סגירה ירוקה לשבוע תנודתי: אפל קפצה ב-3.7%, אבוג'ן טסה ב-26%
S&P 500 -1.07%
דאו ג'ונס -0.51%
נאסד"ק -1.69%
- אבוג'ן נסחרת מתחת למזומן - הזדמנות או מלכודת?
- מנכ"ל אבוג'ן: "חברות כמו גוגל נכנסות לתחום, זה פותח ריינג' אחר של עסקאות שאפשר לעשות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנודתיות בשווקי המניות ממשיכה להיות גבוהה במיוחד לנוכח המתרחש בשוקי האג"ח והמט"ח, כאשר נראה שהנזילות בשוק נמוכה במיוחד. במהלך המסחר אמש לדוגמא, המדדים המובילים רשמו תנודות תוך יומיות של עד 2.5% ללא אירוע משמעותי.
הדיווחים סביב נגיף הקורונה ממשיכים להעיב: מספר מקרי ההיבדקות בעולם עלה ביממה האחרונה בקרוב ל-315 אלף לרמה של 32.45 מיליון מקרים, כאשר מתוכם דווח של 988 אלף נפטרים. לנוכח העלייה בימים האחרונים במקרי ההידבקות, חלק מהמדינות בעולם מתחילות להחזיר את ההגבלות על הפעילות הכלכלית, בדומה לתהליך שהתרחש במארס האחרון.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
במקביל לסגירה של חלק מהפעילות הכלכלית בעולם, נראה שמתפתחת בימים האחרונים מצוקת דולרים. עיקר הלחץ כצפוי מתרכז בשווקים המתעוררים, כאשר חלק מהמטבעות בשווקים אלו השלימו פיחות של קרוב ל-6% בשבוע האחרון. ברקע לבריחת ההון מחלק מהמדינות, הסיכון לשוקי האג"ח מתחיל לעלות (לכתבה המלאה).
בגזרת הסחורות, הנפט איבד 0.5% ונסחר ברמה של 40 דולרים לחבית. הזהב ירד
במרכז
בגזרת הישראלות, מניית אבוג'ן (סימול:EVGN) קפצה ב-26% והמשיכה לרכז עניין על רקע תנודתיות חדה במחיר המניה בתקופה האחרונה. נזכיר כי אמש זינקה המניה ב-6.5% לאחר שנפלה ברביעי ב-16%. האם ההתעוררות במניה מבוססת על התקדמות אמיתית? מנכ"ל החברה הוותיק עופר חביב טוען שכן ומעריך שב-2021-2022 החברה תממש את הפוטנציאל. אבל, רגע לפני העתיד, נתחיל בבייסיק - מי זאת אבוג'ן? (לראיון המלאה).
עוד ישראליות בולטות: טבע (סימול:TEVA) עלתה ב-1.8%, טאואר (סימול:TSEM) טיפסה ב-1%. פייבר (סימול:FVRR) קפצה ב-7.8% ונסחרת ברמות שיא. תאת טכנולוגיה זינקה ב-43% על רקע חתימה על הסכם עם האניוול.
קוסטקו (סימול:COST) איבדה 1.3% למרות שדיווחה על עלייה של כ-14.1% ביחס לתקפה המקבילה אשתקד. מכירות החברה באונליין רשמו זינוק של 91.3% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, החברה דיווחה על רווח של 3.04 דולר למניה, גבוה מהתחזיות המוקדמות בשוק. תאת (סימול:TATT) הקטנה מזנקת ב-33%.
נווהקס (סימול:NVAX) טיפסה ב-11% על רקע הודעת החברה על התחלת הניסוי שלב 3 בבריטניה. הניסוי צפוי לכלול כ-10 אלף משתתפים בגילאים 18-84 (לכתבה המלאה).
- 5.חי 25/09/2020 17:39הגב לתגובה זוהדולר כבר צריך להיות חזק יותר ולעלות לא מצאתי שום קשר בין השקל המוגזם למציאות החדשה בארצינו
- מני 26/09/2020 20:55הגב לתגובה זולהיות 4.00 ש"ח.
- 4.איצ100 25/09/2020 16:41הגב לתגובה זוהסחר בין סין לארצות הברית...ואנו בוחנים בקפידה איזה שוק אג"ח או/ו מניות יתרסק קשה יותר...ועוד טרם אני מכיל את המגפה הנוראה בתמונה השחורה.
- 3.אבל אלין וגרינבר אמרו שהשוק יטוס (ל"ת)צ'רני מפורום ספונסר 25/09/2020 16:33הגב לתגובה זו
- 2.היום עליות חדות של כל הזמנים .שלא ניראו מעולם (ל"ת)צרנוחה 25/09/2020 16:12הגב לתגובה זו
- 1.. 25/09/2020 15:42הגב לתגובה זוהסתברות ויתכנות אם נמשכם לצד הוודאותי והיתכנותי הרי מדד NASDAQ יגיע לשער 1600משמע מינוס 85% וזאת פי 1687 יתכנות מאשר המדד יגיע ל 10743 משמע פלוס 85%...תודה וצפו פגיעה קשה. גמר טוב ושנה מבורכת.
- 19743 ולא 10743 (ל"ת)תיקון 25/09/2020 22:53הגב לתגובה זו
- רוני 25/09/2020 20:54הגב לתגובה זויש אנשים שבאמת רוצים תגובות אמיתיות, תפסיק מטומטם.
- דוד ס לחבורה 100 25/09/2020 19:17הגב לתגובה זואני לפי החישובים שלי הסיכוי שאתם טועים כל פעם הוא פי 1687 מאשר להיות צודקים חחח מהיום זהו אני לא עוקב אחרי כלום ולא מחשב כלום רק רוצה לקרוא את התגובות שלכם ולעשות הפוך חחחחחח גמר טוב ושנה מבורכת.
- תיקון טעות..צריך להיות 19743 במקום 10743. משמע פלוס 85% (ל"ת)אבירם 25/09/2020 18:45הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
לארי אליסון (אורקל)מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
בנק ישראל מוטרד מחוק הגיוס, למה מניות הטכנולוגיה יורדות למרות צמיחה חדה ולמה התשואות עולות כשהריבית יורדת; עידן אזולאי, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי מנתח את השווקים
לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא לא חושש להביע את דעתו הנחרצת על חוק הגיוס שעומד כעת על הפרק. התגובה החריגה והישירה של בנק ישראל לחוק הגיוס מסמנת שהדיון הוא אינו “רק” ויכוח חברתי-ערכי, אלא סוגיה ביטחונית עם מחיר מקרו-כלכלי מדיד. בבנק ישראל שמים מספרים על השולחן: העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של אדם סביב גיל 30 מוערכת בכ־38 אלף ש״ח, כאשר כ־80% מהעלות היא אובדן תפוקה מיידי והיתרה קשורה לפגיעה עתידית בפריון בגלל הפסד ניסיון וקידום בעבודה. במילים פשוטות, מילואים הם “מס” לא מתוכנן על שוק העבודה גם בגלל ימי עבודה שנגרעים כאן ועכשיו, וגם בגלל ההשפעה המצטברת על מסלולי קריירה ופריון.
בנק ישראל מציג את הפוטנציאל טוען שהרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לשירות חובה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי המשקי והאישי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים. לפי האומדנים שמובאים בהודעה, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ־7,500 גברים חרדים (תרחיש שמתגלגל לאורך זמן לכ־20 אלף חיילי חובה נוספים) עשויה לאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים ולהקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד ש״ח (כ-0.4% תוצר). אם בנוסף, הגיוס גם מגדיל לאורך זמן את ההשתתפות והתעסוקה של הגברים החרדים לאחר השירות, בנק ישראל מעריך שתוספת ההכנסה יכולה להגיע עד כ־14 מיליארד ש״ח לשנה (כ־0.7% תוצר). כלומר, יש כאן לא רק חיסכון בעלות ביטחונית עקיפה, אלא גם אפשרות לשיפור צד ההיצע של המשק. היינו, יותר עובדים, יותר מיומנויות ויותר הכנסות ממסים.
אלא שכאן מגיעה הביקורת המרכזית. לפי בנק ישראל, נוסח החוק במתכונתו הנוכחית “לוקה בחסר” מאחר ויעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים והתמריצים/סנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה, כך שלא בטוח שאפילו היעדים הצנועים יושגו. אם החוק יעבור כלשונו, הוא לא ישנה מהותית את היקף הגיוס ולכן ישמר את מודל המילואים הרחב ואת הנזק המצטבר לשוק העבודה. בנק ישראל כותב מפורשות שהעברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים עם “עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות” שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממיסים. לכל זה עלולה להיות גם השלכה על מדיניות הריבית. בנק ישראל לא קובע “הריבית תעלה בגלל החוק”, אבל הוא כן מסמן את ערוצי ההעברה שמעניינים את שוק האג״ח ואת ההחלטות המוניטריות.
חוק שלא מפחית מילואים משמר פגיעה בצד ההיצע (תוצר פוטנציאלי/פריון), מגדיל עלויות תקציביות ומקטין גביית מסים, שילוב שמרחיב את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה, גם אם האינפלציה “על הנייר” מתמתנת, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להצדיק הקלה מהירה. הוא יעדיף לראות שהמשק לא מחליק לתרחיש של עלייה בגירעון המבני שעלולה להעלות את פרמיות הסיכון ולהשפיע על שער החליפין והתשואות. במילים אחרות, החוק עלול להאריך את התקופה שבה הריבית נשארת גבוהה יחסית, או לכל הפחות לצמצם את מרחב התמרון להורדות, משום שהבסיס המאקרו־פיסקלי והביטחוני נשאר כבד.
בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, למרות שכוחות רבים (פוליטיקאים, תקשורת) מושכים את הדיון בחוק לזירה הפוליטית, הרי שההשלכות שלו נמצאות בשטח הכלכלי והחברתי. ככל שהמענה לצרכים הצבאיים והכלכליים הנוכחיים יהיה מועט, כך הנזק שיגרם למשק הישראלי הוא רב יותר. הזמן לשינוי הוא עכשיו. בעצם מזמן.
