"בריטניה במיתון העמוק ביותר מזה 300 שנה"; ואין מי שיחלץ אותה
כשהחלה סערת הקורונה, בבריטניה – כמו בשוודיה – ניסו ללכת על חיסון עדרי. אחרי כמה שבועות, כשהעומסים על מערכת הבריאות כבר החלו להשפיע, כמו גם העובדה שראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון היה מורדם ומונשם בעקבות הקורונה, בריטניה שינתה כיוון חד ויישרה קו עם מרבית העולם ועברה לאמצעי סגר.
>>לא לאקזיט הזה ציפו: על כישלון הברקזיט
אבל האם זה היה מאוחר מדי ופתח פתח להתרסקות אפשרית של כלכלת בריטניה? לפי סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי בבנק השוויצרי לומברד אודייה, התשובה היא בהחלט כן. לטענתו, יחד עם השפעות הברקזיט, המצב הקיים הוביל את בריטניה למיתון הקשה ביותר שלה ב-300 השנים האחרונות.
"בריטניה איחרה בצעדי הסגר שלה והמשק מתמודד כעת עם המיתון העמוק ביותר מזה שלוש מאות שנים", כתב בסקירה השבועית שלו. "בגלל האיחור, ההתאוששות שלה מפגרת אחרי שאר העולם.
"בתחילת מרץ, ממשלתו של בוריס ג'ונסון נמנעה מתגובה למגפת הקורונה בעוד שכנותיה החלו בצעדי סגר. כעת, בעוד שבאיטליה, ספרד וצרפת הפסיקו את מדיניות הסגרים, בריטניה הציבה מערכות מעקב כולל החלת מדיניות של בידוד ל-14 יום לנכנסים למדינה, דבר שיפגע בתעשיית התיירות שתורמת כ-52 מיליארד ליש"ט למשק", כתב.
- המפלגה הקיקיונית שבישרה על המהפך ההיסטורי בכלכלת בריטניה ומה קרה היום לפני 75 שנה
- עסקת ענק: בריטניה תספק לנורבגיה ספינות מלחמה ב-10 מיליארד פאונד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הנתונים הכלכליים אומרים?
"כלכלת בריטניה התכווצה בשיעור של 2% בשלושת החודשים הראשונים של השנה, הכוללים רק את השבוע הראשון של הסגר במדינה", מוסיף מונייה. "רק בחודש מרץ בריטניה חוותה ירידה של 5.8% בתמ"ג, ירידה שקרובה להאטה שחוותה בכל תקופת מיתון 2008-2009. הבנק המרכזי האנגלי צופה ירידה של 25% בתמ"ג ברבעון השני וירידה שנתית של 14%.
"לא ברור כיצד ממשלת בריטניה תממן אמצעי סיוע, אך נראה כי הבנק המרכזי מכין את השווקים לקראת מעבר מדיניות אפשרי לשיעורי ריבית שליליים, או לפחות לרעיון שרצפת הריבית כבר לא עומדת על 0%. עם זאת, זהו עדיין ויכוח פתוח בקרב גורמי הבנק וקיצוץ עד כדי שיעורים שליליים אינו התרחיש המרכזי שלנו. התנאים הכספיים נוחים בבריטניה, כאשר הריבית הריאלית כבר נמצאת בשטח שלילי.
"בסביבת המיתון הנוכחית, הסיבוכים של הברקזיט נראים כמו נטל רחוק וגדול מידי. לכן, אנו מעריכים כי בריטניה תגיע להסכם עם האיחוד האירופי לגבי תנאי מערכת היחסים העתידית שלה, החל משנת 2021, או לפחות תימנע מברקזיט ללא הסכם בסוף השנה", כותב מונייה.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
"בריטניה מפסידה את תמריצי האיחוד"
מונייה גם מציין על השפעת הברקזיט ואיך בריטניה מפספסת את חלקה מחבילת התמריצים לגוש האירו הנאמד בכחצי טריליון אירו. "למרבה האירוניה, על אף היותה המדינה האירופית שנפגעה באופן החמור ביותר מנגיף הקורונה עם כמעט 40,000 מקרי מוות, הברקזיט הופך את בריטניה ללא כשירה לחלק מהתמיכה הכספית בסך 500 מיליארד אירו שעליה דנו באיחוד", הוסיף.
"בריטניה נמצאת בצומת דרכים היסטורי. על המדינה למצוא את מקומה בעולם שלאחר הברקזיט, והעולם שלאחר הקורונה, תוך שמירה על אחדותה. לאחר המגיפה, המשא ומתן על המעבר למציאות כלכלית חדשה מחוץ לחוקי המכס של האיחוד האירופי, החל מ- 1 בינואר 2021, יהיה חשוב אף יותר. כל עומס רגולטורי נוסף על חברות בריטיות, שכבר נאבקות בהשפעת המגיפה, עשוי לסכן את חייהן".
מונייה טוען שכדי להילחם במיתון, הבנק המרכזי הבריטי מכין את השווקים לריבית שלילית, כדי לעודד השקעות במדינה.
בריטניה חפרה לעצמה בור ואף אחד לא יעזור לה לצאת
עצוב מה שקורה היום בבריטניה. עצוב מאוד. המדינה שהביאה לעולם את זכויות האדם - הסכם המגנא קרטא ב-1215, בו בוטלו סמכויותיו הבלתי מוגבלות של המלך - שהביאה את הגלובליזציה באמצעות אחד הציים החזקים בהיסטוריה ועד היום יש בה כמה מהמוסדות הפיננסיים הוותיקים והחשובים ביותר בעולם כמו בורסת לוידס לביטוח - הוותיקה בעולם.
אבל מאז סוף מלחמת העולם הראשונה, האימפריה הבריטית, שהחלה להבין את השלכות הקולוניאליזם במזרח התיכון ובאסיה - ובעיקר בהודו - בדעיכה. פרט לכלכלתה, שעדיין ענקית ביחס לגודלה של מדינת האי, ב-1997 הסתיים עידן הקולוניאליזם באופן רשמי עם היציאה מהונג קונג.
נכון, כשהייתה את ההצבעה על הברקזיט ב-2016, המילה קורונה עוד לא הייתה בלקסיקון. אבל היום היא כן. והיום בריטניה מתחילה להבין מה המשמעות של להיות לבד בעולם.
אמנם הנשיא טראמפ וג'ונסון כבר דיברו על הסכם סחר בין המדינות ובריטניה חושבת להוריד מכסים כדי למשוך חברות חזרה למשק - לאחר דילול משמעותי בנוכחות של תאגידים במדינה ב-4 שנים האחרונות - אבל הקורונה וגם המהומות שלא מפסיקות בארצות הברית, יחד עם העובדה שמדובר בשנת בחירות - לא יביאו לשום הסכם בזמן הנראה לעין.
יתר על כן, אם טראמפ אכן יצליח, בדרך נס כלשהי להיבחר מחדש, אסור לחשוב שהסכם עתידי כלשהו נעול וסגור. להפך. מה שטראמפ הוכיח עם סין, זה שהוא מוכן לשנות הסכמים בהינד טוויט ושטראמפ קודם כל דואג לטראמפ. אז גם מהדוד סם לא הייתי מתלהב בנקודת הזמן הזו.
אז מה כן? בריטניה, לצערנו, בבעיה. קשה. וכשהכלכלות הגדולות האחרות בעולם בדרך למיתון או שכבר נמצאות שם, ועם רשימת חברים מצטמצמת - בריטניה הולכת לאכול את הדייסה שהיא בישלה לעצמה ואפשר להניח שהטעם שלה יהיה רע ומר.
- 12.בוריס 04/06/2020 15:56הגב לתגובה זווהזובור העצמי לבריטניה הגדולה, יהיה מושלם.
- 11.ומה עם כל תוספת המוסלמים בממלכה? (ל"ת)אבו עלי 04/06/2020 02:33הגב לתגובה זו
- דווקא הברקזיט יעצור את המשך ההגירה (ל"ת)ירון 07/06/2020 07:24הגב לתגובה זו
- 10.יונתן 03/06/2020 17:07הגב לתגובה זושמישהו יעדכן את הכותב שצריך נס בשביל שטראמפ יפסיד לבובת הגרב הסנילית והדמנטית שמתמודדת מולו
- 9.חרטטנים 03/06/2020 16:15הגב לתגובה זואני זוכר עוד שב-2016 הכלכלנים השקרנים חזו שהפאונד יתרסק אם בריטניה תצביע בעד הברקזיט. מדהים שהכלכלנים כ"כ טובים בתחזיות שלהם ואף פעם לא מתעשרים מהן. כאילו שאין להם מושג על מה הם מדברים.
- 8.ספרו זאת לשווקי המניות המסוממים.... (ל"ת)דן 03/06/2020 15:08הגב לתגובה זו
- מסוממים או לא...אתה פסימי, לא?! (ל"ת)תומר 03/06/2020 20:19הגב לתגובה זו
- 7.נראה שעם כל הבעיות באיחוד האירופי בריטניה עשתה בחוכמה (ל"ת)רבקה 03/06/2020 15:05הגב לתגובה זו
- 6.אחד תמים 03/06/2020 14:55הגב לתגובה זועד שהגעתי לקטע שכתוב:" אם טראמפ אכן יצליח בדרך נס כלשהי להיבחר מחדש..." מר ליבנה, אתה אמיתי??? מי ייבחר? ביידן?? רק בדרך נס טראמפ לא!! ייבחר. אז הבנתי שלכותב אין שום מושג מה קורה בעולם. מצטער
- אל תיצטער. הישאר אידיוט ודי. (ל"ת)היי 03/06/2020 18:47הגב לתגובה זו
- 5.שיבקשו מטראמפ שיקנה מניות גם אצלם (ל"ת)שלומי 03/06/2020 14:36הגב לתגובה זו
- 4.שידפיסו כסף כמו בארהב (ל"ת)יוסי 03/06/2020 14:00הגב לתגובה זו
- 3.שידפיסו כסף כמו בארהב (ל"ת)יוסי 03/06/2020 14:00הגב לתגובה זו
- 2.כמה שיותר גרוע.כך העליות חדות יותר (ל"ת)צרנוחה 03/06/2020 13:55הגב לתגובה זו
- 1.הפוטצי עולה כל יום אז איך מיתון???????????????? (ל"ת)צרנוחה 03/06/2020 13:52הגב לתגובה זו
- זה הזוי עולם הפוך (ל"ת)בני 03/06/2020 16:30הגב לתגובה זו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.