סערה בקערת חלב: יוניליוור הייתה צריכה לדעת שהאמת תמיד יוצאת לאור

אופיר פרבר, מנהל שיווק בקסם מדדים, על הסערה שנוצרה ביוניליוור - ועל הקלות שבה היה אפשר להמנע ממנה
אופיר פרבר | (1)
נושאים בכתבה יוניליוור תלמה

סערת הקורנפלקס שאיתה מתמודדת יוניליוור היתה יכולה להימנע בקלות אם בכירי החברה היו מכירים את מודל יעילות השוק שבבסיסו עומדת תובנה פשוטה ששווה מליונים: בעולם שבו כל המידע גלוי וידוע לכולם, לאיש אין יתרון על פני האחר.

מרבית האנשים מכירים את מודל יעילות השוק מאופן היישום שלו בשוק ההון – תפישת ההשקעות באמצעות מדדים. על פי התפישה הזאת, שהולכת והופכת לפופולרית יותר ויותר, עדיף להשקיע לאורך זמן במדדים המובילים ולא לנסות "להכות אותם". כלומר, אם למשל אנחנו רוצים להשקיע בכלכלה של מדינה מסוימת כי אנחנו מאמינים שלאורך זמן היא תעניק לנו תשואה טובה, ואם המדד המוביל של אותה מדינה מורכב מ-500 מניות, עדיף לרכוש את המדד עצמו ולא לנסות לבחור לבד קבוצה חלקית של המניות שמרכיבות אותו.

למה? כי פעם אחר פעם אנחנו רואים שבמרבית המקרים המדד משיג תשואה גבוהה יותר מכל אלה שניסו "להכות אותו". זה נובע מסיבה אחת מרכזית ופשוטה: בעידן האינטרנט לכולם יש גישה לאותו המידע, כולם ניזונים מאותם מאגרי מידע והמידע הזה זורם ברשת וחוצה יבשות תוך חלקיקי שניה. בעולם כזה נראה שהמדד, שהוא ממוצע ביצועי המניות שמרכיבות אותו, יעניק תשואה גבוהה יותר ממרבית הניחושים של אלה שהחליטו לבחור את המניות בעצמם.

אז איך זה קשור ליוניליוור ולסערת הקורנפלקס? כי גם הקמעונאים חיים באותו עולם – עולם שבו כל המידע גלוי וידוע לכולם. עולם שבו וויקיליקס מדליפה מידע מפגישות אישיות בין ראשי מדינות, עולם שבו על פי הפרסומים האחרונים, האקרים רוסים פורצים למחשבים של בכירים במפלגה הדמוקרטית, עולם שבו גם אם יש צו איסור פרסום כולם יודעים מי המפורסם התורן שהסתבך עם הרשויות.

בעולם כזה גם חיידק סלמונלה שהתגלה, הושמד ולא הגיע למדפים הוא סיפור שבסופו של דבר יגיע לכל עם ישראל. חז"ל אמרו שדבר שנאמר בפני שלושה אנשים הוא כבר בגדר של "נחלת הכלל" – וזה נאמר הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות. כאן חשוב להדגיש – ייתכן בהחלט שההחלטה בדבר הכלת הארוע בתוך כותלי החברה היתה תמימה ולא היה בה שום נסיון טיוח – הרי בשום שלב לא היה חשש לשלומם של הלקוחות. אבל מה שככל הנראה לא נלקח בחשבון זו השאלה – מה יקרה האם המידע יצא החוצה שלא באופן מבוקר ומתוכן.

כאן ההזדמנות של כולנו להוציא את מודל יעילות השוק מחוץ לגבולות של שוק ההון ולהכניס אותו היישר אל תוך אופן קבלת ההחלטות של כולנו. במשבר כמו משבר הסלמונלה יש רק דרך אחת לטפל – להניח שהמידע ייצא החוצה. למה? כי אנחנו חיים בעולם שבו בסופו של דבר הכל מתגלה. הקלישאה אומרת שלשקר אין רגליים, אבל כנראה שלאמת מודל 2016 יש דחפור, כי בסופו של דבר היא תמיד מוצאת את הדרך החוצה.

אם מבינים את זה אז אין כאן באמת שיקול דעת – אין כאן עניין של בחירה. המנהל לא צריך לחשוב מה לעשות, הוא צריך להבין מה הדרך היחידה שבה הוא יכול לפעול. אם מבינים מהרגע הראשון שהאמת תצא החוצה כללי המשחק משתנים ונותר רק דבר אחד לעשות – לצאת אל הציבור לפני שהציבור יפנה אלינו. כל דרך פעולה אחרת היא במקרה הטוב חוסר הבנה של כללי המשחק החדשים, ובמקרה הפחות טוב, נסיון להתחכם – ממש כמו הנסיון לבחור באופן עצמאי את המניות שיעניקו תשואה גבוהה יותר מהמדד שאליו הן משתייכות – אפשר להצליח מדי פעם אבל נראה שככל שחולף הזמן מבינים שמודל יעילות השוק והמדד חזקים הרבה יותר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתבה מעניינת. (ל"ת)
    קורא באתר 03/08/2016 21:29
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.