רומן אברמוביץ' תורם להקמת גלריות שיוקדשו לתקופת השואה
מוזאון המלחמה המלכותי, ה-IWM, הודיע על תרומתו של רומן אברמוביץ', עבור גלריות חדשות שיוקדשו לתקופת השואה, וייפתחו לציבור הרחב בשנת 2021. בנוסף, מועדון הכדורגל צ'לסי, בבעלותו של אברמוביץ', יערוך ארוע התרמה חגיגי באצטדיון הבית הסטאמפורד ברידג' בהמשך השנה, לטובת גיוס כספים נוספים שיושקעו בגלריות השואה החדשות של המוזאון.
מועדון הכדורגל צ'לסי נתן את התחייבותו לקידום הקמת הגלריה מוקדם יותר השנה, כחלק מהיוזמה החינוכית של צ'לסי כנגד אנטישמיות שהושקה בתחילת 2018 – במסגרת פעילותה ארוכת השנים של קרן צ'לסי בתכנית Building Bridges כנגד גזענות.
תרומה נכבדה זו תסייע ל-IWM לונדון לממש את הפרויקט החדשני, בהיקף של למעלה מ-145 מיליון ש"ח (30.5 מיליון ליש"ט), אשר יכלול גלריות חדשות על מלחמת העולם השנייה, גלריות המוקדשות לשואה, וכן יחידה חדשנית שתאפשר לימוד דיגיטלי.
באמצעות הגלריות החדשניות, יוכל המוזאון לשנות את האופן שבו מוצגות מלחמת העולם השנייה והשואה, ובאופן בלעדי למוזאון המלחמה – להציג בפני המבקרים את הנראטיב הסבוך של השואה בצורה מעמיקה ומתוך ההקשר של הקונפליקט.
- 130 אלף ליש"ט לשבוע: המשכורת של כוכב צ'לסי מטריפה את אנגליה
- הסכומים נחשפים: אלה 10 הבעלים הכי עשירים בכדורגל האנגלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוזאון המלחמה המלכותי בעל תפקיד משמעותי בהצגת מלחמת העולם השנייה והשואה, תוך שהוא מטפל בתפישות המוטעות לגבי המלחמה, השואה – והיחסים שבין השתיים. הגלריות החדשות יציגו באופן נרחב סיפורים אישיים מתוך אוספי המוזאון, מתוך שאיפה להמחיש באופן ריאליסטי ככל הניתן את ההתרחשויות בתקופת המלחמה, השואה, ואת השפעתן על העולם.
"אנו נרגשים להכריז על התרומה הנדיבה של רומן אברמוביץ' לטובת פתיחתן של גלריות השואה החדשות במוזאון בלונדון. תרומה זו תאפשר לנו להציג באור שונה את נושא השואה, תוך הצגת תובנות חשובות לגבי זוועות השואה, גם בהקשר ההיסטורי הרחב יותר של מלחמת העולם השנייה – זווית משמעותית שלרוב לא מקבלת התייחסות מספקת", אמרה מנכ"לית המוזאון, דיאן ליס על התרומה של הפילנטרופ.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
