יקי ברנס
צילום: יח"צ

האם לונדון תאבד את מעמדה כמרכז הבנקאות של אירופה?

יקי ברנס, ראש זרוע הייעוץ האסטרטגי בפירמת רו"ח בייקר טילי ישראל, על לונדון שאחרי הברקזיט - מה צפוי לה?
יקי ברנס | (1)

מאז פורסמו תוצאות משאל העם באנגליה על היציאה מהאיחוד האירופי, הוצפה הרשת בפרשנויות וניסיונות פרשנות של העתיד לבוא. ניסיון לחזות מה יהיו סה"כ ההשפעות של יציאת אנגליה מהאיחוד, מה צופן לכלכלות מדינות אירופה, ומה יהיו ההשלכות על מרקם החברה האירופית - הם כולם ניסיונות חיזוי מאתגרים הגובלים לעיתים בניחוש של ממש.

 

מנגד, קיימים תחומים ספציפיים המתקיימים בתוך המסגרת הכפולה של אנגליה והאיחוד האירופי, שניתן כבר בנקודת זמן זו לקבוע שצפויים להשתנות, ולחזות את עתידם וכיצד יושפעו מהמהלך. התחומים אשר צפויים להשתנות נשענים על רגולציה של האיחוד האירופי שחלה כיום על אנגליה, ולא תחול עליה לאחר יציאתה מהאיחוד.

 

אחד מהתחומים האלו הינו עתידה של לונדון כמרכז הבנקאות והשירותים הפיננסיים של אירופה ובפרט עתידם של סניפי בנקים בינלאומיים הממוקמים בלונדון. לונדון הינה המרכז הפיננסי הבינלאומי של אירופה עם המספר הגדול ביותר של בנקים ומוסדות פיננסיים ביחס למדינות אחרות באיחוד. 17% מתוך סה"כ ההלוואות הבינלאומיות הניתנות באירופה ניתנות ע"י בנקים הממוקמים בלונדון, לעומת 9% מגרמניה ו-7% מצרפת. לונדון הינה מרכז הסחר הגדול ביותר בעולם לסחר באירו ומובילה עולמית כמרכז לסחר במטבעות זרים אחרים.

 

מבין כל החוקים החלים על מדינות באיחוד האירופי, החשובה ביותר עבור פעילות הבנקים הבינלאומיים הלא אירופאיים היא החקיקה המאפשרת פעילות פיננסית שוטפת וחופשית בתוך האיחוד ובשמה - Markets in Financial Instruments Directive - MiFID. משמעותה היא שבנקים עם סניף באנגליה יכולים לבצע פעילויות ולתת שירותים באופן חופשי וללא הגבלה מיוחדת בכל מדינות האיחוד, חקיקה הידועה גם כ-Passporting. יציאת אנגליה תבטל את יכולתם של בנקים הפועלים מתוכה לפעול באופן חופשי ברחבי האיחוד.

 

בסקר מקיף שבוצע באנגליה לפני משאל העם ע"י מכון המחקר האנגלי Ipsos MORI בקרב עשרות מוסדות פיננסיים ובנקים בינלאומיים הממוקמים בלונדון בעיקר, קבעו 40% מהנשאלים כי בסבירות גבוהה עד ודאית, יועתקו סניפים מלונדון למדינה חברה אחרת אם אכן אנגליה תצא מהאיחוד האירופי.

 

ג'יימס דימון מג'יי פי מורגן אמר בראיון בפברואר השנה למגזין Financial Times שיציאה של אנגליה מהאיחוד תגרום "לדילול מאסיבי של ריכוז הבנקים והמוסדות הפיננסיים הבינלאומיים בלונדון". דימון הוסיף שלונדון צברה במשך עשורים כוח פיננסי בינלאומי אשר עתיד להיפגע באופן מהותי עם מעברם של מוסדות רבים למדינות חברות אחרות באיחוד האירופאי. ג'יי פי מורגן הכריזה שעם יציאת אנגליה מהאיחוד תצומצם הפעילות של השלוחה בלונדון ופעילותה תועתק למדינה אחרת החברה באיחוד.

כדי לנסות ולצמצם את הנזקים הצפויים, עולים קולות הקוראים למציאת חלופות. אחת מהן היא יציאה של אנגליה מהאיחוד, אך הישארותה כחברה במרחב הכלכלי של אירופה, ה-EEA. באופן זה אנגליה תשמור על חלק ניכר מזכויותיה התקפים היום, ביניהם תקפות חקיקת MiFID. הסיכויים לתרחיש זה אינם נראים גבוהים בגלל שתי סיבות: הראשונה היא השינויים המתוכננים בחוקים של ה-EEA, שצפויים לצמצם מדינות שאינן חברות ואי יכולתה של אנגליה להשפיע על החקיקה. השנייה, היא הלך הרוח האירופאי האופרטיבי של הימים האחרונים, המתרגם לזירוז יציאתה של אנגליה מהאיחוד בהתאם להחלטתה, ולהשארת כוחות המשפיעים על השוק עד כמה שניתן במדינות החברות באיחוד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יאיר שאולי 10/11/2016 13:48
    הגב לתגובה זו
    יקי ברנס היקר, אני מחפש אותך בנרות הרבה זמן, אשמח לשמוע ממך
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.