הדרך למניעת פיטורים במשק פשוטה וברת ביצוע

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מתייחס לגל הפיטורים במשק הישראלי ומציע דרך למניעתו וחיסכון מיליארדי שקלים
אוריאל לין | (7)
נושאים בכתבה פיטורים

במהלך השנים 2003-2012, אוכלוסיית המדינה גדלה ב-18% לעומת עלייה של 28.8% במספר המועסקים במגזר הציבורי. מדובר בגידול העולה בהרבה על שיעור הגידול באוכלוסיה. כיום, מספר המועסקים במגזר הציבורי מגיע כבר ל-1.17 מיליון מועסקים ,לעומת מספר המועסקים במגזר העסקי, העומד רק על 2.11 מיליון. המשמעות של נתונים אלה,שישנם יותר מדי עובדים במגזר הציבורי - כמעט על כל שני עובדים במגזר העסקי יש יותר מעובד אחד במגזר הציבורי. זהו איזון בלתי נכון אשר מחזיר אותנו לתופעת השמן והרזה.

שר האוצר, ח"כ יאיר לפיד, אמר באחד מנאומיו בכנסת כי יש לשים את ייעול המגזר הציבורי כאחד מהיעדים המרכזיים של הממשלה, ובכך הוא הצטרף לרבים אחרים אשר מדברים על אותו ייעול המגזר הציבורי - ממש כפי שמדברים על מזג האוויר, אך מבלי לשנותו. מעולם לא גובשה תוכנית רצינית, ארוכת טווח, יסודית. תמיד מנחיתים מכות רפלקסיביות - הכרזות על פיטורים ותוצאות של לא כלום.

כדי לייעל את המגזר הציבורי בישראל יש לבצע תוכנית חומש לשינוי מבני, שלא בדרך של פיטורין, שכן זוהי דרך שמראש נועדה לכישלון. ישנה חשיבות מיוחדת לצמצום המגזר הציבורי באופן מבני עבור פיתוח המשק וצמיחתו - הפניית פחות משאבים לאומיים למגזר הציבורי, שיפור ביעילות, יותר משאבים למטרות חברתיות, פיתוח תשתיות וצמיחת המגזר העסקי.

הדרך לצמצום אמיתי במגזר הציבורי צריכה להתבסס על שני מהלכים במשולב, המהלך הראשון :

קביעת קריטריון חד - כנגד שני עובדים הפורשים מרצונם ייקלט עובד אחד. לא מדובר בתוכנית לעידוד פרישה הכרוכה בהוצאות תקציביות, אלא בפרישה מובנית של עובדים, בין אם בהגיעם לגיל הפנסיה ובין אם מרצונו החופשי של העובד. ההערכה היא שבתקופה של 5 שנים יפרשו כ-50 אלף עובדים ויגויסו במקומם 25 אלף עובדים.

מאחר וההוצאה התקציבית על השכר במגזר הציבורי כולו עומדת על כ-50 מיליארד שקלים, החיסכון הצפוי מהפחתה של כ-25 אלף עובדים יעמוד על כ-2.7 מיליארד שקלים בשנה. השכר החודשי הממוצע במגזר הציבורי עומד על כ-9,265 שקלים.

המהלך השני , קביעת ניידות פנים לרוחב כל המגזר הציבורי. מדובר במתן אפשרות שהעובדים במגזר הציבורי כולו, בכלל זה: שירות המדינה, רשויות מקומיות, חברות בבעלות המדינה, יוכלו מרצונם ועל פי הצורך לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, בתוך המסגרת הרחבה של המגזר הציבורי, תוך הבטחה שהזכויות שהם צברו לאורך השנים לא תפגענה.

מהלך זה מחייב עשיית הסכם עם ארגוני העובדים לגיבוש עקרונות של ניידות פנים. תוצאתו תהיה התייעלות המגזר הציבורי מבלי לפגוע בשירותים החברתיים והציבוריים. כמו כן, תהליך זה יאפשר התחדשות בתוך המגזר הציבורי עצמו, יחד עם יצירת יותר הזדמנויות לאלה המשרתים במגזר הציבורי את עיקר שנות עבודתם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תוכנית פשוטה כאמור היא ברת ביצוע, שכן אין משמעותה מהלך של פיטורים כפויים - היא מושתת על ביצוע ארוך טווח. לאחר תקופה של 5 שנים ניתן יהיה לבחון תוצאות תוכנית זו, אולם הבטחת ביצועה מחייבת עמידה בפני לחצים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יעקב פוגל 23/12/2013 20:57
    הגב לתגובה זו
    רעיון יפה. צריך חשיבה של טווח ארוך. כמו כן, לדעתי יש לבדוק את כשרונותיו של כל מי שמשתחרר מהצבא ו/או מסיים תיכון ע"י מבחן מיוחד ממוחשב כדי להפנות אותו ללימודים מתאימים ליכולתיו. המדינה צריכה לממן לימודים אקדמיים חינם בהתאם לקריטריונים לאלו שרוצים ללמוד ובתנאי שיעבדו במקצוע בארץ. יש לבדוק פוטנציאל של אוכלוסיות שונות ואשורים שונים כדי לפתח אותם הן בתחום החקלאי ותעשיה זעירה כדוגמה להקים לולים ורפתות באזורי מושבים שיעסיקו תושבים נכשלים וכדומה. הרעיון הוא למצות את המקסימום מכל אחד למען עצמו והכלל. בהצלחה לכולם.
  • 4.
    אבנר 23/12/2013 19:07
    הגב לתגובה זו
    אוריאל לין אתה בעמדת השפעה תפסיק לקשקש ולעבודה
  • 3.
    דייב 23/12/2013 13:04
    הגב לתגובה זו
    כמה שנים אפשר לפטפט ולא לתרום מאומה.
  • ולגופו של ענין? (ל"ת)
    מענין 23/12/2013 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רגולציה = שחיתת! 23/12/2013 10:41
    הגב לתגובה זו
    כל פקיד מלך! כל פקיד אחראי על חסמים מול האזרחים והמגזר העסקי. כל פקיד אמון על גביית השוחד האישי שלו! יש לצמצם את כמות הפקידים - הם חונקים אל כל המשק.
  • 1.
    כמה קשקושים נשמע עוד מהעובר בטל הזה (ל"ת)
    דור 23/12/2013 09:58
    הגב לתגובה זו
  • ולגופו של ענין? (ל"ת)
    מענין 23/12/2013 15:45
    הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.