פיפלביז
צילום: יח"צ

שותפים להצלחה: כשהבורסות באדום, האלטרנטיבה פורחת ומציעה לכם לקחת חלק

פיפלביז ממשיכה לדהור קדימה, וכעת יוצאת לסבב גיוס בפלטפורמה של עצמה ומאפשרת לציבור להפוך לבעלי מניות בחברה שממשיכה להוביל את תחום השקעות ההמונים בישראל החל ממאות שקלים בודדים.

שוק השקעות ההמונים צפוי לצמוח בכ-34%, כאשר ההכנסות הצפויות בשנת 2022 עומדות על כ-11 מיליארד דולר (בשנת 2019 ההכנסות עמדו על כ-7 מיליארד דולר). נשמע מבטיח? לשמחתנו, מדינת ישראל כבר יישרה קו עם מדינות כמו ארה“ב, סין, אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה, בנושא רגולציית "השקעות ההמונים". רשות ניירות הערך יזמה חוק שמאפשר לכמות בלתי מוגבלת של אנשים להשקיע סכומים משתנים תמורת מניות או אגרות חוב – השקעה כזו יכולה להתבצע דרך מי שאושר כ"רכז הצעה".

בחודש ינואר 2018 קיבלה חברת פיפלביז רישיון של "רכז הצעה" הראשון בישראל, והחל מהמחצית השנייה של 2018 הייתה החברה הראשונה לפעול במודל השקעות המונים. הניסיון שצברה החברה בתחומה והשירותים שהיא מספקת ללקוחותיה אפשרו את צמיחתה בשוק שכאמור מתפתח בקצב מהיר, כמו גם הכנסת "קשת" מגופי התקשורת המובילים בישראל כמשקיעה בחברה בעסקה הכוללת מדיה נרחבת ומניות.

בתקופה לא פשוטה בה העולם מתמודד עם מגפה עולמית, הכלכלה נפגעת והבורסות צבועות אדום, מגיעה החלופה הצעירה והבועטת עם סטרטאפים מצילי חיים ופתרונות טכנולוגיים שישנו את פני האנושות ומראה לנו את החשיבות העצומה באלטרנטיבה לבורסה אשר מצמיחה את הסטארטאפים של המחר. כעת ודווקא בתקופה זו, בחרה פיפלביז לצאת לסבב גיוס נוסף בפלטפורמה של עצמה לאחר שגייסה 4 מיליון ₪ באוגוסט האחרון מיותר מ 1,000 משקיעים.

לפרטים על ההשקעה בפיפלביז >

בתקופה בה הבורסה נופלת ניכר יותר מתמיד חשיבותה של האלטרנטיבה

המספרים לא משקרים: פיפלביז גייסה עד היום ב-51 סבבי גיוס כ- 70 מיליון שקלים ממעל 15,000 משקיעים. כחלק מהמודל העסקי של החברה, היא משקיעה 3% מסכום הגיוס בכל סטארט אפ שמגייס בהצלחה, לכן מי שבוחר להשקיע בחברה למעשה משקיע גם בפורטפוליו שלה.

לפי התוכנית העסקית של החברה, פיפלביז עמדה ביעדים של 2019 ופתחה גיוסים לעסקים קטנים ובינוניים וכן השיקה עסקאות נדל"ן. במקביל, רכשה בשנה אחרונה את Jumpstarter מחלוצות מימון ההמונים בישראל אשר גייסה לאלפי פרויקטים למעלה מ- 20 מיליון ₪ במתכונת של תרומה/תמורה מתוך רצון להפוך לאוטוריטה בתחום מימון ההמון ולהמשיך לשלוט בשוק.

ישנם כ- 6 גופים אשר קיבלו את האישור הנכסף להוות "רכז הצעה" כאשר רק 3 מתוכם פעילים ו"פיפלביז" החלוצה מובילה את השוק בפער ניכר. כראיה, ב2019 כלל גיוסי ההון במודל מימון המונים בארץ עמד על 26 שמתוכם   19 גיוסי הון נעשו באמצעות הפלטפורמה של פיפלביז.

לפרטים על ההשקעה בפיפלביז >

קיראו עוד ב"פיפלביז"

מעבר לעובדה שאנליסטים צופים לתחום צמיחה מטאורית, תחום השקעות ההמונים בישראל ובעולם מניע את הכלכלה קדימה, תורם להיווצרות מקומות עבודה חדשים ומתאים ליזמים ולמשקיעים בצורה שווה. זהו אפיק השקעה נוח שמהווה כרטיס כניסה לכל אדם (מנוסה וגם זה שפחות) לעולם ההשקעות באופן מפוקח ונהיר. בין אם אתם מתחילים או מנוסים, השקעה בפלטפורמה שמייצרת לנו את ההנפקות הבאות ומאפשרת לטכנולוגיות פורצות דרך ומצילות חיים להתקדם אל עבר האקזיט, היא בהחלט השקעה מעניינת בתקופה בה ניכר כמה משמעותית אומת הסטארט אפ וכוחה עבור הכלכלה הישראלית והקידמה הרפואית שמביאה איתה לעולם כולו.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בני 09/06/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
    עדיף כבר להמר בבורסה על החברה הכי מסוכנת בעולם ושהכסף יהיה נזיל
  • 4.
    סכנת נפשות, הכסף שלכם יעלם במחי יד... נראה כמו עוד עוקץ (ל"ת)
    s 16/04/2020 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עומר 12/04/2020 14:21
    הגב לתגובה זו
    למי שלא הבין גם השם pipleBiz ו Bizportal לא במקרה שניהם מכילים את המילה biz... לגבי השקעה בסטארטאפים שמפורסמים בחברה הזאת. המצב קשה גם ככה לחברות גדולות וחזקות אז הסיכוי של סטארטאפים קיקיוניים להצליח עכשיו שואף ל 0 קח שזה שווה ערך ללזרוק כסף לפח. ראו הוזהרתם
  • 2.
    עומר 12/04/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
    לכן הפרסום האגרסיבי למי שלא הבין גם השם pipleBiz ו Bizportal לא במקרה שניהם מכילים את המילה biz... לגבי השקעה בסטארטאפים שמפורסמים בחברה הזאת. המצב קשה גם ככה לחברות גדולות וחזקות אז הסיכוי של סטארטאפים קיקיוניים להצליח עכשיו שואף ל 0 קח שזה שווה ערך ללזרוק כסף לפח. ראו הוזהרתם
  • 1.
    ציון 12/04/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
    זה חתול בשק
רוני הלמן
צילום: ביזפורטל

המיזם הטכנולוגי-סביבתי של ד"ר רוני הלמן מגייס הון - האם כדאי להשתתף? הסיכויים והסיכונים

הלמן שעשה אקזיט עם פעילות הפנסיה, צרף את ינקי מרגלית אחד מאבות הסייבר המקומי (אלדין) ואת צבי מרום אחד מהיזמים הבולטים בארץ (באטמ) כדי להקים חברה עם חלומות שאפתניים; הוא מגייס לפי שווי נמוך מ-10 מיליון דולר - כל מה שצריך לדעת

השקעות המונים |
נושאים בכתבה פיפלביז
אחד הדברים החשובים ביותר בהשקעות הוא האנשים שעומדים בראש החברה שבה אתם משקיעים. זה הכי חשוב, בסופו של דבר - הכל זה אנשים. יש אנשים שבטוח מצוין, יצליחו היכשל ויש אחרים שבתחום קשה, יצליחו. יש ישרים ויש פחות ישרים. ד"ר רוני הלמן מודה בראיון איתו שלמרות שהוא גיבש וקידם את ארגון מחזיקי קידוחי הגז בארץ, השותפות שלו בינתיים לא הצליחה. יש לו מאגר שממש עכשיו לקראת קידוח הפקה, אולי אחרי עשור של המתנה, משהו יקרה. הוא אופטימי, אבל מודה שזה היה ארוך מאוד ולא לילד הזה הוא פילל. במקביל ואחרי מכירת הלמן אלדובי להפניקס (הגוף הראשון שניהל פנסיות, אחרי חברות הביטוח ופתח בעצם את השוק של קרנות ברירית מחדל לכולם), הלמן בנה בשנה האחרונה את החברה הבאה. זו לא ממש חברה טכנולוגית, למרות שהיא עוסקת בטכנולוגיה, זו לא ממש חברת ESG, למרות שהיא נשענת על פעולות ממשלתיות ורגולטוריות שישפרו את הסביבה. הרעיון הבסיסי, הוא להניע מדינות בעיקר בצפון אפריקה (איתם כבר יש מו"מ והתקדמות) ליוזמות ענקיות, לרבות להקים תעלות מהים התיכון לסהרה כדי להקים ימות בסהרה וכך ליצור גם מרכזי אוכלוסין עם מים, צמחיה, גידולים חקלאיים ועוד וגם להנמיך את הים התיכון.  זה נשמע חלום, אבל הלמן מסביר את המשנה שלו באופן מובנה, אפילו מתמטי (הוא ד"ר למתמטיקה) כשמהצד השני של המערך יש לו תמיכה גדולה של חברות טכנולוגיה ותשתית ישראליות ואירופאיות.  בפרויקטים האלו ישולבו חברות ישראליות, בעיקר חברות טכנולוגיה, לצד ענקיות רב לאומיות כשהמודל העסקי הוא הפקת הכנסות מהגידולים החקלאיים ובעיקר קבלת תעודות-נקודת זכות על ספיחת פחמן (הפחתת זיהום) שהן תעודות שוות כסף. לצידו של הלמן ינקי מרגלית אחד מאבות הסייבר המקומי (אלדין) וצבי מרום אחד מהיזמים הבולטים בארץ (בעל השליטה בבאטמ).  לפרטים והשקעה בהלמן-אלדובי טכנולוגיות>> הלמן רוצה לגייס לחברה - הלמן אלדובי טכנולוגיות סכום של 1-2 מיליון דולר לפי שווי של פחות מ-10 מיליון דולר. הגיוס יופנה לבניית צוות ראשוני ובעיקר לקבלת כל האישורים הנדרשים מהרשויות כדי לקבל את אותן תעודות שהפרויקט מפחית זהום ולהפוך אותן לכסף. איך עושים זאת? יש בורסות שמתעסקות וסוחרות בזה ויש חברות רבות שמזהמות שיקנו את התעודות האלו כדי לקזז את הקנסות שלהם. לשם העולם הולך - מי שמזהם משלם, מי שתורם לסביבה, מקבל בונוסים. הלמן מחפש דרך פלטפרומת הגיוסים של פיפלביז משקיעים שילכו עם החלום שלו - ניהול פרויקטים ישירות עם ממשלות ומדינות ערב בעידוד ממשלת ישראל במסגרת 'הסכמי אברהם' האו"ם וממשלת שוויץ שנתנה את ברכתה לפרויקטים. כל פרויקט, כל חברה יכולה להצליח ויכולה להיכשל, נראה לנו שכדאי לצפות בווידאו ולהבין את הסיכויים הגדולים וגם את הסיכונים. יכול להיות שתתרשמו שהסיכוי שווה את הסיכון. הלמן כבר גייס חלק משמעותי מהסכום כשבהמשך הוא רוצה לגייס בשלב ציבורי כדי להציג מול המדינות והרגולטורים שהוא עובד מולם שמדובר בחברה ציבורית.   סכום הגיוס נמוך ועולה השאלה - נו, תגייסו עכשיו ואז עוד שנה תגייסו שוב ונדולל. הלמן טוען בראיון שלא. תוך שנה החברה תגיע לנקודת איזון. איך זה ייתכן? הלמן הולך במקביל על כמה פרויקטים. סהרה זה פרויקט גדול, אבל יש פרויקטים קטנים יותר שאפשר לקדם אותם מהר מאוד.  ספיחת פחמן ובטחון תזונתי החברה קיבלה היתר מהרגולטור האמריקאי למכירת זכויות פחמן כאשר בכוונת החברה להגיע להיקפים חסרי תקדים של ספיחת פחמן כחול - דבר שישפיע על העולם כולו ויוכל לייצר הכנסות במיליארדי דולרים מידי שנה. פרויקט הדגל של החברה - 'סהרה', עתיד לספוח מהאטמוספירה יותר מ-70 מיליון טון פחמן בשנה, לייצר בטחון חלבוני למיליארד בני אדם, להפחית את קצב עליית מפלס פני הים ולהפיק לחברה הכנסות שנתיות מתמלוגים ומכירת זכויות פחמן לטווח ארוך. המיקוד: המזרח התיכון וצפון אפריקה החברה יצרה את הפתרון המתאים ביותר למדינות באזור במטרה להגדיל את כמות החיטה בלפחות מיליון טון בשנה לכל מדינה. כל הפתרונות הם על בסיס סטארט-אפים ישראלים ולרובם סיכמה החברה מימון של 70% מהאיחוד האירופאי. רג'ינה כץ מהנהלת החברה: "סביבה בריאה ובת קיימא ובניית ביטחון תזונתי וכללי במזרח התיכון ובצפון אפריקה היא בראש סדר העדיפויות של מנהיגים וארגונים רבים בעולם אשר משתפים איתנו פעולה״ הצטרפו לאנג'לים שכבר השקיעו: ד"ר צבי מרום (מי שכיהן כיו"ר איגוד ההייטק הישראלי ב-5 השנים האחרונות), ינקי מרגלית (יזם סדרתי והראשון בעולם שהנפיק חברה בנאסד"ק לפני גיל 30) ואחרים. החברה מגייסת באמצעות הסכם השקעה SAFE כך שלמצטרפים תינתן הנחה משמעותית בהמרה למניות בסבב העתידי. לפרטים והשקעה בהלמן-אלדובי טכנולוגיות>>