תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

משפחה ממוצעת בישראל מכניסה 22 אלף שקל; לכמה יש דירה בלי משכנתא?

משפחה בישראל מסתפקת ב-18 אלף שקל נטו, אבל מוציאה כמעט את אותו סכום כולל משכנתא או שכירות. האוכלוסיה גדלה לכמעט 10 מיליון איש. מעל 15 אלף זוגות התגרשו השנה. לקראת ערב ראש השנה: ישראל במספרים
איציק יצחקי | (13)

אוכלוסיית ישראל נאמדת בכמעט 10 מיליון נפש, כולל זרים. בישראל כ-7.689 מיליון תושבים יהודים ואחרים (78.6% מכלל אוכלוסיית הישראלים), כ-2.095 מיליון תושבים ערבים (21.4% מכלל אוכלוסיית הישראלים), כשאוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-118 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה הוא 1.2% - כך עולה מנתוני הלמ"ס לקראת ערב ראש השנה שיחול בשבוע הבא.

55 אלף נפטרו, 183 אלף נולדו

בשנה החולפת נולדו בישראל כ-183 אלף תינוקות, נפטרו כ-55 אלף איש ויש כ-33 אלף עולים חדשים. מאזן ההגירה היה שלילי ונגרעו מאוכלוסיית הישראלים כ-10 אלף איש.

 

אם נדייק, אז בסוף שנת 2023 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.915 מיליון נפש. קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה – 1.6% (לעומת 2.2% בשנת 2022) ויש גם חלוקה למגזרים: 43.5% מגדירים עצמם כלא דתיים, והשאר- בעלי זיקה מסוימת לפי החלוקה הבאה: 18.9% מסורתיים-לא כל כך דתיים; 13.0% מסורתיים-דתיים; 12.5% דתיים; 11.3% חרדים.

חתונה בישראל (אירית זום 18)

על כל 3.4 חתונות, זוג אחד מתגרש (אירית זום 18)

לגבי נישואין וגירושין: זוגות שנישאו – 51,643 בסך הכל, זוגות שהתגרשו – 15,196 בסך הכל. כלומר, על כל 3.4 זוגות שהתחתנו, אחד התגרש.

 

לגבי תחזית תלמידים למערכת החינוך: מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-2.769 מיליון בשנת תשפ"ט (2028/29), לעומת כ-2.524 מיליון בשנת תשפ"ד (2023/24) (תוספת של כ-245 אלף תלמידים, גידול של 9.7%).

מספר התלמידים בגני הילדים צפוי להיות כ-598 אלף בשנת  2028/29, לעומת כ-534 אלף בשנת 2023/24 (תוספת של כ-65 אלף תלמידים, גידול של 12.1%). מספר התלמידים בבתי הספר צפוי להיות כ-2.171 מיליון בשנת 2028/29, לעומת כ-1.991 מיליון בשנת 2023/24 (תוספת של כ-180 אלף תלמידים, גידול של 9.0%). מספר התלמידים בכיתות א צפוי להיות כ-196 אלף בשנת 2028/29, לעומת כ-179 אלף בשנת 2023/24 (תוספת של כ-17 אלף תלמידים, גידול של 9.7%).

כמה כסף מכניסה משפחה ממוצעת?

הכנסות של משקי בית ברוטו לחודש עמדו על 22,013 שקל. הכנסה כספית נטו לחודש – 18,237 שקל בממוצע לבית. 62.7% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם. 34.4% מן הגרים בדירות בבעלותם שילמו משכנתה - כלומר שליש בלבד. הוצאות של משקי בית: הוצאה כספית לתצרוכת לחודש – 14,526 שקל. הוצאה לתצרוכת (כולל שירותי דיור) לחודש – 17,600 שקל ומהם: 24.8% לדיור, 18% למזון, 18.6% לתחבורה ותקשורת.

תלוש שכר (תמר מצפי)

מרווויחים 13 אלף שקל כשכירים? אתם מעל הממוצע. תלוש שכר (תמר מצפי)

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ששי 28/09/2024 14:29
    הגב לתגובה זו
    עכשו הבוס האלה לי משכורת 40 לשעה זה הרבה ואני לא מגיה ל 7500 בקושי
  • 9.
    יאיר 27/09/2024 00:47
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסייה,דדלה אבל בעיקר עם טפילים צמאי כסף..שותים לנו את ההכנסות ואת הדם כי רק הדם שלנו ניקז,במלחמה
  • 8.
    אחדש 26/09/2024 19:09
    הגב לתגובה זו
    ממוצע שווה לתחת במקרה הזה
  • הקמצן הביע את דעתו בלבד.. (ל"ת)
    פראבדה 27/09/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משיח בן דוד 26/09/2024 18:41
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים שאין להם יכולת וכסף לחיות כמו בני אדם ונאצלים לוותר על דברים מאוד חשובים גונבים מאיתנו עוד מס מטורפת או שמשנים את הרכב הממשלה ובזה הרגע כי הם המניע לכל המחירים והמס וכו או שתתפטרו אם אתם לא עובדים בצורה מקצועית וחסרת ניסיון
  • פראבדה 27/09/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    למי שבאמת. גיע!
  • 6.
    אז איך המעטים שולטים בנו ובכללאיןאלוהים איך? (ל"ת)
    טינופיהו 26/09/2024 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאליכ 26/09/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
    בזה שהנדלן עליה כל כך בשנים האחרונות, זה לא משנה כמה אתה מכניס אלא כמה ירשת
  • 4.
    גיל 26/09/2024 08:08
    הגב לתגובה זו
    ברוך ה' על מה שיש אבותינו גידלו אותנו בצמצום ובשמחה מי לא מתגעגע לאז
  • 3.
    the the 25/09/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    במיוחד מעמד הבניים
  • 2.
    דין וחשבון 25/09/2024 15:02
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שלנו היא שמי שמחוקק את החוקים והתקנות הם אלו בעלי הפנסיה השניה שעושים הכל על מנת לשמור על מעמדם העליון ולדרוך ולעשוק את שאר האזרחים.
  • מצאתם אויב חדש 26/09/2024 04:29
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד. נ.ב איני ממקבלי הפנסיות התקציביות.
  • 1.
    סווינגר 25/09/2024 13:34
    הגב לתגובה זו
    לממוצע אין דרך להתפתח, והוא מקבל את מרבית המכות מהמדינה, חי מהיד-לפה והלוואות פה ושם. לתחתית, אין עתיד, והוא ניזון קצבתית מהפרשות של הממוצע. הפסגה, אין מה לדאוג לה. היא מדושנת, ויודעת לתכנן מס טוב מאוד. כולל פיזור הון ברחבי העולם, ומקלטי מס. בהצלחה לנשארים בישראל של אחרי 2030.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.