ציוד רפואיציוד רפואי

CuartioDL שמביאה את מהפיכת הAI לאבחון בסרטן- מגייסת משקיעים

דגימות ביופסיה  שנסרקות  עם אופטימיזציית Deep Learning עשויות לחסוך זמן יקר לפתולוג המאבחן ולאונקולוג המטפל, לשפר את רמת מובהקות תוצאות האבחון, ובעזרת Deep Learning  להוסיף נתונים שהעין האנושית אינה מסוגלת לגלות. CuratioDL, שמפתחת ומטמיעה את הטכנולוגיה, מגייסת כעת משקיעים באמצעות פלטפורמת פיפלביז 

נושאים בכתבה פיפלביז רפואה

הטכנולוגיה משנה  את העולם בתחומים שונים ובתוכם גם את תחום הרפואה. יחד עם זאת  נראה כי ישנה עצירה בפיתוח טכנולוגיה בכל הנוגע לאבחון סרטן על בסיס בדיקת הביופסיה ועיקר העבודה תלוי עדיין בבני האדם ובעין האנושית. בחינת הדגימה תחת מיקרוסקופ והאבחון עדיין תלויה בפתולוג.

המחסור בפתולוגים, בישראל ובעולם, מביא לכך שתוצאות הביופסיה לוקחות בין שישה לשמונה שבועות וכאילו לא די בכך ניתן למצוא מחקרים המעידים כי בכ-20% מהמקרים התשובה של האבחון שגויה.

CuartioDL בשיתוף אוניברסיטת הרווארד, שמחזיקה אף היא מניות בחברה, שוקדת כבר למעלה משמונה שנים על הפתרון שיהווה שותפות בין הגורם האנושי, הפתולוג, לטכנולוגיה גם בתחום אבחון הסרטן, ובכך לקצר את זמן ההמתנה מורט העצבים לתוצאות האבחון ודיוקם. בשלב מאוחר יותר, שותפות בין הרופא המטפל וטכנולוגיות הDeep Learning, שיתנו הכוונה לרופא המטפל לגבי הטיפול המומלץ למטופל ובכך לסייע בנתינת טיפול מותאם אישית.

הנתונים של המחקר מדברים בעד עצמם. בשלב הוכחת ההיתכנות והוולידציה של המערכת, CuartioDL בדקה רטרוספקטיבית דגימות ביופסיה שנלקחו מ-7,000 מטופלים. התוצאות היו מרחיקות לכת: 95% הצלחה. אבל זה לא הכל: נוסף על הימצאותו של גידול סרטני, המערכת הצליחה לזהות, לפי גודל התא, צורתו, רוחב השוליים וספירות פנימיות, גם תתי סוגים. היא אפילו זיהתה ביו-מרקרים, מה שלרוב לא ניתן לבצע בלי בדיקות גנטיות ואחרות. 

CuratioDL מחזיקה כיום בזכויות הבלעדיות על פיתוח ומסחור הטכנולוגיה. כעת יוצאת החברה לגיוס המונים דרך פלטפורמת פיפלביז, בגיוס SAFEהמאפשר גישה ל-35 משקיעים בלבד, החל מ-40,000 ₪, תמורת הנחה על מחיר המניה ביחס לסבבי הגיוס הבאים.

רפי הוימן, מנכ"ל CuratioDL (שילוב של Curatio – "טיפול" בלטינית, ו-DL - למידה עמוקה),אומר : "המערכת היא תומכת החלטה, כפי שגם נדרש רגולטורית. היא חוסכת זמן רב ומעלה את אחוזי הדיוק, היא יכולה לסרוק מאות ביופסיות בזמן קצר של דקות בודדות  ולסמן לפתולוג היכן קיים חשד לגידול סרטני. אם דגימה מנבדק מסוים מחולקת בין עשר "זכוכיות" (ויש כל יום מאות כאלה)הפתולוג יגיע בבוקר ויידע היכן להתחיל והיכן להתמקד - נניח, ישר בזכוכית מספר 8, שזוהתה כחשודה. בנוסף ההמלצה הטיפולית שהמערכת תנפיק אמורה לחסוך ניסוי וטעיה גם לאונקולוג. צריך לזכור שרק20% מהטיפולים קולעים כבר בניסיון הראשון לפרוטוקול שבאמת מסייע, ובינתיים מתבזבז זמן יקר".   

שוק של עשרות מיליארדי דולרים  

החברה שיוצאת לגיוס משקיעים דרך פלטפורמת ההשקעות פיפלביז, מחזיקה בבלעדיות רישיון גלובלי לטכנולוגיה חדשנית, מבוססת פטנטים שפותחה במהלך 7 שנים באוניברסיטת הרווארד. הטכנולוגיה הזו עתידה להיות פלטפורמת SaaS לאבחון וחיזוי של סוגי סרטן ותתי סוגים. באופן הזה ניתן לספק לנבדק מיפוי נתונים רחב לתמיכה בעיצוב תוכניות טיפול בהתאמה אישית.

קיראו עוד ב"פיפלביז"

הטכנולוגיה של החברה הולכת ומשתפרת כל הזמן והיא כבר הוכחה באבחון של 10 סוגי סרטן שונים. להערכת החברה, באמצעות טכנולוגיה של למידה עמוקה ובינה מלאכותית ניתן יהיה להרחיב בעלות נמוכה את האבחון לסוגי סרטן נוספים ומחלות אחרות.

החברה ממקדת את  פעילותה המסחרית בשלב הראשון בפיתוח שני מוצרים מובילים שנותנים מענה לשוק עם ביקוש קשיח ובצמיחה. בשנת 2020 הוערך השוק העולמי של ביופסיה לסרטן בהיקף של 21.26 מיליארד דולר, והוא צפוי לצמוח ל-45 מיליארד עד 2027 - צמיחה של 11.3% בממוצע שנתי. "יש כאן הזדמנות להשקיע בשלב מוקדם בטכנולוגיית גיים צ'יינג'ר בשוק צומח ועתיר ביקוש, וגם להיות חלק ממהפכה באבחון שתוכל לסייע למיליונים".   בינתיים, חתמה החברה על הסכמי שיתוף פעולה עם אחד מבתי החולים המובילים בארץ, והיא בשלבי התקשרות מתקדמים עם אחת מקופות החולים המובילות ובית החולים הנחשב באסיה - SGH, להרחבת תאימות הטכנולוגיה לשווקים נוספים ולבניית מוצרים מסחריים נוספים.

הטכנולוגיה של CuratioDL פותחה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד במשך יותר מ-7 שנים ובהשקעה של עשרות מיליוני דולרים. במסגרת שותפות זו, החברה עובדת ישירות עם פרופסור קון הסינג-יו מאוניברסיטת הארוורד, שהמציא את הטכנולוגיה, ושמעורב באופן רציף בתהליכי הפיתוח הטכנולוגי. בזכות המוניטין של אוניברסיטת הרווארד, החברה זוכה לגישה ישירה לשיתופי פעולה עם שותפים אסטרטגיים בתחומי הפתולוגיה והאונקולוגיה ברחבי העולם.

 לרפי הוימן המנכ"ל ניסיון רב בהובלת חברות בריאות דיגיטליות מהרעיון ועד להיקף מכירות של מאות מיליוני דולרים, הנפקות מוצלחות, מיזוגים ורכישות. הוא חולש על ידע רגולטורי נרחב וניסיון עשיר בפיתוח עסקי וניהול עסקים בינלאומיים ובעל מומחיות בתפעול, לוגיסטיקה ושרשרת אספקה.

לעמוד הגיוס ולפרטים נוספים >>

בשיתוף פיפלביז

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רפואה
צילום: שאטרסטוק

למה סטארטאפים בתחום המכשור הרפואי מעניינים את הענקיות בתחום?

רובוטים, בינה מלאכותית, לייזרים זה לא מדע בדיוני. זה עולם המכשור הרפואי

בשנים האחרונות ישראל הפכה למעצמה בתחום המכשור הרפואי, וחברות ישראליות רבות נמצאות בכל תערוכה בתחום. לא רק זאת, חברות ישראליות מגייסות כסף או עושות אקזיטים חדשות לבקרים, ובהיקפים מרשימים. יש היום בארץ מאות סטארטאפים בתחום. אז נכון – יהיו כשלונות, אבל יש גם הצלחות – ובסה"כ התוחלת היא רווח, ליתר דיוק – רווח גבוה במיוחד.  קצב האקזטים בתחום הוא מהגבוהים בעולם הטכנולוגיה – עשרות בשנה, וההיקפים הולכים וגדלים. הסיבה – חברות המכשור הרפואי הגדולות בעול, נמצאות במעקב שוטף אחרי הטכנולוגיה המקומית. הן צריכות השלמה למו"פ שלהן, הן צריכות מנועי צמיחה חדשים והן משקיעות כאן והרבה. בשבילן זה לא כסף גדול – חברות הענק בתחום נסחרות במאות מיליארדים אז רכישה אפילו במיליארד היא לא כזו גדולה מבחינתן. בשביל הרוכשת זו כמובן חגיגה.       בישראל לבדה, פועלות כיום על פי ההערכות כמה מאות חברות אשר מתמחות בנישת המכשור הרפואי - רובן חברות סטארט אפ. בשנים האחרונות החברות מתבססות בעיקר על רובטיקה ובינה מלאכותית.   למה דווקא בישראל? צמיחת הטכנולוגיה הרפואית בישראל, כמו בתחומים אחרים קשורה בין היתר, לתעשייה הביטחונית. הדמיה, ניווט ולייזר הם כלים שנולדו בתעשייה הביטחונית ועברו לתעשייה הרפואית. יש בארץ יתרון גדול בתחומים האלו. מעבר לכך, ההשקעות במחקר ופיתוח בישראל גבוהות, הכח אדם באיכות גבוהה, האקדמיות כאן חזקות. למשל המערכת של מזור, לניתוחי הדמיה, מבוססת על טכנולוגיה שנולדה בטכניון. בישראל גם חממות טכנולוגיות המאפשרות למתכנתים, מהנדסים, רופאים, מדענים מתחום מדעי החיים ואפילו מעצבים לגבש פתרונות טכנולוגיים יצירתיים.   קצת נתונים ב-2019 פרסמה סוכנות הדירוג מודי'ס את תחזית הצמיחה שלה בתחום. לפי התחזית הענף ירשום צמיחה של 4%-5% בשנתיים הקרובות, כאשר הצמיחה תגיע בעיקר מחדשנות במוצרים. התעשייה בכללותה מגלגלת 200 מיליארד דולר בשנה. מכך נהנים גם חברות וסטארט-אפים ישראליים.   האתגרים: גיוס כסף, פטנטים, בריחת מוחות ורגולציה האתגרים שעמם מתמודדת התעשייה הישראלית הם צורך במקורות מימון. על רקע זה, מתגברות אפשרויות המימון לחברות בתחום, לרבות דרך השקעות המונים – דרך שבה אנשים פרטיים יכולים לרכוש מניות של חברות בשלב מקדמי. זאת בעצם הנפקה פרטית, כשהכוונה כמובן להגיע לשלב הבא – הנפקה ציבורית או אקזיט. חברה בולטת בתחום ה medical device הנה חברת BreatheVision שפיתחה פתרון טכנולוגי ראשון מסוגו לניטור הנשימה לאחר ניתוח. לחברה רזומה מרשים, 2 ניסויים קליניים שעברו בהצלחה, שני פטנטים רשומים ושלושה מענים מהרשות לחדשנות. כעת החברה מגייסת דרך פלטפורמת השקעות ההמונים "פיפלביז" אשר בפיקוח רשות ניירות ערך ומציעה מניות החל מ 33,000 ₪.   לפרטים על ההשקעה ב BreatheVision >   מכשור רפואי בעולם גם בעולם צומחות חברות המכשור הרפואי. שנת 2017 הייתה למשל שנה שבה חל שיוני מגמה ויותר חברות החלו במיזוגים וברכישות כדי להגדיל את כוח המיקוח שלהן מול בתי החולים. למשל רכישת אחת העסקאות הגדולות וזו שסללה את הדרך לגל המיזוגים הייתה עסקה שבה רכשה מדטרוניק, המתמחה בתחום מחלות הלב, את קובידיאן האירית, המתמחה בציוד לחדרי ניתוח ומייצרת איזמלים, רטיות רפואיות ואמפולות.   לפרטים על ההשקעה ב BreatheVision > הסיבה למיזוגים היא לא רק כוח המיקוח של החברות מול הלקוחות, אלא כי חברות מכשור רפואי לא יצליחו אם לא יציעו לחולים ולבתי החולים שלל טכנולוגיות ומגוון של מוצרים. הקטנות צפויות להיעלם או להירכש, כך שבתחום זה הגודל כן קובע. מצד שני – לחברות הקטנות זה כמובן מצויין – הן על הכוונת של הגדולות.