דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

זינוק במספר השוכרים; כחצי מהדירות בתל אביב בשכירות

על פי נתוני הלמ"ס בשנה החולפת חל גידול של כ-2.7% במספר הדירות השכורות, אשר הביא לכך שיותר מרבע מהדירות בישראל מושכרות; שיעורם של השוכרים גבוה בעיקר באזורי הביקוש, בדגש על ערי המרכז ומחוז תל אביב שם 48% מהתושבים הם שוכרים

איתן גרסטנפלד | (7)

המירוץ לדירה הפך בשנים האחרונות ליותר ויותר קשה, כשזוגות רבים מתקשים או מוותרים על קניית דירה. על פי נתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנה האחרונה נמשכה מגמת הגידול בכמות ובשיעור השוכרים ביחס לבעלי הדירות, שעדיין מחזיקים בלמעלה מ-70% מהדירות בארץ. שלא במפתיע, שיעורם של השוכרים גבוה בעיקר באזורי הביקוש, בדגש על ערי המרכז ומחוז תל אביב, שם כמחצית מהמתגוררים נמצאים בשכירות.


נכון לסוף יולי 2024, בישראל כ-2.96 מיליון דירות/יחידות דיור למגורים. מתוכן, 2.1 מיליון דירות בבעלות (70.6% מכלל הדירות), כ-851.6 אלף בשכירות (28.8% מהדירות), וכ-17.5 אלף דירות בדיור המוגן הפרטי (0.6%). בשנים האחרונות חלה מגמה מתמשכת של גידול בשיעור השוכרים על חשבון בעלי הדירות. לצורך השוואה, בשנת 2013 היה שיעורם של בעלי הדירות עמד על 75.2% ואילו זה של השוכרים עמד על 24.3% בלבד.


מגמה זו באה ליד ביטוי בכך שבשנים 2024-2013 קצב הגידול הממוצע השנתי של מספר הדירות בשכירות עמד על 3.4%, והיה גבוה מקצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות – 1.9%. בין שנת 2023 לשנת 2024 חל גידול של כ-2.7% במספר הדירות השכורות.





תל אביב וחריש בראש


הערים הבולטות באחוז גבוה של דירות בשכירות הן: חריש (51.8%), תל אביב-יפו (47.4%) וגבעתיים (41.8%). מועצות מקומיות עם אחוז גבוה של דירות בשכירות הן מצפה רמון (55.8%) וקריית ארבע (43.6%). מנגד, שלא במפתיע האחוז הגבוה ביותר של דירות בבעלות נמצא במחוז הצפון (79.5%) ובאזור יהודה והשומרון (77.9%), והנמוך ביותר – במחוז תל אביב (60.4%). בהתאם לכך, האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות, נמצא במחוז תל אביב (39.1%), לעומת 22.2% באזור יהודה והשומרון ו-20.4% במחוז הצפון.





עוד עולה מהנתונים שלה הלמ"ס, כי 81.2% מהדירות בשכירות מושכרות על ידי אנשים פרטיים, 6.7% מושכרות על ידי החברות המשכנות בדיור הציבורי, 4.5% – על ידי קיבוצים ומושבים, 4.0% – על ידי חברות, ו-1.1% מושכרות על ידי גורמים אחרים (2.5% לא ידוע).שיעור הדירות המושכרות על ידי חברות, גבוה בהרצליה (9.5%) ובתל אביב-יפו (6.3%).

קיראו עוד ב"נדל"ן"





שלא במפתיע, ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר, כך חלקם של המחזיקים בדירות בבעלותם עולה, וחלקם של המחזיקים בדירות בשכירות יורד. בדירות שבהן גילם של המחזיקים הוא עד 34, 59.6% הן בשכירות, לעומת כ-17.9% בדירות שבהן מחזיקים בני 65 ומעלה.  בין השנים 2024-2013, עלה שיעור הדירות בשכירות שבהן המחזיקים הם עד גיל 64 מ-27.9% ל- 35.0%, ואילו בדירות שבהן המחזיקים הם בני 65 ומעלה, שיעור הגרים בשכירות נותר קבוע (סביב 18%).


ואיפה ישראל נמצאת ביחס לאירופה? בשנת 2023, 30.8% ממשקי הבית באיחוד האירופי התגוררו בשכירות. לעומת זאת בשנה זו בישראל 28.6% מהדירות הן בשכירות. ניתן לראות בחלק גדול מהמדינות האיחוד האירופי הבדלים בצורת המגורים בין מזרח היבשת לבין מרכז היבשת ומערבה. אחוז משקי הבית המתגוררים בשכירות גבוה במיוחד במרכז אירופה ובמערבה וכן ברוב המדינות באירופה הצפונית (המובילות הן שווייץ – 57.4% וגרמניה – 52.4%). לעומת זאת, במדינות ממזרח היבשת שיעור הגרים בשכירות נמוך מאוד (לדוגמה: אלבניה 4.1%, רומניה – 4.4%, וסלובקיה – 6.4%).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 19/03/2025 18:27
    הגב לתגובה זו
    מה היגיון לקנות דירה ב6 מיליון אם אפשר להשכיר אותה ב11מכירי השכירות נמצאים ברף הגבוהה שלהם ואי אפשר להעלות יותר.מזל שיש את המטומטמים שקונים בית מתמא ב6 מיליון ומשכירים אותו ב2% תשואה.מדובר בכשל שוק שמעיד על קריסה קרובה במחירי הדיור
  • 5.
    אנונימי 19/03/2025 17:23
    הגב לתגובה זו
    תגיד את האמת כמה שילמו לך האינטרסנטים על הכתבה הזו הרי אתה לא עובד בחינם
  • 4.
    אנונימי 19/03/2025 16:13
    הגב לתגובה זו
    אנשים מרוויחים עשרות ומאות אלפי שח וכלום לא מגיע לקופת האוצר כולם עוצמים עיניים מעניין למה
  • 3.
    אנונימי 19/03/2025 14:08
    הגב לתגובה זו
    לפי גרף החלוקה לאיזורים שוק הנדלן בחיפה מתנהג בדיוק כמו הממוצע הארצי. מה זה אומר
  • 2.
    ישראלי 19/03/2025 14:04
    הגב לתגובה זו
    יש לי לא מעט חברים שבוכים על זה שאין להם דירה והמדינה קשה. אבל! כל שנה נמצאים פעמיים בטיול סקי בחול. סדר עדיפויות עקום. נא לא לבכות.
  • אנונימי 19/03/2025 15:50
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר לחסוך אתה תימני תרנגולת שדוגרת על ביצההוצאות מניעות כלכלות בעולם.
  • 1.
    לרון 19/03/2025 13:13
    הגב לתגובה זו
    כשהמחיר לדירה בשמים הולכים לשכירותלאנשים נגמר אט אט הכסףלכן לבסוף גם מגיעה מפולת כשהריבית והאינפלציה עולים הפחד מהתמוטטות גוברזה טיבעו של נדלן ממונף ומסוכן גם אם מחיר הדירות רק עולהעולה עד שמגיע ניוטון!!
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.