גל בר דעה מנכל ONE ZERO
צילום: צילום ינאי יחיאל

גל בר דעה מנכ"ל וואן זירו פורש מתפקידו

גל בר דעה, מנכ"ל ואחד ממייסדי וואן זירו, עוזב את תפקידו על רקע הקפאת המיזם להתרחבות לאיטליה והפסדים כבדים. אייל גפני, סמנכ"ל הכספים, ייכנס לנעליו כמנכ"ל יחיד בינואר 2025
אביחי טדסה | (2)

בנק וואן זירו, הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל, חווה טלטלה משמעותית עם הודעתו של המנכ"ל גל בר דעה על פרישתו. בר דעה, שהיה חלק מרכזי בצוות ההקמה של הבנק וניהל אותו מאז 2019, עוזב את תפקידו על רקע הקפאת תוכנית ההתרחבות לאיטליה, פרויקט שאמור היה להוות אבן דרך משמעותית עבור הבנק.

מהלך ההתרחבות שנעצר

בתחילת השנה הודיע וואן זירו על תוכנית שאפתנית להקים בנק דיגיטלי באיטליה בשיתוף פעולה עם בנק ג'נרלי המקומי. המיזם היה אמור להתבסס על התשתית הטכנולוגית המתקדמת של וואן זירו ולהוות פריצת דרך בשוק הבנקאות האירופי. התוכנית כללה גיוס של יותר מ-100 עובדים והשקעה משותפת של 40-50 מיליון דולר.

אולם, בעקבות המלחמה באירופה והמציאות הכלכלית המשתנה, החליטו הנהלות שני הבנקים להקפיא את המיזם. מהלך זה הוביל לשינויים ארגוניים בבנק, שבמרכזם ביטול התוכנית להפרדה מבנית בין פעילות הבנק בישראל לפעילותו הטכנולוגית הבינלאומית.

השפעת ההחלטה על הנהלת הבנק

ההקפאה יצרה מצב שבו בר דעה נותר בתפקידו כמנכ"ל הבנק הישראלי, בעוד אייל גפני, שהיה אמור לכהן כמנכ"ל הבנק בישראל תחת בר דעה, הפך למנכ"ל משותף. מצב זה התברר כבלתי יציב, וכעת הוחלט כי גפני ייכנס לתפקיד המנכ"ל היחיד החל מינואר 2025. בר דעה, שנחשב לדמות הדומיננטית בבנק, ימשיך ללוות את הבנק עד מרץ 2025, אז יפורסמו הדוחות השנתיים.

בנק דיגיטלי עם אתגרים מקומיים

וואן זירו, שהחל לפעול בינואר 2023 לאחר תקופת פיילוט, הציג צמיחה מרשימה בגיוס לקוחות עם מעל 110 אלף חשבונות חדשים ונתח שוק של 33% מכלל החשבונות החדשים שנפתחו במערכת הבנקאית בשנה האחרונה. הבנק מנהל נכסים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל ותיק אשראי של כ-350 מיליון שקל.

עם זאת, האתגרים הכלכליים ניכרים: וואן זירו דיווח על הפסדים מצטברים של 620 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, שנבעו בעיקר מעלויות הקמה גבוהות, הוצאות שכר ושיווק. בניסיון לייעל את פעילותו, הבנק פיטר יותר מ-50 עובדים בשנה האחרונה, אך צופה מעבר לרווחיות עד סוף 2025.

המשקיעים נשארים נאמנים

על אף ההפסדים והטלטלות, וואן זירו זוכה לתמיכה חזקה ממשקיעיו. בין המשקיעים המרכזיים נמנים פרופ' אמנון שעשוע, הבנק השווייצרי יוליוס בר, ענקית הטכנולוגיה טנסנט ,הבנק הצרפתי מיי מאני ועוד. הבנק גייס עד כה כ-960 מיליון שקל, והמשקיעים ממשיכים להזרים הון כדי לתמוך בדרישות ההון של הבנק עד הגעה לרווחיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

וואן זירו ניצב בצומת דרכים. בעוד המיזם הבינלאומי הוקפא, הבנק ממשיך לנסות לבסס את מעמדו בישראל באמצעות הטכנולוגיה החדשנית שלו, המתמקדת בשירותי ניהול כסף חכם המבוססים על בינה מלאכותית. האתגרים הכלכליים והאסטרטגיים ניכרים, אך הנהלת הבנק והמשקיעים נותרו מחויבים להפוך את וואן זירו לשחקן משמעותי בשוק הבנקאות הדיגיטלית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בשעה טובה 18/11/2024 15:42
    הגב לתגובה זו
    חסר הכשרה ניהולית ואפס ביחסי אנוש. הרס את הפוטנציאל של הבנק בגלל ההחלטות הניהוליות שלו. היה צריך ללכת מזמן ולקחת איתו גם עוד כמה חברי הנהלה.
  • נכון 21/11/2024 23:20
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו מחליף אותו האלטר אגו של סטיב ארקל. הנהלה בדיחה מלאה בסיסמאות ריקות...
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.