
51 מיליארד דולר בשנה - המכסים על תרופות יפגעו בכיס של החולים
החקירה עליה הורה טראמפ עשויה להוביל למכסים של כ-25% על תרופות מיובאות, כשבין ההשלכות עלולות להיות עלייה של עשרות מיליארדים בעלויות לצרכנים, פגיעה ביצוא האמריקאי ופיטורי עובדים, כשהתעשייה כולה מזהירה מהשפעות חמורות גם על השוק הגלובלי
תוביל לעלייה של כמעט 51 מיליארד דולר בשנה בעלויות התרופות בארה"ב - זינוק שיתגלגל ברובו ישירות אל החולים.
דו"ח של חברת הייעוץ Ernst & Young מצא כי בשנת 2023 ייבאה ארצות הברית תרופות בשווי 203 מיליארד דולר, מתוכם 73% הגיעו ממדינות אירופה
כמו אירלנד, גרמניה ושווייץ. לשם השוואה, סך מכירות התרופות המוגמרות בשוק האמריקאי הסתכמו ב-393 מיליארד דולר באותה שנה. כלומר, השוק האמריקאי תלוי מאוד ביבוא.
בשבוע שעבר הודיע ממשל טראמפ על פתיחת חקירה חדשה שבוחנת האם היבוא של תרופות
מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית. מדובר בהפעלת סעיף 232 לחוק הסחר משנת 1962, שמאפשר להטיל מכסים במקרה של איום ביטחוני, סעיף שבעבר שימש בעיקר להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום, אך כעת לראשונה מופעל על תחום קריטי כמו תרופות.
מבחינת ממשל טראמפ, המהלך הזה אמור לשרת שני יעדים: מצד אחד לצמצם את התלות ביבוא ממדינות זרות, ומנגד להאיץ השקעות בייצור תרופות בארה"ב. עם זאת, בשוק התרופות מזהירים: החלת מכסים על תרופות מיובאות עלולה להכביד על החברות ולפגוע ביכולת להקים במהירות קווי ייצור
מקומיים. חברות רבות כבר החלו בלחץ אינטנסיבי על הממשל בניסיון לשכנע להחיל את המכסים לפחות בהדרגה.
- מהפכה שקטה בתעשיית תרופות ההרזייה - ההורמון שיכול לשנות הכל
- במחיר גבוה: פייזר נכנסת למרוץ תרופות הסרטן
לפי הדו"ח של EY, אם המכסים יגולגלו במלואם על הצרכנים, מחירי התרופות בארצות הברית עלולים לזנק בעד 12.9%. חלק מהתרופות המיובאות הן תרופות
מוגמרות שמוכנות למכירה, אך כ-30% מהיבוא מורכב מרכיבים פעילים (API) שמיועדים לייצור מקומי. במקרה כזה, גם עלויות הייצור של תרופות אמריקאיות יזנקו בכ-4.1%, מה שיקטין את כושר התחרות של יצרני התרופות האמריקאים גם בשווקים זרים.
מעבר לכך,
כ-25% מהייצור האמריקאי של תרופות מיועד לייצוא, בהיקף של 101 מיליארד דולר בשנה. העלאת מחירי הרכיבים והתרופות תפגע גם ביכולת של חברות אמריקאיות להתחרות בשווקים זרים, ועל פי EY, מאות אלפי משרות הקשורות לייצוא נמצאות בסיכון.
משבר הקורונה חשף עד כמה שרשרת האספקה של תעשיית התרופות העולמית שבירה. תרופות רבות, לרבות תרופות כימותרפיות מצילות חיים ופניצילין, מיוצרות מתרכובות בסיסיות שמיובאות מהודו ומסין. נכון ל-2023, רק 4% מהחומרים הפעילים בתרופות חיוניות יוצרו בארה"ב, כאשר כ-82% יוצרו באסיה. במקביל, מדינות אירופה הפכו לשחקניות מפתח בשוק התרופות הבינלאומי. לדוגמה, התרופות מהוות כ-60% מסך היצוא של אירלנד לארה"ב. הפיכת ארה"ב למרכז ייצור עצמאי תדרוש שנים רבות של השקעות כבדות, שייאלצו להתמודד עם רגולציה מחמירה והקמת מפעלים חדשים, תהליכים שלפי ההערכות עשויים להימשך כעשור לפחות.
- וול סטריט והמהומות בלוס אנג'לס: האם מדובר בקווים מקבילים שלא יפגשו לעולם?
- וויקס צונחת והמנהלים מממשים - נורת אזהרה למשקיעים?
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
בנוסף, הדו"ח של EY לא התחשב בחישוביו את ההשפעה האפשרית של מכסי נגד מצד מדינות אחרות. אם מדינות כמו סין או מדינות האיחוד האירופי יטילו בתגובה מכסים משלהן על תרופות אמריקאיות, ההשלכות על יצרני התרופות בארה"ב יהיו חמורות בהרבה.
- 2.dw 29/04/2025 12:01הגב לתגובה זואם שוייץ העשירה רוצה למכור תרופות יקרות בארהב אז הגיע הזמן שתתחיל לקנות סחורה אמריקאית. למשל מסוקים שיכולים להיות גם אזרחיים ולא רק צבאיים.במידה ולא אז אפשר לקצר את תקופת הפטנט על תרופות שוויצריות כשטבע ואחרות יכולות להיות פיונים במשחק הפוקר מול שוייץ.שוייץ עוקצת את ארהב והגיע הזמן לשים לזה סוף.
- 1.עושה חשבון 27/04/2025 06:51הגב לתגובה זורוב התרופות המיוצרות בארהב מוגנות בפטנט ונמכרות במחיר ללא קשר לעלות הייצור . התרופות הגנריות נמכרות לעיתים רחוקות עם קשר לעלות הייצור. לרוב זה כמה הצרכן מוכן לשלם.