אי הסכמות במו"מ בין ועד המנהלים לצמרת הבינלאומי

יונה גולדשלגר, יו"ר הועד, אמר בסיום השיחה עם מנכ"ל הבנק דוד גרנות: אתה לוקח על עצמך אחריות כבדה לעתידו של הבנק. מאשים את ההנהלה כי היא שמה מקלות בגלגלי הבנק
חזי שטרנליכט |

המו"מ בין ועד המנהלים ומורשי החתימה בבנק הבינלאומי להנהלת הבנק התפוצץ היום על רקע סירובה המוחלט של ההנהלה להיענות לדרישות הועד. המחלוקת על תשלום הבונוס לשנת 2003 למנהלים בבנק לא נפתרה. למרות הגמישות שהפגינו נציגי הועד במהלך המו"מ, לא השכילה ההנהלה לנצל הזדמנות לסיים את סכסוך העבודה והתחפרה בעמדותיה.

יונה גולדשלגר, יו"ר הועד, אמר בסיום השיחה עם מנכ"ל הבנק דוד גרנות: "אתה לוקח על עצמך אחריות כבדה לעתידו של הבנק. המנהלים עושים הכל על מנת להביא את הבנק להישגים ולרווחיות, ומנגד שמה ההנהלה מקלות בגלגלים".

גולדשלגר: "ב-20 למרץ צפויה ההנהלה לערוך כנס בו יוצג המאזן הכלכלי לשנת 2004, ואנחנו עדיין תקועים במו"מ על חלוקת הבונוס שמגיע לנו על עבודתנו בשנת 2003. איך זה ייתכן? ההנהלה מגלה חוסר אחריות מוחלט, והדבר עלול לגרור את הבנק לסכסוך עבודה מתמשך שיפגע ברווחיות הבנק ויחזיר אותנו לימי פיוטרקובסקי. אנו נחושים לא לתת יד להרס המערכת המצוינת שבנינו בשנים האחרונות. ועד המנהלים נלחם למען עתידו של הבנק, כולל עובדיו, לקוחותיו והמשקיעים בו. ביום ראשון נחליט על צעדים ארגוניים חריפים, אחרי התייעצות עם גורמים משפטיים רלוונטיים".

דובר הבנק אמר היום ל-BIZPORTAL, כי ההנהלה הציע לוועד תשלום מיידי בתמורה למספר מוגבל של חוזים אישיים בתפקידי מפתח במטה, והוועד, למרבה הצער, דחה את ההצעה. כמו כן הדגיש הדובר, כי ההנהלה הבהירה לוועד שלא ישולם בונוס בגין רווחי 2003 בשל התשואה הנמוכה שהושגה באותה שנה וכי הבונוס השנתי אינו מהווה חלק מהסכם ההצמדה לבל"ל שאותו מקדש וועד המנהלים, ולכן התביעה לתשלום בונוס אינה לגיטימית וחורגת מהסכם השכר שנהוג בבנק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.