החוזים מרמזים על פתיחת שבוע אדמדמה בוול סטריט
לפי החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נראה כי המגמה בפתיחת המסחר עשויה להיות מעורבת עם נטיה לירידות קלות. מחירי הנפט שבו להחלש בשעות האחרונות, במסחר האלקטרוני המאוחר, דבר שעשוי לאושש במעט את הסנטימנט של סוחרי המניות.
החוזים על מדד הדאו-ג'ונס נסחרים בירידה קלה של 0.01%, החוזים על מדד הנאסד"ק 100 נסחרים בירידה של 0.16%, והחוזים על ה-s&p500 נסחרים בעליה של 0.06%. ביום שישי חתם מדד הנאסד"ק בעליות של 0.19% לרמה של 2,046 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס ירד ב-0.20% לרמה של 10,471 נקודות. ומדד ה-s&p500 השיל 0.15% לרמה של 1,189 נקודות. ברמות אילו הם יפתחו את שבוע המסחר.
לוח נתוני המאקרו ריק היום מנתונים, אך מחר יפורסם הנתון על אורך פגישת ה-FOMC האחרונה עד שהגיעה לריבית, ועד כמה שזה נשמע אבסורדי - גם לנתון הזה יש משמעות בשווקים והוא משמש ככלי עזר לניבוי מגמת המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי החזק בתבל.
חם בג'קוזי
בקרב המניות הבכירות בארה"ב, עשויים המשקיעים להתעניין בסיפור שמאחורי ג'קוזי בראנדס (JJZ), החברה הסכימה למכור את חטיבת האלג'ר פלאמינגוור לקרן השקעות פרטית בשם סאן קפיטל פרטנרס תמורת 65 מיליון דולר. מהלך זה הוביל לזינוק של המניה ב-10.2% אתמול. השוק עשוי להמשיך ולעקוב אחרי הסיפור במניה היום.
גם מניות מייטג קורפוריישן (MYG) עשויות לרכז עניין. יצרנית המכשירים בוחנת הצעת רכש פרטית בהיקף של 1.25 מיליארד דולר שהוגשה על שולחן הדירקטוריון. קרן השקעות פרטיות בשם ריפלווד הודיעה על עניינה בחברה.
אי.סי.איי פונה לשווקים חדשים
בקרב הישראליות עשויים המשקיעים להתעניין במהלך החדש של אי.סי.איי. החברה הודיעה על השקת מוצר חדש עבור חברות שירותים ציבוריים כגון חשמל, מים וגז. המוצר אמור לספק לחברות שירותים ציבוריים פתרון באיכות גבוהה ומסלול שדרוג שלם ליישומים ושירותים של הדור הבא. נראה כי החברה שמראה על התאוששות ניכרת בדוחות הכספיים שלה ברבעונים האחרונים, מסמנת לעצמה שוק-יעד חדש.
בשלב הראשון, ציינו בחברה, ניתן להשתמש בו לתמיכה בצרכים הארגוניים של רשת חברת השירותים ובשירותים מסורתיים כגון טלפוניה ומערכות הגנת חשמל, ולאחר מכן ניתן לשדרגו ליישומי פס רחב ושירותים מסחריים בעלי ערך מוסף.
גם לפרטנר יש בשורות. החברה שמניותיה נסחרות בתל אביב, לונדון וניו יורק, הודיעה היום כי תשיק את דור ה-3.5 במהלך שנת 2006. מנכ"ל פרטנר תקשורת, עמיקם כהן, אמר היום כי בחברה גאים היום להכריז על הפעלה ניסיונית של דור 3.5 ברשת orange ולהדגים HSDPA ברשת סלולרית חיה.
לדברי כהן, פרטנר תקשורת מצטרפת למספר מצומצם של רשתות סלולריות בעולם שבכוונתן להטמיע טכנולוגיה זו. כהן הוסיף כי הכרזה זו מהווה המשך מימוש ההבטחה המתמשכת של פרטנר תקשורת להציע את הטכנולוגיה המתקדמת והאמינה ביותר ללקוחותיה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
