התקפה מתגוננת: על תופעות הלוואי המשמימות של סיפורי סינדרלה

אופיר פרבר, מנהל שיווק בקסם מדדים, מסכם עונת כדורגל בינ"ל שהייתה מלאה באנדרדוגים שזכו לסיפור סינדלה מרגש, אך מעבר לריגוש הסתתרו תופעות לוואי שכדאי לשים לב אליהן
אופיר פרבר | (2)
נושאים בכתבה כדורגל

סיפורי "סינדרלה" הם חלק בלתי נפרד מהכדורגל, אולי אפילו החלק היפה שבו. מספיק להסיט את המבט מערבה לעבר הליגה האנגלית ולראות את חגיגות האליפות של לסטר הקטנה, שסוכנויות ההימורים העניקו לה בתחילת העונה יחס של 1:5000 לזכיה באליפות, כדי להבין עד כמה הפתעות והשגים של קבוצות "קטנות" עושות טוב לענף הספורט הזה.

עונת 2015/2016 סיפקה לא מעט סיפורים כאלה – בראש ובראשונה בבמה המרכזית – בליגת האלופות עם ההעפלה של אתלטיקו מדריד לגמר ואפילו בזירה המקומית עם הזכיה של מכבי חיפה בגביע (חיפה אמנם לא סינדרלה קלאסית, אבל הדרך שבה היא השיגה את הגביע ממחישה עד כמה פערי הרמות בינה לבין מכבי תל אביב הם גדולים).

תופעת הלוואי של סיפורי הסינדרלה הם הכדורגל ההגנתי ונטול השערים. תופעת אתלטיקו למשל, היא תופעה שחובב הכדורגל הממוצע יכול להתחבר אליה אם היא מתרחשת אחת לכמה שנים. תארו לכם למשל שושלת תארים אירופאים של הקבוצה הזאת שאותם היא משיגה עם שרשרת של משחקי תיקו מאופסים, הארכות, פנדלים ויכולת מנטלית גבוהה מאוד שמסייעת לה פעם אחר פעם להגיע אל המקום הכי גבוה באירופה. נכון, זה כרגע נראה דמיוני, אבל כדורגל הגנתי מוצלח הוא דבר מדבק. לפני 26 שנים, שרשרת של צרופי מקרים, ששיאה בזכייה של גרמניה האפורה, הכניסה את ענף הכדורגל למשבר לא פשוט, לתרבות של משחק הגנתי ולנטישה של אוהדים. נראה שיש סבירות לא נמוכה שהמשבר התורן עומד בפתחו של ענף הספורט הזה גם עתה.

כאן חשוב לזכור – בניגוד לעבר, תרבות של כדורגל הגנתי תגרום לנזק הרבה יותר גדול ויותר מתמשך. תרבות הפנאי המתפתחת מייצרת לא מעט אלטרנטיבות לכדורגל ומשברים שמלווים ב"נטישת הקהל הצעיר" יהיו הרבה יותר קשים לטיפול מבעבר. מגמות צרכניות מהסוג הזה משנות את כלל המשק על כל ענפיו ואני בטוח שגם ענפי הספורט השונים ובראשם ענף הספורט הפופולארי ביותר, לא חסינים בפניהם.

כדי לעודד כדורגל התקפי, חייבים לשנות את כללי המשחק ובעיקר את אופן צבירת הניקוד. תוצאת תיקו מאופסת צריכה לזכות את שתי המשתתפות בניקוד מאופס ובמקביל יש להעניק בונוס על כיבוש שערים, כך שקבוצה שמנצחת וכובשת ארבעה שערים תזכה בארבע נקודות ובמקביל – תוצאת תיקו 4-4 (נדיר אבל קורה לפעמים) תזכה את המשתתפות בשתי נקודות.

שינוי שיטת הניקוד תעודד כדורגל התקפי ותחסל כמעט סופית את תרבות ה"בונקר". החיסרון הוא שבמקביל לכך היא עלולה להפחית את סיפורי הסינדרלה, אבל כפיצוי היא תגדיל באופן ניכר את סיפורי הדרמה. האפשרות לצבור 4 נקודות במשחק ו"גזירת אפס נקודות" על אי כיבוש שערים תשנה את כל אופן קבלת ההחלטות של כל מאמן, כמעט בכל משחק. קבוצה שתוביל 3-0 לא תפסיק לשחק ולא תוציא את הכוכבים לנוח, קבוצה שמגיעה בתפקיד האנדרדוג לא תסתגר בהגנה בדקות הסיום כדי לשמור על תוצאת התיקו המאופסת אלא תשלח יותר שחקני התקפה (ואפילו את השוער בקרן בדקה התשעים) כדי לכבוש שער.

במדעי המדינה ישנו מושג המכונה "דמוקרטיה מתגוננת" – מקבץ חוקים שבפועל מגבילים את זכויות האזרח, כאשר עצם קיומו של המשטר הדמוקרטי בסכנה. באותה מידה (ובשינויים קלים כמובן) זוהי שעתה של "ההתקפה המתגוננת" בכדורגל. שינוי החוקים הוא צעד מתבקש כדי לשמר את הכדורגל ההתקפי וכדי למנוע נטישה של דור האוהדים הבא לטובת הפלייסטיישן, הסמארטפון ושאר החלופות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מכבי חיפה יכולה לראות לאן הדרדרה אם נחשבת סינדרלה בגביע (ל"ת)
    מעמד ששמור לקטנות 27/05/2016 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בעיקרון- צודק. (ל"ת)
    אחד 27/05/2016 03:06
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.