זינוק של 65% בביקוש לעובדי רשתות שיווק בדצמבר
עליה בשיעור של כ-65% בביקוש לעובדים ברשתות השיווק והמזון בחודש דצמבר בהשוואה לחודש נובמבר, כך עולה מנתונים שמפרסמת חברת כח האדם דנאל. החברה מעדכנת כי נרשמו ירידות בביקוש לעובדים בתעשייה בחודש דצמבר.
מנתוני חברת דנאל עולה כי נרשמו ירידות בשיעור של כ-34% בביקוש לעובדי מכונות ומתכת שהסתכמו ב8.29% מסך הביקושים בחודש דצמבר. כמו כן, נרשמה ירידה בשיעור של כ-56% במקצועות החשמל וירידה בשיעור של 8% במקצועות הייצור תעו"נ לעומת הביקושים לעובדים בחודש נובמבר.
עוד מדווחים בחברת דנאל, כי מהנתונים שהצטברו בידיהם עולה כי נרשמה ירידה בשיעור של כ-22% בביקוש לעובדי שיווק ומכירה שהסתכמו ב-18.53% מסך הביקושים לעובדים בדצמבר לעומת 23.85% בחודש נובמבר.
בחברה מדווחים גם על ירידות בביקוש לעובדים בשיעורים של עד 100% נרשמו גם בביקוש לעובדים במקצועות האלקטרוניקה והמחשבים, כמיה, ביוטכנולוגייה , הנדסה פיסיקה ומתמטיקה בחודש דצמבר לעומת חודש נובמבר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
