Big data בשוק ההון נותן את זכות הראשונים למשקיעים
המושג Big Data הפך בשנים האחרונות למושג שגור בפיו של כל הייטקיסט ומנתח מערכות בעולם. בשנתיים האחרונות מושג זה מוצא את דרכו למיינסטרים ולפתחם של הבנקים ובתי ההשקעות.
במילים פשוטות, Big Data הינו היכולת להעריך, לנתח ולעבד, ע"י אלגוריתמים מהירים, את כמות המידע העצומה הנמצאת בארגונים וברשת, לטובת ניתוח תהליכים ושיפור ביצועים. במדויק יותר, פירוש ה-Big Data מתייחס למאגר מידע שכולל נתונים מבוזרים, שאינם מאורגנים לפי שיטה כלשהי, ומגיעים ממקורות רבים, בכמויות גדולות, בפורמטים מגוונים, ובאיכויות משתנות.
האתגר הגדול ביותר של ניצול המידע הוא ביצוע שליפות מהירות של המידע בדרכים קבועות מראש, אך בעיקר בדרך של זיהוי מהיר של תבניות וקשרים שונים, בין מיליוני פיסות מידע מרוחקות בזמן, במקום, בפורמט ובמקור הקליטה שלהן.
לשם זיהוי תבניות, מוכנסים לשימוש בתחום אלגורתימים מתחומי האלגוריתמים האקראיים, האלגוריתמים האבולוציוניים, בינה מלאכותית ועוד שהורחבו והותאמו לעבודה בכמויות ובקצבים הנדרשים.
קיים קשר הדוק בין בינה עסקית לבין נתוני עתק, אשר נובע מהצורך להשתמש בכמויות מידע גדולות מאד על מנת לבצע ניתוחי בינה עסקית.
התחום של בינה עסקית מבוססת נתוני עתק מתפתח בקצב מהיר. בשנה האחרונה החלו בנקים וגופי השקעות בעולם בפרויקטים רחבי היקף במטרה ללמוד ולהטמיע מערכות קריית נתונים ובינה עסקית, לצורך ניתוח נתוני עתק. תחום זה נקרא Big Data Analysis, והחברות בתחום זה מעניינות לצורכי השקעה, אך זו כבר כתבה אחרת.
מחקר של IBM ואוניברסיטת אוקספורד בנושא, מגלה שמעל ל-50% מבתי ההשקעות בארה"ב הטמיעו או נמצאים בשלב מתקדם של הטמעת מערכות לצורך ניתוח נתוני עתק, וזאת לצורך ייעול ושיפור תהליכים כללים בארגון כגון: ייעול גיוס לקוחות, תמחור מוצרים אישי, שיווק מכוון לקוח בזמן אמת ועוד.
בנוסף, שוק ההון מנצל יכולות אלו לאיסוף וניתוח של נתוני שוק לאורך שנים וביצוע חיתוך מדדים. אנליזה מסוג זה לא הייתה ניתנת לביצוע עד היום, ומטרתה ביצוע השקעות מושכלות יותר מבעבר. במקביל לתהליך בבנקים ובבתי ההשקעות, החל שימוש של האדם הפרטי בניצול יכולות ריכוז נתוני עתק.
עם צמיחת האינטרנט והרשתות החברתיות, נכנס מימד חדש לעולם נתוני העתק, והוא היכולת של האדם הפרטי לבצע ריכוז של מידע פומבי לצורך ניתוח החלטות ההשקעה שלו בצורה חדשה ושונה מאוד מהמקובל בעולם הפיננסי המסורתי. בעזרת כלי ניתוח נתוני עתק, הזמינים ברשת ומעניקים מידע תומך החלטות בזמן אמת, ניתן להתמקד בניירות ערך ספציפיים ולתחקר אותם ממידע בלתי תלוי, שמגיעים ממקורות שונים ובתצורות שונות.
השלב הבא בתחום ינסה להפוך את ניתוח המידע לזמין ומאורגן עבור הסוחר בעת קבלת החלטת השקעה. אם בעבר המידע היה מגיע לסוחרים רק שעות רבות או אפילו ימים לאחר שעובד, וגובשה עליו דעת אנליסט או כתב כזה או אחר, היום מגיע אל הסוחרים המידע הגולמי בזמן אמת. כך סוחר מהשורה יכול לקבל החלטות השקעה מהירות, ולהקדים, במקרים מסוימים, את מנהלי ההשקעות, שבעבר הייתה להם ראשוניות על המידע.
בידו של כל סוחר יש כעת שילוב של הזנות RSS, מערכות ניתוח שוק ומערכות מסחר מתקדמות המזינות אותו במידע תומך החלטת השקעה בזמן אמת. מידע חדש זה מבטל למעשה את היתרון ההיסטורי של הסוחר המקצועי או מנהל ההשקעות, אשר כפופים לדרישות רגולטוריות, ודורשות לבצע עבודות מחקר מעמיקות, וועדות השקעה שדורשות זמן ומעכבות את פעילות המסחר.
שימוש נוסף בנתוני עתק בשוק ההון הינן חברות מסחר אלגוריתמי שמבססות את החלטות ההשקעה על סמך רעש ברשת ברשתות החברתיות, בעיתונות הכלכלית ובמידע צף נוסף הפתוח לכלל, במהירות המוגבלת רק ביכולות העיבוד של המחשב. חברות אלה מנצלות את יכולות השימוש באלגוריתמים לצורך מסחר מבוסס על טרות רבות של אינפורמציה.
לסיכום, כמות המידע המונח בקצה האצבעות של כל אחד הינה עצומה וממשיכה לגדול בקצבים גבוהים. היכולת לנתח, לקבץ ולתמצת את המידע הרלוונטי והאיכותי מכלל המידע הינו הכלי העתידי לקבלת החלטות בכלל ובשוק ההון בפרט והינו צפוי לרכז עניין רב בשנים הקרובות.
- 4.מעניין. חבל שאין עוד כתבות עומק כאלו באתרים הפיננסים (ל"ת)מוטי 19/03/2014 14:00הגב לתגובה זו
- 3.סוחר 18/03/2014 20:47הגב לתגובה זושווה לקנות IBM דווקה עכשיו
- 2.משקיע 18/03/2014 18:24הגב לתגובה זויהיה הוורן באפט הבא
- 1.אתל 18/03/2014 13:50הגב לתגובה זושם בגוף המרוסק הזה שנקרא "מיטב-ד"ש"
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
