ביטוח רכב
צילום: shutterstock

מחירי הביטוח המקיף לרכב זינקו במחצית הראשונה של 2024 ב-18%

העלייה נרשמה לעומת המחצית השנייה של 2023, כך עולה מנתונים שפרסמה Wobi. עוד עולה מהנתונים כי ביטוח החובה עלה לעומת המחצית השנייה של השנה שעברה ב-8%
עוזי גרסטמן | (3)

במהלך מחצית הראשונה של השנה נרשמה עלייה של 6.5% במחירי פוליסות ביטוח הרכב המקיף בישראל. לעומת השנה הקודמת מדובר בקפיצה של 18%. ביטוח החובה עלה לעומת המחצית השנייה של 2023 ב-8%.

Wobi, אתר להשוואה וקניית מוצרי ביטוח, פרסם היום את הנתונים לסיכום המחצית הראשונה של 2024 בביטוח הרכב (מקיף + חובה). המדד כולל ניתוח ביג דאטה של כלל הפוליסות המבוטחות דרך Wobi, בין הצעות של עשר חברות ביטוח, ובודק את תנודות המחירים בהן. את הבדיקה ערכה במחלקת המחקר והאנליזה ב-Wobi, ועולה ממנה כי עקב עלייה של כ-2% שנרשמה ביוני, נרשמה עלייה של כ-6.5% במחירי פוליסות ביטוח הרכב בחצי השנה החולפת.

 

הפערים בין חברות הביטוח עדיין גדולים, כשהפער בין ההצעה הראשונה (הזולה ביותר) להצעה השנייה הוא כ-546 שקל. הפער בין ההצעה הראשונה (הזולה ביותר) להצעה האחרונה (היקרה ביותר) הוא כ-4,305 שקל.

עודד עולה מבדיקת Wobi כי בעוד שבחלק מכלי הרכב נרשמה עלייה דרמטית בתעריפי הביטוח במחצית שעברה, שמגיעה גם ל-20% ויותר, יש כלי רכב שבהם נרשמה דווקא ירידה בנתון זה. כך לדוגמה, מאזדה 5-CX רשמה את הירידה הגבוהה ביותר במחצית הראשונה בתעריפי הביטוח של 9%, ו-ZS-MG ופז'ו 208 רשמו ירידה של 6%. מנגד, קיה סטוניק רשמה עלייה של 21% ואילו יונדאי I-25 רשמה עלייה של 12%.

מנהל מחלקת מחקר ואנליזה ב-Wobi, נדב שרייבמן, אמר עם פרסום הנתונים כי, "יש שונות גדולה בעלות פוליסות הביטוח בין הדגמים השונים, כשבחלקם התקיימה עלייה משמעותית ומנגד בחלקם חלה ירידה מסוימת".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברכה 10/07/2024 14:45
    הגב לתגובה זו
    הרגולציה יצאה לפגרה . כול ממזר מלך , המונופולים חוגגים וראו איזה פלא יוקר המחיה בישראל בשיא כול הזמנים .
  • 1.
    דעה 09/07/2024 13:54
    הגב לתגובה זו
    וגם תחסכו הרבה מאוד כסף
  • רומי יובל 10/07/2024 07:42
    הגב לתגובה זו
    נכון
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".