ילדיו של פישמן לביהמ"ש: "המנהל המיוחד מנסה לערבב בין החייב לצאצאיו"

ילדיו של פישמן הגישו תגובה לבית המשפט המחוזי בעקבות בקשת עו"ד בנקל, המנהל המיוחד לנכסי פישמן שביקש דיספוזיציה על ווילה של אייל ויעל פישמן בסביון

ענת דניאלי | (7)

ילדיו של איש העסקים, אליעזר פישמן הגישו היום (ד'), תגובה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על כך שעו"ד בנקל, המנהל המיוחד לנכסי פישמן וחברותיו, מבקש לשים ידו על נכס שלטענתם נמצא בבעלותם כדין ואיננו קשור לאליעזר פישמן כלל. מדובר בוילה בסביון שנרכשה על ידי אייל ויעל פישמן בשנת 2008 בסך של 6.7 מיליון שקל.

בתחילת השבוע, נעתר בית המשפט המחוזי בת"א לבקשת המנהל המיוחד והוציא צו ארעי האוסר על ילדיו של פישמן לבצע כל עסקה ב-4 הוילות שבבעלותם בסביון. הבקשה הוגשה במעמד צד אחד. כאשר לאחר הענקת הצו, הגישו ילדיו של פישמן את התנגדות למתן צו קבוע להקפאת נכסיהם ולביטול הצו הזמני שניתן. בהמשך, הגיש עו"ד בנקל בקשה נוספת במעמד צד אחד להרחיב את הצו הארעי שניתן על וילה נוספת בבעלות הילדים.

"המנהל המיוחד, אשר באופן שיטתי מנסה לערבב ולבלבל בין החייב לבין צאצאיו"

בתגובה שהוגשה באמצעות עורכי הדין דוד לשם וד"ר אלעד פלד ממשרד ניר כהן, לשם ושות' טוענים ילדי פישמן כי מדובר בבקשה תמוהה של עו"ד בנקל: "למרבה הצער, בקשה זו מהווה המשך ישיר לגישתו התמוהה והפסולה של המנהל המיוחד, אשר באופן שיטתי מנסה לערבב ולבלבל בין החייב לבין צאצאיו, חתניו וכלתו, אשר – צריך כנראה להזכיר- כל אחד מהם הינו אדם מבוגר ועצמאי ואף לא אחד מהם מצוי בהליכי פשיטת רגל".

לטענת ילדיו של פישמן, הבקשה נגועה בכשלים: "בבקשתו הנוכחית עותר המנהל המיוחד לצו זמני האוסר על אייל ויעל לבצע על דיספוזיציה בנכס מקרקעין ברחוב החרמש 18 בסביון, הרשום על שמם [...] מאחר שמדובר בנכס של צדדים שלישיים, מושכלות יסוד הן כי על מנהל המיוחד להראות כי מדובר בנכס שהגיע המחייב או נרכש על ידו. אלא שמנהל המיוחד לא ניסה אפילו להרים נטל זה בבקשתו".

"הפוך והפוך בבקשה, ולא תמצא בה בדל ראייה, ולו הראשונית שבראשונית, לכך שהנכס הנידון הועבר על ידי החייב או נרכש על ידו או בעזרתו. אדרבא: המנהל המיוחד מודה בפה מלא שאין לו כל ראיה כזו". כלומר, לטענת משפחתו של פישמן, הנכס לא היה מעולם בבעלות אליעזר פישמן ולא נרכש על ידו. לטענת ילדיו של פישמן, הנכס נקנה על ידי אייל ויעל מברל וחנה שור, שהיו בעליו הקודמים, נרשמה לטובתם הערת אזהרה על הנכס בשנת 2008, ובשנת 2013 הנכס נרשם על שמם בלשכת רישום המקרקעין.

בבקשה המשפחה מציינת כי "בין המוכרים, לבין אליעזר פישמן, רעייתו, ילדיו, ומי מבני המכשפחה נכתב בתגובה, "אין ולא היה כל קשר משפחתי, חברתי, עסקי או אחר. המחיר שבו נרכש הנכס עמד על כ-6.7 מיליון שקלים. 4.2 מיליון שקל ממחיר, המהווים כ-63% מן המחיר, שולמו באמצעות נטילת משכנתא, היתרה (2.5 מיליון שקלים) שולמה מהונם העצמי של אייל ויעל (פישמן)". 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מוטי 08/02/2017 18:19
    הגב לתגובה זו
    רק אל תשיליכו את אבא לעת זקנה שהיה ארגזים ידעתם בדיוק מה יש בתוכם עכשיו שקצת קשה לו אין לכם שום קשר עיסקי איתו עכשיו ברצינות אתם ממש מאמינים לעצמכם או שסתם בא להמשיך להסטלבט על כולם
  • פשוט לא מכירים את המילה בושה, רק את המילה כסף! (ל"ת)
    המום 10/02/2017 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ההגון 08/02/2017 17:57
    הגב לתגובה זו
    לא יאמן!! כולם טיפשים ותמיד!!!!משפחת אצולה? בסין היו נזרקים ל30 שנים בכלא והראש ..פישמן היה נכלא לכל יתר ימיו ..איכס!!
  • 4.
    בנצי 08/02/2017 17:06
    הגב לתגובה זו
    ילדים חצופים , אביכם לקח מאות מיליונים מכולם , כולל קרנות פנסיה , העביר חלק נכבד להם והם מיתממים ... יש לשאול חצופים אלה "האם מידכם בא לכם העושר הזה או מעושק כולנו."...
  • 3.
    אני 08/02/2017 17:03
    הגב לתגובה זו
    אבא לווה כסף מאנשים כמוני (ציבור רחב) בכסף הזה אתם חיים. אבא פושט רגל. אבא מחזיר את הוילה. אתם ממשיכים לחיות כמו כולנו. זה היה מספיק ברור?
  • 2.
    אבי 08/02/2017 16:46
    הגב לתגובה זו
    פתאום כל המשפחה לא מצוי וכל אחד לא מצוי בהליכי פשיטת הרגל
  • 1.
    כל הפישמנים יהפכו להומלסים. בנקל לא פרייאר (ל"ת)
    הספינה טבעה 08/02/2017 16:37
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.