גל בר דעה מנכל ONE ZERO
צילום: צילום ינאי יחיאל

גל בר דעה מנכ"ל וואן זירו פורש מתפקידו

גל בר דעה, מנכ"ל ואחד ממייסדי וואן זירו, עוזב את תפקידו על רקע הקפאת המיזם להתרחבות לאיטליה והפסדים כבדים. אייל גפני, סמנכ"ל הכספים, ייכנס לנעליו כמנכ"ל יחיד בינואר 2025
אביחי טדסה | (2)

בנק וואן זירו, הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל, חווה טלטלה משמעותית עם הודעתו של המנכ"ל גל בר דעה על פרישתו. בר דעה, שהיה חלק מרכזי בצוות ההקמה של הבנק וניהל אותו מאז 2019, עוזב את תפקידו על רקע הקפאת תוכנית ההתרחבות לאיטליה, פרויקט שאמור היה להוות אבן דרך משמעותית עבור הבנק.

מהלך ההתרחבות שנעצר

בתחילת השנה הודיע וואן זירו על תוכנית שאפתנית להקים בנק דיגיטלי באיטליה בשיתוף פעולה עם בנק ג'נרלי המקומי. המיזם היה אמור להתבסס על התשתית הטכנולוגית המתקדמת של וואן זירו ולהוות פריצת דרך בשוק הבנקאות האירופי. התוכנית כללה גיוס של יותר מ-100 עובדים והשקעה משותפת של 40-50 מיליון דולר.

אולם, בעקבות המלחמה באירופה והמציאות הכלכלית המשתנה, החליטו הנהלות שני הבנקים להקפיא את המיזם. מהלך זה הוביל לשינויים ארגוניים בבנק, שבמרכזם ביטול התוכנית להפרדה מבנית בין פעילות הבנק בישראל לפעילותו הטכנולוגית הבינלאומית.

השפעת ההחלטה על הנהלת הבנק

ההקפאה יצרה מצב שבו בר דעה נותר בתפקידו כמנכ"ל הבנק הישראלי, בעוד אייל גפני, שהיה אמור לכהן כמנכ"ל הבנק בישראל תחת בר דעה, הפך למנכ"ל משותף. מצב זה התברר כבלתי יציב, וכעת הוחלט כי גפני ייכנס לתפקיד המנכ"ל היחיד החל מינואר 2025. בר דעה, שנחשב לדמות הדומיננטית בבנק, ימשיך ללוות את הבנק עד מרץ 2025, אז יפורסמו הדוחות השנתיים.

בנק דיגיטלי עם אתגרים מקומיים

וואן זירו, שהחל לפעול בינואר 2023 לאחר תקופת פיילוט, הציג צמיחה מרשימה בגיוס לקוחות עם מעל 110 אלף חשבונות חדשים ונתח שוק של 33% מכלל החשבונות החדשים שנפתחו במערכת הבנקאית בשנה האחרונה. הבנק מנהל נכסים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל ותיק אשראי של כ-350 מיליון שקל.

עם זאת, האתגרים הכלכליים ניכרים: וואן זירו דיווח על הפסדים מצטברים של 620 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, שנבעו בעיקר מעלויות הקמה גבוהות, הוצאות שכר ושיווק. בניסיון לייעל את פעילותו, הבנק פיטר יותר מ-50 עובדים בשנה האחרונה, אך צופה מעבר לרווחיות עד סוף 2025.

המשקיעים נשארים נאמנים

על אף ההפסדים והטלטלות, וואן זירו זוכה לתמיכה חזקה ממשקיעיו. בין המשקיעים המרכזיים נמנים פרופ' אמנון שעשוע, הבנק השווייצרי יוליוס בר, ענקית הטכנולוגיה טנסנט ,הבנק הצרפתי מיי מאני ועוד. הבנק גייס עד כה כ-960 מיליון שקל, והמשקיעים ממשיכים להזרים הון כדי לתמוך בדרישות ההון של הבנק עד הגעה לרווחיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

וואן זירו ניצב בצומת דרכים. בעוד המיזם הבינלאומי הוקפא, הבנק ממשיך לנסות לבסס את מעמדו בישראל באמצעות הטכנולוגיה החדשנית שלו, המתמקדת בשירותי ניהול כסף חכם המבוססים על בינה מלאכותית. האתגרים הכלכליים והאסטרטגיים ניכרים, אך הנהלת הבנק והמשקיעים נותרו מחויבים להפוך את וואן זירו לשחקן משמעותי בשוק הבנקאות הדיגיטלית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בשעה טובה 18/11/2024 15:42
    הגב לתגובה זו
    חסר הכשרה ניהולית ואפס ביחסי אנוש. הרס את הפוטנציאל של הבנק בגלל ההחלטות הניהוליות שלו. היה צריך ללכת מזמן ולקחת איתו גם עוד כמה חברי הנהלה.
  • נכון 21/11/2024 23:20
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו מחליף אותו האלטר אגו של סטיב ארקל. הנהלה בדיחה מלאה בסיסמאות ריקות...
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.