החוזים מרמזים על פתיחת שבוע אדמדמה בוול סטריט

הנפט נחלש במעט ולוח נתוני המאקרו ריק, אך המשקיעים יתפנו לסיפורי המניות החמים של היום. בקרב הישראליות: אי.סי.איי פונה לשווקים חדשים ופרטנר מכריזה על דור 3.5
חזי שטרנליכט |

לפי החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נראה כי המגמה בפתיחת המסחר עשויה להיות מעורבת עם נטיה לירידות קלות. מחירי הנפט שבו להחלש בשעות האחרונות, במסחר האלקטרוני המאוחר, דבר שעשוי לאושש במעט את הסנטימנט של סוחרי המניות.

החוזים על מדד הדאו-ג'ונס נסחרים בירידה קלה של 0.01%, החוזים על מדד הנאסד"ק 100 נסחרים בירידה של 0.16%, והחוזים על ה-s&p500 נסחרים בעליה של 0.06%. ביום שישי חתם מדד הנאסד"ק בעליות של 0.19% לרמה של 2,046 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס ירד ב-0.20% לרמה של 10,471 נקודות. ומדד ה-s&p500 השיל 0.15% לרמה של 1,189 נקודות. ברמות אילו הם יפתחו את שבוע המסחר.

לוח נתוני המאקרו ריק היום מנתונים, אך מחר יפורסם הנתון על אורך פגישת ה-FOMC האחרונה עד שהגיעה לריבית, ועד כמה שזה נשמע אבסורדי - גם לנתון הזה יש משמעות בשווקים והוא משמש ככלי עזר לניבוי מגמת המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי החזק בתבל.

חם בג'קוזי

בקרב המניות הבכירות בארה"ב, עשויים המשקיעים להתעניין בסיפור שמאחורי ג'קוזי בראנדס (JJZ), החברה הסכימה למכור את חטיבת האלג'ר פלאמינגוור לקרן השקעות פרטית בשם סאן קפיטל פרטנרס תמורת 65 מיליון דולר. מהלך זה הוביל לזינוק של המניה ב-10.2% אתמול. השוק עשוי להמשיך ולעקוב אחרי הסיפור במניה היום.

גם מניות מייטג קורפוריישן (MYG) עשויות לרכז עניין. יצרנית המכשירים בוחנת הצעת רכש פרטית בהיקף של 1.25 מיליארד דולר שהוגשה על שולחן הדירקטוריון. קרן השקעות פרטיות בשם ריפלווד הודיעה על עניינה בחברה.

אי.סי.איי פונה לשווקים חדשים

בקרב הישראליות עשויים המשקיעים להתעניין במהלך החדש של אי.סי.איי. החברה הודיעה על השקת מוצר חדש עבור חברות שירותים ציבוריים כגון חשמל, מים וגז. המוצר אמור לספק לחברות שירותים ציבוריים פתרון באיכות גבוהה ומסלול שדרוג שלם ליישומים ושירותים של הדור הבא. נראה כי החברה שמראה על התאוששות ניכרת בדוחות הכספיים שלה ברבעונים האחרונים, מסמנת לעצמה שוק-יעד חדש.

בשלב הראשון, ציינו בחברה, ניתן להשתמש בו לתמיכה בצרכים הארגוניים של רשת חברת השירותים ובשירותים מסורתיים כגון טלפוניה ומערכות הגנת חשמל, ולאחר מכן ניתן לשדרגו ליישומי פס רחב ושירותים מסחריים בעלי ערך מוסף.

גם לפרטנר יש בשורות. החברה שמניותיה נסחרות בתל אביב, לונדון וניו יורק, הודיעה היום כי תשיק את דור ה-3.5 במהלך שנת 2006. מנכ"ל פרטנר תקשורת, עמיקם כהן, אמר היום כי בחברה גאים היום להכריז על הפעלה ניסיונית של דור 3.5 ברשת orange ולהדגים HSDPA ברשת סלולרית חיה.

לדברי כהן, פרטנר תקשורת מצטרפת למספר מצומצם של רשתות סלולריות בעולם שבכוונתן להטמיע טכנולוגיה זו. כהן הוסיף כי הכרזה זו מהווה המשך מימוש ההבטחה המתמשכת של פרטנר תקשורת להציע את הטכנולוגיה המתקדמת והאמינה ביותר ללקוחותיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.