תרופות
צילום: pixbay

51 מיליארד דולר בשנה - המכסים על תרופות יפגעו בכיס של החולים

החקירה עליה הורה טראמפ עשויה להוביל למכסים של כ-25% על תרופות מיובאות, כשבין ההשלכות עלולות להיות עלייה של עשרות מיליארדים בעלויות לצרכנים, פגיעה ביצוא האמריקאי ופיטורי עובדים, כשהתעשייה כולה מזהירה מהשפעות חמורות גם על השוק הגלובלי

רוי שיינמן |
העימות הכלכלי בין ארה"ב לסין והצעדים החדשים של ממשל טראמפ מול יבוא תרופות מאירופה מאיימים להצית גל של עליות מחירים דרמטיות בשוק התרופות האמריקאי, ואולי גם בשווקים נוספים בעולם. לפי דו"ח שהוכן עבור איגוד חברות התרופות בארה"ב, הטלת מכס של 25% על תרופות מיובאות
תוביל לעלייה של כמעט 51 מיליארד דולר בשנה בעלויות התרופות בארה"ב - זינוק שיתגלגל ברובו ישירות אל החולים.


דו"ח של חברת הייעוץ Ernst & Young מצא כי בשנת 2023 ייבאה ארצות הברית תרופות בשווי 203 מיליארד דולר, מתוכם 73% הגיעו ממדינות אירופה כמו אירלנד, גרמניה ושווייץ. לשם השוואה, סך מכירות התרופות המוגמרות בשוק האמריקאי הסתכמו ב-393 מיליארד דולר באותה שנה. כלומר, השוק האמריקאי תלוי מאוד ביבוא.


בשבוע שעבר הודיע ממשל טראמפ על פתיחת חקירה חדשה שבוחנת האם היבוא של תרופות מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית. מדובר בהפעלת סעיף 232 לחוק הסחר משנת 1962, שמאפשר להטיל מכסים במקרה של איום ביטחוני, סעיף שבעבר שימש בעיקר להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום, אך כעת לראשונה מופעל על תחום קריטי כמו תרופות.


מבחינת ממשל טראמפ, המהלך הזה אמור לשרת שני יעדים: מצד אחד לצמצם את התלות ביבוא ממדינות זרות, ומנגד להאיץ השקעות בייצור תרופות בארה"ב. עם זאת, בשוק התרופות מזהירים: החלת מכסים על תרופות מיובאות עלולה להכביד על החברות ולפגוע ביכולת להקים במהירות קווי ייצור מקומיים. חברות רבות כבר החלו בלחץ אינטנסיבי על הממשל בניסיון לשכנע להחיל את המכסים לפחות בהדרגה.


לפי הדו"ח של EY, אם המכסים יגולגלו במלואם על הצרכנים, מחירי התרופות בארצות הברית עלולים לזנק בעד 12.9%. חלק מהתרופות המיובאות הן תרופות מוגמרות שמוכנות למכירה, אך כ-30% מהיבוא מורכב מרכיבים פעילים (API) שמיועדים לייצור מקומי. במקרה כזה, גם עלויות הייצור של תרופות אמריקאיות יזנקו בכ-4.1%, מה שיקטין את כושר התחרות של יצרני התרופות האמריקאים גם בשווקים זרים.


מעבר לכך, כ-25% מהייצור האמריקאי של תרופות מיועד לייצוא, בהיקף של 101 מיליארד דולר בשנה. העלאת מחירי הרכיבים והתרופות תפגע גם ביכולת של חברות אמריקאיות להתחרות בשווקים זרים, ועל פי EY, מאות אלפי משרות הקשורות לייצוא נמצאות בסיכון.


משבר הקורונה חשף עד כמה שרשרת האספקה של תעשיית התרופות העולמית שבירה. תרופות רבות, לרבות תרופות כימותרפיות מצילות חיים ופניצילין, מיוצרות מתרכובות בסיסיות שמיובאות מהודו ומסין. נכון ל-2023, רק 4% מהחומרים הפעילים בתרופות חיוניות יוצרו בארה"ב, כאשר כ-82% יוצרו באסיה. במקביל, מדינות אירופה הפכו לשחקניות מפתח בשוק התרופות הבינלאומי. לדוגמה, התרופות מהוות כ-60% מסך היצוא של אירלנד לארה"ב. הפיכת ארה"ב למרכז ייצור עצמאי תדרוש שנים רבות של השקעות כבדות, שייאלצו להתמודד עם רגולציה מחמירה והקמת מפעלים חדשים, תהליכים שלפי ההערכות עשויים להימשך כעשור לפחות.

קיראו עוד ב"גלובל"


חברות כמו טבע  Teva Pharmaceutical Industries 1.02%   הישראלית למשל, שפועלת באופן נרחב בארצות הברית, עשויות להימצא בין הפטיש לסדן. מצד אחד, עליית מחירי התרופות המיובאות עשויה להעניק לה יתרון תחרותי כלפי תרופות מתוצרת מקומית. מצד שני, טבע עצמה תלויה בחומרי גלם וייצור במדינות רבות, וכל שינוי חד ברמות המחירים או מכסים הדדיים עלול לפגוע קשות ברווחיות שלה.


בנוסף, הדו"ח של EY לא התחשב בחישוביו את ההשפעה האפשרית של מכסי נגד מצד מדינות אחרות. אם מדינות כמו סין או מדינות האיחוד האירופי יטילו בתגובה מכסים משלהן על תרופות אמריקאיות, ההשלכות על יצרני התרופות בארה"ב יהיו חמורות בהרבה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה