אי הסכמות במו"מ בין ועד המנהלים לצמרת הבינלאומי

יונה גולדשלגר, יו"ר הועד, אמר בסיום השיחה עם מנכ"ל הבנק דוד גרנות: אתה לוקח על עצמך אחריות כבדה לעתידו של הבנק. מאשים את ההנהלה כי היא שמה מקלות בגלגלי הבנק
חזי שטרנליכט |

המו"מ בין ועד המנהלים ומורשי החתימה בבנק הבינלאומי להנהלת הבנק התפוצץ היום על רקע סירובה המוחלט של ההנהלה להיענות לדרישות הועד. המחלוקת על תשלום הבונוס לשנת 2003 למנהלים בבנק לא נפתרה. למרות הגמישות שהפגינו נציגי הועד במהלך המו"מ, לא השכילה ההנהלה לנצל הזדמנות לסיים את סכסוך העבודה והתחפרה בעמדותיה.

יונה גולדשלגר, יו"ר הועד, אמר בסיום השיחה עם מנכ"ל הבנק דוד גרנות: "אתה לוקח על עצמך אחריות כבדה לעתידו של הבנק. המנהלים עושים הכל על מנת להביא את הבנק להישגים ולרווחיות, ומנגד שמה ההנהלה מקלות בגלגלים".

גולדשלגר: "ב-20 למרץ צפויה ההנהלה לערוך כנס בו יוצג המאזן הכלכלי לשנת 2004, ואנחנו עדיין תקועים במו"מ על חלוקת הבונוס שמגיע לנו על עבודתנו בשנת 2003. איך זה ייתכן? ההנהלה מגלה חוסר אחריות מוחלט, והדבר עלול לגרור את הבנק לסכסוך עבודה מתמשך שיפגע ברווחיות הבנק ויחזיר אותנו לימי פיוטרקובסקי. אנו נחושים לא לתת יד להרס המערכת המצוינת שבנינו בשנים האחרונות. ועד המנהלים נלחם למען עתידו של הבנק, כולל עובדיו, לקוחותיו והמשקיעים בו. ביום ראשון נחליט על צעדים ארגוניים חריפים, אחרי התייעצות עם גורמים משפטיים רלוונטיים".

דובר הבנק אמר היום ל-BIZPORTAL, כי ההנהלה הציע לוועד תשלום מיידי בתמורה למספר מוגבל של חוזים אישיים בתפקידי מפתח במטה, והוועד, למרבה הצער, דחה את ההצעה. כמו כן הדגיש הדובר, כי ההנהלה הבהירה לוועד שלא ישולם בונוס בגין רווחי 2003 בשל התשואה הנמוכה שהושגה באותה שנה וכי הבונוס השנתי אינו מהווה חלק מהסכם ההצמדה לבל"ל שאותו מקדש וועד המנהלים, ולכן התביעה לתשלום בונוס אינה לגיטימית וחורגת מהסכם השכר שנהוג בבנק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.