מפנים את הקריה: אושרו להפקדה 330 יח"ד ושטחי מסחר בלב תל אביב
הוועדה המחוזית תל אביב החליטה להפקיד להתנגדויות הציבור את תכנית "הכנרית האזרחית" בקריה בתל אביב, שהוכנה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל, הכוללת שני מגדלי מגורים בהם 330 יחידות דיור, כאשר 20% מהן תהיינה יחידות קטנות, לצד אזור תעסוקה ומסחר. תוכנית פינוי הקריה היא חלק
תכנית זו, החלה על מתחם שגודלו כ-10 דונם, שהוצא מתחומי הקריה הצבאית ומשמש כרגע כמגרש חניה, בפינת הרחובות קפלן וליאונרדו דה-וינצ'י, הינה חלק ממהלך כולל לפינוי בסיסי צה"ל ממרכזי הערים. התכנית כלולה במסגרת הסכם "הקו הירוק" של הרכבת הקלה, למימון הטמנתו בתת-הקרקע של הקו הירוק של הרכבת הקלה על ידי הענקת זכויות בנייה מוגדלות בסמוך לו.
סך זכויות הבנייה העיקריות בתחום התכנית הינו כ-60 אלף מ"ר, מתוכם כ-32 אלף מ"ר למגורים, כ-27 אלף מ"ר לתעסוקה ו-1,250 מ"ר למסחר. התוכנית מציעה הקמת שני מגדלי מגורים בגובה 44 קומות מעל קומת הקרקע.
בנוסף למגדלי המגורים יוקם בינוי מרקמי לתעסוקה לאורך הרחובות קפלן וליאונרדו דה-וינצ'י, בגובה של 6 קומות מעל קומת קרקע, ומעליו שתי קומות שיכילו כ-40 יחידות דיור קטנות ובינוניות להשכרה. הדירות להשכרה יהיו בבעלות אחודה, וללא מגבלת זמן. אופן ההשכרה יתואם בין רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב-יפו טרם מתן תוקף לתכנית.
- בין תכנון לביצוע: כך נראים תהליכי בנייה שנעשים נכון
- קרן האקוויטי One Invest רכשה 35% ב'אריאל גבאי' ב-160 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שטחי ציבור נרחבים
בדופן הצפונית של המגרש יוקם מבנה תעסוקה בגובה של 11 קומות מעל קומת קרקע. בתחום התכנית יוקצו 1,500 מ"ר בנוי לצורכי ציבור, שהשימוש בהם ייקבע על ידי הוועדה המקומית לעת הוצאת היתר הבנייה, על פי צרכיה, ויהיה אחד מאלה - חינוך, תרבות, דת, ספורט וקהילה או משרדי עירייה.
בתחום המגרש יסומן שטח בגודל 4,000 מ"ר לפחות בזיקת הנאה לציבור. לשטח זה יופנו חזיתות מסחריות. תקן חניה לתעסוקה ולמסחר לא יעלה על 1:100. לא תותר הצמדת מקומות חניה אלו, והם ינוהלו כחניון ציבורי. תקן חניה למגורים - לדירות שגודלן עד 120 מ"ר יוקם ויוצמד מקום חניה אחד, ולדירות שגודלן מעל 120 מ"ר - לפי התקן, וכן 70 חניות אורחים במיקום מרוכז.
התנאים להפקדת התכנית כוללים ביצוע בדיקות סביבתיות: סקר קרינה ודיגום גז קרקע; עוד קובעת הוועדה כי לאורך רחוב קפלן תינטע שדרה כפולה של עצי צל, שתקבל המשכיות בתכנית הכוללת של צפון הקריה המקודמת בימים אלו, וכי תנאי להיתר לשימוש לצורכי חינוך בשטחים הציבוריים הבנויים יהיה התייעצות עם היחידה הסביבתית בעירייה.
- ירידת מחירי הדירות: עודף מלאים, שוק תנודתי ומבצעי הייאוש של היזמים
- מתחם "העלייה השנייה" בחיפה מתקדם: כמה תעלה דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?
זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם".
רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו.
הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.
למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.
- אושרה תכנית להקמת שכונת "מצפה תלפיות" בהיקף של כ-900 יח"ד
- מחירי הדירות ימשיכו לרדת? הנתונים שמראים שסיכוי גבוה שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%.
רז אברהם. קרדיט: רון כהןירידת מחירי הדירות: עודף מלאים, שוק תנודתי ומבצעי הייאוש של היזמים
רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המחירים שלא תמיד יורדים במספרים, אבל השווי הכלכלי כבר נשחק דרך המימון
שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.
עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל
עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים
על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.
ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף
המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.
בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990),
ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.
- אושרה תכנית להקמת שכונת "מצפה תלפיות" בהיקף של כ-900 יח"ד
- לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אומר משהו לא נעים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.
.jpg)