אושרה להפקדה תכנית לבניית אלפי דירות ופארק ענק בלב אזור הביקוש

לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה בנייה רמת השרון

תוכנית בנייה ענקית ברמת השרון - בין כביש 4 במזרח לכביש איילון במערב ולכביש 5 בצפון - אושרה היום אחה"צ להפקדה תכנית רשות מקרקעי ישראל, הנמצאת בין תחום השיפוט של רמת השרון ותל אביב- יפו, להקמת כ-6700 יח"ד ופארק מטרופוליני רחב ידיים לפעילויות פנאי ונופש.

 

התכנית המזרחית כוללת כ-3,500 יחידות דיור חדשות ואילו התכנית המערבית כוללת כ-3200 יחידות דיור מהן 300 יח"ד בכל תכנית לדיור מוגן ובסה"כ 600 יח"ד לדיור מוגן.

 

את המתחם חוצות תשתיות קווי הדלק וקו מתחם עליון ותשתיות רבות נוספות. במסגרת תכנון כביש הנופש מוצע לאגם את התשתיות הקיימות והמתוכננות לכדי מנהרת תשתיות על מנת לאפשר פיתוח המגורים. את תכנון הכביש ורצועות התשתית מקדמת הרשות עם נתיבי איילון במקביל לקידומה של התכנית כל זאת על מנת לאפשר פיתוח התשתיות ושיווק המגורים קרוב ככל הניתן לאישורה הצפוי של התכנית בעוד כשנה.

 

פארק הנופש המטרופולינים הינו אחת מרצועות הפארקים המשמעותיות ביותר במחוז תל אביב זוהי הרצועה הצפונית החוצה בכיוון מזרח מערב והיא תאפשר לתושבי צפון המחוז להינות משלל מגוון הפעילויות בו בעתיד

 

 גילי טסלר, האחראית לקידומן של התכניות, ברשות מקרקעי ישראל: "חטיבת קרקע משמעותית זו כוללת בחובה מצאי רב מאוד של יחידות דיור מגוונות ביניהן יחידות קטנות כ20% . התכניות מטפלות בהיבטים ציבוריים רבים קובעת שימושי קרקע לבתי ספר וגנים ומוסדות ציבור ופארק מטרופוליני רחב הכולל שימושי פנאי ובילוי. הפארק ישתרע מדרום לכביש 5 וכולל את מרכז הטניס, שבילי הליכה וטיול שבילי אופניים פיתוח אינטנסיבי ואקסטנסיבי של מרכיבי הפארק".

 

פיתוח שימושי הקרקע למגורים ולשימושים נוספים,  לדברי טסלר, חייב לבוא בד בבד עם פיתוח אמצעי תחבורה נאותים וציבוריים - "תכנון כביש הנופש נעשה כבר עתה על ידי באמצעות נתיבי איילון וזאת על מנת ליצור מצב בו ניתן יהיה לבצע אותו במיידי עם סיומן של התכניות ברמה הסטוטורית ואישורן. מטבע הדברים מתחם שכזה הינו גדול מורכב ודורש תשומות השקעה רבות את המתחם חוצות תשתיות והתכנית מתמודדת עם העתקתן ואיגומן של התשתיות הקיימות והחדשות למנהרת תשתיות בציר הנופש. ניהול הפרוייקט נעשה באמצעות חברת וקסמן גוברין  בניהולה של הגברת גלי דולב והוא כולל עשרות אנשי מקצוע מהטובים בישראל. על התכנון אמון משרד מזור פירשט באמצעות אדר' אלי פירשט וניקי דוידוב".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד 23/03/2015 20:31
    הגב לתגובה זו
    כדי שהעירייה תוכל לגבות ארנונה שמנה...
  • 1.
    אני שמח שבחרתי ליכוד. עכשיו מדברים על בניה לטובת העם!! (ל"ת)
    ראש הממשלה כל הכבוד! 23/03/2015 19:17
    הגב לתגובה זו
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.