הישראלים גיהצו 441 מיליארד שקל בכרטיסי האשראי ב-2022
על פי נתוני חברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים) לסליקה בכרטיסי אשראי, בחודש דצמבר 2022 נמשכה המגמה של עלייה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי והן הסתכמו בסכום של 37.458 מיליארד שקל, נתון המהווה עליה של 7.29% לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי בדצמבר 2021 שהסתכמו ב-34.914 מיליארד שקל. ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי בדצמבר עמדה על 1.208 מיליארד שקל, ירידה של 8% לעומת נובמבר 2022 בו ההוצאה היומית הגיעה לנתון שיא של 1.313 מיליארד שקל.
בראייה שנתית, ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי צמחו בשנת 2022 בשיעור חד של 9.8% ל-440.8 מיליארד שקל, לעומת שנת 2021 במהלכה הגיעו ההוצאות באשראי לסכום כולל של 401.612 מיליארד שקל. מנתוני סיכום ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי עולה כי הרכישות בעסקאות ללא הצגת כרטיס (אונליין) גדלו ב-10.64% ועמדו ב-2022 על סכום כולל של 253.248 מיליארד שקל לעומת 228.896 מיליארד שקל ב-2021. ההוצאות ברכישות פיסיות בבית העסק גדלו בשנה החולפת ב-8.64% ועמדו על סכום כולל של 187.631 מיליארד שקל ב-2022 לעומת 172.715 מיליארד שקל ב-2021. בתחום משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים חלה צמיחה קטנה יותר בראייה שנתית והן עלו ב-3.77% לסכום כולל של 64.425 מיליארד שקל לעומת 62.086 מיליארד שקל ב-2021.
עוד עולה מנתוני שב"א עולה כי בחודש דצמבר 2022 נרשמו עליות בהוצאות בעסקאות בבתי העסק ובעסקאות האונליין. העלייה החדה ביותר בדצמבר נרשמה בהוצאות בעסקאות אונליין שזינקו בחודש שעבר בשיעור של 7.46% לעומת דצמבר אשתקד. הרכישות בעסקאות אונליין הסתכמו ב-21.221 מיליארד שקל לעומת סכום של 19.747 מיליארד שקל בדצמבר 2021. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין עמד בדצמבר על 684.506 מיליון שקל ירידה של 12% לעומת השיא שנרשם בנובמבר 2022 ועמד על 778.117 מיליון שקל. היקף הרכישות בעסקאות פיסיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם באמצעות כרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים, עלה ב-7.06% ועמד בדצמבר על 16.239 מיליארד שקל לעומת 15.168 מיליארד שקל בדצמבר 2021. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיסיות בדצמבר עמד על 523.827 מיליון שקל, ירידה של 2.1% לעומת נובמבר 2022 שבו סכום ההוצאות היומי בעסקאות פיסיות היה 534.836 מיליון שקל, היקף משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עלה בדצמבר 2022 בשיעור של 1.74% לעומת דצמבר 2021. בדצמבר הסתכמו משיכות המזומן מהכספומטים בסכום של 5.361 מיליארד שקל לעומת 5.268 מיליארד שקל בדצמבר.
סמנכ״לית חברת שבא, טלי הולנברג: "אנו מסכמים את שנת 2022 במהלכה המשיכו לצמוח בצורה מובהקת ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי. הצמיחה בפעילות ובהוצאות בכרטיסי אשראי גבוהה בצורה משמעותית מצמיחת המשק ונתון זה מוכיח שכרטיס האשראי, ואמצעי התשלום המתקדמים כמו ארנקים דיגיטליים, ממשיכים להיות אמצעי התשלום הצומח, הנפוץ, הנגיש והנוח ביותר עבור הציבור הישראלי".
- 1.ארז 08/01/2023 15:25הגב לתגובה זועכשיו 2023: ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי צמחו בשנת 2022 בשיעור חד של 9.8% 2022: שופינג במקום חו"ל: השימוש בכרטיסי אשראי גדל ב־16% ב-2021 2021: היקף הרכישות בכרטיסי אשראי באינטרנט זינק בכ-15% בשנת 2020 לדעתי מתאימה יותר כותרת שהמצב נהיה רע...
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
