שאולי פיפלביז
צילום: פיפלביז

LittleOne.Care מגייסת משקיעים: הזדמנות להצטרף כבעלי מניות בסטארט-אפ ייחודי שעתיד לשנות את תחום "התפתחות התינוק"

?בעולם המערבי כ-10% מהילדים מאובחנים עם עיכוב התפתחותי. ככל שמצליחים להתחיל טיפול מוקדם יותר כך העיכוב ההתפתחותי ניתן לתיקון. המשמעות היא שיש חשיבות עצומה לגילוי מוקדם, שכן כל יום הינו בעל ערך משמעותי בהשפעה שלו על חיי התינוק, אבחון הבעיה ואפקטיביות הטיפול.
נושאים בכתבה פיפלביז

הבעיה היא שקשה למצוא תורים לרופאים הרלוונטיים. מי מגיע לרופא התפתחות? הורים לתינוקות עם בעיות התפתחות שכבר זוהו או הורים מודאגים עם חששות לעיכוב בהתפתחות. כיוון שבתור לרופא התפתחות אין תיעדוף בין השניים יכול להיווצר מצב שבו הורה עם אבחנה קיימת יצטרך להמתין לאורך זמן לרופא התפתחות, ולהיפך, הורה שיש לו חשש לבעיה כלשהי ימתין חודשים ארוכים לרופא שיאשש או יפריך את החששות שלו.

מי מזהה ראשון שיש לתינוק בעיה? גם זה נתון מעניין. הראשונות לזהות יהיו דווקא מטפלת ותיקה או גננת מנוסה. הניסיון הרב שלהן יעיר את תשומת ליבן לזהות בעיות התפתחות שפתיות, קוגניטיביות או מוטוריות.

יחד עם זאת, חשוב לציין שהאינטואיציה ההורית חזקה ובהרבה מקרים הורים ירגישו שישנו עיכוב מסוים בהתפתחות הילד, אך יתקשו לשים את האצבע על מקור החשש.

 

טבלאות התפתחות התינוק המוכרות לכל הורה מביקורת ב"טיפת החלב" או אצל הרופא האישי מבוססות על נתונים כמו היקף גולגולת, משקל וגובה. לצערנו, זה לא מספיק. המושג "התפתחות תקינה" הינו מושג רחב במיוחד, שכולל בתוכו הרבה פרמטרים שלעיתים מוסיפים לחץ מיותר על הורים,שמתאמים תור לרופא התפתחות על מנת לאשש את חששותיהם.

 

כאן נכנסת לתמונה חברת LittleOne.Care והמוצר הייחודי שלה. המוצר אומנם אינו מוצר רפואי ולמרות זאת מעורר את סקרנותם של הורים ואנשי מקצוע רבים. בחברה מסבירים כי "המוצר הייחודי של החברה מאפשר להורים לנהל יומן תינוק מפורט במיוחד הכולל אירועים שלא הייתה כל דרך לתעד אותם בעקביות עד כה: החל ממשך וזמן הבכי, צחוק, שינה, פעילות, החלפת חיתולים, זמן על הידיים, זמן בעגלה, במכונית ואפילו מתי וכמה זמן דיברו אל התינוק".

 

"הרבה פעמים בטיפולים התפתחותיים קוראים לי ה"קוסמת", מעידה רבקה לב, פיזיותרפיסטית התפתחותית, "אני מגיעה מראה כמה תרגילים והופ התינוק מתחיל לזחול, לעמוד, להתיישב או ללכת… ואז הם אומרים לעצמם למה לא פנינו קודם?! כי הרי אחרי מעט טיפולים אני כבר משחררת אותם, (אם אין עיכוב נוירולוגי קוגניטיבי או מוטורי גדול התינוק מצמצמים את הפער מאוד מהר). זמני ההמתנה במערכת הציבורית באמת מייאשים, תינוקות יודעים לפצות מאוד מהר, עושים לעצמם קיצורי דרך כדי לא להיות בתנוחה שקשה או מציקה להם.

הטיפול לרוב הוא באמת הדרכה של ההורים, טיפול קצר טווח ומאוד יעיל כי תינוקות אוהבים תנועה, המכשיר יכול לתת אינדיקציה להורים ולי כמטפלת".

היכולת לתעד מגוון התנהגויות ואירועים 24/7 בחיי התינוק מאפשרת לחוקרים לנתח ולאתר תבניות התנהגותיות שיכולות לנבא עיכובי התפתחות שבעזרת הכלים של היום - יתגלו רק מספר שנים מאוחר יותר. בנוסף, לראשונה ניתן יהיה למפות ולנתח את ההשפעה של סוג ואיכות הטיפול בתינוק על פי מידת הזמינות של המטפלים, שיטות הטיפול, זמן על הידיים, שגרת יום ועוד.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רפואה
צילום: שאטרסטוק

למה סטארטאפים בתחום המכשור הרפואי מעניינים את הענקיות בתחום?

רובוטים, בינה מלאכותית, לייזרים זה לא מדע בדיוני. זה עולם המכשור הרפואי
בשנים האחרונות ישראל הפכה למעצמה בתחום המכשור הרפואי, וחברות ישראליות רבות נמצאות בכל תערוכה בתחום. לא רק זאת, חברות ישראליות מגייסות כסף או עושות אקזיטים חדשות לבקרים, ובהיקפים מרשימים. יש היום בארץ מאות סטארטאפים בתחום. אז נכון – יהיו כשלונות, אבל יש גם הצלחות – ובסה"כ התוחלת היא רווח, ליתר דיוק – רווח גבוה במיוחד.  קצב האקזטים בתחום הוא מהגבוהים בעולם הטכנולוגיה – עשרות בשנה, וההיקפים הולכים וגדלים. הסיבה – חברות המכשור הרפואי הגדולות בעול, נמצאות במעקב שוטף אחרי הטכנולוגיה המקומית. הן צריכות השלמה למו"פ שלהן, הן צריכות מנועי צמיחה חדשים והן משקיעות כאן והרבה. בשבילן זה לא כסף גדול – חברות הענק בתחום נסחרות במאות מיליארדים אז רכישה אפילו במיליארד היא לא כזו גדולה מבחינתן. בשביל הרוכשת זו כמובן חגיגה.       בישראל לבדה, פועלות כיום על פי ההערכות כמה מאות חברות אשר מתמחות בנישת המכשור הרפואי - רובן חברות סטארט אפ. בשנים האחרונות החברות מתבססות בעיקר על רובטיקה ובינה מלאכותית.   למה דווקא בישראל? צמיחת הטכנולוגיה הרפואית בישראל, כמו בתחומים אחרים קשורה בין היתר, לתעשייה הביטחונית. הדמיה, ניווט ולייזר הם כלים שנולדו בתעשייה הביטחונית ועברו לתעשייה הרפואית. יש בארץ יתרון גדול בתחומים האלו. מעבר לכך, ההשקעות במחקר ופיתוח בישראל גבוהות, הכח אדם באיכות גבוהה, האקדמיות כאן חזקות. למשל המערכת של מזור, לניתוחי הדמיה, מבוססת על טכנולוגיה שנולדה בטכניון. בישראל גם חממות טכנולוגיות המאפשרות למתכנתים, מהנדסים, רופאים, מדענים מתחום מדעי החיים ואפילו מעצבים לגבש פתרונות טכנולוגיים יצירתיים.   קצת נתונים ב-2019 פרסמה סוכנות הדירוג מודי'ס את תחזית הצמיחה שלה בתחום. לפי התחזית הענף ירשום צמיחה של 4%-5% בשנתיים הקרובות, כאשר הצמיחה תגיע בעיקר מחדשנות במוצרים. התעשייה בכללותה מגלגלת 200 מיליארד דולר בשנה. מכך נהנים גם חברות וסטארט-אפים ישראליים.   האתגרים: גיוס כסף, פטנטים, בריחת מוחות ורגולציה האתגרים שעמם מתמודדת התעשייה הישראלית הם צורך במקורות מימון. על רקע זה, מתגברות אפשרויות המימון לחברות בתחום, לרבות דרך השקעות המונים – דרך שבה אנשים פרטיים יכולים לרכוש מניות של חברות בשלב מקדמי. זאת בעצם הנפקה פרטית, כשהכוונה כמובן להגיע לשלב הבא – הנפקה ציבורית או אקזיט. חברה בולטת בתחום ה medical device הנה חברת BreatheVision שפיתחה פתרון טכנולוגי ראשון מסוגו לניטור הנשימה לאחר ניתוח. לחברה רזומה מרשים, 2 ניסויים קליניים שעברו בהצלחה, שני פטנטים רשומים ושלושה מענים מהרשות לחדשנות. כעת החברה מגייסת דרך פלטפורמת השקעות ההמונים "פיפלביז" אשר בפיקוח רשות ניירות ערך ומציעה מניות החל מ 33,000 ₪.   לפרטים על ההשקעה ב BreatheVision >   מכשור רפואי בעולם גם בעולם צומחות חברות המכשור הרפואי. שנת 2017 הייתה למשל שנה שבה חל שיוני מגמה ויותר חברות החלו במיזוגים וברכישות כדי להגדיל את כוח המיקוח שלהן מול בתי החולים. למשל רכישת אחת העסקאות הגדולות וזו שסללה את הדרך לגל המיזוגים הייתה עסקה שבה רכשה מדטרוניק, המתמחה בתחום מחלות הלב, את קובידיאן האירית, המתמחה בציוד לחדרי ניתוח ומייצרת איזמלים, רטיות רפואיות ואמפולות.   לפרטים על ההשקעה ב BreatheVision > הסיבה למיזוגים היא לא רק כוח המיקוח של החברות מול הלקוחות, אלא כי חברות מכשור רפואי לא יצליחו אם לא יציעו לחולים ולבתי החולים שלל טכנולוגיות ומגוון של מוצרים. הקטנות צפויות להיעלם או להירכש, כך שבתחום זה הגודל כן קובע. מצד שני – לחברות הקטנות זה כמובן מצויין – הן על הכוונת של הגדולות.