משפחה ממוצעת בישראל מכניסה 22 אלף שקל; לכמה יש דירה בלי משכנתא?
אוכלוסיית ישראל נאמדת בכמעט 10 מיליון נפש, כולל זרים. בישראל כ-7.689 מיליון תושבים יהודים ואחרים (78.6% מכלל אוכלוסיית הישראלים), כ-2.095 מיליון תושבים ערבים (21.4% מכלל אוכלוסיית הישראלים), כשאוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-118 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה הוא 1.2% - כך עולה מנתוני הלמ"ס לקראת ערב ראש השנה שיחול בשבוע הבא.
55 אלף נפטרו, 183 אלף נולדו
בשנה החולפת נולדו בישראל כ-183 אלף תינוקות, נפטרו כ-55 אלף איש ויש כ-33 אלף עולים חדשים. מאזן ההגירה היה שלילי ונגרעו מאוכלוסיית הישראלים כ-10 אלף איש.
אם נדייק, אז בסוף שנת 2023 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.915 מיליון נפש. קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה – 1.6% (לעומת 2.2% בשנת 2022) ויש גם חלוקה למגזרים: 43.5% מגדירים עצמם כלא דתיים, והשאר- בעלי זיקה מסוימת לפי החלוקה הבאה: 18.9% מסורתיים-לא כל כך דתיים; 13.0% מסורתיים-דתיים; 12.5% דתיים; 11.3% חרדים.
על כל 3.4 חתונות, זוג אחד מתגרש (אירית זום 18)
לגבי נישואין וגירושין: זוגות שנישאו – 51,643 בסך הכל, זוגות שהתגרשו – 15,196 בסך הכל. כלומר, על כל 3.4 זוגות שהתחתנו, אחד התגרש.
לגבי תחזית תלמידים למערכת החינוך: מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-2.769 מיליון בשנת תשפ"ט (2028/29), לעומת כ-2.524 מיליון בשנת תשפ"ד (2023/24) (תוספת של כ-245 אלף תלמידים, גידול של 9.7%).
- מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
- וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר התלמידים בגני הילדים צפוי להיות כ-598 אלף בשנת 2028/29, לעומת כ-534 אלף בשנת 2023/24 (תוספת של כ-65 אלף תלמידים, גידול של 12.1%). מספר התלמידים בבתי הספר צפוי להיות כ-2.171 מיליון בשנת 2028/29, לעומת כ-1.991 מיליון בשנת 2023/24 (תוספת של כ-180 אלף תלמידים, גידול של 9.0%). מספר התלמידים בכיתות א צפוי להיות כ-196 אלף בשנת 2028/29, לעומת כ-179 אלף בשנת 2023/24 (תוספת של כ-17 אלף תלמידים, גידול של 9.7%).
כמה כסף מכניסה משפחה ממוצעת?
הכנסות של משקי בית ברוטו לחודש עמדו על 22,013 שקל. הכנסה כספית נטו לחודש – 18,237 שקל בממוצע לבית. 62.7% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם. 34.4% מן הגרים בדירות בבעלותם שילמו משכנתה - כלומר שליש בלבד. הוצאות של משקי בית: הוצאה כספית לתצרוכת לחודש – 14,526 שקל. הוצאה לתצרוכת (כולל שירותי דיור) לחודש – 17,600 שקל ומהם: 24.8% לדיור, 18% למזון, 18.6% לתחבורה ותקשורת.
מרווויחים 13 אלף שקל כשכירים? אתם מעל הממוצע. תלוש שכר (תמר מצפי)
- 10.ששי 28/09/2024 14:29הגב לתגובה זועכשו הבוס האלה לי משכורת 40 לשעה זה הרבה ואני לא מגיה ל 7500 בקושי
- 9.יאיר 27/09/2024 00:47הגב לתגובה זוהאוכלוסייה,דדלה אבל בעיקר עם טפילים צמאי כסף..שותים לנו את ההכנסות ואת הדם כי רק הדם שלנו ניקז,במלחמה
- 8.אחדש 26/09/2024 19:09הגב לתגובה זוממוצע שווה לתחת במקרה הזה
- הקמצן הביע את דעתו בלבד.. (ל"ת)פראבדה 27/09/2024 13:05הגב לתגובה זו
- 7.משיח בן דוד 26/09/2024 18:41הגב לתגובה זויש אנשים שאין להם יכולת וכסף לחיות כמו בני אדם ונאצלים לוותר על דברים מאוד חשובים גונבים מאיתנו עוד מס מטורפת או שמשנים את הרכב הממשלה ובזה הרגע כי הם המניע לכל המחירים והמס וכו או שתתפטרו אם אתם לא עובדים בצורה מקצועית וחסרת ניסיון
- פראבדה 27/09/2024 13:05הגב לתגובה זולמי שבאמת. גיע!
- 6.אז איך המעטים שולטים בנו ובכללאיןאלוהים איך? (ל"ת)טינופיהו 26/09/2024 18:19הגב לתגובה זו
- 5.מאליכ 26/09/2024 08:53הגב לתגובה זובזה שהנדלן עליה כל כך בשנים האחרונות, זה לא משנה כמה אתה מכניס אלא כמה ירשת
- 4.גיל 26/09/2024 08:08הגב לתגובה זוברוך ה' על מה שיש אבותינו גידלו אותנו בצמצום ובשמחה מי לא מתגעגע לאז
- 3.the the 25/09/2024 18:46הגב לתגובה זובמיוחד מעמד הבניים
- 2.דין וחשבון 25/09/2024 15:02הגב לתגובה זוהבעיה שלנו היא שמי שמחוקק את החוקים והתקנות הם אלו בעלי הפנסיה השניה שעושים הכל על מנת לשמור על מעמדם העליון ולדרוך ולעשוק את שאר האזרחים.
- מצאתם אויב חדש 26/09/2024 04:29הגב לתגובה זוכל הכבוד. נ.ב איני ממקבלי הפנסיות התקציביות.
- 1.סווינגר 25/09/2024 13:34הגב לתגובה זולממוצע אין דרך להתפתח, והוא מקבל את מרבית המכות מהמדינה, חי מהיד-לפה והלוואות פה ושם. לתחתית, אין עתיד, והוא ניזון קצבתית מהפרשות של הממוצע. הפסגה, אין מה לדאוג לה. היא מדושנת, ויודעת לתכנן מס טוב מאוד. כולל פיזור הון ברחבי העולם, ומקלטי מס. בהצלחה לנשארים בישראל של אחרי 2030.

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.