הקורונה מתפשטת - ניו יורק בדרך להפוך למילאנו; מה יקרה בתל אביב?
ברצוני להדגיש, אני לא חושב שסוף העולם הגיע, רק שהעולם נהיה מקום יותר מסוכן, בעיקר בגלל רשלנות וחוסר מקצועיות וזו בעיה כלל עולמית. שנים של זלזול בתפקידים ממשלתיים והתייחסות אליהם כאל תפקידים בהם הבכירות נובעת מהקשרים הפוליטיים של הממונה מתנקמים בישראל ובעולם. הבנה של הסיכונים והתנהגות זהירה תוכל לעזור לכם ולקרוביכם לשרוד את התקופה. אין מדובר בברבור שחור, כי מגיפות יש, היו ויהיו.
מדובר בסיכון שהתריעו מפניו ולראייה מדינות כמו יפן, טיוואן וסינגפור מתמודדות איתו בצורה הרבה יותר טובה מהמערב למרות תנאי התחלה משמעותית יותר קשים.
צורת ואופן התפשטות הנגיף הפוכים להיגיון כלכלי. ככל שמקום יותר נגיש ליותר אנשים, ומאפשר גישה באמצעות תחבורה ציבורית המונית. כולל בתוכו בתים משותפים עם מערכות אוורור משותפות ואוכלוסיה אמידה ומבוגרת זה מגביר את הסיכון להפוך למלכודת מוות בחסות התפרצות של מגיפה נישאת באוויר.
הנתונים שאביא כאן מחזקים את החשד שמרכזים אורבניים מתקדמים מהווים סכנה לתושביהם. אין לי גישה לתרשימי הבתים (אני יודע שגופי צבא בארץ בודקים את הנושא) אך יש חשש שבניינים משותפים עם מיזוג מרכזי ותעלות אוורור משותפות מהווים סכנה ליושביהם.
יש תופעה משותפת לרשתות חברתיות באינטרנט ווירוסים ברגע שנחצה סף מסוים של כמות של אנשים שנחשפים לפוסט/וירוס חלק ניכר מהאוכלוסייה תיחשף אליו במוקדם או במאוחר.
- פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
- "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה הגדולה היא מה הוא מספר הקסם הזה שברגע שהוא נחצה, המאבק כבר אינו עוסק במניעת התפשטות אלא בהורדת הקצב ובלקיחת החלטות קשות שנוגעות בסדרי עדיפויות של איזו אוכלוסיה מנסים להציל בכל מחיר ועל מי מוכנים לוותר בגלל המחסור בכוח אדם ובמשאבים.
קצב התקדמות המחלה בעולם
מה שקרה בניו יורק דומה למה שקרה במילאנו ומדריד: הזזתי את התאריכים אחורה עשרה ימים באיטליה וחמישה ימים במדריד והשוויתי לניו יורק וראו את התוצאה מטה.
התוצאות באמסטרדם ולונדון דומות.
בגלל האכסנייה, אמנע מליהכנס לעומק המודלים, אבל מרגיש חובה להגיד שיש לי אי נוחות קשה ממה שאני רואה ממשרד הבריאות. הדיבורים על השטחת העקום מפספסים את ההבנה שמדובר במגיפה שההתפשטות שלה אינה אחידה, ויש אזורים ואנשים שמהווים מוקד להתפשטות. זיהוי שלהם, יוכל לקבוע אם נגיע למצב כמו ניו יורק, מדריד, רומא… כרגע אנחנו בדרך הבטוחה לשם.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
בדיקות זה קריטי אבל גם בדיקות הן לא חזות הכל. צריך לגבש מודל שיחזה מבעוד מועד מוקדי התפרצות עתידיים וינקוט צעדי מנע, בדיעבד זה לא עובד.
והנה המחשה ויזואלית למה שיכול להתרחש בניו יורק וארה"ב -
כותב המאמר: איתי בן דן, מתמטיקאי, מומחה בשווקים הפיננסיים, עוסק בפיתוח של אלגוריתמים מתקדמים למסחר בבורסות שונות ופיתוח של כלים מתקדמים להשקעה, ושותף ב-y2risk
- 13.דני 22/03/2020 20:32הגב לתגובה זוהאיש חסר הרגישות הזה רטאה כיצד חסכונות הציבור קורסים ב 20% בשבועיים ולא תומך לפחות באגרות החוב של הממשלה והקונצרנים הגדולים....ב 2-3 מליארד דולר יכל היה למנוע את המשבר באג"ח..ויש לו 140 מליארד!!!! מהכסף שלנו!!!!!!ואז חסכונות הציבור היו יורדים ב 7-9% ולא 20-25%!!!!! איפה ביבי שיקרא אותו לסדר? איפה כחלון שבכלל מאז שניתפס עם השופטת נעלם כמו עכבר!!! ביזיון!!!
- 12.אריתמתיקאי 22/03/2020 13:17הגב לתגובה זוצריך לחלק את כמות החולים בגודל האוכלוסיה כדי לחזות מתי ניו יורק תהפוך למילאנו או למדריד אין בסיס טוב להשוואה רק לפי כמות חולים
- 11.לרון 22/03/2020 12:02הגב לתגובה זובעולם ,דת פוליטיקה והקשר בין הון ושלטון
- 10.לרון 22/03/2020 11:50הגב לתגובה זו"את מי להקריב" אף אחד לא "יוקרב" וכולם "יתרמו" בהכרח,ענין של כיבוי שרפות פוליטי כלכלי
- 9.אחד העם 21/03/2020 11:45הגב לתגובה זווזה אסון גדול יותר פגיעה אנושה לתעשיה ופיטורים המוניים בהיטק. שקל חלש זה מה שצריכים עכשו כי במקרה של ירידת ביקושים מקומיים אין אינפלציה מחירי הדלק יצנחו . שקל חלש זה מה שצריכים והנגיד החלש היכן סטנלי לא מבין את זה. יושבים חדלי אישים בבנק ישראל.
- לרון 22/03/2020 11:52הגב לתגובה זו"בכו" על שקל חזק מידי,מתחיל קצת להחלש כבר משנים את כל התאוריה,תחליטו!
- 8.תמר 21/03/2020 01:01הגב לתגובה זוגם אם נולדת לאמא יהודיה, זה לא אומר שאתה לא אנטישמי
- 7.דירה=קורת גג 20/03/2020 16:47הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- אז תקנה אדיוט (ל"ת)נהג 20/03/2020 23:38הגב לתגובה זו
- לא נכון. נעליים הם הצורך הבסיסי של האדם לפני דירה (ל"ת)הצועד בנעליו 20/03/2020 23:35הגב לתגובה זו
- טוב!! (ל"ת)הצועד המקורי 01/02/2021 22:54
- 6.דן 20/03/2020 11:42הגב לתגובה זועכשיו אנחנו מבינים כמה הכל הבל הבלים חוץ ממעשים טובים ומצוות .
- לרון 22/03/2020 11:56הגב לתגובה זוהצחקתנו,מענין מתי שתוכ ל להתפלל בבית כנסת,אכן "הבורא" ממש "עזר" בשואה
- מעצבן 21/03/2020 15:49הגב לתגובה זותישאר אתה ובורא עולם בבית ואל תצא להדביק אותנו בבית כנסת שלך
- ראש לשועלים 20/03/2020 17:35הגב לתגובה זובורא עולם אמר את דברו: אדם שמתבייש במדינה שלו עד כדי כך שלא מוכן לכהן בה כשר, לא יכול להיות אחראי על הבריאות של התושבים. בורא עולם סבור שאם היו מעבירים אלפית מתקציב המזוזות/משגיחי כשרות וחמץ/רבני בתי החולים לבדיקות הכל היה נראה אחרת.
- אזרח 20/03/2020 23:42מה יגידו רבנים שסוגרים להם בתי כנסת. איפה אלוהים עכשיו בשעה קשה זאת . איפה האמונה .איפה כלל הדתיים שתמיד מדברים ושוטפים ועכשיו מה יגידו.
- אזרח 20/03/2020 23:38לבדוק את עצמכם ואולי טעיתם ואולי אבל אולי אנשים כמו ישו צדקו לכן החיים שלנו מרורים כבר 2000 שנה. השינוי צריך להתחיל מבית ולבקש סליחה אולי אז יפסיקו כלל המכות שנוחתים עלינו כבר 2000 שנה.
- 5.לרון 20/03/2020 10:20הגב לתגובה זויוצרם הוא "אחרון ההיסטריים" הצעירים יחסנו את סביבתם והוירוס ייעלם,תוך כדי יהיו מתים,!
- 4.הרבה הגיון בכתבה. (ל"ת)עומר 20/03/2020 06:45הגב לתגובה זו
- 3.אילן 20/03/2020 03:27הגב לתגובה זויש הרבה היגיון במאמר, יש עניין שלא נלקח בחשבון, בורא העולם מעביר כאן מסר לעם היהודי ואנחנו מסרבים לראות, בשבוע שעבר פרשת עגל הזהב, קשה לאנשים לא מאמינים להבין.
- 2.דודאברהםandjelכהן 19/03/2020 20:25הגב לתגובה זולמרות חוסר אמונתי , הפעם אתפלל ( לא למי אלא למה )שאתה טועה
- קטסטרופה חושפת מאמינים חדשים (ל"ת)יעקב 20/03/2020 11:22הגב לתגובה זו
- דוד 20/03/2020 09:18הגב לתגובה זוהסגרים בעולם ימנעו את ההתפשטות
- פיסיקאי 20/03/2020 20:17הצגת שלושת הגרפים של התפתחות הקורונה במדינות שונות אינה עבודה טובה מכיוון שציר ה-y שונה. צריך להיות זהה. רצוי גם לצייר את שלושת המיקרים על אותו גרף כדי להשוות ביניהם.
- 1.עכשיו מתימטיקאי?? יאללה, כל יום "גאון" חדש (ל"ת)גאון בעצות 19/03/2020 20:14הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
