תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

משפחה ממוצעת בישראל מכניסה 22 אלף שקל; לכמה יש דירה בלי משכנתא?

משפחה בישראל מסתפקת ב-18 אלף שקל נטו, אבל מוציאה כמעט את אותו סכום כולל משכנתא או שכירות. האוכלוסיה גדלה לכמעט 10 מיליון איש. מעל 15 אלף זוגות התגרשו השנה. לקראת ערב ראש השנה: ישראל במספרים
איציק יצחקי | (13)

אוכלוסיית ישראל נאמדת בכמעט 10 מיליון נפש, כולל זרים. בישראל כ-7.689 מיליון תושבים יהודים ואחרים (78.6% מכלל אוכלוסיית הישראלים), כ-2.095 מיליון תושבים ערבים (21.4% מכלל אוכלוסיית הישראלים), כשאוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-118 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה הוא 1.2% - כך עולה מנתוני הלמ"ס לקראת ערב ראש השנה שיחול בשבוע הבא.

55 אלף נפטרו, 183 אלף נולדו

בשנה החולפת נולדו בישראל כ-183 אלף תינוקות, נפטרו כ-55 אלף איש ויש כ-33 אלף עולים חדשים. מאזן ההגירה היה שלילי ונגרעו מאוכלוסיית הישראלים כ-10 אלף איש.

 

אם נדייק, אז בסוף שנת 2023 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.915 מיליון נפש. קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה – 1.6% (לעומת 2.2% בשנת 2022) ויש גם חלוקה למגזרים: 43.5% מגדירים עצמם כלא דתיים, והשאר- בעלי זיקה מסוימת לפי החלוקה הבאה: 18.9% מסורתיים-לא כל כך דתיים; 13.0% מסורתיים-דתיים; 12.5% דתיים; 11.3% חרדים.

חתונה בישראל (אירית זום 18)

על כל 3.4 חתונות, זוג אחד מתגרש (אירית זום 18)

לגבי נישואין וגירושין: זוגות שנישאו – 51,643 בסך הכל, זוגות שהתגרשו – 15,196 בסך הכל. כלומר, על כל 3.4 זוגות שהתחתנו, אחד התגרש.

 

לגבי תחזית תלמידים למערכת החינוך: מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-2.769 מיליון בשנת תשפ"ט (2028/29), לעומת כ-2.524 מיליון בשנת תשפ"ד (2023/24) (תוספת של כ-245 אלף תלמידים, גידול של 9.7%).

מספר התלמידים בגני הילדים צפוי להיות כ-598 אלף בשנת  2028/29, לעומת כ-534 אלף בשנת 2023/24 (תוספת של כ-65 אלף תלמידים, גידול של 12.1%). מספר התלמידים בבתי הספר צפוי להיות כ-2.171 מיליון בשנת 2028/29, לעומת כ-1.991 מיליון בשנת 2023/24 (תוספת של כ-180 אלף תלמידים, גידול של 9.0%). מספר התלמידים בכיתות א צפוי להיות כ-196 אלף בשנת 2028/29, לעומת כ-179 אלף בשנת 2023/24 (תוספת של כ-17 אלף תלמידים, גידול של 9.7%).

כמה כסף מכניסה משפחה ממוצעת?

הכנסות של משקי בית ברוטו לחודש עמדו על 22,013 שקל. הכנסה כספית נטו לחודש – 18,237 שקל בממוצע לבית. 62.7% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם. 34.4% מן הגרים בדירות בבעלותם שילמו משכנתה - כלומר שליש בלבד. הוצאות של משקי בית: הוצאה כספית לתצרוכת לחודש – 14,526 שקל. הוצאה לתצרוכת (כולל שירותי דיור) לחודש – 17,600 שקל ומהם: 24.8% לדיור, 18% למזון, 18.6% לתחבורה ותקשורת.

תלוש שכר (תמר מצפי)

מרווויחים 13 אלף שקל כשכירים? אתם מעל הממוצע. תלוש שכר (תמר מצפי)

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ששי 28/09/2024 14:29
    הגב לתגובה זו
    עכשו הבוס האלה לי משכורת 40 לשעה זה הרבה ואני לא מגיה ל 7500 בקושי
  • 9.
    יאיר 27/09/2024 00:47
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסייה,דדלה אבל בעיקר עם טפילים צמאי כסף..שותים לנו את ההכנסות ואת הדם כי רק הדם שלנו ניקז,במלחמה
  • 8.
    אחדש 26/09/2024 19:09
    הגב לתגובה זו
    ממוצע שווה לתחת במקרה הזה
  • הקמצן הביע את דעתו בלבד.. (ל"ת)
    פראבדה 27/09/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משיח בן דוד 26/09/2024 18:41
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים שאין להם יכולת וכסף לחיות כמו בני אדם ונאצלים לוותר על דברים מאוד חשובים גונבים מאיתנו עוד מס מטורפת או שמשנים את הרכב הממשלה ובזה הרגע כי הם המניע לכל המחירים והמס וכו או שתתפטרו אם אתם לא עובדים בצורה מקצועית וחסרת ניסיון
  • פראבדה 27/09/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    למי שבאמת. גיע!
  • 6.
    אז איך המעטים שולטים בנו ובכללאיןאלוהים איך? (ל"ת)
    טינופיהו 26/09/2024 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאליכ 26/09/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
    בזה שהנדלן עליה כל כך בשנים האחרונות, זה לא משנה כמה אתה מכניס אלא כמה ירשת
  • 4.
    גיל 26/09/2024 08:08
    הגב לתגובה זו
    ברוך ה' על מה שיש אבותינו גידלו אותנו בצמצום ובשמחה מי לא מתגעגע לאז
  • 3.
    the the 25/09/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    במיוחד מעמד הבניים
  • 2.
    דין וחשבון 25/09/2024 15:02
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שלנו היא שמי שמחוקק את החוקים והתקנות הם אלו בעלי הפנסיה השניה שעושים הכל על מנת לשמור על מעמדם העליון ולדרוך ולעשוק את שאר האזרחים.
  • מצאתם אויב חדש 26/09/2024 04:29
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד. נ.ב איני ממקבלי הפנסיות התקציביות.
  • 1.
    סווינגר 25/09/2024 13:34
    הגב לתגובה זו
    לממוצע אין דרך להתפתח, והוא מקבל את מרבית המכות מהמדינה, חי מהיד-לפה והלוואות פה ושם. לתחתית, אין עתיד, והוא ניזון קצבתית מהפרשות של הממוצע. הפסגה, אין מה לדאוג לה. היא מדושנת, ויודעת לתכנן מס טוב מאוד. כולל פיזור הון ברחבי העולם, ומקלטי מס. בהצלחה לנשארים בישראל של אחרי 2030.
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.