תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

משפחה ממוצעת בישראל מכניסה 22 אלף שקל; לכמה יש דירה בלי משכנתא?

משפחה בישראל מסתפקת ב-18 אלף שקל נטו, אבל מוציאה כמעט את אותו סכום כולל משכנתא או שכירות. האוכלוסיה גדלה לכמעט 10 מיליון איש. מעל 15 אלף זוגות התגרשו השנה. לקראת ערב ראש השנה: ישראל במספרים
איציק יצחקי | (13)

אוכלוסיית ישראל נאמדת בכמעט 10 מיליון נפש, כולל זרים. בישראל כ-7.689 מיליון תושבים יהודים ואחרים (78.6% מכלל אוכלוסיית הישראלים), כ-2.095 מיליון תושבים ערבים (21.4% מכלל אוכלוסיית הישראלים), כשאוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-118 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה הוא 1.2% - כך עולה מנתוני הלמ"ס לקראת ערב ראש השנה שיחול בשבוע הבא.

55 אלף נפטרו, 183 אלף נולדו

בשנה החולפת נולדו בישראל כ-183 אלף תינוקות, נפטרו כ-55 אלף איש ויש כ-33 אלף עולים חדשים. מאזן ההגירה היה שלילי ונגרעו מאוכלוסיית הישראלים כ-10 אלף איש.

 

אם נדייק, אז בסוף שנת 2023 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.915 מיליון נפש. קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה – 1.6% (לעומת 2.2% בשנת 2022) ויש גם חלוקה למגזרים: 43.5% מגדירים עצמם כלא דתיים, והשאר- בעלי זיקה מסוימת לפי החלוקה הבאה: 18.9% מסורתיים-לא כל כך דתיים; 13.0% מסורתיים-דתיים; 12.5% דתיים; 11.3% חרדים.

חתונה בישראל (אירית זום 18)

על כל 3.4 חתונות, זוג אחד מתגרש (אירית זום 18)

לגבי נישואין וגירושין: זוגות שנישאו – 51,643 בסך הכל, זוגות שהתגרשו – 15,196 בסך הכל. כלומר, על כל 3.4 זוגות שהתחתנו, אחד התגרש.

 

לגבי תחזית תלמידים למערכת החינוך: מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-2.769 מיליון בשנת תשפ"ט (2028/29), לעומת כ-2.524 מיליון בשנת תשפ"ד (2023/24) (תוספת של כ-245 אלף תלמידים, גידול של 9.7%).

מספר התלמידים בגני הילדים צפוי להיות כ-598 אלף בשנת  2028/29, לעומת כ-534 אלף בשנת 2023/24 (תוספת של כ-65 אלף תלמידים, גידול של 12.1%). מספר התלמידים בבתי הספר צפוי להיות כ-2.171 מיליון בשנת 2028/29, לעומת כ-1.991 מיליון בשנת 2023/24 (תוספת של כ-180 אלף תלמידים, גידול של 9.0%). מספר התלמידים בכיתות א צפוי להיות כ-196 אלף בשנת 2028/29, לעומת כ-179 אלף בשנת 2023/24 (תוספת של כ-17 אלף תלמידים, גידול של 9.7%).

כמה כסף מכניסה משפחה ממוצעת?

הכנסות של משקי בית ברוטו לחודש עמדו על 22,013 שקל. הכנסה כספית נטו לחודש – 18,237 שקל בממוצע לבית. 62.7% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם. 34.4% מן הגרים בדירות בבעלותם שילמו משכנתה - כלומר שליש בלבד. הוצאות של משקי בית: הוצאה כספית לתצרוכת לחודש – 14,526 שקל. הוצאה לתצרוכת (כולל שירותי דיור) לחודש – 17,600 שקל ומהם: 24.8% לדיור, 18% למזון, 18.6% לתחבורה ותקשורת.

תלוש שכר (תמר מצפי)

מרווויחים 13 אלף שקל כשכירים? אתם מעל הממוצע. תלוש שכר (תמר מצפי)

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ששי 28/09/2024 14:29
    הגב לתגובה זו
    עכשו הבוס האלה לי משכורת 40 לשעה זה הרבה ואני לא מגיה ל 7500 בקושי
  • 9.
    יאיר 27/09/2024 00:47
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסייה,דדלה אבל בעיקר עם טפילים צמאי כסף..שותים לנו את ההכנסות ואת הדם כי רק הדם שלנו ניקז,במלחמה
  • 8.
    אחדש 26/09/2024 19:09
    הגב לתגובה זו
    ממוצע שווה לתחת במקרה הזה
  • הקמצן הביע את דעתו בלבד.. (ל"ת)
    פראבדה 27/09/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משיח בן דוד 26/09/2024 18:41
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים שאין להם יכולת וכסף לחיות כמו בני אדם ונאצלים לוותר על דברים מאוד חשובים גונבים מאיתנו עוד מס מטורפת או שמשנים את הרכב הממשלה ובזה הרגע כי הם המניע לכל המחירים והמס וכו או שתתפטרו אם אתם לא עובדים בצורה מקצועית וחסרת ניסיון
  • פראבדה 27/09/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    למי שבאמת. גיע!
  • 6.
    אז איך המעטים שולטים בנו ובכללאיןאלוהים איך? (ל"ת)
    טינופיהו 26/09/2024 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאליכ 26/09/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
    בזה שהנדלן עליה כל כך בשנים האחרונות, זה לא משנה כמה אתה מכניס אלא כמה ירשת
  • 4.
    גיל 26/09/2024 08:08
    הגב לתגובה זו
    ברוך ה' על מה שיש אבותינו גידלו אותנו בצמצום ובשמחה מי לא מתגעגע לאז
  • 3.
    the the 25/09/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    במיוחד מעמד הבניים
  • 2.
    דין וחשבון 25/09/2024 15:02
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שלנו היא שמי שמחוקק את החוקים והתקנות הם אלו בעלי הפנסיה השניה שעושים הכל על מנת לשמור על מעמדם העליון ולדרוך ולעשוק את שאר האזרחים.
  • מצאתם אויב חדש 26/09/2024 04:29
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד. נ.ב איני ממקבלי הפנסיות התקציביות.
  • 1.
    סווינגר 25/09/2024 13:34
    הגב לתגובה זו
    לממוצע אין דרך להתפתח, והוא מקבל את מרבית המכות מהמדינה, חי מהיד-לפה והלוואות פה ושם. לתחתית, אין עתיד, והוא ניזון קצבתית מהפרשות של הממוצע. הפסגה, אין מה לדאוג לה. היא מדושנת, ויודעת לתכנן מס טוב מאוד. כולל פיזור הון ברחבי העולם, ומקלטי מס. בהצלחה לנשארים בישראל של אחרי 2030.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.