גל בר דעה מנכ"ל וואן זירו פורש מתפקידו
בנק וואן זירו, הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל, חווה טלטלה משמעותית עם הודעתו של המנכ"ל גל בר דעה על פרישתו. בר דעה, שהיה חלק מרכזי בצוות ההקמה של הבנק וניהל אותו מאז 2019, עוזב את תפקידו על רקע הקפאת תוכנית ההתרחבות לאיטליה, פרויקט שאמור היה להוות אבן דרך משמעותית עבור הבנק.
מהלך ההתרחבות שנעצר
בתחילת השנה הודיע וואן זירו על תוכנית שאפתנית להקים בנק דיגיטלי באיטליה בשיתוף פעולה עם בנק ג'נרלי המקומי. המיזם היה אמור להתבסס על התשתית הטכנולוגית המתקדמת של וואן זירו ולהוות פריצת דרך בשוק הבנקאות האירופי. התוכנית כללה גיוס של יותר מ-100 עובדים והשקעה משותפת של 40-50 מיליון דולר.
אולם, בעקבות המלחמה באירופה והמציאות הכלכלית המשתנה, החליטו הנהלות שני הבנקים להקפיא את המיזם. מהלך זה הוביל לשינויים ארגוניים בבנק, שבמרכזם ביטול התוכנית להפרדה מבנית בין פעילות הבנק בישראל לפעילותו הטכנולוגית הבינלאומית.
השפעת ההחלטה על הנהלת הבנק
ההקפאה יצרה מצב שבו בר דעה נותר בתפקידו כמנכ"ל הבנק הישראלי, בעוד אייל גפני, שהיה אמור לכהן כמנכ"ל הבנק בישראל תחת בר דעה, הפך למנכ"ל משותף. מצב זה התברר כבלתי יציב, וכעת הוחלט כי גפני ייכנס לתפקיד המנכ"ל היחיד החל מינואר 2025. בר דעה, שנחשב לדמות הדומיננטית בבנק, ימשיך ללוות את הבנק עד מרץ 2025, אז יפורסמו הדוחות השנתיים.
בנק דיגיטלי עם אתגרים מקומיים
- התוכנית של וואן זירו - איזון בתחילת 2026, גיוסי הון שוטף מבעלי המניות הקיימים
- מה קורה בוואן זירו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וואן זירו, שהחל לפעול בינואר 2023 לאחר תקופת פיילוט, הציג צמיחה מרשימה בגיוס לקוחות עם מעל 110 אלף חשבונות חדשים ונתח שוק של 33% מכלל החשבונות החדשים שנפתחו במערכת הבנקאית בשנה האחרונה. הבנק מנהל נכסים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל ותיק אשראי של כ-350 מיליון שקל.
עם זאת, האתגרים הכלכליים ניכרים: וואן זירו דיווח על הפסדים מצטברים של 620 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, שנבעו בעיקר מעלויות הקמה גבוהות, הוצאות שכר ושיווק. בניסיון לייעל את פעילותו, הבנק פיטר יותר מ-50 עובדים בשנה האחרונה, אך צופה מעבר לרווחיות עד סוף 2025.
המשקיעים נשארים נאמנים
על אף ההפסדים והטלטלות, וואן זירו זוכה לתמיכה חזקה ממשקיעיו. בין המשקיעים המרכזיים נמנים פרופ' אמנון שעשוע, הבנק השווייצרי יוליוס בר, ענקית הטכנולוגיה טנסנט ,הבנק הצרפתי מיי מאני ועוד. הבנק גייס עד כה כ-960 מיליון שקל, והמשקיעים ממשיכים להזרים הון כדי לתמוך בדרישות ההון של הבנק עד הגעה לרווחיות.
- הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
- סבב מינויים בלאומי: איל אפרת מונה לראש החטיבה הבנקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
וואן זירו ניצב בצומת דרכים. בעוד המיזם הבינלאומי הוקפא, הבנק ממשיך לנסות לבסס את מעמדו בישראל באמצעות הטכנולוגיה החדשנית שלו, המתמקדת בשירותי ניהול כסף חכם המבוססים על בינה מלאכותית. האתגרים הכלכליים והאסטרטגיים ניכרים, אך הנהלת הבנק והמשקיעים נותרו מחויבים להפוך את וואן זירו לשחקן משמעותי בשוק הבנקאות הדיגיטלית.
- 1.בשעה טובה 18/11/2024 15:42הגב לתגובה זוחסר הכשרה ניהולית ואפס ביחסי אנוש. הרס את הפוטנציאל של הבנק בגלל ההחלטות הניהוליות שלו. היה צריך ללכת מזמן ולקחת איתו גם עוד כמה חברי הנהלה.
- נכון 21/11/2024 23:20הגב לתגובה זוועכשיו מחליף אותו האלטר אגו של סטיב ארקל. הנהלה בדיחה מלאה בסיסמאות ריקות...
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
