דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

זינוק במספר השוכרים; כחצי מהדירות בתל אביב בשכירות

על פי נתוני הלמ"ס בשנה החולפת חל גידול של כ-2.7% במספר הדירות השכורות, אשר הביא לכך שיותר מרבע מהדירות בישראל מושכרות; שיעורם של השוכרים גבוה בעיקר באזורי הביקוש, בדגש על ערי המרכז ומחוז תל אביב שם 48% מהתושבים הם שוכרים

איתן גרסטנפלד | (7)

המירוץ לדירה הפך בשנים האחרונות ליותר ויותר קשה, כשזוגות רבים מתקשים או מוותרים על קניית דירה. על פי נתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנה האחרונה נמשכה מגמת הגידול בכמות ובשיעור השוכרים ביחס לבעלי הדירות, שעדיין מחזיקים בלמעלה מ-70% מהדירות בארץ. שלא במפתיע, שיעורם של השוכרים גבוה בעיקר באזורי הביקוש, בדגש על ערי המרכז ומחוז תל אביב, שם כמחצית מהמתגוררים נמצאים בשכירות.


נכון לסוף יולי 2024, בישראל כ-2.96 מיליון דירות/יחידות דיור למגורים. מתוכן, 2.1 מיליון דירות בבעלות (70.6% מכלל הדירות), כ-851.6 אלף בשכירות (28.8% מהדירות), וכ-17.5 אלף דירות בדיור המוגן הפרטי (0.6%). בשנים האחרונות חלה מגמה מתמשכת של גידול בשיעור השוכרים על חשבון בעלי הדירות. לצורך השוואה, בשנת 2013 היה שיעורם של בעלי הדירות עמד על 75.2% ואילו זה של השוכרים עמד על 24.3% בלבד.


מגמה זו באה ליד ביטוי בכך שבשנים 2024-2013 קצב הגידול הממוצע השנתי של מספר הדירות בשכירות עמד על 3.4%, והיה גבוה מקצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות – 1.9%. בין שנת 2023 לשנת 2024 חל גידול של כ-2.7% במספר הדירות השכורות.





תל אביב וחריש בראש


הערים הבולטות באחוז גבוה של דירות בשכירות הן: חריש (51.8%), תל אביב-יפו (47.4%) וגבעתיים (41.8%). מועצות מקומיות עם אחוז גבוה של דירות בשכירות הן מצפה רמון (55.8%) וקריית ארבע (43.6%). מנגד, שלא במפתיע האחוז הגבוה ביותר של דירות בבעלות נמצא במחוז הצפון (79.5%) ובאזור יהודה והשומרון (77.9%), והנמוך ביותר – במחוז תל אביב (60.4%). בהתאם לכך, האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות, נמצא במחוז תל אביב (39.1%), לעומת 22.2% באזור יהודה והשומרון ו-20.4% במחוז הצפון.





עוד עולה מהנתונים שלה הלמ"ס, כי 81.2% מהדירות בשכירות מושכרות על ידי אנשים פרטיים, 6.7% מושכרות על ידי החברות המשכנות בדיור הציבורי, 4.5% – על ידי קיבוצים ומושבים, 4.0% – על ידי חברות, ו-1.1% מושכרות על ידי גורמים אחרים (2.5% לא ידוע).שיעור הדירות המושכרות על ידי חברות, גבוה בהרצליה (9.5%) ובתל אביב-יפו (6.3%).

קיראו עוד ב"נדל"ן"





שלא במפתיע, ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר, כך חלקם של המחזיקים בדירות בבעלותם עולה, וחלקם של המחזיקים בדירות בשכירות יורד. בדירות שבהן גילם של המחזיקים הוא עד 34, 59.6% הן בשכירות, לעומת כ-17.9% בדירות שבהן מחזיקים בני 65 ומעלה.  בין השנים 2024-2013, עלה שיעור הדירות בשכירות שבהן המחזיקים הם עד גיל 64 מ-27.9% ל- 35.0%, ואילו בדירות שבהן המחזיקים הם בני 65 ומעלה, שיעור הגרים בשכירות נותר קבוע (סביב 18%).


ואיפה ישראל נמצאת ביחס לאירופה? בשנת 2023, 30.8% ממשקי הבית באיחוד האירופי התגוררו בשכירות. לעומת זאת בשנה זו בישראל 28.6% מהדירות הן בשכירות. ניתן לראות בחלק גדול מהמדינות האיחוד האירופי הבדלים בצורת המגורים בין מזרח היבשת לבין מרכז היבשת ומערבה. אחוז משקי הבית המתגוררים בשכירות גבוה במיוחד במרכז אירופה ובמערבה וכן ברוב המדינות באירופה הצפונית (המובילות הן שווייץ – 57.4% וגרמניה – 52.4%). לעומת זאת, במדינות ממזרח היבשת שיעור הגרים בשכירות נמוך מאוד (לדוגמה: אלבניה 4.1%, רומניה – 4.4%, וסלובקיה – 6.4%).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 19/03/2025 18:27
    הגב לתגובה זו
    מה היגיון לקנות דירה ב6 מיליון אם אפשר להשכיר אותה ב11מכירי השכירות נמצאים ברף הגבוהה שלהם ואי אפשר להעלות יותר.מזל שיש את המטומטמים שקונים בית מתמא ב6 מיליון ומשכירים אותו ב2% תשואה.מדובר בכשל שוק שמעיד על קריסה קרובה במחירי הדיור
  • 5.
    אנונימי 19/03/2025 17:23
    הגב לתגובה זו
    תגיד את האמת כמה שילמו לך האינטרסנטים על הכתבה הזו הרי אתה לא עובד בחינם
  • 4.
    אנונימי 19/03/2025 16:13
    הגב לתגובה זו
    אנשים מרוויחים עשרות ומאות אלפי שח וכלום לא מגיע לקופת האוצר כולם עוצמים עיניים מעניין למה
  • 3.
    אנונימי 19/03/2025 14:08
    הגב לתגובה זו
    לפי גרף החלוקה לאיזורים שוק הנדלן בחיפה מתנהג בדיוק כמו הממוצע הארצי. מה זה אומר
  • 2.
    ישראלי 19/03/2025 14:04
    הגב לתגובה זו
    יש לי לא מעט חברים שבוכים על זה שאין להם דירה והמדינה קשה. אבל! כל שנה נמצאים פעמיים בטיול סקי בחול. סדר עדיפויות עקום. נא לא לבכות.
  • אנונימי 19/03/2025 15:50
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר לחסוך אתה תימני תרנגולת שדוגרת על ביצההוצאות מניעות כלכלות בעולם.
  • 1.
    לרון 19/03/2025 13:13
    הגב לתגובה זו
    כשהמחיר לדירה בשמים הולכים לשכירותלאנשים נגמר אט אט הכסףלכן לבסוף גם מגיעה מפולת כשהריבית והאינפלציה עולים הפחד מהתמוטטות גוברזה טיבעו של נדלן ממונף ומסוכן גם אם מחיר הדירות רק עולהעולה עד שמגיע ניוטון!!
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.