מטא מפטרת 5% מכוח האדם - התחלה של גל פיטורים בתחום?
החברה דיווחה כי תפטר 5% מכוח האדם בהתבסס על נתונים מבוססי ביצועים, כך שהיא תתמקד בעובדים בעלי הביצועים החלשים ביותר
ענקית הטכנולוגיה והמדיה החברתית מטא Meta Platforms -1.3% דיווחה כי היא מפטרת 5% מכוח האדם שלה. נכון לסוף חודש ספטמבר היו במטא כ-72,000 עובדים, כך שבסבב הנוכחי החברה צפויה להיפרד מכ-3,600 עובדים. מטא ציינה כי התהליך יתבצע על בסיס הערכה מבוססת ביצועים, כך שהחברה מתמקדת בלפטר את העובדים ברף התחתון של המדדים הללו.
לדברי מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, ההחלטה נועדה להעלות את רף ניהול הביצועים ולהאיץ את תהליך ההיפרדות מעובדים שמוגדרים כבעלי ביצועים נמוכים.
"אנחנו נוטים בדרך כלל לנהל תהליכים מול עובדים שאינם עומדים בציפיות לאורך שנה", כתב צוקרברג בתזכיר שהופיע בלוח מודעות פנימי והגיע לידי סוכנות בלומברג. "אך כעת נבצע קיצוצים רחבים יותר המבוססים על ביצועים כבר במחזור הנוכחי".
המהלך ממשיך את המגמה שהחלה בשנת 2023, אותה הגדיר צוקרברג כ"שנת היעילות" של מטא, שבמסגרתה פוטרו 10,000 עובדים. הפעם, צוקרברג נוקט בגישה שונה, ומדגיש כי הקיצוצים נועדו להבטיח שהחברה תישאר עם "הכישרונות הטובים ביותר" ותוכל לגייס עובדים חדשים לפי הצורך.
בנוסף לפיטורים, הכריזה מטא על שינויים נוספים, בהם הפסקת מאמצי בדיקת העובדות בארצות הברית וצמצום יוזמות בתחום הגיוון והשוויון. מהלכים אלה מלווים בניסיון לחזק
את הקשרים עם נשיא ארצות הברית הנבחר, דונלד טראמפ, שצוקרברג מתכנן להשתתף בטקס ההשבעה שלו.
- עוד גל קיצוצים בטידס: פיטורים של עד 10% מהעובדים בעולם
- משנה כיוון: מובילאיי תפטר 200 עובדים - רובם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם גם חברות הטכנולוגיה האחרות צפויות לדווח על פיטורים?
צוקרברג אמר הפעם שמטרת הסבב היא להשאיר את מטא עם הכשרונות הטובים ביותר, אבל הסבב מגיע על רקע ההתייעלות ההולכת וגוברת בקרב חברות הטכנולוגיה בזכות הבינה המלאכותית.
כמעט כל החברות הגדולות, ובפרט חברות הטכנולוגיה, משלבות את הבינה המלאכותית יותר ויותר בעסקים שלה. החברות יודעות שיש המון תפקידים שמאוישים היום על ידי בני אדם שיכולים להיות מבוצעים על ידי בינה מלאכותית, או סוכני בינה מלאכותית, כלומר בוט דיגיטילי שהחברה מאמנת לביצוע של משימה ספציפית.
מטא כמובן היא לא היחידה שרואה את זה. חברות כמו אמזון, אלפבית (גוגל), מיקרוסופט, ואפילו אפל, עשויות לשקול
צעדים דומים, במיוחד בתחומים כמו שירות לקוחות, ניהול נתונים, ותפעול. אחד התחומים הפגיעים במיוחד הוא שירות לקוחות ותמיכה טכנית, כאשר טכנולוגיות כמו צ'אטבוטים מבוססי GPT מאפשרות לשדרג את חוויית השירות תוך חיסכון משמעותי בכוח אדם. גם עובדים בתחום פיתוח תוכנה ובדיקות
תוכנה עלולים למצוא את עצמם מוחלפים. כלים כמו Copilot של GitHub ופתרונות AI אחרים מסוגלים להפוך חלקים גדולים מתהליך הפיתוח לאוטומטיים.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
אמזון למשל עשויה לפטר עובדים בתחום תפעול המחסנים או שירות הלקוחות עם הטמעת רובוטים ו-AI במחסנים ובמרכזי שירות, מיקרוסופט שמובילה את המגמה בתחום ה-AI עם שיתוף הפעולה עם OpenAI, עשויה לבצע צעדים דומים כדי לייעל תפעול פנימי, וגם טסלה, שהמנכ"ל שלה אילון מאסק תומך מאוד בקידום של בינה מלאכותית, עשויה לבצע שינויים בכוח האדם שלה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
