גל בר דעה מנכ"ל וואן זירו פורש מתפקידו
בנק וואן זירו, הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל, חווה טלטלה משמעותית עם הודעתו של המנכ"ל גל בר דעה על פרישתו. בר דעה, שהיה חלק מרכזי בצוות ההקמה של הבנק וניהל אותו מאז 2019, עוזב את תפקידו על רקע הקפאת תוכנית ההתרחבות לאיטליה, פרויקט שאמור היה להוות אבן דרך משמעותית עבור הבנק.
מהלך ההתרחבות שנעצר
בתחילת השנה הודיע וואן זירו על תוכנית שאפתנית להקים בנק דיגיטלי באיטליה בשיתוף פעולה עם בנק ג'נרלי המקומי. המיזם היה אמור להתבסס על התשתית הטכנולוגית המתקדמת של וואן זירו ולהוות פריצת דרך בשוק הבנקאות האירופי. התוכנית כללה גיוס של יותר מ-100 עובדים והשקעה משותפת של 40-50 מיליון דולר.
אולם, בעקבות המלחמה באירופה והמציאות הכלכלית המשתנה, החליטו הנהלות שני הבנקים להקפיא את המיזם. מהלך זה הוביל לשינויים ארגוניים בבנק, שבמרכזם ביטול התוכנית להפרדה מבנית בין פעילות הבנק בישראל לפעילותו הטכנולוגית הבינלאומית.
השפעת ההחלטה על הנהלת הבנק
ההקפאה יצרה מצב שבו בר דעה נותר בתפקידו כמנכ"ל הבנק הישראלי, בעוד אייל גפני, שהיה אמור לכהן כמנכ"ל הבנק בישראל תחת בר דעה, הפך למנכ"ל משותף. מצב זה התברר כבלתי יציב, וכעת הוחלט כי גפני ייכנס לתפקיד המנכ"ל היחיד החל מינואר 2025. בר דעה, שנחשב לדמות הדומיננטית בבנק, ימשיך ללוות את הבנק עד מרץ 2025, אז יפורסמו הדוחות השנתיים.
בנק דיגיטלי עם אתגרים מקומיים
- התוכנית של וואן זירו - איזון בתחילת 2026, גיוסי הון שוטף מבעלי המניות הקיימים
- מה קורה בוואן זירו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וואן זירו, שהחל לפעול בינואר 2023 לאחר תקופת פיילוט, הציג צמיחה מרשימה בגיוס לקוחות עם מעל 110 אלף חשבונות חדשים ונתח שוק של 33% מכלל החשבונות החדשים שנפתחו במערכת הבנקאית בשנה האחרונה. הבנק מנהל נכסים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל ותיק אשראי של כ-350 מיליון שקל.
עם זאת, האתגרים הכלכליים ניכרים: וואן זירו דיווח על הפסדים מצטברים של 620 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, שנבעו בעיקר מעלויות הקמה גבוהות, הוצאות שכר ושיווק. בניסיון לייעל את פעילותו, הבנק פיטר יותר מ-50 עובדים בשנה האחרונה, אך צופה מעבר לרווחיות עד סוף 2025.
המשקיעים נשארים נאמנים
על אף ההפסדים והטלטלות, וואן זירו זוכה לתמיכה חזקה ממשקיעיו. בין המשקיעים המרכזיים נמנים פרופ' אמנון שעשוע, הבנק השווייצרי יוליוס בר, ענקית הטכנולוגיה טנסנט ,הבנק הצרפתי מיי מאני ועוד. הבנק גייס עד כה כ-960 מיליון שקל, והמשקיעים ממשיכים להזרים הון כדי לתמוך בדרישות ההון של הבנק עד הגעה לרווחיות.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וואן זירו ניצב בצומת דרכים. בעוד המיזם הבינלאומי הוקפא, הבנק ממשיך לנסות לבסס את מעמדו בישראל באמצעות הטכנולוגיה החדשנית שלו, המתמקדת בשירותי ניהול כסף חכם המבוססים על בינה מלאכותית. האתגרים הכלכליים והאסטרטגיים ניכרים, אך הנהלת הבנק והמשקיעים נותרו מחויבים להפוך את וואן זירו לשחקן משמעותי בשוק הבנקאות הדיגיטלית.
- 1.בשעה טובה 18/11/2024 15:42הגב לתגובה זוחסר הכשרה ניהולית ואפס ביחסי אנוש. הרס את הפוטנציאל של הבנק בגלל ההחלטות הניהוליות שלו. היה צריך ללכת מזמן ולקחת איתו גם עוד כמה חברי הנהלה.
- נכון 21/11/2024 23:20הגב לתגובה זוועכשיו מחליף אותו האלטר אגו של סטיב ארקל. הנהלה בדיחה מלאה בסיסמאות ריקות...
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
