חברת שב"א: חג החנוכה הוביל לעלייה בהוצאות הישראלים באשראי
בשבוע ה-10 של מלחמת "חרבות ברזל" ההוצאות של הציבור הגיעו ל-8.803 מיליארד שקל - ירידה של 3.2% בלבד לעומת שבוע ממוצע. לראשונה מתחילת המלחמה בכל ענפי המזון, לרבות במסעדות, נרשמה עלייה בהוצאות, גם בענפי ההלבשה וההנעלה, החשמל והאלקטרוניקה רשמו עליות.
מנתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, עולה כי בשבוע ה-10 של מלחמת "חרבות ברזל" (10 עד ל-16 בדצמבר), במהלכו צויין חג החנוכה, ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי רשמו עליה מרשימה והן היו נמוכות בשיעור של 3.2% בלבד לעומת שבוע ממוצע מתחילת השנה. ההוצאות בשבוע שעבר הסתכמו ב-8.803 מיליארד שקל לעומת שבוע ממוצע מתחילת 2023 בו ההוצאות עומדות על 9.096 מיליארד שקל. ההוצאות בשבוע האחרון היו גבוהות ביותר מ-1.1 מיליארד שקל וב-14.9% לעומת השבוע שקדם לו בו נרשמו הוצאות בהיקף של 7.659 מיליארד שקל.
בשבוע הראשון של המלחמה היקף ההוצאות עמד על 6.496 מיליארד שקל, בשבוע ה-2 של המלחמה 6.939 מיליארד שקל, בשבוע ה-3 של המלחמה סך ההוצאות עמדו על 7.965 מיליארד שקל, בשבוע ה-4 סך ההוצאות הגיע ל-7.512 מיליארד שקל, בשבוע ה-5 7.142 מיליארד שקל, בשבוע ה-6 ל-7.153 מיליארד שקל, בשבוע ה-7 של המלחמה ל-8.806 מיליארד שקל ובשבוע ה-8 ל-10.183 מיליארד שקל.
טלי הולנברג, סמנכ״לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא מציינת כי ״חג החנוכה היה הגורם המניע לפעילות העסקית הגבוהה בשבוע שעבר. אנו רואים שבענפי הצריכה המרכזיים של המשק נרשמה עלייה בהוצאות, אפילו גדולה יותר מהנתון הממוצע שלפני המלחמה. לראשונה מתחילת המלחמה ראינו כיצד בשבוע אחד נרשמה עלייה בהוצאות בכל ענפי המזון, לרבות ענף המסעדות, בתי הקפה והמזון המהיר שצמח ביותר מ-4% לעומת שבוע ממוצע".
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
