תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

משפחה ממוצעת בישראל מכניסה 22 אלף שקל; לכמה יש דירה בלי משכנתא?

משפחה בישראל מסתפקת ב-18 אלף שקל נטו, אבל מוציאה כמעט את אותו סכום כולל משכנתא או שכירות. האוכלוסיה גדלה לכמעט 10 מיליון איש. מעל 15 אלף זוגות התגרשו השנה. לקראת ערב ראש השנה: ישראל במספרים
איציק יצחקי | (13)

אוכלוסיית ישראל נאמדת בכמעט 10 מיליון נפש, כולל זרים. בישראל כ-7.689 מיליון תושבים יהודים ואחרים (78.6% מכלל אוכלוסיית הישראלים), כ-2.095 מיליון תושבים ערבים (21.4% מכלל אוכלוסיית הישראלים), כשאוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-118 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה הוא 1.2% - כך עולה מנתוני הלמ"ס לקראת ערב ראש השנה שיחול בשבוע הבא.

55 אלף נפטרו, 183 אלף נולדו

בשנה החולפת נולדו בישראל כ-183 אלף תינוקות, נפטרו כ-55 אלף איש ויש כ-33 אלף עולים חדשים. מאזן ההגירה היה שלילי ונגרעו מאוכלוסיית הישראלים כ-10 אלף איש.

 

אם נדייק, אז בסוף שנת 2023 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.915 מיליון נפש. קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה – 1.6% (לעומת 2.2% בשנת 2022) ויש גם חלוקה למגזרים: 43.5% מגדירים עצמם כלא דתיים, והשאר- בעלי זיקה מסוימת לפי החלוקה הבאה: 18.9% מסורתיים-לא כל כך דתיים; 13.0% מסורתיים-דתיים; 12.5% דתיים; 11.3% חרדים.

חתונה בישראל (אירית זום 18)

על כל 3.4 חתונות, זוג אחד מתגרש (אירית זום 18)

לגבי נישואין וגירושין: זוגות שנישאו – 51,643 בסך הכל, זוגות שהתגרשו – 15,196 בסך הכל. כלומר, על כל 3.4 זוגות שהתחתנו, אחד התגרש.

 

לגבי תחזית תלמידים למערכת החינוך: מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-2.769 מיליון בשנת תשפ"ט (2028/29), לעומת כ-2.524 מיליון בשנת תשפ"ד (2023/24) (תוספת של כ-245 אלף תלמידים, גידול של 9.7%).

מספר התלמידים בגני הילדים צפוי להיות כ-598 אלף בשנת  2028/29, לעומת כ-534 אלף בשנת 2023/24 (תוספת של כ-65 אלף תלמידים, גידול של 12.1%). מספר התלמידים בבתי הספר צפוי להיות כ-2.171 מיליון בשנת 2028/29, לעומת כ-1.991 מיליון בשנת 2023/24 (תוספת של כ-180 אלף תלמידים, גידול של 9.0%). מספר התלמידים בכיתות א צפוי להיות כ-196 אלף בשנת 2028/29, לעומת כ-179 אלף בשנת 2023/24 (תוספת של כ-17 אלף תלמידים, גידול של 9.7%).

כמה כסף מכניסה משפחה ממוצעת?

הכנסות של משקי בית ברוטו לחודש עמדו על 22,013 שקל. הכנסה כספית נטו לחודש – 18,237 שקל בממוצע לבית. 62.7% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם. 34.4% מן הגרים בדירות בבעלותם שילמו משכנתה - כלומר שליש בלבד. הוצאות של משקי בית: הוצאה כספית לתצרוכת לחודש – 14,526 שקל. הוצאה לתצרוכת (כולל שירותי דיור) לחודש – 17,600 שקל ומהם: 24.8% לדיור, 18% למזון, 18.6% לתחבורה ותקשורת.

תלוש שכר (תמר מצפי)

מרווויחים 13 אלף שקל כשכירים? אתם מעל הממוצע. תלוש שכר (תמר מצפי)

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ששי 28/09/2024 14:29
    הגב לתגובה זו
    עכשו הבוס האלה לי משכורת 40 לשעה זה הרבה ואני לא מגיה ל 7500 בקושי
  • 9.
    יאיר 27/09/2024 00:47
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסייה,דדלה אבל בעיקר עם טפילים צמאי כסף..שותים לנו את ההכנסות ואת הדם כי רק הדם שלנו ניקז,במלחמה
  • 8.
    אחדש 26/09/2024 19:09
    הגב לתגובה זו
    ממוצע שווה לתחת במקרה הזה
  • הקמצן הביע את דעתו בלבד.. (ל"ת)
    פראבדה 27/09/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משיח בן דוד 26/09/2024 18:41
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים שאין להם יכולת וכסף לחיות כמו בני אדם ונאצלים לוותר על דברים מאוד חשובים גונבים מאיתנו עוד מס מטורפת או שמשנים את הרכב הממשלה ובזה הרגע כי הם המניע לכל המחירים והמס וכו או שתתפטרו אם אתם לא עובדים בצורה מקצועית וחסרת ניסיון
  • פראבדה 27/09/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    למי שבאמת. גיע!
  • 6.
    אז איך המעטים שולטים בנו ובכללאיןאלוהים איך? (ל"ת)
    טינופיהו 26/09/2024 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאליכ 26/09/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
    בזה שהנדלן עליה כל כך בשנים האחרונות, זה לא משנה כמה אתה מכניס אלא כמה ירשת
  • 4.
    גיל 26/09/2024 08:08
    הגב לתגובה זו
    ברוך ה' על מה שיש אבותינו גידלו אותנו בצמצום ובשמחה מי לא מתגעגע לאז
  • 3.
    the the 25/09/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    במיוחד מעמד הבניים
  • 2.
    דין וחשבון 25/09/2024 15:02
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שלנו היא שמי שמחוקק את החוקים והתקנות הם אלו בעלי הפנסיה השניה שעושים הכל על מנת לשמור על מעמדם העליון ולדרוך ולעשוק את שאר האזרחים.
  • מצאתם אויב חדש 26/09/2024 04:29
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד. נ.ב איני ממקבלי הפנסיות התקציביות.
  • 1.
    סווינגר 25/09/2024 13:34
    הגב לתגובה זו
    לממוצע אין דרך להתפתח, והוא מקבל את מרבית המכות מהמדינה, חי מהיד-לפה והלוואות פה ושם. לתחתית, אין עתיד, והוא ניזון קצבתית מהפרשות של הממוצע. הפסגה, אין מה לדאוג לה. היא מדושנת, ויודעת לתכנן מס טוב מאוד. כולל פיזור הון ברחבי העולם, ומקלטי מס. בהצלחה לנשארים בישראל של אחרי 2030.
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.