הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
אביטל פרדו פאגאיה
צילום: אתר החברה

אביטל פרדו ויהב יולזרי מימשו מניות פאגאיה רגע לפני הנפילה; החברה בקריסה, הם בחגיגה

מניית פאגאיה צנחה ב-92% מאז המיזוג לספאק ב-2022, אבל זה לא הפריע לבכירים בחברה לממש מניות לאורך כל הדרך; על הסיפור שהיה ידוע מראש
רוי שיינמן | (14)
נושאים בכתבה אביטל פרדו מימושים פאגאיה

מניית פאגאיה  פאגאיה מוזגה לפני כשנתיים לספאק לפי שווי דמיוני של 8.5 מיליארד דולר, זינקה למעל 20 מיליארד דולר וצנחה ל-710 מיליון דולר בלבד, מתחת לסכומים שגייסה. פאגאיה שפיתחה פלטפורמה למתן הלוואות ומנהלת קרנות הלוואות במיליארדים, סיפרה לשוק שהיא יודעת לתת הלוואות ללקוחות ביחס סיכון סיכוי טוב. יש לה מערכת חיתום אוטומטית שיודעת לעשות את העבודה יותר טוב מאנשים וכך היא מספקת הלוואות ויודעת להגיד מה הסיכון עליהם. כשהכסף היה זול (ריבית נמוכה) היא גייסה סכומי עתק לקרנות שלה. היא אמורה להרוויח מהניהול של הקרנות (שמגייסות משקיעים) ומההשתתפות בקרנות. בפועל, אין לאף אחת נוסחה לייצר רווחים בלי סיכון, גם לא לפאגאיה ולמערכת שלה.  זה היה סיפור ידוע מראש:

אבל הכל בחיים זה טיימינג. מייסדי פאגאיה - אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר נפגשים עם כסף גדול דרך מימושים לאורך כל הדרך. הם את שלהם כבר עשו. והמימושים שלהם נמשכים, למרות צניחה של 92% ממחיר ההנפקה.

אביטל פרדו; מייסד שותף וסמנכ

אביטל פרדו; מייסד שותף וסמנכ"ל טכנולוגיה בפאגאיה; קרדיט: אתר החברה

מימושים לאורך כל הדרך; מימושים גם בחודש האחרון לפני נפילת המניה

אביטל פרדו, מייסד שותף וכיום סמנכ"ל טכנולוגיה ודירקטור בחברה. ב-2023 התגמול שלו (שכר, בונוסים ואופציות) הסתכם ב-1.7 מיליון דולר. בחודשיים האחרונים ועד לתחילת החודש, מימש פרדו מניות בשווי של בערך 7 מיליון דולר. יהב יולזרי, מייסד שותף שמכהן כסמנכ"ל הכנסות ודירקטור גם כן תוגמל ב-1.7 מיליון דולר ב-2023 והוא מימש לאחרונה מניות ב-4 מיליון דולר.

גם בכירים אחרים שלא בהכרח מממשים מניות ממשיכים להיות מתוגמלים בסכומים גבוהים, למרות התוצאות החלשות - במהלך השנתיים האחרונות, נהנה המנכ"ל והמייסד השותף גל קורבינר ממשכרות שנתית של 1 מיליון דולר, זאת בנוסף לבונוסים בהם זכה בהיקף של 2.97 מיליון דולר (782 אלף דולר ב-2023 וכ-2.2 מיליון ב-2022). אשוק ואסוואני, מי ששימש עד השנה שעברה כנשיא החברה, שלשל לכיסו ואסוואני סכום של מעל 17 מיליון דולר, וזאת בתקופה של רק חצי שנה בה כיהן בתפקיד. עם זאת, מרבית הסכום מגיע מאופציות, שניתנו לו לפני הנפקת החברה, במחיר גבוה בהרבה ממחיר המניה הנוכחי.

קיראו עוד ב"גלובל"

גל קורבינר, מייסד שותף ומנכ

גל קורבינר, מייסד שותף ומנכ"ל פאגאיה; קרדיט: אתר החברה

 

המייסדים מכרו רגע לפני נפילת המניה

 

המימושים של פרדו ויולזרי לא היו במחירי שפל, הם היו במחירים של בערך 15-16 דולר למניה, אבל היום המניה נסחרת במחיר של 10 דולר. מה הפיל את המניה? שני דברים, הראשון הוא התוצאות החלשות (מאוד) בהשוואה לצפי האנליסטים של החברה לרבעון השני, והשני הוא גיוס של אג"ח להמרה עליו הודיעה החברה רק בשבוע בעבר - יכול להיות שפרדו ויולזרי ידעו שהדוחות והגיוס יפילו את המניה?

ברבעון השני פאגאיה פספסה בענק את צפי האנליסטים לרווח - היא דיווחה על רווח Non-GAAP של 10 סנט למניה, צפי האנליסטים היה לרווח של 20 סנט למניה, פספוס של 50%. ההכנסות הסתכמו ב-250 מיליון דולר, צפי האנליסטים היה להכנסות של 239 מיליון דולר.

הגיוס באמצעות אג"ח להמרה צפוי להיות בהיקף של 125 מיליון דולר. החברה ציינה כי אגרות החוב יונפקו בהנפקה פרטית למשקיעים מוסדיים. הן יגיעו לפדיון ב-1 באוקטובר 2029, אלא אם ייפדו, יירכשו מחדש או יומרו קודם לכן. רק החל מיולי 2029 ועד לתאריך הפירעון, יוכלו בעלי אגרות החוב להמיר אותן למניות רגילות של פאגאיה או לקבל תשלום במזומן. פאגאיה ציינה כי היא מתכננת להשתמש בכספים שיתקבלו מההנפקה לצורך פירעון הלוואות, לתפעול שוטף ולהוצאות נוספות.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    לשלוח לכלא 30/09/2024 18:06
    הגב לתגובה זו
    ולשלוח את כולם לכלא, כולל החזרת כספים ונכסים בארץ ובחו"ל
  • 12.
    אנונימי 30/09/2024 06:42
    הגב לתגובה זו
    חברה שהיתה בבעלותם,עשו עליה סיבוב והתקדמו בלי להסתכל אחורה
  • 11.
    אנונימי 30/09/2024 06:42
    הגב לתגובה זו
    חברה שהיתה בבעלותם,עשו עליה סיבוב והתקדמו בלי להסתכל אחורה
  • 10.
    רון 30/09/2024 01:53
    הגב לתגובה זו
    הם לא אלה או חלק מהם שאחראיים לאחת ההונאות הגדולות בהיסטוריה של שוק ההון הישראלי בחברת גיבוי אחזקות? הם מקור כל הרע בעולם, טיפוסים נאלחים, דנה פרידר זרקה אותו והתרגרשה ממנו כשגילתה שהתחתנה עם נוכל חדל אישיים. הישראלי היפה ממש
  • 9.
    יעל 29/09/2024 18:14
    הגב לתגובה זו
    הרבה חברות הייטק זה עוקץ. מנהלים שמושכים משכורות עתק. גיוסי הון עם סקונדרי. מסכנים העובדים.
  • 8.
    דני 29/09/2024 17:41
    הגב לתגובה זו
    היה צפוי ...לא מפתיע.
  • 7.
    ואיפה האפסים מרשות ניירות ערך (ל"ת)
    מולי 29/09/2024 15:21
    הגב לתגובה זו
  • רשות ני"ע האמריקאית - לא הישראלית. הנפיקו באמריקה (ל"ת)
    יריב 29/09/2024 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ולמה רגולטור לא בתמונה אולי זה תקין (ל"ת)
    מיכאל 29/09/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק אומרת 29/09/2024 11:25
    הגב לתגובה זו
    אין מה לעשות לא כל 3 גברים בינוניים שמצטלמים בחולצה מכופתרת לעיתים בשילוב ידיים הם סיפור הצלחה... קל לעבוד עליכם אה?
  • 4.
    גדעון 29/09/2024 11:08
    הגב לתגובה זו
    נוכלים תמיד ישארו נוכלים בפעם השלישית שינסו למכור לכם חלומות תכנסו לגוגל ותראו מי הם
  • 3.
    ברור לכל שזו הונאה ועוקץ 29/09/2024 10:58
    הגב לתגובה זו
    ברור לכל שזו הונאה ועוקץ
  • 2.
    גונזלס 29/09/2024 10:39
    הגב לתגובה זו
    התגלחו על יונתן כהן ואז עברו לליגה של הגדולים
  • 1.
    זה לא הבן של ההזוי ? - התפוח נפל מזה קרוב לעץ (ל"ת)
    כלכלן 29/09/2024 10:19
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |
נושאים בכתבה צבא צבא ארצות הברית סין רוסיה ארה"ב אוקראינה מלחמת רוסיה אוקראינה

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.