המקום בו ההסלמה בדרום יוצרת הזדמנות באחד העם
אם ניתן ללמוד משהו מניסיון העבר, שוקי המניות והאג"ח התאוששו מהר מאוד אחרי תחילת המבצע במלחמת הלבנון השנייה, ובמבצעים "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן". באשר להשלכות התקציביות של הלחימה, ניסיון העבר מראה שעלות מלחמת לבנון השנייה הסתכמה בכ-11 מיליארד שקלים ועלות המבצע "עופרת יצוקה" בעזה בכ-4 מיליארד שקלים ו"עמוד ענן" ב-2 מיליארד שקלים. מדובר רק בהוצאות של מערכת הביטחון. קשה להעריך את אובדן התוצר כתוצאה מהאירועים הביטחוניים, כאשר הפעם להבדיל מפעמים הקודמות, גם אזור גוש דן עלול להיות מושבת חלקית.
יחד עם זאת, אפשר להזכיר שהתוצר התכווץ ב-0.9% ברבעון בו התנהלה מלחמת לבנון השנייה, אך חזר לצמוח בשיעור של 7.6% ברבעון הבא. כעת מדובר כנראה באירוע שהיקפו דומה למבצעים הקודמים בעזה. בינתיים האירועים הביטחוניים לא יצרו הזדמנויות השקעה מיוחדות, למעט באג"ח הקונצרניות. שוק זה היה חם מדי והיה צריך טריגר כלשהו כדי שאוויר ייצא ממנו. גם בנק ישראל ציין זאת בהודעת הריבית האחרונה, כאשר הוא בעצמו תרם לכניסה מאסיבית של כספים אל האפיק ע"י הורדות ריבית שהפכו את הפיקדונות בבנקים לאלטרנטיבה לא כדאית.
"הר" של 70 מיליארד שקלים מכספי קרנות נאמנות מושקע באפיק הקונצרני. לשם השוואה, בשיא התקופה "העליזה" בשוק הקונצרני בשנת 2007, החזיקו הקרנות כ-30 מיליארד ולפני פרוץ המשבר ביוון בשנת 2011 כ-45 מיליארד. בהתחשב בעובדה שמחזורי המסחר באג"ח הקונצרניות עלו במהלך השנים 2007-2014 רק בכ-40%, כאשר בין 2011 ל-2014 כמעט לא הייתה עלייה במחזורים, פדיונות בהיקפים גדולים מהקרנות מתקשים "להיעכל" בשוק מבלי לגרום לזעזועים.
המגמה השלילית בשוק האג"ח הקונצרניות, שהתחילה עוד במחצית השנייה של חודש מאי, הואצה בימים האחרונים עם התגברות הפדיונות מקרנות הנאמנות. מדד תל בונד 60 ירד מהשיא ביותר מ-2%, ובאג"ח בדירוגים נמוכים יותר הירידות היו בשיעור חד עוד יותר.
- 2016 שברה שיאי גיוסים בשוק ההנפקות. למה צריך לשים לב בשנה הקרובה?
- האם אפיק אגרות החוב להמרה צפוי להתעורר לחיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדאי לשים לב שהירידה המצטברת בשוק הקונצרני מאז שאפיק זה התחיל להיחלש, כולל הירידות האחרונות, הייתה חדה יותר מאשר סך הירידות בשוק המניות, שאמור להגיב בעוצמה גדולה הרבה יותר להסלמה ביטחונית. גם עוצמתו של שער החליפין של השקל מעידה על כך שהמשקיעים לא מתרגשים יותר מדי מהאירועים הביטחוניים. נראה ששוק הקונצרני מושפע בעיקר מיציאת הכספים מקרנות הנאמנות, ולא מהמשתנים הכלכליים או מעלייה בסיכון הגיאופוליטי.
לסיכום, ניסיון העבר מלמד שפעולה פזיזה של המשקיעים בתגובה להתפתחויות הביטחוניות לא השתלמה. כעת, כשהפאניקה אוחזת בעיקר את שוק האג"ח הקונצרני, לפחות החלק הפחות מסוכן של האפיק, שכולל אג"ח בדירוגים גבוהים יותר, עשוי להפוך לדוגמא נוספת שממחישה שפאניקה בהשקעות לא משתלמת. המשקיעים עשויים לגלות בדיעבד שבעת זו נוצרו דווקא הזדמנויות כניסה לשוק ולא היציאה ממנו.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
