גל בר דעה מנכל ONE ZERO
צילום: צילום ינאי יחיאל

גל בר דעה מנכ"ל וואן זירו פורש מתפקידו

גל בר דעה, מנכ"ל ואחד ממייסדי וואן זירו, עוזב את תפקידו על רקע הקפאת המיזם להתרחבות לאיטליה והפסדים כבדים. אייל גפני, סמנכ"ל הכספים, ייכנס לנעליו כמנכ"ל יחיד בינואר 2025
אביחי טדסה | (2)

בנק וואן זירו, הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל, חווה טלטלה משמעותית עם הודעתו של המנכ"ל גל בר דעה על פרישתו. בר דעה, שהיה חלק מרכזי בצוות ההקמה של הבנק וניהל אותו מאז 2019, עוזב את תפקידו על רקע הקפאת תוכנית ההתרחבות לאיטליה, פרויקט שאמור היה להוות אבן דרך משמעותית עבור הבנק.

מהלך ההתרחבות שנעצר

בתחילת השנה הודיע וואן זירו על תוכנית שאפתנית להקים בנק דיגיטלי באיטליה בשיתוף פעולה עם בנק ג'נרלי המקומי. המיזם היה אמור להתבסס על התשתית הטכנולוגית המתקדמת של וואן זירו ולהוות פריצת דרך בשוק הבנקאות האירופי. התוכנית כללה גיוס של יותר מ-100 עובדים והשקעה משותפת של 40-50 מיליון דולר.

אולם, בעקבות המלחמה באירופה והמציאות הכלכלית המשתנה, החליטו הנהלות שני הבנקים להקפיא את המיזם. מהלך זה הוביל לשינויים ארגוניים בבנק, שבמרכזם ביטול התוכנית להפרדה מבנית בין פעילות הבנק בישראל לפעילותו הטכנולוגית הבינלאומית.

השפעת ההחלטה על הנהלת הבנק

ההקפאה יצרה מצב שבו בר דעה נותר בתפקידו כמנכ"ל הבנק הישראלי, בעוד אייל גפני, שהיה אמור לכהן כמנכ"ל הבנק בישראל תחת בר דעה, הפך למנכ"ל משותף. מצב זה התברר כבלתי יציב, וכעת הוחלט כי גפני ייכנס לתפקיד המנכ"ל היחיד החל מינואר 2025. בר דעה, שנחשב לדמות הדומיננטית בבנק, ימשיך ללוות את הבנק עד מרץ 2025, אז יפורסמו הדוחות השנתיים.

בנק דיגיטלי עם אתגרים מקומיים

וואן זירו, שהחל לפעול בינואר 2023 לאחר תקופת פיילוט, הציג צמיחה מרשימה בגיוס לקוחות עם מעל 110 אלף חשבונות חדשים ונתח שוק של 33% מכלל החשבונות החדשים שנפתחו במערכת הבנקאית בשנה האחרונה. הבנק מנהל נכסים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל ותיק אשראי של כ-350 מיליון שקל.

עם זאת, האתגרים הכלכליים ניכרים: וואן זירו דיווח על הפסדים מצטברים של 620 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, שנבעו בעיקר מעלויות הקמה גבוהות, הוצאות שכר ושיווק. בניסיון לייעל את פעילותו, הבנק פיטר יותר מ-50 עובדים בשנה האחרונה, אך צופה מעבר לרווחיות עד סוף 2025.

המשקיעים נשארים נאמנים

על אף ההפסדים והטלטלות, וואן זירו זוכה לתמיכה חזקה ממשקיעיו. בין המשקיעים המרכזיים נמנים פרופ' אמנון שעשוע, הבנק השווייצרי יוליוס בר, ענקית הטכנולוגיה טנסנט ,הבנק הצרפתי מיי מאני ועוד. הבנק גייס עד כה כ-960 מיליון שקל, והמשקיעים ממשיכים להזרים הון כדי לתמוך בדרישות ההון של הבנק עד הגעה לרווחיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

וואן זירו ניצב בצומת דרכים. בעוד המיזם הבינלאומי הוקפא, הבנק ממשיך לנסות לבסס את מעמדו בישראל באמצעות הטכנולוגיה החדשנית שלו, המתמקדת בשירותי ניהול כסף חכם המבוססים על בינה מלאכותית. האתגרים הכלכליים והאסטרטגיים ניכרים, אך הנהלת הבנק והמשקיעים נותרו מחויבים להפוך את וואן זירו לשחקן משמעותי בשוק הבנקאות הדיגיטלית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בשעה טובה 18/11/2024 15:42
    הגב לתגובה זו
    חסר הכשרה ניהולית ואפס ביחסי אנוש. הרס את הפוטנציאל של הבנק בגלל ההחלטות הניהוליות שלו. היה צריך ללכת מזמן ולקחת איתו גם עוד כמה חברי הנהלה.
  • נכון 21/11/2024 23:20
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו מחליף אותו האלטר אגו של סטיב ארקל. הנהלה בדיחה מלאה בסיסמאות ריקות...
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%

על מחירי הדירות, הריבית - והאם היא תשתנה בקרוב, ועל האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לחודש נובמבר יתפרסם מחר ב-18:30 והכלכלנים צופים מדד שלילי של בין מינוס 0.4% למינוס 0.5%. הסיבה המרכזית לכך היא ירידה במחירי הטיסות. הכלכלנים מצפים לירידת מדרגה במדד ב-12 החודשים הקרובים לאזור 2% עד 2.3%. הציפיות האלו מגולמות בשווקים - במחירי אגרות החוב. למעשה, התחזיות האלו עדיין לא מגולמות בריבית בנק ישראל שעומדת על 4.25% - כ-2% מעל האינפלציה. בנק ישראל שמרן בגישתו ומוריד את הריבית במשורה. 

לטענת בנק ישראל - העלות של הטעות אם תהיה גדולה פי כמה וכמה מהתועלת שבהפחתה. הבנק מודע לצורך ולרצון של העסקים והציבור בהפחתה של הריבית על המינוס והופחתה של החזרי המשכנתאות, אבל בנק ישראל חושש מכל דבר לטעות. אם תהיה הפחתה גדולה בריבית ויתברר שהאינפלציה שוב תרים ראש, כי אחרי הכל הריבית היא נשק לריסון האינפלציה, אזי התחמושת תהיה מעטה ויקרה יותר להמשך. 

ולכן, למרות מדד שלילי משמעותי ולמרות שגם בדצמבר צפוי מדד שלילי של 0.1%, אל תצפו שבמועד הקרוב על החלטת הריבית - בינואר, הנגיד יוריד את הריבית. צריכים להיות סימנים מאוד חזקים של התמתנות באינפלציה ובמשק כדי להוריד את הריבית בהמשך. בינתיים, שוק העבודה חזק מאוד ומשדר ביקושים גבוהים לעבודה, אבטלה נמוכה, ושוק כזה מבטא בעקיפין גידול בצריכה-צמיחה קדימה.

ובכלל - תחזית צמיחה עם עלייה בצריכה היא לא קרקע נוחה להפחתת ריביות. הצריכה והצמיחה מחממות את השוק הריאלי ומעלות לרוב מחירים. ובכלל - צריך לחזור על זה: ריבית בנק ישראל בגובה של 4.25% צפויה לרדת, אבל תשכחו מריבית נמוכה כפי שהיתה לפני גל העליות בריבית. זה לא יהיה בקידומת 1%, גם לא בקידומת 25, בנק ישראל מדבר על 3.75% עוד כשנה. יש גם הערכות ל-3.5%, אבל לא מתחת. 


לצד הירידה החדה במדד המחירים לצרכן יהיה מעניין לראות אם ובכמה יורדים מחירי הדירות. אנחנו בודקים בשוטף את המחירים בשכונות וערים שונות, המחירים הם בירידה של מעל 7% מתחילת השנה. בלמ"ס סופרים משמעותית פחות מכך גם כי הנתונים שלהם בדיליי של חודשיים וחצי - מחר הם יפרסמו מה קרה בספטמבר-אוקטובר, וגם כי הם לא סופרים את ההנחות השונות. אתם רואים מבצעים של 20/80 - התשלום בסוף הדרך מבטא הנחה מימונית גדולה, בלמ"ס לא מעדכנים את ההנחה הזו שמגיעה ל-5%-7%. הקבלנים מוכרים עכשיו דירות עם תשלום שנה אחרי המסירה - זו הנחה של כמה אחוזים טובים - גם את זה לא תקבלו בנתוני הלמ"ס. הקבלנים התחילו למכור דירות בטרייד אין. באים עם דירה ישנה היא מקבלת שמאות מורידים 6%, וזה שווי העסקה מול הקבלן. יש כאן הנחה משמעותית, אבל לא תראו אותה במחירים הרשמיים.