו של פישמן, הנכס לא היה מעולם בבעלות אליעזר פישמן ולא נרכש על ידו. לטענת ילדיו של פישמן, הנכס נקנה על ידי אייל ויעל מברל וחנה שור, שהיו בעליו הקודמים, נרשמה לטובתם הערת אזהרה על הנכס בשנת 2008, ובשנת 2013 הנכס נרשם על שמם בלשכת רישום המקרקעין.
בבקשה המשפחה מציינת כי "בין המוכרים, לבין אליעזר פישמן, רעייתו, ילדיו, ומי מבני המכשפחה נכתב בתגובה, "אין ולא היה כל קשר משפחתי, חברתי, עסקי או אחר. המחיר שבו נרכש הנכס עמד על כ-6.7 מיליון שקלים. 4.2 מיליון שקל ממחיר, המהווים כ-63% מן המחיר, שולמו באמצעות נטילת משכנתא, היתרה (2.5 מיליון שקלים) שולמה מהונם העצמי של אייל ויעל (פישמן)".
- 6.מוטי 08/02/2017 18:19הגב לתגובה זורק אל תשיליכו את אבא לעת זקנה שהיה ארגזים ידעתם בדיוק מה יש בתוכם עכשיו שקצת קשה לו אין לכם שום קשר עיסקי איתו עכשיו ברצינות אתם ממש מאמינים לעצמכם או שסתם בא להמשיך להסטלבט על כולם
- פשוט לא מכירים את המילה בושה, רק את המילה כסף! (ל"ת)המום 10/02/2017 15:55הגב לתגובה זו
- 5.ההגון 08/02/2017 17:57הגב לתגובה זולא יאמן!! כולם טיפשים ותמיד!!!!משפחת אצולה? בסין היו נזרקים ל30 שנים בכלא והראש ..פישמן היה נכלא לכל יתר ימיו ..איכס!!
- 4.בנצי 08/02/2017 17:06הגב לתגובה זוילדים חצופים , אביכם לקח מאות מיליונים מכולם , כולל קרנות פנסיה , העביר חלק נכבד להם והם מיתממים ... יש לשאול חצופים אלה "האם מידכם בא לכם העושר הזה או מעושק כולנו."...
- 3.אני 08/02/2017 17:03הגב לתגובה זואבא לווה כסף מאנשים כמוני (ציבור רחב) בכסף הזה אתם חיים. אבא פושט רגל. אבא מחזיר את הוילה. אתם ממשיכים לחיות כמו כולנו. זה היה מספיק ברור?
- 2.אבי 08/02/2017 16:46הגב לתגובה זופתאום כל המשפחה לא מצוי וכל אחד לא מצוי בהליכי פשיטת הרגל
- 1.כל הפישמנים יהפכו להומלסים. בנקל לא פרייאר (ל"ת)הספינה טבעה 08/02/2017 16:37הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים?
משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים, אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביינים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכר הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.
רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה.
וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.
במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.
וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.
הפשרה: המדינה תוכל להפקיע דירות שלא נפגעו, אך לא יותר מ-25%
לאחר מחלוקת ממושכת: האוצר אימץ את עמדת המשנה ליועמשי"ת כרמית יולוס - ההפקעות יוגבלו לרבע מהמתחם בלבד; וגם - האם זכות הקניין גוברת על הצורך לשיקום?
משרד האוצר פרסם אתמול את תזכיר החוק לשיקום נזקי המלחמה בדרך של התחדשות עירונית. כבר תקופה של כ-3 חודשים שאנחנו כותבים על ההכנה לתזכיר ונראה שכעת - ניתן המענה המיוחל - רק שצריך לשים לב גם לתנאים וחשוב להבין לקראת מה תחום ההתחדשות העירונית הולך. הדבר מגיע על רקע ההרס שנגרם לבניינים רבים במבצע "עם כלביא" שאירע בחודש יוני האחרון. התזכיר קובע מתווה חסר תקדים לשיקום מהיר של מתחמי מגורים, תוך קיצור די משמעותי של הליכי תכנון ורישוי, מתן הטבות מיסוי מקיפות, והסדרת זכויות בעלי הדירות. אחד הסעיפים המרכזיים והרגישים ביותר נוגע לשאלה: האם וכמה דירות שלא נהרסו בפועל יוכלו להיכלל בהליך הפקעה לצורך פרויקט שיקום כולל. כזכור - בתחילת הדרך כשרק גובש החוק לשיקום הבניינים שנפגעו ולאחר שהסתיים המבצע כאמור ביוני. נאמר כי המדינה תשקם מתחמים באופן גורף, קרי - שיקום של בניינים שלמים מבלי להתחשב באם הבניין נפגע או לא אלא להסתכל על המתחם הכולל ואם הוא כן נפגע בפועל - אז לבנות מחדש.
כלומר, מספיק שרק חלק מהמתחם משויך לבניין שנפגע - אז הוא ישוקם. ואז הגיעה ההתנגדות של המשנה ליועמ"שית - כרמית יולוס, שאמרה כי אין לשלול את זכות הקניין של הדיירים שלא רוצים לקחת חלק בפינוי בינוי. ורוב של 51% זה רוב שפוגע דה פקטו בזכות הקניין של המיעוט שבמקרה הזה הוא נמוך בסכום זעיר מהרוב. להרחבה בנושא הרוב של 51% ראו כאן: תמ"א עם 51%? שיקום ההרס לא צריך לבוא על גב המוחלשים. בנוסף כתבנו על הרוב 'החדש' כאן - התחדשות עירונית בשיעור הסכמה של 51% באזורי הטילים.
נכון להחלטה הנוכחית שהגיעה אמש, נקבע כי ניתן יהיה לצרף למתחם השיקום גם בניינים שלא נפגעו ישירות מהטילים. אך שיעורם לא יעלה על 25% מכלל השטח. המשמעות היא שהמדינה תוכל להפקיע דירות גם במבנים סמוכים שלא קרסו, אך רק אם מדובר במיעוט מתוך התוכנית הכוללת. בכך קיבל האוצר את עמדתה של יולוס, שהתעקשה על הגבלת שיעור ההפקעות כדי למנוע פגיעה חריגה בזכות הקניין כאמור. לפי התזכיר, הוועדה המיוחדת שתוקם לצורך שיקום תבחן את המתחם שנפגע, את סביבתו ואת גבולות האזור שיוגדר 'אזור שיקום והתחדשות'. במסגרת זו ייכללו בוודאות מבנים שנהרסו כליל או כאלה שנפגעו והוגדרו בחוות דעת מהנדס כבלתי ראויים למגורים.
רק במקרים בהם יימצא צורך תכנוני מובהק ניתן יהיה לצרף מבנים נוספים שלא נהרסו. מדובר על שטח של עד רבע ממהמתחם כולו. מעבר לכך, התזכיר מציע סל כלים חדש שמטרתו להאיץ את השיקום ולאפשר לדיירים וליזמים לצאת לדרך במהירות: מנגנון ה-Buy out. שמאפשר לבעלי הדירות לבחור אם להצטרף לפרויקט ההתחדשות העירונית ולקבל דירה חדשה, או לצאת מהפרויקט ולקבל פיצוי כספי מלא לפי שומת השמאי הממשלתי.
- פרופדו הגיעה לרוב נדרש להתחדשות עירונית בתל-אביב
- פלורנטין בתנופה: השכונה גדלה והיצע הפרויקטים מתרחב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנגנון הזה נועד לתת ודאות ולאפשר גם למי שלא רוצה להמתין שנים עד לסיום הבנייה לקבל מענה כספי מיידי. אלא שכעת מצוין כי הפיצוי יהיה גבוה ביחס לשומה ואף תינתן פרמיה מסוימת למי שייבחר לצאת באופן מהיר יחסית. יהיה מעניין לחכות ולראות האם המדינה אכן תממש את ההבטחה בהקשר הזה. נוסף לכך, נקבע כי סף ההסכמה הדרוש להפעלת פרויקט יופחת: במקום הצורך ברוב של 67% כפי שנהוג כיום ל'רוב דרוש', די בהסכמה של 51% בלבד כדי להניע את התהליך, כך שמספר קטן יותר של דיירים לא יוכל לעכב פרויקט שלם. לצד זאת נקבעים לוחות זמנים קשיחים שמטרתם למנוע גרירת רגליים: בתוך 60 יום תוקם נציגות דיירים ותיבחר להם ליווי משפטי, בתוך 90 יום ניתן יהיה לבטל עסקאות קיימות עם יזמים ולהתקשר עם יזם חדש, ואם בתוך 150 יום לא מושג רוב, המדינה תוכל להתערב ישירות, להפקיע זכויות ואף למנות יזם מטעמה.
