איל ארגוב
צילום: אייל טואג

מינוי חדש בבנק ישראל: ד"ר איל ארגוב יהיה מנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר

מערכת ביזפורטל |

בנק ישראל החליט למנות את ד"ר איל ארגוב למנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל, זאת לאחר מכרז. ארגוב עובד בבנק ישראל מזה 20 שנים. הוא החל את דרכו ככלכלן במחלקה המוניטרית ובחטיבת המחקר שעסק בפיתוח מודלים לתמיכה בקבלת החלטות המדיניות המוניטרית.

ב-11 השנים האחרונות הוא ניהל את תחום המקרו ופעילות המשק בחטיבת המחקר. במסגרת תפקידו הוא קידם עבודות מחקר בתחום הצמיחה ארוכת הטווח ופריון העבודה, שכתולדה מהן נכתבו בבנק מספר דוחות עם המלצות מדיניות לממשלה.

הצוות שלו עסק בגיבוש תחזיות הצמיחה של חטיבת המחקר ובהערכת מצב הפעילות המקרו כלכלית במשק לשם קבלת החלטות המדיניות המוניטרית. עבודה זו כללה פיתוח כלי-ניתוח ומקורות נתונים חדשים, לרבות בתקופת משבר הקורונה.

איל הוא בעל תואר ראשון, שני ושלישי בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה והוא בוגר המכללה לביטחון לאומי.

אגף מקרו כלכלה ומדיניות שבחטיבת המחקר משתתף בגיבוש התמונה הריאלית כחלק מניתוח פעילות המשק הישראלי במסגרת דיוני המדיניות בבנק ישראל. בנוסף, האגף עוסק בניתוחים ומחקרים על המדיניות הכלכלית בישראל ומספק תובנות והמלצות המסייעות לגיבוש המדיניות בכלכלית של הממשלה במגוון תחומים.

מנהל חטיבת המחקר, ד"ר עדי ברנדר: "לאגף מקרו כלכלה ומדיניות תפקיד מרכזי בניתוח התמונה הכלכלית בישראל ובהצגת תובנות כלכליות לנגיד ולועדה המוניטרית בבנק ישראל. לאגף גם תרומה חשובה לעיצוב המדיניות הכלכלית של הממשלה באמצעות המחקרים, ניתוחי המדיניות וההמלצות שמגבשים חוקרי האגף, לבד או בשיתוף עם משרדי הממשלה. אין לי ספק כי ניסיונו הרב של איל ויכולותיו הגבוהות יאפשרו להמשיך ולהרחיב את תרומת האגף בתחומים חשובים אלה. על בסיס עבודתי המשותפת עם איל אני גם משוכנע כי יכולותיו הבין-אישיות יסייעו לו להניע את חוקרי האגף ולהפיק ביחד איתם תובנות וניתוחים איכותיים שיתרמו לכלכלת ישראל."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.