photos

דנילוביץ': "ענקיות הייטק מגיעות לב"ש, ירוויחו כאן כמו בהרצליה"

כך אמר ראש עיריית ב"ש בהשקתו של מרכז ההייטק 'פארק גב-ים בנגב'. סגי איתן: "עם סיום הקמת הפארק צפויים לעבוד בו למעלה מ- 10,000 עובדים"
לירן סהר | (7)

גב ים מקבוצת נכסים ובניין IDB, הציגה היום (ג') את פארק ההייטק הנמצא בהקמה בבאר שבע, בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון, עיריית באר שבע וחברת KUD האמריקנית-יפנית. גב ים מחזיקה ב-56% מהפרויקט, עיריית באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון מחזיקות ב-22% ו-KUD מחזיקה ב-22% נוספים.

פארק ההיי-טק ישתרע על פני שטח של כ- 200 דונם, מתוכם כ- 93 דונם מיועדים להקמת 23 בניינים בשטח של כ- 190אלף מ"ר בנוי עילי בנוסף לשטחי חניה. בפארק מתוכננת גם הקמת שדרה מסחרית שתכלול עסקי הסעדה ושירותים לדיירי הפארק. הפארק ממוקם מרחק הליכה מתחנת הרכבת, מאוניברסיטת בן-גוריון ומביה"ח סורוקה. בסמוך לו יוקם קמפוס התקשוב החדש של צה"ל ובית מלון עם מרכז כנסים.

תפעול הפארק יתבסס על המודל של פארק מתם בחיפה, ובמסגרתו מספקת מתם את מכלול השירותים הנלווים באמצעות חברת ניהול פנימית. גב-ים הקימה מרכז אנרגיה שמספק תשתיות לחימום וקירור עבור השוכרים בפארק, ותספק שירותים נוספים כגון אבטחה, מרפאה, הסעות, גני ילדים וכו'.

הבניין הראשון, אשר שווק ברובו, הוקם בשער הכניסה של הפארק בצמוד לתחנת הרכבת "באר-שבע צפון" ובצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון . בבניין כ- 17,500 מ"ר עילי וכ- 3,000 מ"ר חניון. הבניין הראשון הינו בן 5 קומות עם ארבע קומות משרדים מעל קומת הקרקע שהינה בעלת חזית מסחרית. בין הדיירים בבניין: EMC, Deutsche Telecom Labs, NESS, חממת אינקוביט בבעלות חברת אלביט וחממת הסייבר של JVP, Oracle, חברת DALET הצרפתית, DB MOTION, B.G.N Technologies (חברת היישום המסחרי של אונ' בן-גוריון) ועוד.

עבודות ההקמה של הבניין השני (כ- 12,000 מ"ר) החלו, ואכלוסו צפוי בדצמבר 2014. בצמוד לפארק, החל צה"ל בעבודות הקמת קמפוס התקשוב החדש שצפוי לאכלס כ-5,000 חיילים ואנשי קבע מיחידות טכנולוגיות מתקדמות, דוגמת ממר"ם, לוטם חושן ועוד. בנוסף, מקדמת העירייה הקמת בית מלון ומרכז כנסים חדשני, בצמוד לבניין הראשון.

רוביק דנילביץ', ראש עיריית באר שבע, אמר: "מאפס תעסוקת הייטק שהייתה בנגב אנחנו הולכים להיות מרכז ההייטק הגדול בישראל, מרכז הסייבר של ישראל עובר לבאר שבע, מרכז התקשוב של צה"ל מוקם בבאר שבע, זה דבר יוצא דופן שהופך את העיר לעוגן משמעותי. IBM החליטה להקים חממת הייטק באוניברסיטת באר שבע, משום דבר שהיה עד היום מגיעות ענקיות טכנולוגיה. המדינה שמה הרבה מאוד כסף על תשתיות בעיר. שכר עובדי ההייטק בעיר לא יהיה מינימום או הממוצע במשק, רוצים שעובד הייטק ירוויח כאן כמו בהרצליה או ברעננה."

סגי איתן, מנכ"ל נכסים ובניין ויו"ר גב-ים נגב אמרה: "פארק גב-ים נגב יהווה מוקד משיכה לחברות היי-טק וביוטק מובילות מהארץ ומרחבי העולם, הודות לייחודו וסביבת התעסוקה האופטימלית שהוא מציע. זהו פארק המשלב מחקר ידע ופרקטיקה במקצועות הטכנולוגיים ומהווה כר התפתחות עתיר ידע לדור העתיד. עם סיום הקמתו של הפארק צפויים לעבוד בו למעלה מ- 10,000 עובדים."

ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא ב-EMC Corporation, החברה הראשונה ששכרה משרדים בפארק: "פארק ההייטק בבאר שבע הנו צעד אסטרטגי ביצירת התשתית המאפשרת בניית תעשיה עתירת ידע בבאר שבע כחלק ממהלך כולל להפיכת הנגב לאזור כלכלי מפותח ומנוע צמיחה בר קיימה למשק הישראלי. יחד עם מעבר צה"ל לנגב, שאגף התקשוב שלו יהיה צמוד לפארק ההייטק, צפויים להגיע לבאר שבע ולסביבתה תושבים חדשים שיפעלו בתשתיות החדשות והמורחבות - נדל"ן, חינוך ותרבות, מסחר, בריאות ורווחה. כדי שמגמה זו תימשך ונראה פארק הייטק משגשג שמשפיע על האזור כולו, יש לתת עדיפות לאומית לתכנון ופיתוח האזור ואני מאמינה כי זו המדיניות נכון להיום".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    באמת שאפו,מתאי אתה בא להחליף את ראש העיר המעפן שלנו? (ל"ת)
    רחובותי מקנא 21/08/2013 01:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קודם שהרכבת תגיע מת"א בחצי שעה ולא שעה ו-20 (ל"ת)
    תחבורה מוזנחת 20/08/2013 20:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש רק בעיה אחת 20/08/2013 15:23
    הגב לתגובה זו
    מה קורה אם רוצים קצת ים, אויר הרים או להסתובב בעיר הגדולה...אופס...אין, טוב אז נלך לספור גמלים אצל הבדואים
  • תושב 20/08/2013 19:44
    הגב לתגובה זו
    למה אתה אומר אין מה לעשות? המון מזרקות להתענג בהן והופ קופצים למתחם מוזיאון הרכבת ברמב"ם יושבים עד שנרדמים ומחכים ליום המחרת!!!!
  • לשניכם 20/08/2013 20:04
    צאו לעיר ותראו מה השתנה. אתם פשוט עוינים ואנכם ראויים לעיר. הרב עובדיה היה אומר לכם "תצאו בחוץ"! בקיצור לא מגיע לתושבים שכמותכם לגור בעיר. בעצם אתם בכלל לא מהעיר. מאחל לכם כל טוב.
  • 2.
    אין כמוך 20/08/2013 14:01
    הגב לתגובה זו
    בארבע שנים עשית מה שלפניך לא עשו (בכלל) ב-60 שנה. אתה גדול! ואתה ראש עיר לעוד 20 שנה לפחות. בהצלחה.
  • 1.
    האזרח ק' 20/08/2013 13:54
    הגב לתגובה זו
    באר-שבע עלי, עלי! עיר ואם עיר אבות עיר קדומים.
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.